דיכאון עקב אובדן ביום הזכרון לחללי צה"ל
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
שלום.לפני המון שנים במלחמת יום כיפור איבדתי אדם קרוב,וכאשר מגיע יום הזכרון עדיין אחרי כל כך הרבה שנים אני ניזכרת בו ולא מפסיקה לבכות ונכנסת לדיכאון וחוסר פעילות.איך אפשר להתמודד עם המצב בימים אלו? תודה לך על התמיכה.
עוד אובדן חוויתי לפני כמעט שנה כאשר חברתי הטובה נפטרה מדום לב.נהגנו לצאת ביחד כל ערב יום העצמאות עם חברים אבל אחרי שהיא נפטרה הקשר עם החברים נותק כל אחד הלך לדרכו,ואני נשארתי לבד.יום הזכרון לחללי צה"ל הוא יום זכרון בשבילי וזה גם יום זכרון פרטי.אני כאובה ובוכה ולא יודעת מה לעשות גם לגבי מחר.מצד אחד אני רוצה לבלות עם כל עם ישראל ומצד שני אין לי עם מי.כל ערב יום העצמאות הייתי שמחה ועכשיו אני כאובה.אשמח עם תוכלי לתת לי עצה מה לעשות לגבי מחר רק עם את יכולה כמובן בערב הזה או מחר אודה לך מאוד.חג עצמאות שמח.
שרה שלום, עצב ובכי ביום הזיכרון זה נורמלי כאשר היה אובדן גם אם זה קרה מזמן, לא צריך להילחם בזה אלא לקבל את המצב, לגבי בילוי ביום העצמאות ובכלל, כדאי להיתקשר לאחת החברות שהיו כאשר החברה היתה בחיים ולהגיד לה שיום הזיכרון קשה לך ובן היתר ניזכרת איך הייתם מבלות ותצעי לה להיפגש מחר, אולי זה יהיה טוב גם לה, ואם לא אז ניסית באומץ. אפשר גם לצאת לבד לבמת בידור או לראות זיקוקים. בהצלחה עירית
מנהל פורום שווה לכל נפש
