פורום שווה לכל נפש
מנהל פורום שווה לכל נפש
אני בת 32 נשואה פלוס 3 ילדים קטנים, יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה (אוניברסיטה הפתוחה) עד עכשיו לא ניצלתי את התואר אני בחורה מוכשרת ומלאת אמביציה, אני לא רוצה וגם לא יכולה כרגע להמשיך לעוד לימודים, מה את מייעצת לי לעשות ולאן לפנות, תחום הפסיכולוגיה נורא מעניין אותי: איבחון, פסיכולוגים תעסוקתיים, ארגוניים, מיון עובדים וכו' האם יקבלו אותי רק עם תואר ראשון? מה עוד אני יכולה לעשות, כי אני כבר משתגעת בבית...
אאא שלום יש מקומות שאפשר לעבוד עם תואר ראשון בפסיכולוגיה למשל בעמותת אנוש, זהו אירגון העוסק בשיקום של נפגעי נפש בקהילה. יש אתר והטלפון של מרכז אנוש הוא 03 5400672 בהצלחה עירית
הי עירית, אנא , תשובתך בנדון חשובה לי מאוד : תחום העו"ס על סקאלה מ 1 עד 10 , עד כמה אופיו ביורוקראטי, טכני ויבש וגם עגום? אעריך מאוד באם תואילי להסביר לי עוד היום.
אורנה שלום לא יודעת איך לענות על זה, זה תלוי היכן, עבודה סוציאלית יש לה תחומים רבים ומגוונים עירית
הי עירית , את כל כך אנושית ! 1 ) הפחד מהעומס בשנים הללו מאוד משמעותי. עומס אקדמי +רגשי בגין ההכשרה. 2 ) האם בהכשרה מעניין לעבוד עם קשישים ? אנא תמיכתך המהירה במידת הניתן עוד היום. בכבוד ותודה מראש
אורנה שלום עומס רגשי קיים, אבל זה אינדיבידואלי גם העבודה עם קשישים מעניינת חלק מהאנשים ואת חלקם פחות אני חושבת מה עומד מאחורי השאלות האלה האם את לא שלמה עם הבחירה שלך, או חוששת מהעומס חושבת האם ההשקעה הגדולה כדאית עבורך, כמה את מפסידה דברים אחרים. מאד קשה לענות באופן יותר גורף על שאלות כאלה מאחר וזה מאד אינדיבידואלי, יש מי שכל השקעה מתאימה לו ויש שזה מותנה את צריכה להבין מה חשוב בשבילך, ומה סידרי העדיפות שלך עירית
שלום רב, את צודקת מאוד. כל בעייתי היא שהמחיר הנוכחיאינו פשוט כלל מאוד תובעני. אך האחר הוא כמו ליפול אל הפחת. וזוהי למעשה כל הבעיה.. מה עושים ? תודה.
שלום אני מחפשת שותפה אם את רוצה להיות השותפה שלי אשמח אם תצרי איתי ואני יסביר לך טלפון שלי הוא 0527079183 או 098821516 מקווה שתתקשרי אלי בהקדם אני גם שייכת לדיור מוגן מתוגבר אבל אני גרה בדירת לווין ואני מחפשת שותפה טובה לדירה אשמח מאוד אם תצרי איתי קשר בהקדם האפשרי הדירה שאני מחפשת זה באזור נתניה אשמח מאוד אם תצרי איתי קשר
חגית שלום כדאי להעזר בעובדת הסוציאלית בדיור המוגן אולי היא יכולה למצא לך שותפה בהצלחה עירית
דוד שלי עבר ניתוח להשתלת לב ואחר תקופה מסוימת התחיל להתנהג באופן שונה מהרגיל(התחיל לאוהב מאכלים שלא אהב בעבר,בנוסף הוא התחיל להתעניין בנגרות ודי להצטיין בזה למרות שלעולם לא עבד עם עץ), אם יכול להיות קשר בין השתלה איבר לשינוי התנהגותי ?
שאול שלום אין קשר בין ההשתלה והשינוי אבל יתכן והשינוי קרה עקב החווייה והקשיים השהוא חווה עירית
או בעברית זיכרון תאי בנוסף זה קראתי באתר התחתון על מקרים מאוד דומים למה שאני תארתי פה, זה נשמע מאוד הזוי ומפחיד. אם התופעה הזאת אמיתי ? http://en.wikipedia.org/wiki/Cellular_memory http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/REMEDIEs/H-Remedies-Memory-Organs.htm
עד כמה שאני יודעת אין דבר כזה עירית
הי עירית, הנני סטודנטית לעו"ס. סמסטר ראשון קרב, מבחנים כנ"ל. אני מאוד מפחדת להתחיל סמסטר שני עם הכשרה ואף יותר עומס ואינטנסיביות ---------------------- מה לעשות ? 1 ) להרים ידים מראש ולהפסיק הלימודים וזהו! 2 ) להמר על המשך גם במחיר עומס ואינטנסיביות, מה לעשות ? תשובתך מאוד חשובה לי !!! אנא ותודה.
אורנה שלום אני חושבת איך אנייכולה לעזור לך להחליט, זה תלוי כמהקשה לך עם העומס, וכמה חשוב לך לסיים לימודים אלה,האם את רואה בזה מקצוע ותירצי לעבוד בו. אני נוטה לא להיכנע ללחץ, ואם הייתי במקומך הייתי בוחרת להתמודד עם הלחץ מתוך אמונה שכאשר מסתגלים, הלחץ נעשה פחות קשה בנוסף בלימודים לא צריך להיות מדי פרפקציוניסטים אפשר לפעמים להתפשר מעט, לא לקרא את כל המאמרים מקווה שזה עוזר לך בהצלחה עירית
אני והשכן שלי יש בינינו תקשורת יפה, בעבר הרחוק היה נוהג לפלרטט עם כל מיני נשים יפות ביניהן אני. כשבעלי פגש אותו שיתף אוו בזה שאני הולכת לעשות בקרוב ניתוח פלסטי (משהו קטן) שמפריע לי אסטטי שפוגם ביופי החיצוני שלי, הוא השיב לו בחיוב, שטוב שאני עושה וכד'. כשיום אחד פגשתי את השכן, אמרתי בחיוך אך יותר התכוונתי לצחקק איתו, ולא ידעתי שבעלי סיפר לו... אמרתי לו: "בקרוב תהיה לך שכינה יותר יפה..", השכן בחר לשתוק ורק שאל מי הרופא, מה נראה לך מדוע הוא לא הגיב כגבר כגון" יופי, כל הכבוד" עכשיו תהיי יותר יפה או משהו כזה, רק שתק.?? מה נראה לך?? תודה.
