מחשבה טורדנית
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
שלום אני בחור גיי בן 38 . מחשבות טורדניות כמה שידוע לי - תמיד היו לי בנושא זה או אחר כמו: פחד ממחלות - איידס סרטן וכיו"ב וכן מחשבות מטרידות הנוגעות לרגשות אשם וכיו"ב. בחודשים האחרונים המחשבה הטורדנית ה"תורנית" עוסקת בשאלה "האם אני פדופיל". למרות שמבחינה מציאותית אני לא - שהרי בחיי הבוגרים מעולם לא עשיתי מעשה מיני כלשהוא כנגד ילד או ילדה. בכל זאת - כאשר אני נמצא ברחוב/בקניון/בתחנת רכבת או בכל מקום בו נמצאים ילדים - שאלת הפדופיליה עולה וזאת מכיוון שאם ישנם ילדים ובעיקר נערים חמודים או כאלה שנראים טוב - אני מרגיש אשם על עצם ההסתכלות והמבט אליהם למרות שמעבר להסתכלות לא מבוצעת פעולה מינית או אחרת כלשהי. מעבר לזה שאני נמשך לבני מיני ופחות או יותר לבני גילי ולכן על פניו אני לא פדופיל אך כאמור עצם המחשבה מציקה לי מאד. מה יכולה להיות הסיבה לכך ומה עלי לעשות בעניין? תודה וסליחה על האריכות.
ליאיר שלום ברור שאתה לא פדופיל, פדופיל הוא זה שעושה מעשים ולא זה שעוברות מחשבות בראשו. אני מבינה שיש לך נטייה למחשבות כפייתיות, זה מנגנון כזה שכאשר עולה ראש מחשבה מפחידה, היא נתקעת ולא חולפת, זה קורה מאחר ואתה נבהל מהמחשבה, זה כמו משהו שנתקע בראש, צריך להבין שלמחשבות אין כוח מאגי ואין אנו נשפטים על מחשבותינו, ולכן לחשוב זה אף פעם לא חטא. אם אתה רוצה לטפל בכך אתה יכול לפנות למטפל התנהגותי קוגנטיבי או לקרא את הספר "די לאובססיה" של עדנה פואה ולעשות באמצעות הספר טיפול עצמי. עירית
מנהל פורום שווה לכל נפש
