חיים?מוות?

אני בחורה רווקה בת 33 , אינטיליגנטית, יש לי עבודה מעניינת, אך לצערי אי אפשר לחיות ממנה באופן סביר. כמעט מאז שאני זוכרת את עצמי אני בדיכאון. נעזרת בכדורים ונמצאת גם בטיפול. אך נראה שכלום לא עוזר. תחושת הייאוש מהעולם הזה כה גדולה, אני מרגישה כבזבוז מוחלט, לכאורה יש לי נתונים בסיסים טובים. אך לא מצליחה למנף אותם. בזמן האחרון אני חוזרת מהעבודה (שטפו טפו טפו מקווה ששם אמשיך לתפקד טוב)ומסתגרת בדירה המגעילה שלי. לוקחת כל מיני דברים שירגיעו אבל אני יודעת שאלו לא החיים שאני רוצה. כל דייט שיש לי גם אם הוא נחמד, אני פוסלת בסוף ולא בא לי להיפגש יותר , אני בטוחה שזה קשור לתחושת האכזבה הנוראית מסיום קשר משמעותי לפני כשנה. בקיצור - המון בעיות אני לעיתים קרובות מייחלת למות ההורים כדי שאשוחרר מהסבל הזה. ואני לא רוצה לקחת יותר כדורים, עכשיו החלטתי זאת, גם על דעת עצמי וגם בגלל שהפסכיאטר הפסיק לקבל מטופלים מקופ"ח פתאום, . (גם אם אקבע תור אצל אחר זה יהיה עוד לפחות חודש). אני מתנצלת מראש שייתכן ולכל עיצה שלך, עירית או של אחרים תיהיה תשובה נגדית. פשוט, רציתי מעט ונטילציה ולא רק אצל הפסיכולוגית (שנראית לי טובה אבל אני מרגישה כמו מקרה אבוד) לילה טוב לכולם