עירית, אנא הואילי לקרוא דבריי בעיון . תודה

שלום עירית, צדקת בכל מה שכתבת! הכל ברור ומקובל. (בודאי שכל שאלה היא לגיטימית, כנראה לא הסברתי את זה טוב התכוונתי שתשאלי את עצמך מהיכן זה בא, הכוונה למה באמת מטריד אותך להערכתי וזאת דעתי בודאי אפשר לראות את הדברים גם באופן שונה, החיים בכלל מזמנים לנו לחץ, וזה לא בהכרח רע, לדוגמא עבודה שיכולה להיות משמעותית לנו בדרך כלל יש בה גם לחצים ההכשרה בעת הלימודים זה תלוי איך מתייחסים לכך ברור שיש גם לחץ אבל האחריות נופלת גם על המדריכה גם למבחנים השאלה היא איך מתייחסים העיסוק עצמו ברור שיש בו עומס רגשי אבל אם זה משמעותי לך אז זה מפצה, בשבילי עיסוק משעמם גורם לקושי יותר גדול אני יודעת שיש אנשים שרוצים שלווה בחיים ולעסוק בצד המרגיע והיפה ותמתדלים להתרחק מקושי, נראה לי שאלה לא הולכים ללמוד עבודה סוציאלים, זאת לא ביקורת בשום אופן, כל אחד יכול לעשות את הבחירות שלו. ________________________ נכון, הכל שאלה איך מתייחסים או איך תופסים. ******************************************* הקושי שלי הוא שרוצה מאוד מקצוע זה. יחד עם זאת, עומס המטלות והאינטנסיביות לא ממש נכונים לי. כלומר: הדרך לא מתאימנ לאישיותי,ף עברתי לחצים בחיים, אך פה תדירות המבחנים מאוד גבוהה 0באוניברסיטה הפתוחה עברתי יותר מ20 מבחנים במסלול לתואר ראשון בפסיכולוגיה וחינך וסימתי בהצטיינות! *) במוסד המוזכר ניתן לקחת קורסים בקצה אישי , וזה מאוד ידידותי. ************** כרגע נבצר ממני. מדובר ב"ס והתוכנית מושתלת מראש. בסמסטר החולף נהניתי מאוד, במהלכו. ************************************************ אך כרגע, קשה לי להכנס למשטר מבחנים כמוזכר עם תדירות קטנה ביניהם, ותוך כדי ליש להגיש גם עבודה..) _________________________________________________ הדילמה קשה. זהו מקצוע שאכן רוצה בו אך הדרך לא נוחה לא כל שכן מדובר במשך לימודים ממושך של מס. שנים. מנסה לראות היכן המחיר גבוה יותר: ל "נשוך" שפתיים, ןלהמשיך , או לוותר ולחפש משהו מתאים יותר לא רק לאישיותו אלא שקצב הלימוד יותר ידידותי ? 8****** לא בכל יום מגיעים ללמוד מקצוע זה ומידת התסכול לא נמוכה.. אודה על התיחסותך האמינה . בכבוד ותודה