בעיתית
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
שלום רב בת 58 נשואה וסבתא לנכדים.סובלתמידי פעם ממשברים נפשיים, ממצבי רוח,חוסר שימחה,לחץ בלב.טיפוס לחוץ ומתוח.קשה לי במיוחד לבטא רגשות כלפי בני משפחתי לנשק לחבק וזה גורם לי להרגיש נורא ואיום ואף למצב נפשי לא טוב למרות שאני רוצה לעשות זאת זה לא יוצא ממני אני חשה שזה יוצר ריחוק ממני.גם כשאני שימחה מדברים/אירועים שקשורים לקרובי אני חשה כי ההתרגשות לא יוצאת עמוק מליבי למרות שאני כן מסוגלת להפגין הרבה שמחה ןגאוה מהדברים אבל רגש לא.אם אני מנסה לנתח אני קושרת זאת בילדות שלי -אמא שמטופלת בתינוקות מעבירה אותי לסבתי שגרה בסמוך לגדל אותי והיא עצמה עסוקה בגידול איחי ומבלי לקחת כל חלק בגידולי שלי ואני לא זוכרת חיבוק או נשיקה מאמא.אני גודלת ונמצאת עם סבתי עד ליום מותה כשלי אז מלאו 18 שנה.מה עושים....??????????????????
לר.ר יש כמה אפשרויות: אפשר לנסות ללכת לשיחות טיפוליות בקופ"ח , או במרפאה לבריאות נפש, ואפשר לבקש טיפול תרופתי מרופא המשפחה או יותר טוב מפסיכיאטר. בכל אופן לא להתייאש ניתן לעזור, יש הרבה אנשים הסובלים מתופעות דומות עירית
מנהל פורום שווה לכל נפש
