שלום לד"ר עירית וגנר

דיון מתוך פורום  שווה לכל נפש

19/01/2005 | 01:08 | מאת: אוסטרלית במקור

שאלתי היא כזאת, אני אובחנתי כבעלת אישיות גבולית, (כך הפסיכיאטרים קבעו), אני מרגישה כי לעולם לא אצא מזה, כי אני תמיד מגיעה אליהם, והם תמיד נותנים כדורים וזה לא עוזר כהו זה, אני מרגישה כי נמאס לי מהמצב הזה, ואני מתה לשנות אותו, כי כמה אפשר, לחיות עם נטיות כאלה, אני באמת חווה דברים בקיצוניות נוראית, ואני נכנסת לגננה, אם אני מתעצבנת, ואם אני מאוהבת אני חולת אהבה, ואם אני מתעבת אני מתעבת מכל ליבי, אני מרגישה כי הדברים הללו קשים עלי, ובעיקר מעיקים , כי כולם אומרים לי מה קורה לך אל תשימי לב, אבל הכל מתערבב בפנים ולא גורם לי שקט, הטריגר להופעות הללו היה כנראה שעישנתי גראס כשהייתי צעירה יותר, והמשכתי ללוות את הפינטוזים שלי ולא את החיים הארציים, הגעתי למצב שבו כבר אני אין לי כוח להתמודד לא עם פסיכיאטרים ולא עם אף אחד, אני כבר מרגישה כי כולם משוגעים בצורה זו או אחרת, כאשר אני מסתכלת סביבי, מה עושים אין לכם ניתוח מוח להוריד את הטירוף הזה במוח, מספיק עם הכדורים תנו לעבור ניתוח במוח ותורידו את השריר הזה, שגורם לנו סבל שיט נמאס? אני

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אני מבינה את ההרגשה הקשה, אבל אין כמובן ניתוח מוח כזה וגם טוב שאין מאחר ובודאי יש לך גם חלקים טובים שאת רוצה שימשיכו להיות וזאת למרות הסבל הרב. בדרך כלל טיפול השיחות וקבוצת תמיכה יכולים להקל על הסבל.

מנהל פורום שווה לכל נפש