אולי מחלת נפש?
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
שלום לך עירית אני מנסה להגדיר לעצמי את מצבי וחשבתי שאולי תוכלי לכוון אותי לאן ואם בכלל לפנות. אני כבת 38 נשואה + 5 ילדים האמת שלא רצינו כ''כ הרבה אבל יש לי בעיות בריאות שלא אפשרו לי ליטול גלולות והילדים באו עם התקנים... כיום אני עובדת קשה כי בעלי לא מרויח הרבה ואני מצליחה מאד בעבודתי. בעלי מעריך מאד ועוזר הרבה עם הילדים. הבעיה שבגללה אני פונה היא שאני כבר שנה או יותר(הזיכרון שלי ממש קצר)אני ממש פקעת עצבים. זה מתבטא בצעקות והתפרצויות על הילדים ועל בעלי.שום דבר לא מוצא חן בעייני אני מחפשת כל הזמן אשמים ומבקרת הכל באופן חולני. אין לי כח בבית כמעט לכלום ואני מרבה לחלום. אם מישהוא מטריד את מנוחתי אני מאד קצרה ולא נחמדה. גם כשאני מחליטה לעשות STOP ולהתנחמד, להחמיא וכ''ד -אני ממש לא מצליחה וזה עובר מהר מאד למשפטים חסרי סבלנות (וחסרי תרבות) בוא נומר שבעלי מתמודד עם זה אך כואב לי מאד על הילדים אני מרגישה שאני ממש קוטלת אותם-יש לי 2 בנות מתבגרות ואני רואה בעינהן את הפגיעה וההתרסקות כשאני מדברת אליהן. הבת הקטנה שואלת כל הזמן אם אני אוהבת אותה\אם אני כועסת עליה. אני משליטה סדר ומשמעת בצעקות ובפקודות (כמו בצבא) קשה לי מאד לאהוב!!! אני מרגישה שאני אוהבת רק את עצמי. אין לי קשר רגשי עמוק לאיש- גם לא להורי אותם אני מבקרת כהרגלי. האמת שיש עוד הרבה מה לכתוב אך אני לא רוצה להלאות. אם תוכלי לעזור לי והגיד אם יש פיתרון ובאיזה תחום- אודה מאד
מאי שלום אני מבינה שאין לך סבלנות ואת עצבנית ואולי גם ממורמרת ברור שהחיים לא קלים כאשר צריך לעבוד קשה וגם לגדל 5 ילדים יתכן שאת גם כועסת על בעלך ובכל זאת נראה לי חשוב למצא פיתרון ולהיות יותר רגועה אני לא יודעת האם מתאים לך ללכת לטיפול, אם כן זה עשוי להיות פיתרון, אפשרות נוספת היא לנסות טיפול תרופתי אפשר לקבל טיפול כזה מרופא המשפחה או מפסיכיאטר. בהצלחה עירית
אם תוכלי קצת לכוון אותי יותר... אני לא מבינה אם ללכת לטיפול ואם כן אז למי לפנות? פסיכאטר/פסיכולוג\רופא משפחה? האם טיפול תרופתי כזה הוא תלותי-לכל החיים/ממכר? האם זה יפריע לי להתקדם אח''כ לתפקידים חשובים? האם יתכן שאני סובלת מ APD ואם כן איך מאבחנים/מטפלים? תודה רבה