עקיצה לשם תוכחה

אנו משפחה דתית לאומית. יילדי מחונכים למופת. כשאני נפגשת בקהילה דתית מסויימת לא לרוחי, הם לא מתנהגים כפי שמצפים מהנשים דתיים, ישנם זוגות נשואים לא מעטים, מן קבוצה סגורה כזאת שלא מתנהגת לרוחי וקשה לי מאד להתעלם מהתנהגותם.הם אוהבים לצחוק על אנשים, לרכל אחד על השני וכד'.הגיעו מים נפש והחלטתי לקחת יוזמה ואיכשהו השגתי את האיימל שלו.ומעניין אותי מאד מה דעתך על מה שכתבתי. כתבתי כמה מילים: "אתם ורוב רובם של הקהילה יכולים ללמוד מיילדי. הם לעולם לא יצחקו על אחרים, לא מדברים לשון הרע ויודעים לקבל כל אדם בסבר פנים יפות. להם מתאים לחבוש כיפה". והוספתי: "דאי לחכימא ברמיזה" (זה בארמית: אדם חכם יכול להבין את הרמז, לא צריך פירושים) והתכוונתי לראש החבורה שכתבתי לו. והוספתי "הלוואי שירבו כמותם בישראל" (התכוונתי לבנים שלי). רציתי לתת לו להבין שאני רואה ומודעת לכל התנהגותם השלילית. נכון, אי אפשר לחנך אנשים, רציתי רק שידעו שאני מבינה ורואה הכל ולתת להבין שהכיסוי הראש לא מרשים אותי בכלל, ואם כן עם התנהגות כפי שהם מתנהגים עדיף בלי כיסוי, כי הם לא מהווים דוגמא...אודה על תגובתך.