פורום שווה לכל נפש

הי עירית, אנא , תשובתך בנדון חשובה לי מאוד : תחום העו"ס על סקאלה מ 1 עד 10 , עד כמה אופיו ביורוקראטי, טכני ויבש וגם עגום? אעריך מאוד באם תואילי להסביר לי עוד היום.

הי עירית , את כל כך אנושית ! 1 ) הפחד מהעומס בשנים הללו מאוד משמעותי. עומס אקדמי +רגשי בגין ההכשרה. 2 ) האם בהכשרה מעניין לעבוד עם קשישים ? אנא תמיכתך המהירה במידת הניתן עוד היום. בכבוד ותודה מראש

שלום רב, את צודקת מאוד. כל בעייתי היא שהמחיר הנוכחיאינו פשוט כלל מאוד תובעני. אך האחר הוא כמו ליפול אל הפחת. וזוהי למעשה כל הבעיה.. מה עושים ? תודה.

שלום אני מחפשת שותפה אם את רוצה להיות השותפה שלי אשמח אם תצרי איתי ואני יסביר לך טלפון שלי הוא 0527079183 או 098821516 מקווה שתתקשרי אלי בהקדם אני גם שייכת לדיור מוגן מתוגבר אבל אני גרה בדירת לווין ואני מחפשת שותפה טובה לדירה אשמח מאוד אם תצרי איתי קשר בהקדם האפשרי הדירה שאני מחפשת זה באזור נתניה אשמח מאוד אם תצרי איתי קשר

דוד שלי עבר ניתוח להשתלת לב ואחר תקופה מסוימת התחיל להתנהג באופן שונה מהרגיל(התחיל לאוהב מאכלים שלא אהב בעבר,בנוסף הוא התחיל להתעניין בנגרות ודי להצטיין בזה למרות שלעולם לא עבד עם עץ), אם יכול להיות קשר בין השתלה איבר לשינוי התנהגותי ?

או בעברית זיכרון תאי בנוסף זה קראתי באתר התחתון על מקרים מאוד דומים למה שאני תארתי פה, זה נשמע מאוד הזוי ומפחיד. אם התופעה הזאת אמיתי ? http://en.wikipedia.org/wiki/Cellular_memory http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/REMEDIEs/H-Remedies-Memory-Organs.htm

הי עירית, הנני סטודנטית לעו"ס. סמסטר ראשון קרב, מבחנים כנ"ל. אני מאוד מפחדת להתחיל סמסטר שני עם הכשרה ואף יותר עומס ואינטנסיביות ---------------------- מה לעשות ? 1 ) להרים ידים מראש ולהפסיק הלימודים וזהו! 2 ) להמר על המשך גם במחיר עומס ואינטנסיביות, מה לעשות ? תשובתך מאוד חשובה לי !!! אנא ותודה.

אני והשכן שלי יש בינינו תקשורת יפה, בעבר הרחוק היה נוהג לפלרטט עם כל מיני נשים יפות ביניהן אני. כשבעלי פגש אותו שיתף אוו בזה שאני הולכת לעשות בקרוב ניתוח פלסטי (משהו קטן) שמפריע לי אסטטי שפוגם ביופי החיצוני שלי, הוא השיב לו בחיוב, שטוב שאני עושה וכד'. כשיום אחד פגשתי את השכן, אמרתי בחיוך אך יותר התכוונתי לצחקק איתו, ולא ידעתי שבעלי סיפר לו... אמרתי לו: "בקרוב תהיה לך שכינה יותר יפה..", השכן בחר לשתוק ורק שאל מי הרופא, מה נראה לך מדוע הוא לא הגיב כגבר כגון" יופי, כל הכבוד" עכשיו תהיי יותר יפה או משהו כזה, רק שתק.?? מה נראה לך?? תודה.

ערב טוב. יש לי טבע (אולי זה לא טוב) שאני תמיד מצפה מהאנשים שיגיבו כפי שאני הייתי מגיבה. אני אף פעם לא שותקת. תמיד, מפרגנת, מחמיאה, אך חייבת תמיד להגיב, נדיר שאני אשתוק.אולי בגלל זה אני משלמת לעיתים בבריאות ומאד קשה לי להשתנות.ותודה רבה על האיחול .

אני סובל מטרשת נפוצה כבר כ 10 שנים. לאחרונה, הניורולוג שלי "החליט" שאני עייף מידי מכדי לנהוג. אמרתי לו שאכן MS מלווה בעייפות אבל אני לא טיפש. כשאני עייף, אני עוצר, יותר מנהגים "בריאים". כשאני בהתקפה, אני לא נוהג בכלל. אני רוצה לחיות! אני משוכנע שאעבור את המבחן, רק זה המון כסף! אבחן בסבבה אם הוא ישלם! יש דרך להוריד אותו מהעץ שלי??

שלום רב. אני חשה כי מציפות אותי בחודשים האחרונים מחשבות טורדניות על נושאים תפלים ושוליים, אשר אין להם שום סיבה להטריד אותי. מחשבות בסגנון אירועים מביכים מעברי, ואף סקרנות רבה ו"אכילת סרטים" על עברו של בן זוגי. אני מתקשה להתגבר על המחשבות המטרידות על אף שאני מודעת לחלוטין שאין לי סיבה להסתכל על העבר. בנוסף אני חשה באופן קבוע רגשות אשמה קיומית, כאילו אני צריכה להסתתר ולהתגונן, על אף שאין בעברי מאורע שאני יכולה להשליך עליו את אותן רגשות האשם. אני אוסיף שהדברים הללו שכתבתי מטרידים אותי ברמה כזו שהם משפיעים עליי בחיי היום יום ובתיפקוד היומי, כמו מציאת עבודה, שינה, יחסי מין וכיוצא בזאת. אודה על קבלת עצה. יום טוב.

