משבר אמון
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
לפני כחמש שנים נפרדתי מבעלי עם שני לידיי לשמונה חודשים לךאחר איום מצידו ותלונה שבאה בעקבותיו מצידי. לאחר שחזרנו אמר לי כי החבר הטוב שלנו אמר לו "הייתי עם אישתך והיא מתגרשת ממך ומתחתנת איתי" מיותר לציין כי לא היה ולא נברא,מאז אני חיה עם בעלי בסיוט מתמשך השביע אותי על קברי צדיקים,הצעתי להבדק בתכונת פוליגרף וכל דבר שיאמין לי,לא עוזר כלום הוא בשלו בוחר להאמין לחבר. כל הזמן מ אז עוקב אחרי מצוטט לי לשיחות טלפון בודק המכשירי טלפון ואני אומרת לו כי אין לי מה להסתיר ומה לפחד כי איני בוגדת אך לאמוכנה לחיות איתו על הקצה וכל אדם שאדבר איתו משוכנע שיש לי רומן איתו ואף משוכנע כי קרץ לי וסימן לי... חיי הפכו לחושך אני חיה איתו מבלי לתכנן את המחר ביחד בראשי תמיד מחשבות על לבד ושקט, בעלי הביא אותי למצב שגם כאשר אינו לידיי פיזית אני מרגישה כי עיניו נעוצות בי. יש עוד המון דוגמאות שרק מלחשוב עליהן אני כועסת על עצמי מה אני עוד עושה איתו. אציין כי הפרש הגילאים ביננו הינו 19 שנים יש לנו שני ילדים בני 20 ו 19, היום הוא בעיקרון יושב בבית ואני עובדת וגם במצב כזה אני נתונה לחקירות ומניפולציות מצידו אולי בעצם לא הייתי בעבןדה אלא בפגישה למרות שלא פעם "הפתיע"אותי שם. אמרתי לו את דעתי כי הוא צריך לגשת עזרה מקצועית,ביטל זאת והאשים אותי בכל מה שעובר עליו מאז, אני מתקשה להחליט בעניין ומבקשת ייעוץ מקצועי. בברכה
יעלה שלום להערכתי פתוחות לפניך 2 אופציות האחת ללכת לייעוץ לבד ולבדוק האם את רוצה להישאר עם בעלך, השנייה ללכת ביחד איתו לייעוץ מאחר ולבד הוא לא רוצה ללכת, אני משערת שיראו לו שהקינאה שלו ובעיקר הצורה שהוא מבטא אותה מזיקים לקשר בניכם ויתכן וניתן לעזור לו למתן את הקינאה או הביטויים הקשים של קינאה זאת. בהצלחה עירית