יוכי שלום אני לא יודעת מדוע הוא הגיב כמו שהוא הגיב, אולי הוא חושב שגם עכשיו את יפה, ומי אמר שגבר צריך להגיד עכשיו תהיי יותר יפה, לא נראה לי שיש רק נוסח מסויים בו צריך להגיב ואולי הוא כבר אמר לבעלך מה הוא חושב וזה נראה לו מספיק השאלה המעניינת היא למה זה חשוב לך בהצלחה רבה בניתוח עירית
ערב טוב. יש לי טבע (אולי זה לא טוב) שאני תמיד מצפה מהאנשים שיגיבו כפי שאני הייתי מגיבה. אני אף פעם לא שותקת. תמיד, מפרגנת, מחמיאה, אך חייבת תמיד להגיב, נדיר שאני אשתוק.אולי בגלל זה אני משלמת לעיתים בבריאות ומאד קשה לי להשתנות.ותודה רבה על האיחול .
אני סובל מטרשת נפוצה כבר כ 10 שנים. לאחרונה, הניורולוג שלי "החליט" שאני עייף מידי מכדי לנהוג. אמרתי לו שאכן MS מלווה בעייפות אבל אני לא טיפש. כשאני עייף, אני עוצר, יותר מנהגים "בריאים". כשאני בהתקפה, אני לא נוהג בכלל. אני רוצה לחיות! אני משוכנע שאעבור את המבחן, רק זה המון כסף! אבחן בסבבה אם הוא ישלם! יש דרך להוריד אותו מהעץ שלי??
אורי שלום אני מבינה אותך ואת הרצון לחיות ולנהוג ולהרגיש את העצמאות שלך, אבל אני לא יודעת לענות לך, זה לא התחום שלי מצטערת עירית
שלום רב. אני חשה כי מציפות אותי בחודשים האחרונים מחשבות טורדניות על נושאים תפלים ושוליים, אשר אין להם שום סיבה להטריד אותי. מחשבות בסגנון אירועים מביכים מעברי, ואף סקרנות רבה ו"אכילת סרטים" על עברו של בן זוגי. אני מתקשה להתגבר על המחשבות המטרידות על אף שאני מודעת לחלוטין שאין לי סיבה להסתכל על העבר. בנוסף אני חשה באופן קבוע רגשות אשמה קיומית, כאילו אני צריכה להסתתר ולהתגונן, על אף שאין בעברי מאורע שאני יכולה להשליך עליו את אותן רגשות האשם. אני אוסיף שהדברים הללו שכתבתי מטרידים אותי ברמה כזו שהם משפיעים עליי בחיי היום יום ובתיפקוד היומי, כמו מציאת עבודה, שינה, יחסי מין וכיוצא בזאת. אודה על קבלת עצה. יום טוב.
מוטרדת שלום מחשבות טורדניות נובעות מחרדה, ואין טעם להתייחס לתוכן שלהן שהוא בדרך כלל לא יעיל ולא עוזר לנו לנתח אותו בנוסף את מתארת רגשי אשמה ומשהו שאת לא שלמה איתו בנוגע לבן זוגך שגם כאן אני לא בטוחה שיש ערך לתוכן מאחר וזה מפריע לך באופן משמעותי, אני ממליצה על טיפול התנהגותי קוגנטיבי, ניתן למצא מטפלים בשיטה זאת באתר של איט"ה WWW.ITACBT.CO.IL או שניתן לפנות להתייעצות עפ פסיכיאטר שימליץ האם כדאי להעזר בטיפול תרופתי, יש פיתרון למצב זה ולכן כדאי להתייעץ בהצלחה עירית
אני תולשת ריסים מכיתה א'(כיום אני בכיתה ו') זה כל הזמן חוזר בתקופות מסוימות שיש לי ממש חורים בעיניים. אני ואמא שלי לוקחות את זה קשה(במיוחד אמא שלי). אני מרגישה שיש לי שליטה על זה וכאילו אין סיבה לכך שאני עושה את זה. אמא שלי אמרה שהיא תיקח אותי לפסיכיאטר והסבירה לי שכנראה אני סובלת מחרדה. אני ממש לא רוצה ללכת לפסיכיאטר ומצד שני אני ממש ממש ממש ממש רוצה להפסיק לתלוש את הריסים שלי. מה אני יכלה לעשות בלי ללכת לפסיכיאטר והאם יש תרופה להצמחת שיער הריסים?
ילדה עצובה שלום אולי את לא צריכה להיות עצובה, ניתן לפתור את בעייתך אימך צודקת כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר , זה כמו כל רופא אחר ואת לא צריכה להתבייש בכך. בנתיים את יכולה לנסות להיות עם כפפות במצבים בהם את טולשת ריסים מאחר וקשה לעשות זאת עם כפפות אולי זה יעזור לך להתאפק בהצלחה עירית
אני בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית אך איני בטוחה כי אני רוצה לעסוק בתחום גם כי איני מוצאת תחום שמעניין אותי. לאחרונה חשבתי לעסוק בכל מה שקשור למשאהי אנוש כמו להצטרף כחלק מצוות במחלקת משאבי אנוש בכל מיני חברות לנימיהם. אני מחפשת עבודה אך מתקשה למצוא בשל חוסר הנסיון שלי. מה עלי לעשות? אייך אוכל להשתלב בתחום? באילו מקומות כדאי לי לחפש עבודה? אולי איני מחפשת נכון.\תודה.
היי. אם אין לך ניסיון בתחום אני ממליצה לך להתחיל בחברות השמה/כ"א, שם בדרך כלל, אם את מתאימה, תוכלי להתקבל גם בלי ניסיון ולקבל הכשרה במקום. בתור התחלה אני ממליצה לך להיכנס לאתר אורטל - ortal-hr.co.il ולערוך שם חיפוש למשרת יועצת השמה (תחת תחום משאבי אנוש). כך תוכלי לדעת מהן הדרישות ולבדוק האם את מתאימה. בהצלחה.
