לקיחת דברים כמובן מאליו
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
שלום, אני אוריה, בת 18. לא בטוחה שהגעתי למקום הנכון אבל אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי בשאלה עליה אני מנסה לקבל תשובות . השאלה היא למה כשיש הרבה ממשהו אנשים מייחסים לו פחות הערכה (גם אם הוא כשלעצמו בעל ערך רב) בעוד שכשיש ממנו מעט יעריכו אותו יותר? למה רוב בני האדם ישימו לב ויעריכו את מה שיש להם רק לאחר שירגישו בחסרונו? לדוגמה: רובינו לו נעריך מים עד שיהיה מחסור חמור בהם. או בדוגמה נוספת לא נהיה מודעים לחשיבות האצבע הקטנה ביד עד שתפגע. תודה רבה, אוריה
לאוריה אני מנסה להבין מה את באמת שואלת, באופן הפשוט , בני אדם מעריכים מה שחסר או קשה להשיג, הדברים שיש או הקלים להשגה הם מובנים מאליהם ולכן פחות מעריכים אותם, אני מסכימה איתך שזה יוצר עוותים, לדוגמא אם משהו טוב אליך ולא קשה להשגה , לעיתים הוא יוערך פחות. מקווה שעניתי למה שהתכוונת, אם לא תשאלי שנית. עירית
מנהל פורום שווה לכל נפש
