מטורדת

בעלי כבן 27 סובל מעודף משקל הוא גבוה 193 ומשקלו כ102 לאחר ירידה של 22 קילו מגופו הוא אוכל בצורה כפייתי כול היום אוכל ואוכל בצורה מחרידה וזה מגעיל אותי הגישה שלו לאוכל והצורה בכלל החזרתי שלו לאוכל אוכל וסובל מהתקפי רעב תמדים מה עלי לעשות מבלי להעליב אותו אני ניגעלת לשבת לידו בשולחן ולאוכל ואני מוצאת את עצמי כול הזמן מבקרת אותה על צורת האכילה שלו שהוא מסייים בשניה מתנהג כאילו אוכל רק שלו וכאילו לא ישאר יותר אף פעם אוכל מה עלי לעשות.??? וחוץ מזה איך לא מעבירים לילד גישה כזו כייתי לאוכל .?? ואיך גורמים לכך שלא יהיה בנינו פיצוצים על אף המצב הגועלי הזה.? כול הענין הזה התחיל אצלו בגיל הבגרות ששם היה צעיר ורזה היה ספורטאי מצטיין שלפתע בשל בעיה בראותי הפסיק עם זה וכעת ושהכול תקין אני רוצה לשמוע על ספרוט ככל אנא עיזרי לי וחוץ מזה כאשר הוא עושה משהו לא בסדר אני נותנת לו הערה בונה שתגרום לו להיתבגר כי הוא מאוד ילדותי ומפונק גדל בבית שיש בו כול מיכול ההפך ממני אז בתגובה הוא עושה לי המון דווקא ומתפרץ עלי עושה המון בלי הכרה ואח"כ מבקש סליחה כאילו כלום לא קרה ושוב פעם דווקא ואח"כ סליחה אני נוטה לתת לו הערות לשיפור כמו למה עישתי את מעשה מטופש שיגרום לכולם לצחוק עלייך ולהיתנשאות מעליך יכולת לחשוב לפני וככה הכול היה אחרת אז את הלקיחת אחריות והאשמה של מה שעשה מטיל עלי שאני שק החבטות שלו בסך הכול אני יודעת שהוא אמר לי אני לא מודע לפעמים תעירי לי שאתקן טעיות והוא מעיף עלי את כול העצבים שלו אני לא מסוגלת לשבת בשתיקה שאני רואה שהוא נותן לאחרים לזלזל בו אני מרגישה שמזלזלים בי והוא מא רוצה לשנות גישה ולטפ בזה מה לעשות ..?? ואיך לא ולא מעבירים לצאצאים אם בכלל מסר שכזה בהתנהגות ילדותי חסרת חינוך לא יודעת איך לקרוא לזה איזה דוגמה נוכל לתת לעניות דעתי זה משהו שהוא ראה בבית בקטע של ההתנהגות הזו בלבד אני ראיתי את זה מקרוב בבקשה תעזרו מותאשת