סבא

שלום רב, סבי היה מבוגר כבן 85 , והוא נפטר לפני מספר ימים - הוא היה אדם חולה במחלות כמו אי ספיקת לב,כליות,סכרת ועוד אן הייתי איתו במהלך כל הזמן , הוא אושפז בבית החולים כמספר ימים לפני שנפטר עקב דלקת שלאחר מכן הובנה כדלקת ריאות. היו לו קשיי נשימה במקביל אני וסבתי נתנו לאכול דרך הפה (והוא שיתף פעולה). ביצעו לו סקשן לאחר שראינו שהוא לא נושם טוב. יום לאחר מכן היתה לו התפשטות של הדלקת לכל הגוף והוא נפטר. אני כמובן מאוד עצוב - אבל בנוסף אני מרגיש שלא יכולתי לתת לו את הטיפול המתאים או אולי לא התייעצתי עם הגורמים המתאימים בזמן אמת שלא שמתי לב מספיק לדברים כי זה קרה כל כך מהר, שאולי כן הייתי/לא הייתי צריך לעשות ככה או אחרת תוך כדי. התחושה שלי היא מאוד קשה כי הייתי מאוד קשור אליו והוא דיבר לעניין והיה בהכרה מעורפלת אבל בהכרה תוך כדי התהליך ואני מרגיש שלא הייתי שם איתו תוך כדי למרות שהוא היה אדם חולה וזה היה אחד ממספר אישפוזים בסמן האחרון - ואולי הוא נחנק בגלל חוסר שומת לב של רגע ולא יכולתי להציל אותו. וזה פשוט גומר אותי. אשמח אם תוכלי לסייע לי מניסיונך ולמה אני חש ככה מאחר ואני מבני המשפחה - הייתי איתו