דיכאון בגלל מחלה של אבא
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
שלום עירית. לפני כמה ימים אימא שלי טסה לחוץ לארץ ואבא שלי חולה בדימנציה הוא כבר לא צעיר בן 86 אני כרגע גרה עם ההורים וכל הכמה ימים האלו עד שאימא שלי חזרה אתמול הייתי צריכה לקחת אחריות על אבא שלי ועל הבית דבר שלא עשיתי אף פעם.ונכנסתי מזה לדיכאון.איך אני יכולה למרות המצב לקום בבוקר בשמחה ולא להתעסק בנושא הזה? אני יותר מדי מתעסקת בנושא על אבא שלי והמצב בבית לא קל לדירה אין לי כסף וגם דירה דרך מסגרת מנסיוני אני לא רוצה לגור.אני הייתי במסגרת כזאת וזה לא עשה לי טוב.אני מאוד אודה לך עם תוכלי לתת לי טיפ איך להתמודד לבד עם העניין הזה? אני ממש מודה לך ואשמח עם זו תהיה תשובה מהירה.
הדיכאון הוא בגלל המחלה של אבא שלי ואימא שלי די סובלת מזה.אני עסוקה בזה בלי סוף ואני רוצה להפסיק להתעסק בזה ולחזור להרגיש טוב כמו לפני שאימא שלי טסה.שוב תודה ואשמח לתשובה מהירה.
אולי טעיתי אולי זה לא דימנציה אבל אבא שלי מבוגר הוא אחרי גיל 80 ומאז שאימא שלי חזרה מחוץ לארץ הוא מתנהג בעצבים כלפי אימא שלי וגם קצת כלפי הוא לא מרגיש טוב וזה פשוט כואב לי ואני כל הזמן עסוקה בו ואיבדתי עניין בחיים הרגילים שלי בתחביבים שלי ואני רוצה לקום בחזרה בבוקר בשמחה ולהפסיק להתעסק באבא שלי ואני לא יודעת מה לעשות כל הזמן אני דואגת ודואגת וזה מכניס אותי לדיכאון,ואני רוצה לחזור לשמחה ולחיים הרגילים שלי,אני ממש אודה לך עם תוכלי ליעץ לי איך לחזור לעצמי לחיים הרגילים ולא להתעסק רק באבא שלי אני ממש מודה לך שיהיה לך יום טוב.
חני שלום אני חושבת שהדרך הכי טובה היא לחזור לשגרה ולעיסוקיך הרגילים. קשה לא לחשוב על אביך וזה לא יעיל לגרש מחשבות , מאחר וזה גורם להם להצמד יותר, לא צריך להתרגש ממחשבות, לא לפרש אותן לתת להם להיות בלי מלחמה בהם ובלי לנתח ןלשפוט אותן, בנוסף חשוב לעשות ספורט אפילו משהו כמו הליכה, ןלעשות דברים שאת אוהבת גם אם את בבית ההורים. בהצלחה עירית
מנהל פורום שווה לכל נפש
