התרחקות מהחברה
דיון מתוך פורום שווה לכל נפש
תקופה ארוכה אני ובעלי מוזמנים לחברה מסויימת . החברה הזאת לאחרונה מאד איכזבה אותי שהדף צר מלהכיל.... .בעלי, אינו מוכן לנתק את הקשר עמם. הוא ממשיך לפקוד את ביתם בלעדי, ובחברה הזאת כולם באים בלווית נשותיהם. כמה סקרניות גילו התעניינות ושאלו היכן אני, בעלי ענה בתירוץ: "היא עייפה/נחה" וכד'. האם בעתיד, כשיראו שאני כבר לא באה חודשים ובעלי ימשיך עם התירוץ הנ"ל, האם הם יבינו שמאסתי בהם? או התאכזבתי/פגועה מהם??? הרי כמה אפשר להגיד עייפה, ולפני כן לא הייתי עייפה כשבאתי אליהם?!,אני הייתי רוצה שהחברה הזאת תבין שאני שביעה מהם מאד ואיכזבו אותי, גם אני שוקלת אם בכלל להשתתף באירועים של ילדיהם במידה ויזמינו אותנו ולשלוח את בעלי לבד (בעלי לא מרוצה מזה שכל בעל ילך עם האישה והוא ילך לבדו, אך מבין אותי מאד ויתכן ויתרגל לצעד שלי...), מאחר והייתי באה פעם בשבוע עם בעלי אליהם ופתאום זה חודשיים שאני לא באה, האם נראה לך שהם יכולים להבין שזה בגללם, שפשוט נשבר לי מהם????, מה דעתך.
לנועה יתכן והם יבינו, ויתכן שיחשבו שיש בעיה אחרת אולי אפילו ביחסים בינך לבין בעלך השאלה היא מדוע כאשר מאכזבים אותך את לא יכולה לדבר על זה עם המאכזבים. בחברות אמיתי ניתן לדבר על דברים כאלה, והשאלה הנוספת היא מה קרה, מה בעלך חושב על מה שהם עשו שהרי הוא ממשיך להיות בקשר איתם. אני שואלת האם זה באמת כל כך נורא או שיתכן ואת רגישה. עירית
שלום וברכה. א. אני אישה רגישה מאד, שכל הזמן רק מצפה ומצפה מהאנשים ולבסוף מתאכזבת. כמה אפשר עוד להבליג, או להחליק אותה. אני אישה שיודעת לפרגן ולהעריך אנשים, לתת תשומת לב לאנשים, ולעומת זאת אני לא מקבלת זאת מאותם האנשים בחוג. ב. בעלי רחוק מלהיות רגשן (אולי מטבע הדברים בגלל היתו גבר והם בנויים אחרת..) ולכן יותר קל לו בחיים, לא לוקח ללב, לא מצפה מאומה מהאנשים, ולי קשה עם זה מאד כי אני לא רובוט .ניסיתי להיות כמוהו אדישה לבריות = וכלום לא עוזר.. ע"י זה שלא יראו אותי תקופה, אני רוצה לגרום להם להרגיש נקיפות מצפון שיחשבו ש אולי זה בגללם, שירדפו אחרי.., ברגע שיפנו אלי וישאלו מה קרה, אז אני מוכנה לפתוח את הקלפים והוכיחם ,עד אז "רחוק מהעין רחוק מהלב".