אני תולשת ריסים מכיתה א'(כיום אני בכיתה ו') זה כל הזמן חוזר בתקופות מסוימות שיש לי ממש חורים בעיניים. אני ואמא שלי לוקחות את זה קשה(במיוחד אמא שלי). אני מרגישה שיש לי שליטה על זה וכאילו אין סיבה לכך שאני עושה את זה. אמא שלי אמרה שהיא תיקח אותי לפסיכיאטר והסבירה לי שכנראה אני סובלת מחרדה. אני ממש לא רוצה ללכת לפסיכיאטר ומצד שני אני ממש ממש ממש ממש רוצה להפסיק לתלוש את הריסים שלי. מה אני יכלה לעשות בלי ללכת לפסיכיאטר והאם יש תרופה להצמחת שיער הריסים?

אני בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית אך איני בטוחה כי אני רוצה לעסוק בתחום גם כי איני מוצאת תחום שמעניין אותי. לאחרונה חשבתי לעסוק בכל מה שקשור למשאהי אנוש כמו להצטרף כחלק מצוות במחלקת משאבי אנוש בכל מיני חברות לנימיהם. אני מחפשת עבודה אך מתקשה למצוא בשל חוסר הנסיון שלי. מה עלי לעשות? אייך אוכל להשתלב בתחום? באילו מקומות כדאי לי לחפש עבודה? אולי איני מחפשת נכון.\תודה.

היי. אם אין לך ניסיון בתחום אני ממליצה לך להתחיל בחברות השמה/כ"א, שם בדרך כלל, אם את מתאימה, תוכלי להתקבל גם בלי ניסיון ולקבל הכשרה במקום. בתור התחלה אני ממליצה לך להיכנס לאתר אורטל - ortal-hr.co.il ולערוך שם חיפוש למשרת יועצת השמה (תחת תחום משאבי אנוש). כך תוכלי לדעת מהן הדרישות ולבדוק האם את מתאימה. בהצלחה.

שם שלום , בעבר פניתי אלייך וכעת שוב. ספרתי לך על בחור שעובד איתי אשר איני מצליחה לקרוא את מבטיו ואסביר: מזה כחצי שנה שכל פעם שאני עוברת על ידו או שהוא עובר על ידי או שאני נכנסת והוא כבר נמצא- הוא זורק לעברי מבט שמשדר לי שהוא שם לב אלי. חשוב לי להדגיש כי גם אחרים מסתכלים עלי כשאני נכנסת או עוברת על ידם אך מהם איני מקבלת שום מסר. וכאן אני פונה אלייך. אייך אדה אם הוא אכן מסתכל עלי בצורה שמשדרת התעניינות/משיכה בי או שאני מפרשת זאת כך משום שהוא מאוד מאוד מוצא חן בעיני- כלומר: שאני משליכה עליו את הרגשות שלי. שאלה נוספת, ידוע לי שיש לו חברה ואף רואים אותם ביחד לא פעם במקום העבודה- אם כך, מדוע הוא מסתכל עלי? לפעמים נדמה לי שאני מדמיינת אך אני מרגישה ממנו משהוא- הוא מביט בי במן מבט שאומר משהוא. למשל: אם אני נכנסת לחדר שהוא כבר נמצא בו אז הוא מביט בי בצורה שמראה שהוא שם לב לנוכחותי, או שלמשל הוא נמצא רחוק ממני ולא בטווח ראייתי- ולא פעם כשסתם הבטתי מסביבי פתאום תפסתי אותו מביט בי מרחוק. אני פונה אלייך בבקשה לשתי עצות: ראשית, מדוע הוא מביט בי אם יש לו חברה, מה זה אומר עליו? מה זה אומר על הקשר ביננו? ושנית, אין לי אומץ לגשת אליו ולשאול אותו או להתחיל איתו כי המצב הזה נמשך כבר חצי שנה ואני בטוחה שהוא חושב שהוא מקבל גם ממני מבטים, אז מה אני יכולה לעשות כך שאדע אם הוא אכן מעוניין בי או שנדמה לי? יש לציין כי אין לנו מכרים משותפים כך שאין לי את מי "לשלוח" כדי שיעזור לי בכך. תודה

לעירית שבת שלום ראשית אלפי תודות על עזרתך האדיבה אני שומע לעיצותייך עד כה א בפגישה עם המנהלת והמטפלת המטפלת המתמחה אמרה משהו שעד עכשיו אני חש כאבים מימנו ,וחשש ממטפלות פסיכולוגיות בעתיד היא אמרה שאני איימתי עליה, שאלתי איך,והיא אמרה שדפקתי על העט על השולחן...אני נדהמתי כי בפגישה שלנו כשדפקתי היא אמרה לא לדפוק, זוהי אלימות ,וכשראתה שאני המום,היא הוסיפה ,זה לטובתך,אני רוצה שתלמד מגבלות ,אבל אצל המנהלת היא אמרה שאיימתי, כשיצאתי משם לא נרגעתי ...איזה מנוולת,שקרנית,רמאית,תקעה לי סכין בגב,4 חודשים אני מאמין לה ,בוטח בה,מספר לה הכול הכול ...ובסוף היא תוקעת לי סכין בגב,וככה הסיום שלנו במקום שישאר עם טעם טוב בלב,אני פגוע ומקלל אותה בליבי שניסתה לעשות רושם על המנהלת על גבי ב איך אני יכול בעתיד לבטוח בפסיכולוגים יותר כשהיה לי ניסיון מר כזה ג אני חש הרבה אנרגיות בידיים שלא באו לידי פורקן, לפעמים עם חברים טובים אני לוחץ להם חזק בכתף,ביד, וכו' הם מכירים אותי ויודעים את הקריזה שלי ,שאלתי האם זה בעית עצבים,או סתם אנרגיה חיובית שצריך להוציא בחדר כושר ,ולמה אני כזה, ורוב האנשים,אפילו חזקים ובעלי שרירים,רגועים ואני לא ד אני אדם רגיש מאד,ולכן פגיע מאד, ולכן התקרית לא מפסיקה להישתלט עלי, לפעמים אני חושב יום וליל איך לנקום באותו אחד שפגע בי, איך אני יוצא מיזה ה בבעית הדימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון עצמי ניסיתי להיות קצת רציני ,עם פנים טיפה רציניות ,זה משפיע על הנפש ...ואני באמת מתחזק נפשית,ושם לב שהחשיבה נהיית יותר נורמאלית ולא מושפעת מהדימוי העצמי הנמוך....אבל זה לא אני, זה מחזיק שעה ,האם התשובה היא ללמוד להיות רציני,היינו ליותר זמן,להיתאמן על זה -מה שנקרא קצת קשוח ,ולא רכרוכי...או שזה שטויות מודה לך מראש על עזרתך ישראל