שם שלום , בעבר פניתי אלייך וכעת שוב. ספרתי לך על בחור שעובד איתי אשר איני מצליחה לקרוא את מבטיו ואסביר: מזה כחצי שנה שכל פעם שאני עוברת על ידו או שהוא עובר על ידי או שאני נכנסת והוא כבר נמצא- הוא זורק לעברי מבט שמשדר לי שהוא שם לב אלי. חשוב לי להדגיש כי גם אחרים מסתכלים עלי כשאני נכנסת או עוברת על ידם אך מהם איני מקבלת שום מסר. וכאן אני פונה אלייך. אייך אדה אם הוא אכן מסתכל עלי בצורה שמשדרת התעניינות/משיכה בי או שאני מפרשת זאת כך משום שהוא מאוד מאוד מוצא חן בעיני- כלומר: שאני משליכה עליו את הרגשות שלי. שאלה נוספת, ידוע לי שיש לו חברה ואף רואים אותם ביחד לא פעם במקום העבודה- אם כך, מדוע הוא מסתכל עלי? לפעמים נדמה לי שאני מדמיינת אך אני מרגישה ממנו משהוא- הוא מביט בי במן מבט שאומר משהוא. למשל: אם אני נכנסת לחדר שהוא כבר נמצא בו אז הוא מביט בי בצורה שמראה שהוא שם לב לנוכחותי, או שלמשל הוא נמצא רחוק ממני ולא בטווח ראייתי- ולא פעם כשסתם הבטתי מסביבי פתאום תפסתי אותו מביט בי מרחוק. אני פונה אלייך בבקשה לשתי עצות: ראשית, מדוע הוא מביט בי אם יש לו חברה, מה זה אומר עליו? מה זה אומר על הקשר ביננו? ושנית, אין לי אומץ לגשת אליו ולשאול אותו או להתחיל איתו כי המצב הזה נמשך כבר חצי שנה ואני בטוחה שהוא חושב שהוא מקבל גם ממני מבטים, אז מה אני יכולה לעשות כך שאדע אם הוא אכן מעוניין בי או שנדמה לי? יש לציין כי אין לנו מכרים משותפים כך שאין לי את מי "לשלוח" כדי שיעזור לי בכך. תודה
דנה שלום כל מה שאת כותבת יכול להיות, יתכן שאת מושכת בעיניו ולכן הוא מביט בך למרות שיש לו חברה, יתכן שאת מגזימה ומנפחת את זה מאחר והוא מוצא חן בעיניך. אם יש לך אומץ את יכולה להציע לו לשתות קפה ביחד, סתם כמשהו לא מחייב בשעות היום, אני לא מכירה דרך אחרת לברר את העינייו מאחר וציינת שאין מכרים משותפים שיכולים לעזור בכך. בהצלחה עירית
לעירית שבת שלום ראשית אלפי תודות על עזרתך האדיבה אני שומע לעיצותייך עד כה א בפגישה עם המנהלת והמטפלת המטפלת המתמחה אמרה משהו שעד עכשיו אני חש כאבים מימנו ,וחשש ממטפלות פסיכולוגיות בעתיד היא אמרה שאני איימתי עליה, שאלתי איך,והיא אמרה שדפקתי על העט על השולחן...אני נדהמתי כי בפגישה שלנו כשדפקתי היא אמרה לא לדפוק, זוהי אלימות ,וכשראתה שאני המום,היא הוסיפה ,זה לטובתך,אני רוצה שתלמד מגבלות ,אבל אצל המנהלת היא אמרה שאיימתי, כשיצאתי משם לא נרגעתי ...איזה מנוולת,שקרנית,רמאית,תקעה לי סכין בגב,4 חודשים אני מאמין לה ,בוטח בה,מספר לה הכול הכול ...ובסוף היא תוקעת לי סכין בגב,וככה הסיום שלנו במקום שישאר עם טעם טוב בלב,אני פגוע ומקלל אותה בליבי שניסתה לעשות רושם על המנהלת על גבי ב איך אני יכול בעתיד לבטוח בפסיכולוגים יותר כשהיה לי ניסיון מר כזה ג אני חש הרבה אנרגיות בידיים שלא באו לידי פורקן, לפעמים עם חברים טובים אני לוחץ להם חזק בכתף,ביד, וכו' הם מכירים אותי ויודעים את הקריזה שלי ,שאלתי האם זה בעית עצבים,או סתם אנרגיה חיובית שצריך להוציא בחדר כושר ,ולמה אני כזה, ורוב האנשים,אפילו חזקים ובעלי שרירים,רגועים ואני לא ד אני אדם רגיש מאד,ולכן פגיע מאד, ולכן התקרית לא מפסיקה להישתלט עלי, לפעמים אני חושב יום וליל איך לנקום באותו אחד שפגע בי, איך אני יוצא מיזה ה בבעית הדימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון עצמי ניסיתי להיות קצת רציני ,עם פנים טיפה רציניות ,זה משפיע על הנפש ...ואני באמת מתחזק נפשית,ושם לב שהחשיבה נהיית יותר נורמאלית ולא מושפעת מהדימוי העצמי הנמוך....אבל זה לא אני, זה מחזיק שעה ,האם התשובה היא ללמוד להיות רציני,היינו ליותר זמן,להיתאמן על זה -מה שנקרא קצת קשוח ,ולא רכרוכי...או שזה שטויות מודה לך מראש על עזרתך ישראל
ישראל שלום אני רואה שאתה משתדל להתקדם ואתה בטיפול וכל הכבוד לך להערכתי אתה צריך ללמוד להגיד את הצד שלך, אתה צריך להגיד למטפלת שלא איימת עליה, רק דפקת עם העט, ושמפריע לך שהיא אמרה למנהלת שאתה שאיימת. תנסה להזכר האם היא אמרה למנהלת גם דברים טובים, ולא להתמקד רק על השלילי. לגבי הדימוי העצמי אפשר לעבוד על זה דרך שינוי בחשיבה לא מסתגלת על עצמך, תקרא את הספר בוחרים להרגיש טוב של דויד ברנס הוא מסביר יפה מה כדאי לעשות בעבודה על חשיבה כדאי להמשיך בטיפול ולדבר עם המטפלת על מה שקרה ולשים לב גם לדברים טובים בהצלחה עירית
שלום רב יובל, תראה נא: הנני אקדמאית בת 50 + בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחנוך בהצטיינות. מזה חודשיים וחצי לומדת לתואר ראשון עבודה סוציאלית באוניברסיטה נחשבת. הכל נפלא, הנני מאותגרת מאוד ויש למה לקום בבוקר. לאחר יום הלימודים הפורמאלי נחה מעט, וקמה ללמוד באמת :מאמרים, עתה גם עבודות ועוד. *בבוקר רק מתקצרת.הלמידהעצמה נעשית בשעות שלאחר. ובעיקר בסופי שבוע. הדבר שמפריע לי הוא העומס=מידת התובענות. איני מצליחה לעבוד כלל + אין רגע מיותר להקדיש לילדיי גם עם בגירים, ולא להורי. זמן לבשל משהו מאתגר את השיקול האם לבשל או ללמוד לקרוא עוד מאמר וכו. היום נפל דבר בליבי. הבנתי שזה הפורמט ועוד בתחילתו. ***************************** אין לי זמן לארח, להתארח, לקבל בני שחוזר מהצבא ולשמע מה עובר עליו!!!!!!!!!!!! שוקלת להפסיק ללמוד, כאשר מטרתי היתה ללמוד מקצוע בעצם!! מה דעתך ? נראה שבהמשך העומס עוד יגבר. נא דעתך הרצינית והענינית. האמת שרוצה להמשיך , אך העומס.. תובעני ולאורך 3 שנים... כבוד ותודה.
