בדידות ואי שייכות יעוץ מה עושים
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
אני בת 28 חיה חיים רגילים הייתי בצבא הייתי מוקפת בחברים פתאום בגיל 28 אני מוצאת את עצמי ללא חברה בכלל, מאז שנפרדתי מבן הזוג שלי נותק הקשר עם כולם אני מרגישה אי שייכות לחברה נכון יש לי משפחה תומכת האחים שלי ההורים שלי באמת תומכים בי ומעודדים אותי אבל אני קמה בבוקר בלי כלום מבחינת עבודה וחברים ביום העצמאות למדינת ישראל ישבתי בבית לבד בדיכאון אני יודעת שתגידי לי ללכת לטיפול אבל אני לא רוצה ללכת לטיפול אני רוצה להיעזר במשהו אחר כדי להרגיש יותר טוב אני לא רוצה לרחם על עצמי להיפך אני מרגישה שאני רוצה להיעזר בדרך יותר בריאה לצאת מזה ולא פסיכיאטר ובית חולים אני רוצה לקום בבוקר שמחה ולהרגיש שאוהבים אותי למרות שעכשיו אין לי אפילו מישהו אחד לדבר איתו בטלפון לא חבר לא חברה כלום אין לי למי להתקשר בכלל אין לי עם מי לשתף את רגשותיי יש לי חרדה מטיפולים זאת גם הסיבה שאני לא רוצה ללכת לטיפול אשמח ליעוץ מה לעשות בדרך אחרת לא דרך בית חולים ופסיכיאטר איך להפסיק לרחם על עצמי אגב אני מובטלת תודה רבה מכל הלב על תמיכתך כאן בפורום
שלום אני מבינה שהסיבה לא ללכת לטיפול היא החרדה מהטיפול, אני לא מתכוונת לבית חולים או פסיכיאטר, אפשר ללכת לטיפול בשיטה התנהגותית קוגניטיבית, וזאת הדרך הבריאה, זה מאד קשה לך אני מבינה את זה, אבל האתגר הוא לא לתת לחרדה לנהל את חייך, ולכן נראה לי חשוב להתמודד ולא לחפש דרכים עקיפות, בנתיים כדאי לנסות להיות בעשייה, לעשות לתכנן לא להיות בבית בחוסר מעש כי זה מנציח את המצב. את יכולה לכתוב בפורום מה את מתכננת ועושה אשמח לשמוע. בהצלחה עירית
תודה רבה אני יעדכן אותך תודה על התמיכה