שלום רב יובל, תראה נא: הנני אקדמאית בת 50 + בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחנוך בהצטיינות. מזה חודשיים וחצי לומדת לתואר ראשון עבודה סוציאלית באוניברסיטה נחשבת. הכל נפלא, הנני מאותגרת מאוד ויש למה לקום בבוקר. לאחר יום הלימודים הפורמאלי נחה מעט, וקמה ללמוד באמת :מאמרים, עתה גם עבודות ועוד. *בבוקר רק מתקצרת.הלמידהעצמה נעשית בשעות שלאחר. ובעיקר בסופי שבוע. הדבר שמפריע לי הוא העומס=מידת התובענות. איני מצליחה לעבוד כלל + אין רגע מיותר להקדיש לילדיי גם עם בגירים, ולא להורי. זמן לבשל משהו מאתגר את השיקול האם לבשל או ללמוד לקרוא עוד מאמר וכו. היום נפל דבר בליבי. הבנתי שזה הפורמט ועוד בתחילתו. ***************************** אין לי זמן לארח, להתארח, לקבל בני שחוזר מהצבא ולשמע מה עובר עליו!!!!!!!!!!!! שוקלת להפסיק ללמוד, כאשר מטרתי היתה ללמוד מקצוע בעצם!! מה דעתך ? נראה שבהמשך העומס עוד יגבר. נא דעתך הרצינית והענינית. האמת שרוצה להמשיך , אך העומס.. תובעני ולאורך 3 שנים... כבוד ותודה.

מחפשת פסיכולוג/ית מומלצים שעובדים עם הכללית...יש למישהו המלצה?

יש לי שאלה עד כמה מסייע טיפול מלווה באומנות?

השאלה הייתה כי אני עוברת טיפול משולב בדרך אומנות בגלל טראומת ילדות של תקיפה ואונס

איני מבינה מדוע כל פעם "זורקים" לי את המשפט "את אשה מאד החלטית", והם: שכנים, בעל, בוס וכו'. למה הם מתכוונים? האם במובן החיובי? השלילי??. נכון, יש לי טבע כשאני רוצה משהו, אני בד"כ תמיד משיגה את מה שנפשי רוצה. לדעתי, מי שלא החלטי, מראה על חוסר בטחון עצמי, ויתכן מתכוונים שיש לי עודף בטחון עצמי?! או עצמאות יתר על המידה????, ואומרים לי את זה לא מעט אנשים.מה דעתך ומודה לך מאד.

שלום לך סיפרתי למתמחה בתחנה שהסיכיאטר מעצבן אותי,הוא לא מחזיר לי טלפונים,ואם היה לי אקדח הייתי הורג אותו,מאידך אמרתי שהוא היתקשר בסוף,וקבענו פגישה באתי בשמחה לפגישה, והכלב הזה הביא לי מאבטח ,ושיחק אותה מפוחד מימני,לא הבנתי למה...ואז הוא קרא לי מהתיק מה אמרתי למתמחה בטיפול ....הסברתי לו בחיוך שהייתי מרוגז,והכול היה בסערת רגשות להראות לה כמה אני מרוגז מימך ...אבל דחילק מה הקשר לאקדח ....הוא אמר שהוא מסרב לדבר איתי עד לברור אני חש שינאה ובוז לפסיכיאטר הזבל הזה וחש חוסר אמון ובוז למטפלת שכתבה הכול ללא חוות דעתה שהמטופל אמר זאת אומנם אבל לדעתי הוא רק בסערה ....היא פשוט בגדה בי ,אני כול כך שונא אותה תגידי לי מה לעשות, להישאר עם מטפלת כזאת,או ללכת לטיפול מקופת חולים ,ולהתחיל מחדש עם פסיכולוגית קלינית עם וותק ולא חובבנית שמסבכת אותי אני חש שינאה לכול המערכת,הפסיכולוגים,פסיכיאטרים,הלוואי והייתי יכול לזרוק את כולם לים ....אני חש נבגד מרומה אנא עיזרי לי ....כדרכך בקודש ישראל

תודה על תשובתך היקרה נכון האגו משחק פה ...האגו שלי נפגע קשה מאד וזה ככה בכול החיים, אמרת לי מילה שבעיני פוגעת, אני מנתק יחסים איתך,אפילו את אחותי, ...אני מאד רגיש מה את אומרת ...להוריד את הראש מול מטפלת טיפשונת ,חסרת אחריות או לנתק מגע ולחפש את דרכי .... תמיד פגעו בי בחיים, ושנאתי את כולם אבל השכל תמיד טען...שאני מתנהג בילדותיות ...אבל הרגש חזק תעזרי לי

מהו טווח המחירים בערך עבור שעת טיפול אצל פסיכולוג ציבורי ומהו הטווח עבור שעת טיפול אצל פסיכולוג פרטי?

