המלצה מה לעשות עם דיכאון ובדידות אחרי הצהריים

שלום. פעם ראשונה שאני פותחת דבר כזה בפורומים. פתחתי את זה לא מזמן בפני אח שלי אבל רק עכשיו אני ממש רוצה להתייעץ זה ממש מפריע לי כבר. אני בת 32 הייתי ילדה חסרת ביטחון לא היו לי חברים תמיד עשו עלי חרם בכל מקום אבל שגדלתי והתגייסתי לצבא הביטחון עלה לי והיו לי המון חברים יצאתי הרבה לבלות בערבי שישי וכמעט למדתי מלונאות,אחרי שהשתחררתי. לצערי הרב בגלל תאונת דרכים של חבר מאוד טוב נכנסתי למשבר רציני והתחלתי טיפולים פסיכולוגים ופסיכיאטרים כל החברים עזבו אותי ונאלצתי להיות במסגרות של דיור מוגן ואשפוזים וזה עשה לי טראומה גדולה. לבסוף עזבתי את הטיפולים ואני לא רוצה לחזור לטיפולים האלה יותר גם משפחתי מתנגדת כיום אני לוקחת כדורים פסיכיאטרים אבל רק מרופא משפחה. אני כן נשארתי תקופה בקשר עם חברים שגרו בדיור מוגן בצפון כי אני גרה בצפון אך לצערי חברה הכי טובה שלי נפטרה מסרטן והחברים האחרים שגרו בדיור העבירו אותם לדיור אחר בערים אחרות. כיום אין לי קשר עם אף אחד שקשור למסגרת אין לי את הטלפונים שלהם רציתי ללכת לאנוש אבל לא קיבלו אותי כי משרד הבריאות וגם הורידו לי את הסל שיקום לא הסכימו לקבל אותי אני לא עובדת לא מתנדבת אני התנדבתי בעבר זה לא הלך ולכן אני בדיכאון מידי פעם. כיום אני כן יודעת לעזור לעצמי לבד במצבים כאלה ואני לא רוצה לחזור לטיפולים אבל לפעמים קורה לי שבגלל הבדידות הנוראית הזאת שאני לא רגילה לזה אני יושבת בבית מדוכאת גם עם אני רוצה להתקשר למישהו אין לי למי להתקשר חוץ מאשר לאח שלי כסף אין לי כרגע לשלם על חוגים או קורסים עם אני רוצה אשמח לתשובה מה לעשות חוץ מללכת למסגרות פסיכיאטריות או פסיכולוגיות חוץ מאנוש ודברים כאלה מה לעשות עם הדיכאון והבדידות שאני נמצאת כיום ומה לעשות עם האין חשק הזה לצאת אחרי הצהריים מהבית