איך לנהוג???

אני ובעלי עובדים מחוץ לבית. מאד כואב לי שבעלי לא מוצא מתוך הרבה שעות של עבודה דקה אחת זמן בשביל לתת לי מעט תשומת לב, להרים אלי טלפון לעבודה, לגלות התעניינות בי, זה חלק מהחיזור , זה חלק מהתשומת לב ועוד. אין לו תמיד לחץ בעבודה וכשאני לוקחת את היוזמה ומרימה אליו טלפון: הוא אומר לי:" תתקשרי אלי רק למקרים דחופים ואת השאר יכולים לדבר בבית", מאד נפגעתי ממשפט זה. רק שאלתי מה נשמע ורציתי להגיד שאני מתגעגעת אליו... וכד'. הוא תמיד נותן לי ההרגשה שהחברים שלו, הסביבה, האנשים במקום העבודה שלו הם במקום הראשון ואני במקום האחרון אצלו. אני נשבעתי לו שיותר לא אצור איתו קשר טלפון למקום עבודתו רק למקרים דחופים ביותר, גם שיבקש זאת. נגמר לי... שהוא יזום ויתקשר אלי. ואיך בבית? לעיתים נותן הרגשה שעושה טובה שמקשיב לי, עסוק בלראות טלביזיה שעות על גבי שעות עד שהולך לישון. מאד עצוב לי, אני נשואה 30 שנה. הוא מבין שזה לא בסדר וטוען שהוא כל כך שקוע בעבודה ובעובדים שלו ששוכח להתקשר אלי ולא עושה זאת בכוונה. האם לקבל תירוץ זה? סימן שאני לא בראש שלו ולא מספיק חשובה לו!!!!!!!! . מוכנה לשמוע עצתך. ותודה רבה.