פחדי רדיפה:

אני כל הזמן פוחדת שמדברים עלי ושאנשים נגדי ושאנשים חושבים שאני טפשה עוד ועוד מלא דוגמאות, מאז שאני זוכרת את עצמי אני כזאת. למשל עד אמצע-סוף כתה י' הייתי בטוחה שכל העולם מובנה בשבילי כדי שאני לא אזהה שאני משהי עם צרכים מיוחדים, לדוגמא חשבתי שבי"ס והישוב שאני גרה בו וכל מיני והתיכון, מובנים במיוחד עבורי כדי שאני לא אזהה שאני לא רגילה וכדי שאני אחשוב שאני נורמלית לחלוטין, למשל הציונים וכל מיני כאלו נותנים לי ציון מסוים ולא משקף (לדעתי) ולאחרים נותנים ציונים נגיד פחות גבוהים משלי כדי שאני אחשוב שאני נורמלית (לפני ט' היה זמן ארוך שחשדתי שמדובר בניסוי כלשהו [עלי בתור חריגה], נסיתי לצותת לאנשים כי הייתי בטוחה שהם מדברים עלי) ובכל מקרה הייתי בטוחה שכל הארץ בערך מובנת עבורי ובשביל שאני 'לא אגלה'. בכל מקרה אז מה שקרה לי בעבודה השנה זה ששוב היה לי כזה דבר והייתי בטוחה שהשרות לאומי הוא מסגרת 'מיוחדת' עבורי ושאני בעצם מוגבלת שבאה להשתקם ממקום השרות (אני עובדת עם אנשים מוגבלים: פיגור, נפשי, שיקומי) במקום להיות בת שרות ולעזור לאחרים. והייתה לי מין התפרצות כזאת על אחת העובדות (כאילו היא חושבת שאני אחת מהחוסים, מהמטופלים) בואי נגיד שבזמן שאני כותבת לך את השורות האלו אני עדין לא משוכנעת בעצמי שזה לא נכון מה שחשבתי אז ועכשיו. אני כותבת לך עכשיו כאילו אני כבר יודעת שחשבתי משהו שהוא לא נכון אבל אני לא מבינה את זה באמת, הבנת למה אני מתכוונת? יש לנו בישוב שתי אחיות עם פיגור מבוגרות ממני בכמה שנים, ואני כל הזמן חושבת ההאם רואים אותי כמו שרואים אותם?? אני לא מסוגלת לחשוב על זה בכלל אני מתמוטטת כשאני חושבת על זה ככה. אם זה רליש לנו בקביוץ שתי אחיות עם פיגור מבוגרות ממנו בכמה שנים, ואני כל הזמן חושבת ההאם רואים אותי כמו שרואים אותם?? אני לא מסוגלת לחשוב על זה בכלל אני מתמוטטת כשנאי חושבת על זה ככה. היייש לנו בקביוץ שתי אחיות עם פיגור מבוגרות ממנו בכמה שנים, ואני כל הזמן חושבת ההאם רואים אותי כמו שרואים אותם?? אני לא מסוגלת לחשוב על זה בכלל אני מתמוטטת כשנאי חושבת על זה ככה. תודה רבה על הקריאה ועל הפורום הזה בכלל, מרים

תודה רבה על התגובה! זאת בעיה נפוצה? את חושבת שזה יכול להחמיר? (זאת בעיה מתמשכת?) תודה רבה!