דחוף עזרה!
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
אחי נהרג לפני כמה שנים ואני רגישה כל יום שבלי למות ושיותר טוב אם לא הייתי בחיים,יש לי תעודה טובה מאוד,אני מאוד נקשרתי לאחי וכל פעם אני חושבת להתאבד אבל אני לא יכולה פשוט משהו עוקץ בלב שלי ואומר לי שאחי ירגיש רע אם אני יעשה את זה ושמספיק אמא שלי עיבדה בן אחד,אמא שלי כל הזמן מוציע את העצבים עליי אני לא כועסת עליי כי היא לא יודעת מה היא עושה ,ולא מזמן היה לי ריב עם חברה ובכיתי בבית הספר ( אני הייתי צודקת בסיפור) אמא שלי כל הזמן אמרה שלא שאני קרצייה ושאני ילדה רע אבל היועצת אמרה לאמא שלי שאני הייתי הכי צודקת.. כל דבר שקורא ישר אני אשימה ,אני רוצה כל כך לעבור לגוד בפנמייה( החלום הכי גדול שלי) למרות שכואב לי מה שאחי יחשוב ולעזוב את החברים..את הילד שאני הכי אוהבת בעולם , אבל אני מפחדת שאמא שלי תגיד משהו שבגללו אני יתאבד ואני חושבת ששמה אני ירגיש טוב יותר בבקשה תעזרו לי זה מאוד חשוב! איך להגיד להורים שלי את הדברים האלה ואיזה פנמיות יש בשביל הגיל שלי ( בת 14 כיתה ח') ואני לומדת על ציונים 100-90 אני לא רוצה ללכת לפנמייה של דפוקים
לעדן אני מבינה שמאד קשה לך ואת לא זוכה להבנה בבית, אולי מפני שגם לאמא קשה, ברור שלמרות כל הקשיים אמא צריכה להבין אותך ולא את אותה, נראה לי שחשוב שתפני ליועצת ותדברי איתה על מה שמטריד אותך, אני חושבת שהיא תבין אותך, אפשר גם לפנות לאמא ולבקש אותה שתקשיב לך ולספר לה איך את מרגישה. זה נהדר שאת תלמידה כל כך טובה, את צריכה לחשוב על כך שכרגע את מרגישה רע, אבל לא תמיד תרגישי כך, בעתיד מחכים לך עוד הרבה דברים טובים, לכן חשוב לבקש אוזן קשבת קודם מהיועצת בבי"ס או מכל מבוגר אחר, אפילו מרופא משפחה במידה ויש קשר טוב איתו. עירית