מלחמה

אני הייתי רוצה לשאול איך אפשר לגשר במלחמה שיש לי בייני לבין עצמי. המוח שלי חושב על דברים אחרים והלב רוצה דברים אחרים. ואני עכשיו במצב של יאוש. אני חייה המון שנים עם בעל שלא יוזם לא מדבר לא מפרגן.והכל על הראש שלי. וכל השנים היה לי את הסבלנות להבין ולקבל. המוח אומר לי שאני צריכה להמשיך להבין ולקבל כמו כל השנים אם אני רוצה לחיות בשקט בלי עצבים, כי זה מה יש. אבל הלב פגוע מאד מכל הפעמים שנפגעתי ממנו על חוסר יוזמה או פירגון ועל זה שתמיד תמיד הוא שוכח ממני. הוא דורש תשומת לב ולא מוכן להקשיב למוח. עכשיו אני נמצאת במצב של חוסר חשק ויאוש ודי נמאס לי כבר מהמאבק הזה. הראש עכשיו תמיד כואב מהמחשבות והלב תמיד דופק חזק מהעצב. תיעצי לי בבקשה!!! אני אובדת עצות!!!

יש לנו שתי ילדים הגדול בן 13 והילדה בת 9. הם ילדים רגישים מאד. ואני פוחדת שהם לא יעמדו בפרידה. הילד עם דימוי עצמי נמוך תמיד מחפש את הקרבה של שנינו והילדה עם התפרצויות זעם קשות ותלויה מאד ביציבות של המשפחה. אני בשבילם גם האבא וגם האמא כדי שהם לא ירגישו חוסר. אני כבר התעייפתי מלהיות הכל ולא לקבל כלום. גם מסביב אף אחד לא יודע את הקושי שיש לנו. אנחנו חיים בהצגה גדולה. לכן גם מאד קשה להפרד כשמסביב חושבים שהכל בסדר.