זקוקה לעזרה..

דיון מתוך פורום  שווה לכל נפש

03/06/2010 | 20:23 | מאת: me

שלום. אז ככה אנחנו במשפחה 5 נפשות , אמא ואבא שחולים בריאותית , אח גדול דיסלקט עם התקפי זעם קשים ואני חושבת שהוא על סף שיגעון טוטאלי , אח אמצעי רגיל ואני (בת הגיל שלי 18). למשפחה שלי ולי יש בעיה עם אחי הגדול. אני אינני יכולה לספר לך את כל חיי אבל אני יסביר כמה שאני יכולה. אחי הגדול נולד כדיסלקט , לא מהיום יש לו התקפי זעם קשים וככל שהזמן עובר ניראה שמצב יותר קשה. אחי עבד בכמה עבודות. אפילו אחת מהם הסתמנה כעבודה מכובדת אבל הוא עושה הכל כדי לצאת מכל עבודה. מכל עבודה בסופו של דבר מפטרים אותו. הוא פשוט עצלן לא רוצה לעבוד , הוא רק רוצה לרבוץ בבית ולא לעשות כלום בבית הוא רק אוכל המון רואה טלויזיה הרבה הוא משתלט בעיקר על הכל בבית , קשה לנו לסרב לו להיכנס איתו ראש בראש כמה שאנחננו מסבירים לו דברים הוא עושה הכל הפוך לפעמיים הוא עושה לנו גם דווקא הוא עושה תנועות לפעמים כמו של משוגע והוא פשוט יודע שלא צריך להתנהג ככה אבל לרוב הוא עושה את זה כל יום סתם ככה. הכל יכול להיות טוב והוא תמיד ימצא שטויות להיכנס עליהם לכאסח למשל הוא צועק המון זאת הדרך שלו לתקוף כשאני מתכוונת צועק הוא מראה סמנים של משוגע משתולל ממש קשה לנו להתעמת איתו וההורים שלי לרוב נכנעים לו. ההורים שלי גם לא יכולים לשאת את הכל. בנוסף בגלל שההורים שלי חולים בריאותית והם לוקחים כדורים וכל זה הוא כל הזמן מנסה להיות כמוהם! תמיד הוא רוצה להראות מסכן חלש בעיקר חולה. על אף שהוא לא תמיד הוא מביא את התירוצים האלה. אמא שלי עקרת בית ואבא שלי עובד על אף הכל. בבית אחי משגע את אמא שלי כל הזמן סביבה והוא בן 30+ תמיד שהיו לו אפילו עבודות קטנות הוא ההייה תמיד מביא תירוץ של "אני לא מרגיש טוב" והכל כדי לצאת מידי חובה. בקיצור יותר משנה אחי איתנו בבית עושה טרור לא מוכן לעבוד ולא לראות פיסכולוג כי הוא טוען שהוא לא משוגע. כלפי חוץ הוא סבבה ניראה כמו אדם נורמלי מתנהג אחרת עם אנשים אבל איתנו הכל מתוח והוא עושה בלאגן וריבים. ההורים שלי מפגנים לו המון אהבה הוא תמיד גדל בסביבה טובה לפעמים אני חושבת שהם פינקו אותו יותר מדיי שבגלל זה הוא כזה שלא מוכן להזיז את התחת. קשה לי לנסח את המצב בבית. כולנו מתוסכלים. אבא ואמא מאוד מתוסכלים יותר ממני. בגלל שאחי גדול והוא יחסית לבד אין לו בת זוג והוא בכלל לא רוצה אז כל חתונה שההורים שלי שומעים או דברים כאלה מעציבים אותם יותר או לדוגמא כפי שציינתי שהייתה לו עבודה אחת מכובדת בעלת שכר טוב שאפשר להתקיים ככה שבה הוא גרם שיפטרו אותו. אבא שלי לא מפסיק לציין את העובדה הזאת כמה חבל על זה וכמה הכל הייה יכול להיות טוב! אבא שלי עובד גם עם מוגבלים הוא רואה אותם עובדים עם חברות התפיסה הזאת באמת משגעת. יש להם הרבה מחשבות ודעות ולרוב אני יודעת שהם לוקחים ללב. ואני אני בדר"כ בוכה. ואני מנסה לעודד את ההורים שלי אבל אין לי דרך כי אני מזדהה