איך אפשר לעזור למטופלים כשמטפלים חוסמים אפשרות להגיב?

בפורום באתר "בטיפולנט" מישהו ביקש הכוונה לשיטת טיפול או מטפל בגישה שמובילה אותו בצורה קצת קשוחה. הוא כתב: "אני מחפש טיפול שיהיה מאוד "קשוח" איתי ולא ייתן לי לסטות ולברוח. לא רוצה מטפלת/ת שיושבים מולי ומהנהנים בראש וכל כמה דקות אומרים איזה משפט קצר." להבנתי השיטחית כמטופלת שקוראת מידי פעם היכן שאפשר, טיפול קוגנטיבי התנהגותי עונה על הבקשה שלו. ואולי גם אימון אישי. לעומת זאת מי שענתה לו זו פסיכולוגית, והתשובה שלה מזכירה תשובות של פסיכולוגים נוספים כשהם מתבקשים לענות על שאלות שלא נעימות להן: הם מתעלמים מהשאלה. היא סיפרה לו על האמונה האישית שלה (הוא לא שאל ולא ביקש זאת ממנה) וליתר דיוק על חוסר האמונה שלה בטיפול קשוח ושלדעתה "שינוי של ממש" לא ניתן להשגה בדרך כזו אלא רק כניעה או שיתוף פעולה כוזב בין המטפל למטופל. הפסיכולוגית המליצה לו לחפש מטפלים פסיכודינמיים (גם לאחר שציין שעבר כבר שלושה טיפולים והתאכזב מכולם) וזאת מבלי להציע שיטות טיפול נוספות כפי שביקש. אני בשמחה הייתי מוסיפה את האפשרות לטיפול התנהגותי אילו היה אפשר להגיב. נראה שרק למנהלת הפורום יש אפשרות להגיב על שאלות, וכדי להוסיף הודעה צריך למסור מייל. לא ברור לי מדוע הפסיכולוגית לא המליצה על טיפול התנהגותי. אבל בעיקר לא ברור לי האם היא לא מבינה שחוסר נתינת מידע על שיטות טיפול הוא עבירה אתית על חוק זכויות החולה סעיף 13, שמחייב מטפלים לתת מידע על טפולים חלופיים.