בטחון עצמי פתאומי
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
שלום רב. אני בסביבות גיל 40, מטבעי מאז ומתמיד טיפוס ביישני, לא כל כך מחוברת מבחינה חברתית. יש לי מעט חברות, אך מסתפקת בהן, כי אני גם עסוקה וגם איבדתי אמון באנשים מאחר ונכוויתי בעבר.אני טיפוס מאד מאד רגיש. מאז ומתמיד יש לי פוביה מקהל, מאנשים בכלל. לפתע, אחרי עשרות שנים, נשבר לי להיות ביישנית, והוצאתי את כל כישורי לאור. הופעתי בפעם הראשונה בחיי בהרצאה לפני קהל די גדול, עבדתי על עצמי שלא אתרגש.... ולמרבה הפלא זה עבד, והיתה הצלחה גדולה. אני עדיין שרוייה בהלם, איך הייתי מסוגלת להרצות בלי להביט על הכתוב, פשוט הכל בע"פ לפני קהל, והרגשתי וראיתי באולם שריתקתי אותם. זה הרים לי לא מעט את בטחוני העצמי. הרגשתי צורך לשתף, ומבחינת נסיונך, מה דעתך על הנ"ל. אני והאנשים שמכירים אותי מקרוב, פשוט בשוק אחד גדול ממני.אני מופתעת מעצמי וכן הקהל שהיה נוכח.
רציתי לומר שאני דומה לך מאוד, ולפני שנה בערך לא היתה לי ברירה ונאלצתי להרצות לקהל גדול, ולמרות הפחד בן שלושים השנה, כשעמדתי והתחלתי לדבר אל המיקרופון הסתבר שעשיתי זאת היטב ולא רק שהצלחתי לדבר, אלא גם סיפרתי בדיחות והקהל נהנה. הייתי מופתעת מאוד, כך שאני מזדהה מאוד עם מה שסיפרת.
לשולמית זה פשוט נפלא מה שעשית, עם היית הולכת לטיפול התנהגותי קוגנטיבי היו מדריכים אותך לעשות דברים כאלה, אז עכשיו תעשי תוכנית איך להמשיך להיראות, ולא להתבייש. ככל שיהיה לך יותר ניסיון יהיה קל יותר, ותחזקי את עצמך את בדרך הנכונה. עירית
לשולמית זה פשוט נפלא מה שעשית, עם היית הולכת לטיפול התנהגותי קוגנטיבי היו מדריכים אותך לעשות דברים כאלה, אז עכשיו תעשי תוכנית איך להמשיך להיראות, ולא להתבייש. ככל שיהיה לך יותר ניסיון יהיה קל יותר, ותחזקי את עצמך את בדרך הנכונה. עירית