חגיגה שלום אני מאד מבינה אותך, את רוצה ללמוד מקצוע, אבל גם להתפנות למשימות חיים חיוניות אחרות יתכן ובמשך הזמן תלמדי איך ללמוד יותר ביעילות וגם לא להיות פרפקציוניסטית, כלומר לא לקרא או לעשות הכל אלא לבחור את מה שנראה לך הכי חשוב, זאת הדרך כאשר רוצים לעשות כמה דברים שכולם חשובים במקביל במידה ואת לא יודעת לעשות זאת, זה באמת יהיה קשה להערכתי זה מוקדם להחליט האם להפסיק ללמוד, אולי תנסי עד סוף השנה, אחר כך יש חופשה של כשלושה חודשים ותעבדי על פשרות , לא חייבים להצטיין בלימודים מספיק להיות טובים. בהצלחה עירית
מחפשת פסיכולוג/ית מומלצים שעובדים עם הכללית...יש למישהו המלצה?
אין אנו יכולים להמליץ על מטפל מסויים הצלחה בטיפול קשורה במידה רבה בכימייה בין מטפל למטופל אני לא מכירה את כל המטפלים, וזה לא אתי לתת המלצות כאלה מקווה שהטיפול יהיה מוצלח עירית
יש לי שאלה עד כמה מסייע טיפול מלווה באומנות?
אושר שלום טיפול באמצעות אומנות, הוא טיפול לכל דבר אבל באמצעות האומנות שעוזרת לעקוף הגנות זה תלוי למי ולאיזה בעייה אני יודעת שלילדים זה מתאים, אבל יכול להתאים גם למבוגרים עירית
השאלה הייתה כי אני עוברת טיפול משולב בדרך אומנות בגלל טראומת ילדות של תקיפה ואונס
איני מבינה מדוע כל פעם "זורקים" לי את המשפט "את אשה מאד החלטית", והם: שכנים, בעל, בוס וכו'. למה הם מתכוונים? האם במובן החיובי? השלילי??. נכון, יש לי טבע כשאני רוצה משהו, אני בד"כ תמיד משיגה את מה שנפשי רוצה. לדעתי, מי שלא החלטי, מראה על חוסר בטחון עצמי, ויתכן מתכוונים שיש לי עודף בטחון עצמי?! או עצמאות יתר על המידה????, ואומרים לי את זה לא מעט אנשים.מה דעתך ומודה לך מאד.
ליאת שלום להיות החלטית זה נראה לי דבר טוב, עוזר להשיג את מה שאנחנו רוצים, ולהיות בטוחים בעצמנו ועמצאיים. אני לא שמעתי איך זה נאמר לך באיזה טון ול מה. כמו רוב הדברים שהם טובים במידה המתאימה, בעודף הם יכולים גם להיות מוגזמים, קשה ל לדעת האם את החלטית כך שאת משיגה את מה שחשוב לך אבל גם מתחשבת באחרים או שאת מגזימה בזה את יכולה לבחון את זה עירית
שלום לך סיפרתי למתמחה בתחנה שהסיכיאטר מעצבן אותי,הוא לא מחזיר לי טלפונים,ואם היה לי אקדח הייתי הורג אותו,מאידך אמרתי שהוא היתקשר בסוף,וקבענו פגישה באתי בשמחה לפגישה, והכלב הזה הביא לי מאבטח ,ושיחק אותה מפוחד מימני,לא הבנתי למה...ואז הוא קרא לי מהתיק מה אמרתי למתמחה בטיפול ....הסברתי לו בחיוך שהייתי מרוגז,והכול היה בסערת רגשות להראות לה כמה אני מרוגז מימך ...אבל דחילק מה הקשר לאקדח ....הוא אמר שהוא מסרב לדבר איתי עד לברור אני חש שינאה ובוז לפסיכיאטר הזבל הזה וחש חוסר אמון ובוז למטפלת שכתבה הכול ללא חוות דעתה שהמטופל אמר זאת אומנם אבל לדעתי הוא רק בסערה ....היא פשוט בגדה בי ,אני כול כך שונא אותה תגידי לי מה לעשות, להישאר עם מטפלת כזאת,או ללכת לטיפול מקופת חולים ,ולהתחיל מחדש עם פסיכולוגית קלינית עם וותק ולא חובבנית שמסבכת אותי אני חש שינאה לכול המערכת,הפסיכולוגים,פסיכיאטרים,הלוואי והייתי יכול לזרוק את כולם לים ....אני חש נבגד מרומה אנא עיזרי לי ....כדרכך בקודש ישראל
ישראל שלום אני יכולה להבין את התחושה הקשה שלך, אתה מרגיש שהמטפלת בגדה בך וגם בעצם לא הבינה אותך, שאתה פשוט כעסת ולא התכוונת להיות אלים אנחנו לצערי חיים בחברה שיש בה הרבה אלימות, והיא לא הבינה שזה לא קשור אליך שזה רק היה ביטוי של כעס לדעתי הדבר הכי נכון לעשות, הוא לדבר עם המטפלת על איך אתה מרגיש, להסביר לה שאתה מרגיש שלא הבינה אותך, יתכן ויהיה לך קשה לעשות זאת אבל זה בוגר ונעשה מתוך כוחות והתמודדות ויכול לקדם אותך בהצלחה עירית
תודה על תשובתך היקרה נכון האגו משחק פה ...האגו שלי נפגע קשה מאד וזה ככה בכול החיים, אמרת לי מילה שבעיני פוגעת, אני מנתק יחסים איתך,אפילו את אחותי, ...אני מאד רגיש מה את אומרת ...להוריד את הראש מול מטפלת טיפשונת ,חסרת אחריות או לנתק מגע ולחפש את דרכי .... תמיד פגעו בי בחיים, ושנאתי את כולם אבל השכל תמיד טען...שאני מתנהג בילדותיות ...אבל הרגש חזק תעזרי לי
מהו טווח המחירים בערך עבור שעת טיפול אצל פסיכולוג ציבורי ומהו הטווח עבור שעת טיפול אצל פסיכולוג פרטי?
