דיכאון וחרדות

היי, דבר ראשון אציין כי אינני בטוח שזה הפורום לשאול בו את השאלות האלה אז אם זה המקרה אודה לכם אם תפנו אותי למקום הנכון. מזה מספר שנים אני סובל מדיכאון ומטופל בתרופות שאמורותו לשמור אותו בפרופורציה (ציפרלקס, אפקסור, רסיטל וכו כו' לטיפול יומי ולוריבן וקלונקס לטיפול רגעי). בשבועות האחרונים קרו בחיי תהפוכות שהיו קשות מנשוא, מצאתי את עצמי מתקשה לעמוד או ללכת, איבדתי את הקול, סבלתי מבכי בלתי נשלט, הרגשתי כאבים בכל הגוף והרגשתי הכללית הייתה איבוד תקוהה ואמונה בחיים.. אני כותב כאן כי המצב החמיר בשבוע האחרון, הפסקתי לאכול, בימים האחרונים המזון שהכנסתי לגוף מסתכם בקערת מרק.. עכשיו אני כבר מרגיש שמשהו לא בסדר (מערכת העיכול מתנהגת מוזר). שאלתי היא אם יש מה לדאוג לאחר כמעט שבוע של אי אכילה והאם כדיי ליצור קשר עם הפסיכיאטר? אני קצת מפחד שהוא יחשוב שאני אובדני וינקוט בצעדים.. תודה,

אני מתקרבת לגיל 60, עובדת מדינה, לאחרונה יש לי את התחושה כי עושים הכל במקום עבודתי כדי לגרום לי לעזוב את העבודה, עלי לציין כי רוב העובדים באגף שלי הן בנות 50 ומעלה, אך אני היחידה שמתקרבת ביותר ל-60, עלי לציין כי אני נראת טוב, מרגישה טוב, ורשומה למכון כושר, בכל זאת אני מרגישה נורא, וקשה לי להתמודד עם התחושה הזאת, יכול להיות שאני מדמיינת זאת, אך בדרך כלל אינני טועה. ההרגשה היא נוראית, עלי לציין כי אני לבד המון שנים, ואין ספק שמקום עבודתי היא מקור מאד חשוב שלא לתת לי להיות בודדה לגמרי, כיצד מתמודדים עם ההרגשה הזאת? אני מתעורת בלילה עם פחדים נוראיים,