אהלן, עמותת אנוש בשיתוף החברה למתנ"סים מפעילה מועדון חברתי לבני נוער וצעירים בגילאי 18-30, הסובלים מקשיים בתהליכי הלמידה וההסתגלות החברתיים על רקע של בעיות נפשיות ורגשיות. ההשתתפות במועדון מיועדת לאנשים אשר עברו ועדת סל שיקום. מטרתו המרכזית של המועדון ליצור מענה חברתי בקהילה המותאם לצורכי נוער וצעירים אלו ולקדם את השתלבותם בקהילה. המועדון פועל במתנ"ס עירוני בראשון לציון (מתנ"ס נווה אליהו), בימים ב' וה' בין השעות 16:30-19:00. www.enosh.org.il נשמח לראותכם, רכזי המועדון, דנה ואביאל ניתן ליצור קשר במייל שכתובתו: [email protected]

שלום, אני לא יודעת אם אני במקום הנכון ובכל זאת, אני מעוניינת להתחיל טיפול אצל פסיכולוג ואינני יודעת להיכן לפנות. יש לציין שהכל תקין אצלי בריאותית ונפשית אני פשוט מעוניינת לפתור מספר דברים שאין לי את היכולת וההשכלה להתמודד איתם בכוחות עצמי.בנוסף אני סטודנטית ולכן אין לי אפשרות לפנות למטפלים יקרים. אשמח אם תוכלי להפנות אותי לפסיכולוגים טובים שעלותם אינה "בשמיים" באיזור ת"א. תודה.

היי, ממליצה בחום על פסיכולוגית מעולה בשם ענבל חזקיה, היא מקבלת באזור ת"א והיא מצויינת!

לפני זמן מה עברתי ניתוח באופן פרטי. פחדתי פחד מוות, אך התגברתי בזכות המנתח שהרגיע אותי בזמן הניתוח.. .למחרת זימן אותי ואת כל הפציינטים לביקורת לאחר ניתוח, כל הפציינטים כולל אני ישבנו והמתנו בחדר המתנה עד שיקרא לכל אחד בשמו בכדי לבדוק... כשיצא החוצה הביט בכל הפציינטים כעין סריקה רנטגן עם חיוך קל ואמר בוקר טוב, ואינני יודעת מדוע כשמבטו נתקלה בי, הוא הצדיע לי ארוכות, וחייך אלי מפה לאוזן, כמובן שהחזרתי לו חיוך אך הייתי נבוכה ואנשים הביטו בנו כאילו "מה קורה פה"???, . כשנכנסתי לחדר לחצתי את ידו להודות לו על הניתוח המוצלח, הוא חיבק אותי ונתן לי נשיקה אחת על הלחי ובזה נגמר. אני מעולם עד לניתוח לא היכרתי את הרופא הזה רק המליצו לי עליו שהוא רופא מעולה. מדוע לדעתך היחס הבולט והיוצא דופן הזה כלפי?! . תודה.

שלום וחג שמח, מקרה אשר נתקלתי בו ואני לא מוצא לו תשובה. בחור הלוקה בנפשו ביקש לעבודה במפעל, כחלק מתהליך הקבלה ביקש המנהל שימציא לו אישורים שביכולתו לעבוד- אישור רופאי. הלך הבחור לרופא וביקש ממנו אישור, הבעיה נוצרה כאשר אותו רופא הסכים להביא לבחור אישור עבודה אך כזה הכולל את כל בעיותיו הנפשיות ואת פירוט התרופות שהוא לוקח. האישור הרפואי, כאמור, מפורט יתר על המידה. האם זה מחובתו של הרופא או שרשאי הוא להסתפק רק באישור אשר לא חושף את מצבו הפרטי של מבקש האישור? כמובן שהבחור המדובר צריך ורוצה את האישור אשר לא חושף את פירוט מחלותיו ותרופותיו. תודה מראש

אדם שסובל מאוד מאוד נפשית ופיזית מבעיה גנטית מולדת מאוד לא אסטטית בעור מתפקד טוב בעבודה, מדי פעם טיולים וספורט על בסיס כמעט יומי. מבחינה חברתית המצב פחות או יותר בסדר.מאוד חברותי. ברוב המקרים כלפי חוץ הכל נראה מצוין (כנראה שחקן טוב) בפנים הכל רקוב, כעוס, עצור ומרוקן.לרוב התפקוד הוא ב"ניוטרל". לא מעניין אותו כלום ורק זה מעסיק אותו. גם ההליכה למכון כושר מלווה ברוב המקרים במאמצים נפשיים רבים האם ללכת או לא. לרוב זה כן אבל המחשבות האלה עדיין לא מרפות. גם תוך כדי אימון, "בטח רואים אותי" "אני נראה מצורע" מתרחק ממראות כמו מאש. (נראה כמו מפלצת) לפחות האימון משחרר קצת את הלחץ והעצבים שרק הולכים ומתעצמים מיום ליום. מצד שני מאוד רוצה זוגיות ומענה את עצמו במחשבות הרסניות על בחורה נחמדה שהכיר באימון ספורט, דיבורים פה ושם ולא מעבר לזה. הפחד משתק אותו שמא היא תברח ברגע שתבין במה מדובר. מה גם שהמצב לא תורם לביטחון העצמי המאוד ירוד גם ככה והפחד של "מה אני אגיד" "יגמרו לי המילים" "היא בטח חושבת שאני דפוק" לא תמיד מצליח לבטא את מה שמרגיש ויוצאים דברים שכלל לא התכוון. כושר ביטוי לקוי. (מודע לזה שבכתב זה הרבה יותר קל – אבל לא מעוניין בקשר וירטואלי) מרגיש שהבטחון יורד ברגע שמביטים בו כאילו רואים אותו עירום עם המום שלו ובוחנים אותו. לא משנה מי. עסוק כל הזמן ב "אם רואים את זה". עד שמכירים אותו חושבים שהוא בן אדם מאושר כי הוא רוב הזמן מחייך (הליצן העצוב ?) מי שכן מכיר כבר נמאס לו לשמוע את הדיבורים, התלונות והכעסים על המחלה. ובצדק. מבחינה זוגית המצב גרוע למדי. רוב המחשבות אם לא כולן מתעסקות אך ורק בזה, ואיך להסתיר את זה ושלא יראו ובטח כולם מסתכלים עליו שנראה כמו מפלצת. המחשבות פשוט לא מרפות. הן רק מחריפות. מתקרב לגיל 40 לא מעיז אפילו לנסות להכיר מנסיונות כושלים בעבר הרחוק שהמצב הפיזי בגוף היה בהרבה פחות גרוע מהמציאות הנוכחית. – "בהלה ורתיעה של בנות זוג. קשרים רציניים מעולם לא היו. טיפולים פסיכיאטרים במשך 5 שנים בקירוב ללא הועיל, טיפולים פסיכולוגים גם כן לא. לא משלים עם המצב ולעיתים אף רוצה לא להתעורר בבוקר. בשביל מה, לעוד יום כזה ? האם זה נכון לחפש בנות זוג "בעלות מום" זה או אחר ? כי בנות זוג "רגילות" לא מקבלות אותו. המצב קשה ומחמיר עם השנים, גם מבחינה נפשית ובעיקר מבחינה פיזית בעור המצב קטסטרופלי אין טיפול. איך מתמודדים ????? זה כבר בלתי נסבל. אגב המצב הבריאותי הכללי הוא PERFECT רק הסיוט הזה מפר חיי שגרה נורמלים שמעולם לא היו עוד דבר, "אתה מקסים" "מי שתרצה אותך תקבל אותך כמו שאתה" המשפטי סרק האלה הושמעו אין ספור פעמים בעשור האחרון ובזה שלפניו. אלו רק משפטים. המציאות אכזרית יותר. המחשבות לא נותנות לישון.