שירה שלום אצלפסיכול במירפאה לבריאות נפש הטיפול ניתן בחינם יש אפשרות לקבל טיפול דרך קופות החולים בקליניקה של הפסיכולוג זה תלוי באיזה קופה את מבוטחת, בכללית זה 160 ש"ח לפגישה במכבי הפגישות הראשונות הן ב-106 ש"ח ואחר כך 159 ש"ח טווח המחירים אצל פסיכולוג פרטי הוא בן 250 ל-500 עירית
אהלן, עמותת אנוש בשיתוף החברה למתנ"סים מפעילה מועדון חברתי לבני נוער וצעירים בגילאי 18-30, הסובלים מקשיים בתהליכי הלמידה וההסתגלות החברתיים על רקע של בעיות נפשיות ורגשיות. ההשתתפות במועדון מיועדת לאנשים אשר עברו ועדת סל שיקום. מטרתו המרכזית של המועדון ליצור מענה חברתי בקהילה המותאם לצורכי נוער וצעירים אלו ולקדם את השתלבותם בקהילה. המועדון פועל במתנ"ס עירוני בראשון לציון (מתנ"ס נווה אליהו), בימים ב' וה' בין השעות 16:30-19:00. www.enosh.org.il נשמח לראותכם, רכזי המועדון, דנה ואביאל ניתן ליצור קשר במייל שכתובתו: [email protected]
בהצלחה למועדון הצעירים עירית
שלום, אני לא יודעת אם אני במקום הנכון ובכל זאת, אני מעוניינת להתחיל טיפול אצל פסיכולוג ואינני יודעת להיכן לפנות. יש לציין שהכל תקין אצלי בריאותית ונפשית אני פשוט מעוניינת לפתור מספר דברים שאין לי את היכולת וההשכלה להתמודד איתם בכוחות עצמי.בנוסף אני סטודנטית ולכן אין לי אפשרות לפנות למטפלים יקרים. אשמח אם תוכלי להפנות אותי לפסיכולוגים טובים שעלותם אינה "בשמיים" באיזור ת"א. תודה.
היי, ממליצה בחום על פסיכולוגית מעולה בשם ענבל חזקיה, היא מקבלת באזור ת"א והיא מצויינת!
לפני זמן מה עברתי ניתוח באופן פרטי. פחדתי פחד מוות, אך התגברתי בזכות המנתח שהרגיע אותי בזמן הניתוח.. .למחרת זימן אותי ואת כל הפציינטים לביקורת לאחר ניתוח, כל הפציינטים כולל אני ישבנו והמתנו בחדר המתנה עד שיקרא לכל אחד בשמו בכדי לבדוק... כשיצא החוצה הביט בכל הפציינטים כעין סריקה רנטגן עם חיוך קל ואמר בוקר טוב, ואינני יודעת מדוע כשמבטו נתקלה בי, הוא הצדיע לי ארוכות, וחייך אלי מפה לאוזן, כמובן שהחזרתי לו חיוך אך הייתי נבוכה ואנשים הביטו בנו כאילו "מה קורה פה"???, . כשנכנסתי לחדר לחצתי את ידו להודות לו על הניתוח המוצלח, הוא חיבק אותי ונתן לי נשיקה אחת על הלחי ובזה נגמר. אני מעולם עד לניתוח לא היכרתי את הרופא הזה רק המליצו לי עליו שהוא רופא מעולה. מדוע לדעתך היחס הבולט והיוצא דופן הזה כלפי?! . תודה.
