האם זה הצגה?

ישנה אישה הגרה בקרבת ביתי, יש לנו כימיה אדירה. ברחוב שאני נפגשות, נהנות לפטפט, אישה נעימה ואני נהנית מאד להיות בחברתה. גם מעבר לקו , כשאני מדברת איתה לעיתים רחוקות בטלפון, היא נותנת צעקה של התלהבות וחיוך כאילו התגעגעה אלי, ושמחה לשמוע את קולי ומשתמשת בשם:"שרהלה", מבטיחה מידי פעם לבוא- והבן אדם לא בא. וזה קרה מספר פעמים שהזמנתי אותה, הבטיחה לבוא - ואינה באה. נכון, שהיא אדם עסוק, אבל שכל כך רוצים, מוצאים את הזמן לבוא ולרצות אותי. איך יתכן כשהיא שומעת את קולי מעבר לקו, מגלה התלהבות יתר, ברחוב , כשפוגשת אותי, קרה לא פעם שאני חוטפת נשיקה פתאומית ממנה, אך אין לי הסבר מדוע אינה מתקרבת יותר, מעולם לא יזמה שיחת טלפון, אלא רק אני, גם אינה באה אלי למרות שמבטיחה. האם יתכן והיא שחקנית? האם יש מקרים כאלה שאנשים "נחמדים מאד" ומצד שני תופסים מרחק? מה זה אומר ואיך אדע אם היא באמת מחבבת אותי ושלא תשלה את עצמי, האם עצם זה שלא מקיימת הבטחתה לבוא, האם עדיף לתפוס מרחק גדול ממנה, האם להראות לה קשיחות? , כי אני אוכזבתי לא פעם ממנה שלא מקיימת הבטחתה ובאה, וכך ברחוב ובטלפון מדברת כאילו חברה הכי טובה. אולי את יכולה להסביר את התופעה הזאת ואיך לנהוג עם אחת כזאת, אולי היא באמת שחקנית גדולה.??? למרות ששנינו לא מכירות אותה לעומק, לפי מה שכתבתי, מה נראה לך? תודה.

שרה שלום, סליחה, אני לא אשת מקצוע אבל רציתי לענות לך מניסיון אישי, כי יש לי ידיד קרוב שמתנהג בדיוק כמו השכנה שלך! הוא איש מקסים, רגיש ואוהב, וכשהוא נמצא איתך הוא איתך ב-100%: הוא מראה לך את החיבה שהוא מרגיש כלפיך עד הסוף. אבל ברגע שהוא מסתובב והולך, הוא לא יוצר קשר ולא מופיע אם קבענו לבלות ביחד. אני לא יודעת למה הוא מתנהג ככה, זה בהחלט קצת מוזר, ואני לא יודעת אם זה נובע מחוסר ביטחון עצמי או אולי מקושי עם מחויבות, או מעשרות דברים שקורים בחיים שלו ואין לי עליהם מושג. אבל זה הקושי שלו עם עצמו, לא שלי, לכן עם השנים למדתי פשוט לאהוב את מה שכן יש בינינו, ולא להיפגע ממנו. זה קשה קצת, כי זה אומר שמבחינה מסוימת גם אין קירבה גדולה בינינו - לא גדולה כמו שהייתי רוצה, כי כשהוא נוכח הוא באמת אדם מקסים. אבל, למדתי להנות מחברתו כשהוא כן מופיע, ולהשאיר את זה כך. זה כנראה כל מה שהוא רוצה לתת לקשר בינינו, לכן אני מכבדת את זה. אני מקווה שההתנסות האישית שלי תעזור לך, אולי במעט.

תחילה, תודה על תגובתך. קשה לי אישית לקבל זאת, כי זה נותן לי להבין עד כמה אנשים צבועים. כי אם אדם מחבב מישהו או מישהי, לא אמור לחבב אותו רק שפוגש אותו ברחוב, הוא אמור להרים אליו טלפון, לבקר בביתו, יוצרים איכשהו קשר. אם יש להם ארועים, אני אפילו טורחת להרים אליהם טלפון הביתה ולברכם, אבל כשזה קורה ההיפך (אם אצלי האירוע) אני לא מקבלת יחס דומה. רק אם יפגשו אותי פנים אל פנים, אז מתוך נימוס יראו עד כמה הם שמחים לראותי או שמחים בשמחתי, יש פה סתירה. לי נראה שכל העולם במה. ואנשים רק דואגים לעצמם וסתם אינטרסנטים.