הצילו!!!! איך מכריעים על פרידה בלי פחד ? דחוף

שלום רב, הנני אישה בת 50 + ומאוד צעירה ברוחי ונפשי. נשואה מאז סיום שרות צבאי. ילדי בגירים. במהלך השנים בן זוגי שינה התנהגותו כלפיי וגילה כל סוגי האלימות חוץ מפיזית!!!!!!!!! לתומי חשבתי שחד פעמי...שוחחתי עימו פעמים רבות והתנהגותו הבלתי ראוייה / נורמטיבית נשנתה. לא ארחיב בתיאורים. כיום לאחר שנים רבות שחזרתי לזרועותיו כל פעם מחדש, הבנתי שמדוב רכנראה בהפרעת אישיות אנטי סוצייאלית. (מניפולציות טון ורגש, חיקויים, קללות בעבר, חוסר כבוד למינהו כולל "את לא שווה כלום", "חיה על זמן שאול" התפרצויות זעם רבות. טוען שאחרים "מוציאים אותו מהכלים" ועוד. ועדיין לדבריו גם שהיום בן 60+ טוען שלא מבין הקשר בין התנהגותו, לכך שאיני שוכבת עימו. מדהים אך.ממש כך!!!!!!!!!!!!!!!!! ************* מזה זמן שישנים בחדרים נפרדים והדבר אינו כלל מפריע לו. טוען "שרוצה לישון טוב". ********************** מצבי חמור. בזמן האחרון בעיקר, התעלם ממני, שתק ,לא מיישיר מבט שנים רבות טוען : "לא אענה לך". ועוד ועוד ועוד. ************************************* הני חברת קיבוץ שהופרט ,ורוצה מאוד לשקם את חיי. מצד שני בן זוגי המפרנס העיקרי. בנקאי אפילו. כלפי חוץ, התנהגותו נראית כתקינה. ממש פסיכופאט. פעריהמודעות בינינו גדולים ביותר. אין עם מי לדבר לשוחח. מכחיש מאוד מכל וכל שהוא אלים. וכן הלאה. היו שנים שאכלתי ממש את הידיים מרוב כאב. השקעתי בו רבות, כנראה שלקות אישיותית וכן חוסר טיפוח בילדות. בן יחיד לניצולי שואה. למי לפנות? מה עושים? חייבת לשקם חי. אגב, כל ילדינו נפגעו ברמות שונות ונבוכים לנוכח המצב הקשה והמבלבל. בן זוגי התנהגולו מתעתעת. דיייייייייייייי!!!!!!! תודה . מצד שני.. המסגרת מאוד חשובה לי. מה עושים? אומץ? נחישות? סיוע בקיבוץ המופרט? מה ?