שירה שלום אני לא יכולה לדעת מדוע היחס היוצא דופן, יתכן ומצאת חן בעיניו אולי הוא אהב את ההתנהגות שלך וההתגברות אלה השערות, השאלה היא מדוע זה חשוב לך עברת את הניתוח קיבלת יחס מצויין,אני משערת שאת אדם שאנשים מחבבים, נראה לי שאין הרבה מה לעשות עם זה מעבר לכך עירית
שלום וחג שמח, מקרה אשר נתקלתי בו ואני לא מוצא לו תשובה. בחור הלוקה בנפשו ביקש לעבודה במפעל, כחלק מתהליך הקבלה ביקש המנהל שימציא לו אישורים שביכולתו לעבוד- אישור רופאי. הלך הבחור לרופא וביקש ממנו אישור, הבעיה נוצרה כאשר אותו רופא הסכים להביא לבחור אישור עבודה אך כזה הכולל את כל בעיותיו הנפשיות ואת פירוט התרופות שהוא לוקח. האישור הרפואי, כאמור, מפורט יתר על המידה. האם זה מחובתו של הרופא או שרשאי הוא להסתפק רק באישור אשר לא חושף את מצבו הפרטי של מבקש האישור? כמובן שהבחור המדובר צריך ורוצה את האישור אשר לא חושף את פירוט מחלותיו ותרופותיו. תודה מראש
למוטי שלום יתכן שהבקשה היתה לגבי מצבו הרפואי של הבחור ולכן הרופא כתב את כל הפירוט. אכן זה מאד חבל אם זה מה שהפריע לבחור לקבל את העבודה עירית
אדם שסובל מאוד מאוד נפשית ופיזית מבעיה גנטית מולדת מאוד לא אסטטית בעור מתפקד טוב בעבודה, מדי פעם טיולים וספורט על בסיס כמעט יומי. מבחינה חברתית המצב פחות או יותר בסדר.מאוד חברותי. ברוב המקרים כלפי חוץ הכל נראה מצוין (כנראה שחקן טוב) בפנים הכל רקוב, כעוס, עצור ומרוקן.לרוב התפקוד הוא ב"ניוטרל". לא מעניין אותו כלום ורק זה מעסיק אותו. גם ההליכה למכון כושר מלווה ברוב המקרים במאמצים נפשיים רבים האם ללכת או לא. לרוב זה כן אבל המחשבות האלה עדיין לא מרפות. גם תוך כדי אימון, "בטח רואים אותי" "אני נראה מצורע" מתרחק ממראות כמו מאש. (נראה כמו מפלצת) לפחות האימון משחרר קצת את הלחץ והעצבים שרק הולכים ומתעצמים מיום ליום. מצד שני מאוד רוצה זוגיות ומענה את עצמו במחשבות הרסניות על בחורה נחמדה שהכיר באימון ספורט, דיבורים פה ושם ולא מעבר לזה. הפחד משתק אותו שמא היא תברח ברגע שתבין במה מדובר. מה גם שהמצב לא תורם לביטחון העצמי המאוד ירוד גם ככה והפחד של "מה אני אגיד" "יגמרו לי המילים" "היא בטח חושבת שאני דפוק" לא תמיד מצליח לבטא את מה שמרגיש ויוצאים דברים שכלל לא התכוון. כושר ביטוי לקוי. (מודע לזה שבכתב זה הרבה יותר קל אבל לא מעוניין בקשר וירטואלי) מרגיש שהבטחון יורד ברגע שמביטים בו כאילו רואים אותו עירום עם המום שלו ובוחנים אותו. לא משנה מי. עסוק כל הזמן ב "אם רואים את זה". עד שמכירים אותו חושבים שהוא בן אדם מאושר כי הוא רוב הזמן מחייך (הליצן העצוב ?) מי שכן מכיר כבר נמאס לו לשמוע את הדיבורים, התלונות והכעסים על המחלה. ובצדק. מבחינה זוגית המצב גרוע למדי. רוב המחשבות אם לא כולן מתעסקות אך ורק בזה, ואיך להסתיר את זה ושלא יראו ובטח כולם מסתכלים עליו שנראה כמו מפלצת. המחשבות פשוט לא מרפות. הן רק מחריפות. מתקרב לגיל 40 לא מעיז אפילו לנסות להכיר מנסיונות כושלים בעבר הרחוק שהמצב הפיזי בגוף היה בהרבה פחות גרוע מהמציאות הנוכחית. "בהלה ורתיעה של בנות זוג. קשרים רציניים מעולם לא היו. טיפולים פסיכיאטרים במשך 5 שנים בקירוב ללא הועיל, טיפולים פסיכולוגים גם כן לא. לא משלים עם המצב ולעיתים אף רוצה לא להתעורר בבוקר. בשביל מה, לעוד יום כזה ? האם זה נכון לחפש בנות זוג "בעלות מום" זה או אחר ? כי בנות זוג "רגילות" לא מקבלות אותו. המצב קשה ומחמיר עם השנים, גם מבחינה נפשית ובעיקר מבחינה פיזית בעור המצב קטסטרופלי אין טיפול. איך מתמודדים ????? זה כבר בלתי נסבל. אגב המצב הבריאותי הכללי הוא PERFECT רק הסיוט הזה מפר חיי שגרה נורמלים שמעולם לא היו עוד דבר, "אתה מקסים" "מי שתרצה אותך תקבל אותך כמו שאתה" המשפטי סרק האלה הושמעו אין ספור פעמים בעשור האחרון ובזה שלפניו. אלו רק משפטים. המציאות אכזרית יותר. המחשבות לא נותנות לישון.
אמיתי שלום אני לא יודעת על איזה מחלה אתה מדבר ואיך אתה נראה ואתה אומר שטיפול לא עזר אני חושבת איך אני יכולה לסייע במשהו אתה שואל האם לנסות לחפש בת זוג שיש לה גם בעייה כלשהיא מאחר ואני לא יודעת מה הבעייה שלך קשה לי לענות אבל בודאי יש בנות שיש להם בעייה והן יכולות להיות חיוביות ויודעות להיות בקשר, ולתת לך דברים שאתה כל כך צריך וכך אתה כאשר תרגיש נוח תוכל לתרום לבת הזוג, אז אולי זה רעיון טוב מאחלת לך שתמצא קשר שיספק אותך עירית
האם יש אפשרות דרך מכבי זהב לבחור מטפל חיצוני בשיטתDBT ולקבל החזר? ואם כן לכמה טיפולים. היכן אפשר למצוא מטפלים בשיטה במרכז הארץ?
