זקו

דיון מתוך פורום  שווה לכל נפש

21/05/2010 | 21:42 | מאת: טל

שלום רב, אימנו כבת כחמישים, כבר שנים רבות סובלת מבעיות פסיכולוגיות רבות. והדבר מתבטא במובנים רבים: חרדה מוגזמת שכולם במקום עבודתה עוקבים אחריה ומנסים להרע לה, ובכללי- אמונה שכל העולם נגדה. הסרת אחריות מכל מעשה שהיא עושה- בין שלילי, ואמונה שכולם חייבים להקשיב לה. חוסר יכולות להקשיב לנו הילדים, ואמונה כאילו גם אנו שונאים אותה ורוצים רק להרע לה. ילדותיות יתר מול הוריה- היא בוכה לאמה על כל דבר, ובמקום לעזור להוריה החולניים היא מכניסה אותם לדאגות יתר לגבי מצבם הרפואי- מנפחת כל דבר, ובמקום לעזור להם היא רק גורמת להם לדאוג יותר. כמ כן היא מזניחה את עצמה מבחינה חיצונית, לא מתקלחת באופן קבוע, לא לובשת בגדים נקיים וכדו'. אך, הבעיה העיקרית הרבה יותר רצינית ומפריעה לנו. אבינו נפטר לפני מספר שנים, ואמנו גרה לבדה כיום. הסיבה שעזבנו את הבית היא גם הסיבה שהחלטנו להתייעץ לאחר שנואשנו למצוא פיתרון סולידי שיטפל בבעיה שלה- הבעיה העיקרית, שלא נותנת לנו כלל את האפשרות לגור עימה. אמנו אגרנית יתר- ז"א שום חפץ בביתנו לא מגיע לפח. היא גרה כיום בבית עמוס לעייפה בחפצים- על מיטתה (היא עברה לספה בסלון בגלל זה), על הרצפה, השולחנות, המטבח. מכונת הכביסה שלה התקלקלה, וכך גם המקרר שעמוס בזבל שהיא לא זורקת. הכיור עמוס בכלים מלוכלכים וכדו'... לסיכום- הבית נראה כמו מזבלה ששום בן אנוש מלבדה לא יכול לגור שם, או למצוא מקום לעבור. יש לציין שכל הבעיות הללו הוחמרו עם השנים, והחלו עוד בתקופה שאבינו היה חי. (אבינו נפטר מ"המחלה ההיא"- שגם לאורכה היא לא בדיוק תמכה ועודדה אותו) אין לנו מושג מה גרם לבעיה הזו, אנו חושדים שיש שתי סיבות- דבר ראשון ייתכן וזה נגרם כתוצאה מהיותה בת לניצולי שואה, אך מצד שני אחותה הקטנה יותר היא אשה נשואה, מסודרת וחיה בצורת חיים תקינה לחלוטין. השערה נוספת היא שזה כתוצאה מדיכאון אחרי לידה שלא טופל לאחר לידתו של אחינו. אין לנו מושג האם זה החל לאחר מכן מכיוון שהיינו קטנים בזמנו, אך ברור לנו שמצבה מחמיר עם השנים, אז ייתכן וזה גם השפיע. אני מתאר לעצמי שנשמע כאילו אנו ילדים מזניחים, אבל- ממש לא. ניסינו לשוחח איתה בדרכים שונות על כך, קבענו פגישות בזמנו עם כל מיני מגשרים - ללא הועיל. היא לא הקשיבה לאף אחד ורק טענה שהיא מושלמת וכולם פשוט סתם נגדה. העובדת סוציאלית של השכונה מכירה אותה ומדי פעם נפגשת עימה אך אך ורק מחוץ לבית, וזה כלל לא עוזר לה. לצערנו, אמנו לא מסכימה שנעזור לה ונפנה אותה למטפל. אפילו בניקיון הבית היא לא מסכימה שנטפל, ואנו מפחדים לנקות אותו כשהיא לא תהיה, מפחד שהדבר יחמיר את מצבה הנפשי. אנו נואשים וזקוקים בדחיפות לרעיון כלשהוא מה ניתן לעשות, אפילו רק עם חלק מהבעיות שפירטנו לעיל. אנו דואגים לה, לא רוצים שאמנו תהיה מוזנחת, ולא רוצים שהיא תתגורר במקום שורץ חיידקים, מחלות וזוהמה. נשמח לעזרה בתודה מראש

טל שלום אני מבינה את הבעייה, ולא חושבת בכלל שאתם ילדים מזניחים לאימך יש בעייה פסיכיאטרית שמאד קשה לפתור אותמה מאחר והיא איננה משתפת פעולה וזה חלק מהבעייה, מאחר ויש עובדת סוציאלית בתמונה האם ניפגשת איתה ותיארת לה עד כמה המצב בבית נורא? זה חשוב מאחר והיא יכולה לגרום לכך שמשהו יכנס וינקה, אם זה ממש מפגע תברואתי. רעיון נוסף הוא לפנות לרופא משפחה שאולי יכול לדבר איתה ולהציע לה תרופה, הסיכויים לכך לא גדולים אבל כדאי לנסות. הדבר הראשון שצריך לעשות זה לדבר עם העובדת הסוציאלית, ולנסות למצא פיתרון גם אם זה כרוך במשהו שיעשה לא רק על פי רצונה של אימך. אשמח לקבל עידכון עירית

מנהל פורום שווה לכל נפש