האם אני מגזימה???
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
ברצוני לשתף אותך בדבר מה, ולשמוע דעתך האם אני מגזימה???? . אני היום בת 55, שמרתי קלטת שאבי שכל כך הייתי קשורה אליו הקליט את בני שהיום הוא אבא והקליט אותו כשהיה בן 4 שנים , ישב ואני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול, הוא הקליט אותו בבית שלו את כל השירים ששר מהרדיו ומהגן עם כל המילים והוא היה ילד מאד מפותח, שר גם עם סלסולים, כי עשיתי סדר בארון בביתי, ופתאום מצאתי את הקלטת למרות שידעתי ששמרתי אותה מזכרת, והיום כאילו נפתחו הפצעים. אני שומעת את בני שר, ומה שעשה אבי, כל היום אני לא מפסיקה לדמוע והדמעות לא נעצרות. האם זה נורמלי? האם אני מגזימה? הרי זה היה לפני עשרים ושש שנים ואף פעם לא יצא לי גם לשמוע חוץ מפעם אחת. וכבר יש לי נכדים האבא הזה ששר בגיל 4. הקלטת הזאת שווה בעיני מליארדים. בבית הילדים שלי לא מבינים על מה ההתרגשות שאחזה בי, זה לא מדבר אליהם. האם הגזמתי??? . תודה.
לשרה נראה לי שהקלטת הזאת מזכירה לך דברים מהעבר שגורמים להתרגשות, זה לא נכון להתייחס לזה רק כאילו מה יש בקלטת שגורמת לכזאת התרגשות, כך כנראה בני המשפחה מסתכלים על זה ולכן הם לא מבינים מה ההתרגשות. את מדברת על פתיחת פצעים אני לא יודעת למה הכוונה אבל ברור לי שזה פתח דברים רגשיים, אם בדרך כלל את מתפקדת טוב ומצבך הנפשי טוב, אז מה אם את בוכה אולי זאת הזדמנות להעלות "ולאורר,"דברים מהעבר שבדרך כלל לא התעסקת איתם. זה נראה לי בסדר, בודאי שזה לא מדאיג עירית
מנהל פורום שווה לכל נפש