לאורנה שלום צריך לפנות למכבי ולהתייעץ איתם, אני יודעת שיש רשימת מטפלים, להערכתי אפשר לקבל סיבסוד על 30 פגישות, הראשונות בסיבסוד גדול יותר, לעיתים על פי בקשת המטפל ניתן להוסיף עוד מספר פגישות אחרי ה-30 עירית
שלום רב, לשם פרויקט בקולנוע דרושות לי מס' עובדות כלליות בנושא "חרדת בחינות", עובדות מדעיות למיניהן. אני לא יודע אם אני במקום הנכון, אבל תודה מראש
מכופף הבננות שלום עבודות מדעיות אתה יכול למצא באוניברסיטה בספריה יש גם ספרים בנושא כמו בוחרים להצליח בבחינות שכתב ד"ר עישר עירית
סכיזופרניה וOCD בכמה מקרים נתקלת ועד כמה זה נפוץ? והאם יש לזה אבחנה שונה משאר האבחנות ? וועד כמה ידע יש בנושא הזה נעשו מחקרים מה הטיפול היעיל ביותר? ועוד שאלה קטנה ברשותך האם יש פסיכיאטר שמומחה במקרים מסוג זה אשמח עם תמליץ לי על מישהו
דני שלום אני מכירה אנשים הסובלים מסכיזופרניה ו ocd אני לא מכירה פסיכיאטר שמתמחה במיוחד בשילוב הזה כל פסיכיאטר מכיר את השילוב ויודע מה לעשות עם זה מבחינה תרופתית, לעיתים יש צורך להוסיף גם טיפול התנהגותי קוגנטיבי שהינו יעיל לטיפול בOCD אפשר להתייעץ בנושא עם מי שמטפל בך עירית
שלום רב, אני מחפש קבוצות תמיכה / סיוע להתמודדות עם מחלות באיזור ת"א והמרכז. רצוי שלא יהיו פרטיות כי הן עולות המון, אלא במסגרת ציבורית או מסובסדת. היכן מוצאים קבוצות כאלו? בברכת חג שמח,
אני מטופל בתחנה לבריאות הנפש ,בהפרעה אישיות גבולית וקשב וריכוז,עקב הבעיות היתגרשתי,בעיות חברתיות,זוגיות,עבודה, לוחצים עלי להיכנס לאחת מהפעילויות שלכם,אנוש,..אני חש לא נוח, מה שאני זקוק זה בנוסף לשעה השבועית עם פסיכולוגית קלינית ,טלפון לאדם מיקצועי עובדת סוציאלית עם רקע פסיכולוגי,או פסיכולוגית קלינית,שוכל לדבר מתי שאני בלחץ נפשי,בערן הם נחמדים אבל לא מבינים אני חד בדידות ומועקה נפשית ....אשמח לקבל עזרה
ישראל שלום אני מבינה שאתה צריך אוזן קשבת יותר מפעם בשבוע ואתה אומר שערן לא מספיק מקצועיים, השאלה היא האם צריך את המיקצועיות או שיותר חשוב שיהיה לך עם מי לדבר, מאחר ויש לך טיפול מקצועי אם אתה צריך משהו מקצועי אז אנוש זה רעיון טוב, אני מבינה שזה לא מה שאתה רוצה, אבל כדאי לנסות אולי אחרי זמן מה תראה שזה פיתרון טוב מעבר לזה כדאי להתייעץ בנושא הזה עם מי שמטפל בך, מאחר וחשובה ההיכרות עירית
שלום לך עירית, יש לי חבר טוב בעבודה שהוא לאחרונה איבד שמחת חיים (זה כבר כשנה וחצי, לא כל כך לאחרונה) ומעיד על עצמו כי הוא זקוק לעזרה. הוא חסר מוטיבציה, עושה הכל לאט ואין לו כח לעשות דברים גם לעצמו. לאחר שדיברנו שהוא הסכים כי הוא זקוק לעזרה עברו כבר 3 חודשים והוא עוד לא פנה לאף אחד. ביקשתי את רשותו להתעניין בשמו לגבי טיפול שמתאים לו והוא הסכים. לאן עליו לפנות? הוא מתגורר באיזור אשדוד
דלית שלום יש מספר אפשרויות, אפשר לפנות לקופ"ח ולקבל רשימת מטפלים לטיפול מסובסד, אפשר לבקש הפנייה לפסיכיאטר. אפשר ללכת לטיפול באופן פרטי לפסיכולוג או פסיכיאטר יש רשימת מטפלים העובדים בגישה ההתנהגותית קוגנטיבית באתר איט"ה אפשר גם להתייעץ עם רופא המשפחה פרסתי מספר אפשרויות תבחרו את המתאים עירית
לאחר שנקבעה לי נכות נפשית בביטוח לאומי קיבלתי זימון לועדה רפואית של משרד התחבורה לבדיקת תוקף רשיוני כאשר הם מבקשים ממני לשלם על עלות חוות הדעת הרפואית כ-500 ש"ח האם זה הגיוני?
יצחק שלום אני לא יודעת האם זה הגיוני, השאלה היא האם יש לך אפשרות אחרת נראה לי שאם לא תשלם לא תעשה הבדיקה ועלולים לשלול את רישיונך יש אפשרות לפנות לעמותת ידיד או לבזכות, מקומות שעוסקים בהם בזכויות נכים, אולי הם יכולים לעזור בהצלחה עירית
מחפשת אנשים שיש להם חרדות לצורך תרגיל ללימודים, שכולל אך ורק שיחת טלפון. אשמח לעזרתכם תודה רבה [email protected]
לאלנה יש פורום תמיכה להפרעות חרדה בתפוז עירית
עירית וגנר שלום : אני בת 27 ואברתי אבחון מקצועי האבחון הראשון נעסה על ידי פסיכולוג שאלתי: העם לפי אחוק אסור לי לבקש מימנו שאני רוצה לבוא אלב לשיכות? אודה לך מאוד על אזרתך ועם תוכלי בבקשה לתת לי את צובתך בהקדם האפשרי. בתודה מרואש .ע. נ.ב העם ישנה בבקשה אפשרות לדבר אתך דרך אמייל שלי?
