לא מאושרת
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
אני רק עכשיו מתחילה להבין שאני לא מאושרת כבר כמה שנים. הכול בסדר, יש לי בעל אוהב, ילד מדהים,עבודה טובה,משפחה מדהימה אבל אני פשוט לא מאושרת וחסרת חשק לפעול. פשוט לא בא לי לעשות כלום. אני מרגישה שאני עושה מה שאני עושה בגלל שאני חייבת. או יותר נכון אני עושה רק מה שאני חייבת. אני מנסה לצאת מהמצב הסטטי הזה כבר הרבה זמן ולא מצליחה. החשק המיני לא קיים, הרצון להתקדם ולהשפיע בעבודה גם כן לא קיים. זה מתסכל מאוד כי בעברי הייתי מאוד פעילה - עד לפני שלוש שנים סיימתי תואר בהצטיינות יתרה, מצאתי עבודה טובה וכאילו עכשיו לא איכפת לי מכלום. ואין סיבה. איך לצאת מזה?
לדנה את מתארת דיכאון קל או דיסטימיה, את אומנם מתפקדת טוב, אבל לא נהנת, אז למרות שזה לא מצב קשה מבחינה קלינית, כדאי להתייעץ, כי יתכן שאת יכולה לחיות יותר טוב, כדאי לנסות. עירית
עירית שלום, דנה מתארת בעיה נרחבת הקיימת בכל שכבות האוכלוסיה. גם אני לעיתים קרובות מרגישה שאינני מאושרת והדבר מתבטא בלאות, חוסר אנרגיה ותחושת עצב. זה גורם לי לזלזל בלימודים (אני סטודנטית), שאני גם ככה לא מאוד נהנית מהם כאשר בעבר יותר נהניתי ואף הצטיינתי. זה גורם לי גם לאבד קשרים חברתיים קיימים או לא ליצור חדשים. התדמית העצמית שלי יורדת ואני הופכת ליותר ויותר חסרת ביטחון מכפי שהייתי בעבר. אינני יודעת איך לשבור את המעגל ואודה לך אם תתני לי ולדנה עצות פרקטיות חוץ מללכת לייעוץ (שבשלב זה של חיי לא פיזיבילית עקב היותי סטודנטית ובעלת מקורות הכנסה מועטים).
מנהל פורום שווה לכל נפש