האם יש אפשרות דרך מכבי זהב לבחור מטפל חיצוני בשיטתDBT ולקבל החזר? ואם כן לכמה טיפולים. היכן אפשר למצוא מטפלים בשיטה במרכז הארץ?

שלום רב, לשם פרויקט בקולנוע דרושות לי מס' עובדות כלליות בנושא "חרדת בחינות", עובדות מדעיות למיניהן. אני לא יודע אם אני במקום הנכון, אבל תודה מראש

סכיזופרניה וOCD בכמה מקרים נתקלת ועד כמה זה נפוץ? והאם יש לזה אבחנה שונה משאר האבחנות ? וועד כמה ידע יש בנושא הזה נעשו מחקרים מה הטיפול היעיל ביותר? ועוד שאלה קטנה ברשותך האם יש פסיכיאטר שמומחה במקרים מסוג זה אשמח עם תמליץ לי על מישהו

שלום רב, אני מחפש קבוצות תמיכה / סיוע להתמודדות עם מחלות באיזור ת"א והמרכז. רצוי שלא יהיו פרטיות כי הן עולות המון, אלא במסגרת ציבורית או מסובסדת. היכן מוצאים קבוצות כאלו? בברכת חג שמח,

אני מטופל בתחנה לבריאות הנפש ,בהפרעה אישיות גבולית וקשב וריכוז,עקב הבעיות היתגרשתי,בעיות חברתיות,זוגיות,עבודה, לוחצים עלי להיכנס לאחת מהפעילויות שלכם,אנוש,..אני חש לא נוח, מה שאני זקוק זה בנוסף לשעה השבועית עם פסיכולוגית קלינית ,טלפון לאדם מיקצועי עובדת סוציאלית עם רקע פסיכולוגי,או פסיכולוגית קלינית,שוכל לדבר מתי שאני בלחץ נפשי,בערן הם נחמדים אבל לא מבינים אני חד בדידות ומועקה נפשית ....אשמח לקבל עזרה

שלום לך עירית, יש לי חבר טוב בעבודה שהוא לאחרונה איבד שמחת חיים (זה כבר כשנה וחצי, לא כל כך לאחרונה) ומעיד על עצמו כי הוא זקוק לעזרה. הוא חסר מוטיבציה, עושה הכל לאט ואין לו כח לעשות דברים גם לעצמו. לאחר שדיברנו שהוא הסכים כי הוא זקוק לעזרה עברו כבר 3 חודשים והוא עוד לא פנה לאף אחד. ביקשתי את רשותו להתעניין בשמו לגבי טיפול שמתאים לו והוא הסכים. לאן עליו לפנות? הוא מתגורר באיזור אשדוד

לאחר שנקבעה לי נכות נפשית בביטוח לאומי קיבלתי זימון לועדה רפואית של משרד התחבורה לבדיקת תוקף רשיוני כאשר הם מבקשים ממני לשלם על עלות חוות הדעת הרפואית כ-500 ש"ח האם זה הגיוני?

מחפשת אנשים שיש להם חרדות לצורך תרגיל ללימודים, שכולל אך ורק שיחת טלפון. אשמח לעזרתכם תודה רבה [email protected]

עירית וגנר שלום : אני בת 27 ואברתי אבחון מקצועי האבחון הראשון נעסה על ידי פסיכולוג שאלתי: העם לפי אחוק אסור לי לבקש מימנו שאני רוצה לבוא אלב לשיכות? אודה לך מאוד על אזרתך ועם תוכלי בבקשה לתת לי את צובתך בהקדם האפשרי. בתודה מרואש .ע. נ.ב העם ישנה בבקשה אפשרות לדבר אתך דרך אמייל שלי?

