דכאון ובריחה מהמציאות

בשנה האחרונה איבדתי עבודה שהשלמתי איתה ופתאום מפטרים אותי מצד אחד זה טוב זה נתן לי אפשרות ללמוד. מצד שני איבדתי כאילו מקום בחיים ופרנסה יציבה שהייתה למרות כל העצבים שהיו לי בעבודה. לקראת הסיום בגלל הפחד שלי התמכרתי לקריאה וכך אני בורחת מהמציאות אני יכולה להתחיל לקרוא ב5 בבוקר ולסיים ב2 ,3 בלילה כל טוב ויפה אך זה התחיל לפגוע לי בלימודים או שזה תירוץ בשבילי לא לעשות דברים חשובים ואז אני נכנסת לעוד דיכאון וקוראת עוד יותר אני לא מדברת לא עם הקרובים ויכולה להשאר כך כל היום. לאחרונה נוסף לכל זה שאני מחפשת תירוצים לא לצאת מהבית. יש לי קושי ליצור מערכת יחסים אינטימית עם מין השני במקום לצאת אני קוראת וזה כאילו משלים את הצרכים, אבל כאילו (אני קוראת רומנים רומנטיים), כאילו ולאחרונה אין לי מספיק כוח לצנזר את עצמי כמו שהיה לי בעבר למרות שבעיה ביחסים מול מין השני התחיל לי מגיל מאוד צעיר. לא מבקשת הרבה אני רוצה למצוא בעצמי כוח לצאת מדכאון בו אני נמצאת. לאחרונה יש לי יותר מגרנות מבעבר ואני לוקחת עוד יותר תרופות שגם הם מוצאים ממני כוח. האם יש שיטות, צעדים ראשונים לצאת מזה. אינני יכולה לחלוק עם אף אחד את המצוקות שלי כי מרובם אני מתביישת או בורחת מהם. פעם אחרונה ירדתי מהפסים לפני זמן רב ואז מצאתי כוח בעצמי עכשיו מתקשה ולא יודעת למה. מבקשת עזרה לרצות לחיות. תודה מראש. אינני רוצה להשתמש בתרופות, בעבר קיבלתי זה החריף את מצבי וגרם להתקפי מיגרנות מאוד חזקות עד שלא יכולתי ללכת