מתביישת
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
היי.. אני בת 27 וחצי לפני שנה וחצי שברתי את הקרסול ואני אחרי ניתוח אבל מאז הניתוח אני לא התאוששתי אני מתהלכת עם מקל הליכה וצליעה מכוערת אני ניגלעת מהצלקת שמישום מה רק אני רואה אותה אפילו המנתח בקושי מצליח למצוא איפה היא...ואני מתקשה בלהניע את האצבעות בכף הרגל הלכתי לכל בדיקה לכל רופא אפילו בביטוח לאומי שקבע 100% זכות לא מצליח להבין למה איני מצליחה להניע את הרגל אני כבר שנתיים לא עובדת ובתור נערה מתבגרת היו לי תקופות אפלות כמו ניסיון התאבדות ומאז לא ניסיתי לפגוע בעצמי ולא מחשבות אבל כל רופא שאני הולכת אליו אומר לי את אותה תשובה שהניתוח הצליח ואני זאת שנותת הוראה למוח לא להניע את האצבעות שזה כבר פסיכולוגי... האם לדעתך המצב שאני נימצאת בו באמת גורם למוח שלי לתת פקודה לא להניע את האצבעות בגלל הפחד שיכאב לי אני מתביישת ללכת שוב לטיפול פסיכולוגי בשביל העבר שלי מה אוכל לעשות?! אשמח עם תוכלי לעזור לי אני כבר מיואשת ולא רוצה להגיע למצב לפגוע בעצמי
בת אל שלום, אני חושבת שאת צריכה לשאול את עצמך מה את רוצה שיהיה בחיים שלך, איך את רוצה לחיות בנושא של עבודה, חברות וכו' , כמובן הדברים לא פשוטים ולא קורים ברגע שרוצים אותם אבל חשוב להיות עסוקה בדברים אחרים ולא רק בצלקת והאם רואים אותה או באצבעות, לדעתי הנושא הוא לא הצלקת אלא ההתעסקות האינטנסיבית בזה ומתן כוח מוגזם למחשבות שלך, אני לא יודעת האם את יכולה לבד לעשות את העבודה הזאת לבד או שכדאי להיעזר בטיפול. את יכולה לנסות ללמוד משהו או לעבוד במשהו אפילו במשרה חלקית, אפשר גם לעבוד עם הספר בוחרים להרגיש טוב שלן דוד ברנס. בהצלחה עירית
מנהל פורום שווה לכל נפש