קורה לי הרבה שאני חושבת על בן אדם כלשהו כמה טוב לו וכמה החיים שלו טובים ולפעמים גם בנוסף למחשבות האלה שבטח שום דבר רע בטח לא קורה לו אצלו הכל מושלם ואז אחרי כמה זמן לפעמים שבוע ולפעמים אפילו יום קורה לו משהו רע למשל מוות של קרוב או פציעה. למשל פעם אחת ראיתי מישהי שעשתה סתם משהו שעצבן אותי וסתם חשבתי אוי כמה זה דפוק וכמה היא קופצנית ומעצבנת לא בקטע של שנאה או משהו אישי סתם זה עצבן אותי אז חשבתי על זה ואחרי תקופה כלשהי היא התאבדה. במקרה הזה די ברור לי שזה לא באשמתי כי אחרי המוות שלה גילו שהיו לה בעיות במשפחה ואונס וכל מיני קשיים שונים ולמרות שזה נראה הכי לא קשור העולם זה מקרים שחוזרים אצלי על עצמןם בתבנית מסויימת..חשבתי על כמה נפלאים חיים של קרובת משפחה שלי ואז אבא שלה נפטר אחרי פחות משבוע או כמה כיף לילדה אחת שאני מכירה ואיזה יפה היא ואז יום אחרי סבא שלה מת או שהיה ילד אחד שחשבתי לעצמי(זה ישמע מוזר) איזה יפה מצדי יהיה לעזור לו אם הוא יפצע ותכננתי את זה במדויק חשבתי שזהוא יפצי ברגל ולא יוכל ללכת ואני יעזור לו לקום ואז אחרי כמה ימים הוא הגיע לבית הספר עם רגל נקועה. זה דברים שחוזרים אצלי על עצמם וזה לא שאני מכוונת ישירות על אנשים שהם יפגעו בדרך כלל המחשבות הם באמת תמימות לגמרי ואני לא יודעת אם אני אשמה בדברים האלה או גורם אליהם או לא או שאני סוג של מכשפה או משהו בסגנון אבל זה ממש מטריד אותי והייתי רוצה לברר על זה ואני לא מוצאת תשובות. אני ישמח אם תוכלי לעזור לי או להפנות אותי למישהו שמבין בנושא!

אנחנו משפחה דתית. בני בן ה-15 טוען שמזה כחודש ימים בכל פעם שהוא צריך ליטול ידיים, גם לאחר הקימה בבוקר וגם לפני האכילה, נדמה לו שהמים לא הגיעו לכל היד. לכן, במקום למלא ספל וליטול ממנו ידיים 6 פעמים, 3 פעמים כל יד, הוא ממלא את הספל 3 פעמים, ובכל פעם נוטל שתי ידיים. הוא טוען שהדבר מעכב אותו וגוזל ממנו זמן, אך אינו מסוגל להתגבר על כך, בשל החשש שהמים לא הגיעו לכל היד. עוד תלונה שאמר, הוא החל ללמוד לימוד מסוים שבמסגרתו חוזרים על כל פסוק 3 פעמים. אחת לכמה פסוקים הוא לא בטוח אם אמר את הפסוק פעמיים או שלוש, והוא צריך לחזור ולומר את הפסוק שוב. לטענתו לא יעזור לו אם ימנה את מספר הפעמים באצבע. עקב זאת הלימוד אורך לו הרבה יותר זמן מהצפוי, והדבר מטריד אותו ומדאיג אותו. רציתי לשאול אם אכן התופעה מדאיגה ומה אפשר לעשות. תודה רבה!

תודה תודה תודה בשביל תשובות כמו שאת נותנת זה גם הנכדים שלי יודעים סליחה אבל כנראה אין לך מושג באותיות הללו ושוב תודה ,תודה תודה

אנו בסביבות ה-50. נצלחתי את זה שבעלי עדיין לא חזר מעבודתו. החלטתי לנקות את מגירות השידה שלו שהיו מאד מאד בלגניסטיות ומאובקות עד מאד. אין לו שום דבר אישי בתוך המגירה. בעלי חזר בעשר בלילה, ראה שאני בעיצומו של הניקיון והתכוננתי כמובן לעשות הפסקה ולהמשיך למחרת כי ידעתי שהוא הולך בשעה כזו לישון, מה היתה תגובתו? . התחיל לצרוח והיה לו מבט של רצח בעינים: "מישהו ביקש ממך לנקות את המגירות ולמה בשעה כזו את יודעת שאני הולך לישון...". עניתי לו: "בעל אחר היה מחבק, מנשק, מפרגן מעריך שיש לו אישה כזאת ולא התכוננתי להמשיך דקה אחת מרגע שהגעת". שום חיוך ושום מילה טובה ושום הערכה לא גילה אלא מבט של רצח. יש לו לעיתים רחוקות התפרצויות זעם ואחר בשפת גוף מגלה צער אך לא מביע את זה בפה... . אני לא מסוגלת לעזבו מבחינה כלכלית... .החלטתי להפסיק לנשקו כשחוזר מעבודתו, להפסיק למתוח את המצעים בחלק שהוא יושן ורק לסדר יפה בחלק שלי במיטה בה אנו יושנים, פשוט להענישו כי נפגעתי עד עומקי נשמתי. במקום להעריך אותי. מילא אם הייתי בלגניסטית, אישה מלוכלכלת, זו לא התנהגות נורמלית... . מה ואיך מגיבים להתנהגות זו.?? תודה רבה.

שלום עירית, יש לי סכיזופרניה ואני בעלת 100 אחוזי נכות. התחלתי עכשיו את השנה השנייה בלימודי עבודה סוציאלית. נאמר לי לאחרונה במקרה כי יתכן ויש לי זכאות למימון לימודי התואר הראשון. רציתי לשאול האם זה כך, על ידי מי ואיך פועלים בכדי לממש זאת. תודה, יעל