עם כל מילה פה ושם אני מנסה להעביר אליהם אופטימיות אבל אי אפשר להתחמק מהראליסטיות. אני ואחי הגדול רבים המון. הוא לפעמים ניראה לי שהכל עושה דווקא והוא כלפי חוץ ניראה כנורמלי אז הכל פה מעווט. לגבי ההרגשות של אחי האמצעי בן 20+ אני לא יודעת כל כך מה הוא מרגיש. הוא לא מרבה לדבר על זה גם הוא רב איתו פה ושם ושניהם חיים באותו חדר מה שגורם להמון בעיות. אבל בדר"כ אני תופסת מאחי שהוא יכול לעזור ולפתור דברים. המצב הוא שאף אחד מאיתנו כבר לא יכול להסתכל עליו אפילו אנחנו כן מראים לו יחס תמיד אבל איכשהו אין מצב של טוב על בסיס קבוע תמיד אחי הגדול מתחרפן ועושה המון בעיות. אני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות. הורי חשבו אולי לסדר לו דירה משל עצמו והוא יבנה את החיים שלו ויהיה טוב אבל להשאיר אדם לבד לנהל בית כמו אחי זה צרה אפילו שההורים שלי יעזרו לו. המצב הנוכחי הוא שאחי כיאלו מחפש עבודות עושה המון צרות יש תיסכול גדול והוא מתנגד נחרצות לןראות פיסכולוג הייתה תקופה שהוא עשה כל מיני תהליכים שכיאלו יש לו מוגבליות של נכות אבל הוא לא הצליח להשיג את זה כי הוא לא נכה. הוא מתעסק בשטויות כל הזמן הראש שלו רק בכדורגל , אוכל וטלווזיה ושינה. זהו הכל בית בית בית. באמת לספר על כך חיי זה משהו כמעט כבלתי אפשרי. אני רוצה רק שהמשפחה שלי תיהיה מאושרת שיהיה פה נחת בבית. זה לא נורמלי לחיות ככה. אני חשובת שאם הייתה קיימת מסגרת איזה מוסד שמתאים לו זה היייה טוןב. לפעמים שדיברתי עם ההורים על זה הם התנגדו ואחי הגדול הוא זה שבעיקר עקשן ולא רוצה להיות במקומות כאלה למרות שלפעמים הואר זורק שטויות כאלה מהפה ואומר אני רוצה מוסד וכזה. (ברגעי עצבים) עכשיו כל המשפחה במצב לא טוב עם זה ההורים שלי כן רוצים שהוא ילך לפסיכולוג ושיתאימו לו מסגרת כלשהי אולי אפילו מוסד. אני יודעת שאם הוא יראה פסיכולוג הוא יעשה הכל להראות בסדר. למרות שפעם פסיכולג ראה אותו ואיבחן שהוא לא בסדר. אבל זה הייה בזמנים אחרים. הזמנים של עכשיו הם יותר נוקשים הכל יותר התדרדר. מה לעשות? באמת זקוקה לעזרה. מצפה לתשובה. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

מי שלום אני מבינה את המצוקה הרבה, נראה לי שכדאי לפנות לשירותי הרווחה בעיר המגורים שלכם, הם בודאי יוכלו לייעץ לכם מה לעשות לנושא של אחיך הגדול, האם הוא5 פנה לביטוח לאומי וניסהלקבל הכרה כנכה , מי שלא מסוגל לעבוד מגיע לו עזרה של הביטוח הלאומי, עזה זאת כוללת קיצבה חודשים ועזרה בשיקום מקצועי אני חושבת שאת צריכה לדאוג לעצמך, את מאד צעירה ולא נראה לי שאת יכולה לפתור את כל בעיות המשפחה, חוץ מלייעץ להוריך לפנות לרווחה ולקבל ייעוץ. אני לא יודעת האם את לפני גיוס או מה התוכניות שלך, אבל ברור לי שאת חייבת לדאוג לעצמך ולעתידך. אני מאד מקווה שתעשי זאת זה לא יתרום לאף אחד שגם את תיהיה שקועה בבעיות, למרות שאני מבינה כמה זה קשה. מקווה שתמצאי את דרכך עירית

מנהל פורום שווה לכל נפש