עצה
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
שנה שעברה הייתה השנה קשה בשבילי: איבדתי את סבתא שלי ,התאהבתי במישו שלא אהב אותי בחזרה, רבתי עם חברה ממש טובה שלי שמאוד פגע אותי ובתוך כל העצב והבכי התפללתי שמשו יפסיק את הכאב ובערך אחרי חצי שנה שמתי לב שאני לא נהנית כמו פעם, לא שמחה כמו פעם וכבר בערך שנה זה ככה ויש לזה צדדים טובים כי שחברה טובה פגעה בי לא מזמן אז לא היה לי כל כך קשה או שסבא שלי היה בבית חולים לא מזמן אז היה לי קשה ובכיתי אבל אפילו לא קרוב לאיך שהרגשתי שסבתא שלי הייתה בבית חולים (ולשניהם אני ממש קרובה) אבל אני לא נהנית כמו פעם, אני לא שמחה שאני מצליחה להשיג משו שכלכך רציתי והכי גרוע שאני לא מרגישה קרובה לאנשים שאני אוהבת כמו פעם. כבר הבנתי שיש מחלה פסיכולוגית כזאת ואני רוצה לעבור את זה אפילו עם כל הכאב שאני ארגיש , מה אני אמורה לעשות? רק החברה הכי טובה שלי יודעת ואני לא רוצה לספר לעוד מישו ... תודה
לי שלום קרו לך כמה דברים קשים וכנראה שזה השפיע עליך, אני לא יודעת האם את בדיכאון, נראה לי ממה שכתבת שכנראה זה לא בעוצמה של דיכאון מלא, אני ממליצה לפנות לייעוץ אצל מטפל רצוי בגישה ההתנהגותית קוגנטיבית, אם יש טיפול זמין אחר גם זה יעזור. הטיפול יעזור לך לעשות עיבוד למה שקרה וללמוד כלים להתמודדות מטפלים התנהגותיים קוגנטיבים אפשר למצא דרך האלפון של איט"ה באתר של איט"ה. בהצלחה עירית
מנהל פורום שווה לכל נפש