כ"כ חסרת אונים...כ"כ אובדת עיצות.... יש לי סיכוי בכלל?? ניזונה רק ממחשבות שמאיימות לפוצץ לי את המח... לו מחשבות באמת יכלו להזין את הגוף, הרי שהיה לי צורך בניתוח לקיצור קיבה או משהו כזה בדחיפות!!! לא יודעת מה לעשות!!!! בדיוק להיום הוזמנתי לאישפוז במחלקה להפרעות אכילה-ואני סירבתי!! לא הייתי צריכה להמתין כמעט, למרות שהייתי לפני שנה מאושפזת, ואני מבינה היטב את מה שמנסים לומר לי בצורה ברורה ושקופה- שמצבי לא טוב!! אף אחד לא מוכן לטפל בי-ללא אישפוז, אבל גם אף אחד לא מבין שאינני יכולה להתאשפז!!! לא יכולה!!!! הייתי היום אצל הרופאה שלי ואיך שראתה אותי - שלחה אותי בדחיפות למיון, ופתאום נהייתי ה"ילדה " הרעה, הלא ממושמעת והלכתי הביתה!! לא שמעתי בקולה, הגעתי למצב שנמאס לי , נמאס לי לשמוע את האלו שלא מבינים אותי ואת המחלה, ויאמרו לי בקול חמור סבר (כמו בכל פעם...)את הורגת את עצמך!, את מתאבדת!! או תקפצי מהחלון זה אותו דבר וכו' כבר שמעתי הכל!!! ובל מקום יש "נשמות טובות" שכאלו!! אני יודעת הכל!!! אבל גם לא יכולה לעמוד מול האויב הכי אכזרי שלי,אני בעצמי!!! אני יודעת גם שאני משחקת של חיים ומוות,(הפסיכולוגית שלי הגדירה את זה פלירטוט עם המוות) והמוות הוא זה שקרוב לנצח!! בעצם, בקרב הזה אין מנצחים! אבל זו לא באמת אני שמשחקת, זו האויב שהבאתי על עצמי,המחלה המשקרת הזו!! ואני כ"כ רוצה לבכות!!! אבל אפילו לזה אין לי כח!!! אבל הלב שלי בוכה,צורח מכאבים, והדמעות שזולגות הישר מתוכו, תמצית ליבי ונשמתי המה, טיפת דמי האחרונה!!! כ"כ רוצה להביע את מה שכבד שם כ"כ, מה שיושב שם ומותיר אותי בלי טיפת חמצן, בלי אוויר לנשימה!!! אבל לא יכולה!!! רק הלב שדופק בחוזקה מנסה לומר את דברו....ומותיר אותי קורסת מעולפת... ואני לא רוצה לכתוב כאלו דברים... רוצה לכתוב דברים טובים, דברים שמחים!!! יש גם דברים כאלו, אבל מבעד לחלון הצר של הפרעת אכילה לא רואים כלום!!!! רק שחור ,שחור ועוד פעם שחור הלוואי ונראה כולנו ימים טובים יותר !!! כי לא אוכל לחיות עם הכאב ההורג הזה (תרתי משמע) עוד ימים רבים!!! מחבקת אתכן אחיותיי ושותפותי, כל אחת וכאבה היא, איילת,

ידיד רחוק פגש אותי ברחוב דיברנו קצת ולפני שנפרד נתן לי תפיכה קלה על הישבן. והלך לדרכו. מה זה אמור להביע?!. תודה.

האם חוסר טקט וילדותיות ומחשבות מהירות של בנאדם נתינות לשנוי או שזה כחלק מאופי זה ניתן לשנוי או לא

שלום רב לדוקטור ולקוראים, אני בת 28, מזה כעשר שנים ויותר שאני סובלת מדיכאון, חוסר מוטיביציה וקושי רב לעשות את הדברים הפשוטים ביותר. הלכתי למספר מטפלים וכרגע אני מטופלת ע"י פסיכולוג (שיחות) וטיפול תרופתי (ל OCD ודיכאון). בעבר גם חוויתי בולימיה. כרגע אני במצב של חוסר מוטיבציה משווע, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, ולכן לא עושה כלום (לא עובדת לא לומדת) וכלל לא מתפקדת. אני גרה אצל אמא ולא מצליחה לנווט את דרכי החוצה בשום דרך. ההרגשה מאוד קשה, מלחיצה ואני פשוט לא מצליחה להשתחרר מהמצב כבר תקופה ארוכה. גם הטיפול התרופתי והפסיכולוגי עוזרים אבל מעט מאוד. אני לא מצליחה להתמקד. האם תוכלי/תוכלו לסייע/לייעץ לי?

אני בת 29 , סטודנטית ועורכת דין מתחילה, נשואה ואמא לתינוקת. מאז ומתמיד יש לי פחד לדבר ליד קהל , גם אם זה סתם להשתתף בדיון כלשהו בקבוצה שלא מורכבת מחברים שלי.או בדינמיקה קבוצתית במבחני מיון לעבודה. ברגע שאני צריכה לעשות את זה אני מתחילה לרעוד ולהלחץ ולהתבלבל. אני לא יודעת למה זה קורה. זה לא רגשי נחיתות -אני מודעת לעובדה שאני רגילה -אני לא חושבת שאני טיפשה או נחותה בצורה כלשהי משאר האנשים בקבוצה. עד היום הצלחתי איכשהו להתכחש לזה -כשיש מצגות בלימודים או שהצלחתי להתחמק או שקראתי מדף ורעדתי והחלפתי צבעים והתבלבלתי למרות שידעתי מצוין את החומר (מה שכמובן השפיע על הציון שלי) בזמן האחרון זה מאוד מפריע לי -מלבד הפגיעה בציוניי, אני מבינה שלא תהיה לי שום אפשרות להתקדם בעבודה אם אמשיך כך. האם מדובר בפחד קהל או בבעיה עמוקה יותר ?

אבא שלי בן 73 , וקיימת אצלו מחלת הקלפטומניה, הוא מטייל כל היום במושב וניכנס למחסנים של אנשים לוקח דברים ומאחסן בבית במחסן, זה קורה אצל אנשים שהם חברים ולא נעים לי צעקנו וכעסנו עליו הרבה וזה לא עוזר. הוא לא מוכן ללכת לטיפול ואנחנו פוחדים שהוא יסתבך, הוא מבוגר בן 73 וממש אנחנו מתלבטים מה לעשות אימי ניגמרת מהבושה, שאנשים באים ומספרים לה, ואנחנו לא יודעים מה לעשות, אשמח לקבל עזרה. תודה

