אני אדם שבדרך כלל לא מאמין - אבל חיי רצופים כשלון.
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
אני בגיל 34.5 ומרגיש שהחיים עוברים על פניו לא משמעות ולא תוכן. כאילו אין לי למה לצפות יותר. לא מרגיש תקווה יותר. כול מה שנסיתי לעשות בעבר נכשל כשלון חרוץ ולמעשה כמעט ואין לי משהו להגיד שהשגתי למאת ששרדתי כול כך הרבה זמן. לאחר כתבת הרחמיים העצמיים הלוו. אני חושב שיש לי קרמה מאוד רעה. כאילו איזה כוח דוחף אותי להכשל. למשעה היום אני חושב שהשם שלי שניתן על משהו שמת בחוף לארץ. האדם שמת לא היה קרוב למשפחה בשום אופן. פשוט לא היה לאדם ילדים אז אשתו בקשה מאמא שלי לקרוא לי על שמו. אולי לא פה המקום לכתוב על זה אבל אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל בקטע המיסטי.
שלום המחשבה שיש לך קרמה רעה, משמשת כנבואה המגשימה את עצמה, לכן הכי חשוב לשנות גישה, אין לי ספק שלא בהכל נכשלת. להערכתי רצוי שתלך לייעוץ שיעזרו לך לראות את הדברים באופן שונה. כדאי גם לקרא את הספר בוחרים להרגיש טוב של דויד ברנס. מאחלת לך בהצלחה עירית
מנהל פורום שווה לכל נפש
