צריך עזרה דחוף

שלום רב, אני בן 16 ואני מבקש עזרה בזיהוי הבעיה שלי. אני אתן קצת רקע שנוגע לחיים שלי, כדי לנסות להקל את הזיהוי. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 8, ואבא שלי עזב את הבית כשהייתי בן 8 וחצי. אבא שלי הוא מוזיקאי מדופלם, אך הוא נטש את הקריירה שלו כשהוא חזר בתשובה (כל זאת לפני שנולדתי). אף פעם לא רציתי להיות דתי, ולכן כשאבי עזב את הבית חשתי הקלה קצת. לאמא שלי אין כסף לשכר דירה,ולכן אנחנו עוברים דירה בערך פעם בשנה. לפני שנה, אבא שלי עזב את הארץ, כיום יוצא לנו לדבר רק בפלאפון. כשהייתי בן 11, בעל הבית פינה את אמא שלי, ועברנו אל הבית של אבא שלי לקיץ. באותו קיץ, אני ראיתי את אבא שלי מכה את אמא, הדבר השפיע עלי מאוד. יצא לי הרבה פעמים בחיי לראות בעלי דירות מאיימים על אמא שלי, וצועקים ומקללים. תמיד הייתי עומד חסר אונים, ואחרי שכבר הלכו, הייתי מתכנן מה אני יעשה אם הסיטואציה תחזור על עצמה. את הדבר הזה (לתכנן נקמה), אני עושה כל פעם שאני נפגע ממישהו. כיום, אני מרבה לשתות אלכוהול, ועד לפני כמה חודשים, הייתי מעשן גראס ומסניף דבק מגע. אני תמיד מתחרט אחרי שאני עושה את זה, אבל באותו הרגע, אני "נכנע" לרצון. לעיתים קרובות (בדרך כלל כשאני מסתכל במראה), אני מרגיש כאילו אני מישהו אחר. כלומר, כאילו מישהו אחר נמצא בגוף שלי, ובאותו הרגע, המישהו הזה, הוא לא אני. בנוסף על כך, לעיתים קרובות מאוד, אני מרגיש כאילו הרגע התעוררתי, וכל מה שקרה עד עכשיו, היה חלום. אני גם סובל מנדודי שינה כבר מאז שהייתי ילד קטן. אני מרבה ליזום דברים, אך אני רוצה את כל הקרדיט לעצמי. כשאני רואה דמות מסוימת בסרט (לדוגמא ג'ון נאש מ"נפלאות התבונה"), אני מחכה את ההתנהגות של הדמות, ואני מייחל לחלות באותה מחלה (סכיזופרניה).. אני תמיד רודף תשומת לב, ולפעמים מגזים בדברים שאני עושה כדי להשיג אותה. אני תמיד מחכה לרגע שבו מישהו יגיע לנקודת השבירה שלי, ואז אני אפרוק עליו עצבים ותסכולים שאני "שומר" במשך שנים. אנא עזרי לי מהר ככל האפשר, תודה רבה.