בעל מסנגר על כולם...

אני על סף התמוטטות, ואיני יודעת איך להתמודד. לכל אדם נורמלי יש צורך בסיסי לשפוך מהלב לפני אם לא הבעל. בעלי הוא פתיל קצר, ולי (בעיקר לאחרונה) אסור לומר משהו רע על אף אחת ועף אף אחד בעולם רק לו מותר. שאלתי אותו מדוע לו מותר ולי אסור להגיד שום רע על אף אחד, שזה לא נורמלי לסגור את הפה לאישה, ולא שאני אומרת לעיתים קרובות. הוא עונה לי, שזה נדיר שאני אומר, וזה רק נפלט לי וכד'. הוא טיפוס מאד מאד ביקורתי, וכל מילה אני צריכה לחשוב פעמיים מה להגיד, ואם זה לא יפוצץ אותו, ואז יתקיף אותי בדיבור. אני כל הזמן עצובה לידו, אין לי שום שמחת חיים, וגם מכריז, שכך הוא ועלי לקבלו כפי שהוא. ומאד קשה לי עם זה . כשהוא מדבר אני מקשיבה ולעולם לעולם לא ביקרתי אותו, ולא עושה סלקציה במילים שלו, ואני לא יכולה לדבר בחופשיות איתו.הוא מתקן, הוא מבקר, או סוגר לי את הפה או שותק. לא זכור לי אם אי פעם הצחיק או צחק איתי , אינו מחייך, טיפוס מאד קודרני. לוא רק יכולתי לעזוב אותו הייתי עושה זאת מזמן, כלכלית קשה לי. לפעמים נראה לי שהוא מעדיף את כל העולם מאשר את אשתו (אותי), מגונן על כולם גם אם אני צודקת. מרגישה ממש אומללה, אין לי שום פרטנר, אין לי גב. מעבר לכך, הוא עוזר בבית, ואבא נפלא. אפילו לטיפול זוגי לא מוכן ללכת. האם זה נורמלי שאסור לאישה להגיד שום מילה רעה על אף אחד?? למי אומר ומי אמור להיות הכי קרוב אם לא הבעל????. הוא מסנגר על כולם רק לא עלי. הוא לא אדם חרדי, הוא דתי לאומי ולא פנתי. לא נראה לי שזה מבחינה דתית הוא כזה, פשוט מן הפרעת התנהגות נטו. מה עושים,? אנא עיזרי לי. הרבה תודה.