מה כן לומר, ומה להשמיט? חשוב ודחוף בבקשה.
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
שלום רב למומחים, אני אישה בשנות ה50+ אשר לאחר שנים רבות שחויתי אלימות פסיכולוגית/טירור פסיכולוגי כלפיי מצד בן זוגי/בעלי -- ומצב בריאותי הנפשי התדרדר מאוד בזמנו- החלטתי להרחיקו מעלי סופית!!!! מעבר לכך שמצבי הנפשי השתפר פלאים , ממש עבר מקצה אחד לרעהו, שמחת חיי ושלוות נפשי שבו אלי. אני עובדת בגן פרטי, מתפרנסת בכבוד ומצליחה מעל ומעבר!!! ילדיי כיום בגירים, מגיל 22 - 35. שאלתי: כיצד עלי לספר להם על החלטתי לקחת גורלי/חיי לידי? כלומר שאני בכוונה הרחקתי אביהם מחעלי, וכל הקשור? **2 נקודות חשובות: בן זוגי אינו מודע לתפקודו המתעלל /הטירוריסט, ולכן הכחיש/מכחיש כל קשר לאלימות נפשית. בנוסף, לילדיי קשה להשלים /להסכים עם כך שאביהם השליט טירור פסיכולוגי בבית, טירור שהיה סמוידר"כ מהילדים. הוא התרחש רוב הזמן בארבע עיניים. ביני לבינו. סבלתי מאוד מאוד!!! כולל לא הצלחתי לישון בלילות. **כרגע כאמור---זרקתי אותו מעלי, וכולי פורחת!!!!!!!!!!! לסיכום: מה וכיצד להציג החלטתי הנחושה לילידנו הבגירים אם כי עדיין מאוד ילדים בנפשם? מה לתאר באוזנם/ מה לא? עד כמה לתאר את ביטויי האלימות הסמויה מהם סבלתי? אודה לתשובתכם הברורה, המקצועית והמכבדת. בכבוד ותודה. רננה
רננה שלום חשוב לי להגיד לך שטוב שאת דואגת שיהיה לך טוב, ואם היית בקשר שפגע בך אז עשית את הצעד הנכון. האם כוונתך היא שכבר נפרדתם ואתם לא חיים ביחד, אם כן אני תמארת לעצמי שהילדים יודעים את זה. כאשר את מדברת עם הילדים חשוב לזכור שזה אבא שלהם ולכן למרות שהם כבר בוגרים לא צריך להגזים בתיאור השלילי שלו, חשוב שהם יבינו שבשבילך הקשר הזה לא היה טוב, את יכולה להגיד להם שלא היתה אהבה, הבנה ואת הרגשת רע, זה פגע בשימחת החיים באפשרות שלך להנות מחייך הכביד עליך וכו' ברור שזכותך לבחור בחיים שיותר טובים עבורך וזה כמובן לא קשור לילדים, זכותם לבחור להיות בקשר איתו, וחשוב להדגיש שהקשר איתם מאד חשוב לך. בהצלחה