איך אני יוצאת מזה???
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
שלום רב, קצת רקע: אני בחורה בשנות העשרים לחייה,אינטליגנטית,נאה,מוכשרת,עוסקת באמנות ויש לי בן זוג אוהב ומשפחה טובה. עכשיו הבעיה: אני קלפטומנית. כבר כמה שנים. גונבת רק מחנויות לא מאנשים פרטיים. עוד אין לי תיק פלילי למזלי,למרות שנתפסתי פעם אחת ,ופעם שנייה הייתי ממש על הגבול! אמא שלי,בן זוגי,ואחותי יודעים על זה אך הם חושבים שהפסקתי ותמיד כועסים עליי מאוד שאני חוזרת על זה. באמת הפסקתי,אבל השבוע לא יכולתי לעצור את עצמי,כי ההרגשה נהדרת וממכרת,וגם אין לי כסף לביזבוזים אז אני "מרשה" לעצמי להתפנק כשזה מתאפשר.אפילו בדברים לא יקרים שאני יכולה לקנות. הרי זו התמכרות בסך הכל... זה לא חוקי,ובמוקדם או מאוחר יתפסו אותי למרות שאני מרגישה חכמה שעבדתי על כולם וגנבתי עוד משהו קטן לעצמי. אני רוצה להפסיק. אני אולי לא רוצה בלב שלם כי אני נהנית מזה,וגאה בעצמי כשאני יוצאת מחנות,אבל אני לא רוצה להיות עבריינית. למי אוכל לפנות? אין לי כסף לטיפול פסיכולוגי כי הוא יקר. האם יש קבוצת תמיכה? מטפלים בתחום? זה מאוד יעזור לי! אני מתחננת.
לדעתי את צריכה טיפול, וגם חשוב שתיהיה לך מוטיבציה להגמל , בלי מוטיבציה שום טיפול לא יעזור, את צודקת זה מסוכן בסוף תתפסי ואז יהיה לזה השלכות לא נעימות. אפשר לפנות לטיפול בקופת חולים או במירפאה לבריאות הנפש. עירית