שלום רב, חבר טוב שלי (נשוי + 2) הוא אדם סגור, מופנם וממעט להביע מחשבות/רגשות/הרגשות. אישתו פנתה אלי (כחבר קרוב) לקבל עיצה מה עושים מכיוון שהיא כבר די נכנעה בנסיונותיה לדובב אותו ולקבל יחס ממנו. הבחור בקושי מדבר, לא מביע רגשות, בכל פעם שהוא מתחיל להנות ממשהו הוא ישר בורח מזה - אני קורא לזה סמפטום "הקדוש המעונה". באופיו חברי הוא אדם סגור ולא מדבר הרבה, אבל צורת ההתנהגות של ה"קדוש המעונה" החלה לבלוט לפני שנתיים -לא היה שום אירוע חריג. (הדוגמא הכי טובה: נסענו אני ואישתי ביחד עמם לחו"ל - ההתחלה היתה מדהימה אבל לאחר כ פחות מיום, חברי פשוט נסגר בתוכו ופשוט לא רצה להנות - לא היתה שום סיבה נראת לעין). אני מעוניין לעזור לו ע"י המלצה לטיפול או לאיזו שהיא הכוונה. תודה מראש, ערן

אני מכוונה לוותר על הכול חוץ מהקטע של החשבות המהירות שלו שלא חושב לפני מה שאומר חוסר טקט במעשים במחשבות זה מעליב עד כדי מקוממם יש הרבה דברים שאני מוכנה להתפשר רק לא זהה האם יש סכוי שהשתנה הוא אומר אני לא יודת אם ישתנה כן או לא?? זאת תכונה או ניתן לשנוי הדפוס של אנחנו רבים כול הזמן על זה

איפה אפשר למצוא עבודה חוץ מאינטרנט ביטוח לאומי כ"א משרד התעסוקה משהו מהיר ?

יש לי חבר שנתיים וחצי אנחנו בני 26 אני בעלת רקע בקשרים נוספים שהיו לי ולא לעולם לא היתה חברה ולו ידידה כלום בבית לא קיבל מספיק חום ואהבה מלבד עלבונות לפני מה שנראה לי גם לו חום ואהבה מספקת בעייתי למדי למרות שרואים שהוא צמא למגע של אישה וחום ואהבה הוא בן בכור וכול הסיפוקים והצרכים שהיה צריך קיבל בבית לא חסר לו וסר לו משהו בתקופה האחרונה מזה חצי שנה שמיתי לב לבעיות מוזרות בקשר לגבי דפוסי התהגות וחשיבה שלו כמו שאם למשל אחנו רבים והוא לא מקבל נשיקה וחיבוק ממני כמו ילד קטן אז הוא קם והולך לא מקשיב עושה לי דווקא כיון שלא קיבל את מה שרוצה ואפילו לא מקשיב מתעלם מהתחושות והרגשות שלי לאחר זה מה מתקשר ואומר את צודקת סליחה אולי איזה מאה פעם וכול הזמן אותו סרט אובססיה או מה???. אני מתחרפנת האם יש מצב שדפוס כזה ישתנה אי פעם לטובה?? והן לרעה?? ואיך אפשר להתייחס אליו שאני כועסת אני לא מסוגלת ליצור קריבה קודם אני יורה ואח"כ משלימה ומתפייסת ושנית כול אם אני עושה לא דווקא הוא מחזיר דוקא מה לעשות?? האם יכול להיות שבנאדם חושב בצורה פזיזה מבלי לחשוב האם זה נכון לי.? והאם זה יפגע במישהו ?? ללא כול הגיון זה הגיוני בכלל .?? האם זאת הפרעה ?? איך בנאדם בוגר לא חושב לפני מה שהוא עושה ?? קודם פוגע ואח"כ חושב ?? הוא עושה ומצטער ואומר אני לא מודע למה שאני עושה זה נורמלי כמו ביציאות באין כניסה לא שולט במחשבה וישר יורה החוצה האם יש סכוי שישתנה בכך ??? וכיצד ?? איך עלי להתמודד עם זה גם כן? נוסף לכך קשה לי לקלף אותו לפתוח אותו אני מרגישה שקשה לו לחשוף בפני דברים איך אפשר לשחרר אותו .?? ולגרום לו להיחשף בפני ?? אני מספרת לו הכול עלי?? יש לו גם בעיה של חוסר טקט שמובילה לכעסים נוספים ששוב לא חושב לפני מה שאומר עושה מה עושים ?? כול זה מוביל לתקיעות בזוגיות ולהרס בה אז איך בכול זאת מתמודדים מבלי שאף אחד מאיתנו יפגע אין ברשתנו כסף לטיפול זוגי ואני מיואשת מה לעשות ?? האם זאת אבוססיה ההתהגות שחוזרת על עצמה וכול פעם במצב חר ללא שינוי מעין טבע שני

אוקיי תודה אז איך אפשר לעזור לו שלא יחזור על אותם דפוסים איזה דרכים תני לי רעיונות לגורם לו להשתנות ומה כוונתך ל"לקלף "אותו כדבריך ומה הכוונה "סבלות ולקבת אותו ." כדברייך מה ככונתך?

מה לעשות במקרה שמישהו שנראה קצת מבוגר לגיל שלו ואנשים קוראים לו "אדוני" וזה גורם לכעס ומבוכה יעזור פתרון חיצוני לזה ?

האם תכונות כמו פזרנות פזיזות חוסר אסרטביות תלות בהורים תמימות נקמנות התחשבות לצד אדיבות משתנות כן או לא.? לטובה ולחומרה.לרעה

אני בת 33 אמא ל3 ילדים אהובים אני רוב הזמן עצבנית וחסרת סבלנות מרגישה עומס בהתמודדות עם ילדיי מרגישה שנמצאת במעגל קסמים של עומס + עומס רגשי---עצבנות וחוסר סבלנות כלפי ילדי ------- רגשות אשמה וחרדות עקב כך -----ניסיון להשתנות שמחזיק זמן קצר.. וחוזר חלילה הייתי בעבר בטיפול פסיכולוגי כעת אין לי אפשרות כלכלית זה מבחינתי מותרות על אף שאני מרגישה שאני זקוקה לכך. אני בחרדות מההשלכות של מצבי על ילדיי. כל פעם חושבת שזה תקופה עמוסה וזה יעבור אך זה לא חולף. מיותר לציין את ההשלכות של מצב רוחי על היחסים עם בעלי. האם אני בדכאון וזקוקה לטיפול תרופתי? רק המחשבה על כך מעוררת בי חרדה... אנא עזרתך תודה.