ל-ע שלום אני לא יודעת באיזה מסגרת נעשה האיבחון, אבל אין חוק שאוסר עליך לברר עם אותו פסיכולוג האם את יכולה לבא אליו לשיחות ואם לא, אז לבקש ממנו ייעוץ לאן לפנות לקבלת שיחות אני לא מבינה למה את צריכה את הכתובת שלי, אני יכולה לענות לך בפורום על כל מה שתבקשי, וזה נעשה באילום שם, כך שאין חשיפה עירית
קורה לי הרבה שאני חושבת על בן אדם כלשהו כמה טוב לו וכמה החיים שלו טובים ולפעמים גם בנוסף למחשבות האלה שבטח שום דבר רע בטח לא קורה לו אצלו הכל מושלם ואז אחרי כמה זמן לפעמים שבוע ולפעמים אפילו יום קורה לו משהו רע למשל מוות של קרוב או פציעה. למשל פעם אחת ראיתי מישהי שעשתה סתם משהו שעצבן אותי וסתם חשבתי אוי כמה זה דפוק וכמה היא קופצנית ומעצבנת לא בקטע של שנאה או משהו אישי סתם זה עצבן אותי אז חשבתי על זה ואחרי תקופה כלשהי היא התאבדה. במקרה הזה די ברור לי שזה לא באשמתי כי אחרי המוות שלה גילו שהיו לה בעיות במשפחה ואונס וכל מיני קשיים שונים ולמרות שזה נראה הכי לא קשור העולם זה מקרים שחוזרים אצלי על עצמןם בתבנית מסויימת..חשבתי על כמה נפלאים חיים של קרובת משפחה שלי ואז אבא שלה נפטר אחרי פחות משבוע או כמה כיף לילדה אחת שאני מכירה ואיזה יפה היא ואז יום אחרי סבא שלה מת או שהיה ילד אחד שחשבתי לעצמי(זה ישמע מוזר) איזה יפה מצדי יהיה לעזור לו אם הוא יפצע ותכננתי את זה במדויק חשבתי שזהוא יפצי ברגל ולא יוכל ללכת ואני יעזור לו לקום ואז אחרי כמה ימים הוא הגיע לבית הספר עם רגל נקועה. זה דברים שחוזרים אצלי על עצמם וזה לא שאני מכוונת ישירות על אנשים שהם יפגעו בדרך כלל המחשבות הם באמת תמימות לגמרי ואני לא יודעת אם אני אשמה בדברים האלה או גורם אליהם או לא או שאני סוג של מכשפה או משהו בסגנון אבל זה ממש מטריד אותי והייתי רוצה לברר על זה ואני לא מוצאת תשובות. אני ישמח אם תוכלי לעזור לי או להפנות אותי למישהו שמבין בנושא!
לשקד שלום אני לא חושבת שאת מכשפה וגם לא שאת אשמה, למחשבות אין כוח כזה, נראה לי שזה צירוף מקרים. תנסי לעקוב ולראות האם גם קורה שיש לך מחשבות ולא קורה כלום, אני בטוחה שזה קורה, אבל אז את לא זוכרת את המחשבה את יכולה להירגע עירית
אנחנו משפחה דתית. בני בן ה-15 טוען שמזה כחודש ימים בכל פעם שהוא צריך ליטול ידיים, גם לאחר הקימה בבוקר וגם לפני האכילה, נדמה לו שהמים לא הגיעו לכל היד. לכן, במקום למלא ספל וליטול ממנו ידיים 6 פעמים, 3 פעמים כל יד, הוא ממלא את הספל 3 פעמים, ובכל פעם נוטל שתי ידיים. הוא טוען שהדבר מעכב אותו וגוזל ממנו זמן, אך אינו מסוגל להתגבר על כך, בשל החשש שהמים לא הגיעו לכל היד. עוד תלונה שאמר, הוא החל ללמוד לימוד מסוים שבמסגרתו חוזרים על כל פסוק 3 פעמים. אחת לכמה פסוקים הוא לא בטוח אם אמר את הפסוק פעמיים או שלוש, והוא צריך לחזור ולומר את הפסוק שוב. לטענתו לא יעזור לו אם ימנה את מספר הפעמים באצבע. עקב זאת הלימוד אורך לו הרבה יותר זמן מהצפוי, והדבר מטריד אותו ומדאיג אותו. רציתי לשאול אם אכן התופעה מדאיגה ומה אפשר לעשות. תודה רבה!
משה שלום נראה לי שבינך מפתח סימנים של הפרעה כפייתית, זה לא במצב חריף, אבל כדאי להתייעץ עם מטפל התנהגותי קוגנטיבי כדי לעצור את זה עירית
תודה תודה תודה בשביל תשובות כמו שאת נותנת זה גם הנכדים שלי יודעים סליחה אבל כנראה אין לך מושג באותיות הללו ושוב תודה ,תודה תודה
מצטערת שאיכזבתי אותך עירית
אנו בסביבות ה-50. נצלחתי את זה שבעלי עדיין לא חזר מעבודתו. החלטתי לנקות את מגירות השידה שלו שהיו מאד מאד בלגניסטיות ומאובקות עד מאד. אין לו שום דבר אישי בתוך המגירה. בעלי חזר בעשר בלילה, ראה שאני בעיצומו של הניקיון והתכוננתי כמובן לעשות הפסקה ולהמשיך למחרת כי ידעתי שהוא הולך בשעה כזו לישון, מה היתה תגובתו? . התחיל לצרוח והיה לו מבט של רצח בעינים: "מישהו ביקש ממך לנקות את המגירות ולמה בשעה כזו את יודעת שאני הולך לישון...". עניתי לו: "בעל אחר היה מחבק, מנשק, מפרגן מעריך שיש לו אישה כזאת ולא התכוננתי להמשיך דקה אחת מרגע שהגעת". שום חיוך ושום מילה טובה ושום הערכה לא גילה אלא מבט של רצח. יש לו לעיתים רחוקות התפרצויות זעם ואחר בשפת גוף מגלה צער אך לא מביע את זה בפה... . אני לא מסוגלת לעזבו מבחינה כלכלית... .החלטתי להפסיק לנשקו כשחוזר מעבודתו, להפסיק למתוח את המצעים בחלק שהוא יושן ורק לסדר יפה בחלק שלי במיטה בה אנו יושנים, פשוט להענישו כי נפגעתי עד עומקי נשמתי. במקום להעריך אותי. מילא אם הייתי בלגניסטית, אישה מלוכלכלת, זו לא התנהגות נורמלית... . מה ואיך מגיבים להתנהגות זו.?? תודה רבה.
שולה שלום אני חושבת שאת צריכה לדבר איתו על האירוע ולהגיד לו איך את מרגישה, לא לתקוף אותו, אלא להגיד מה את מרגישה, אני מקווה שהוא יהיה מוכן לשמוע ואז אפשר יהיה להפסיק את הסנקציות, כי זה לא טוב גם עבורך עירית
שלום עירית, יש לי סכיזופרניה ואני בעלת 100 אחוזי נכות. התחלתי עכשיו את השנה השנייה בלימודי עבודה סוציאלית. נאמר לי לאחרונה במקרה כי יתכן ויש לי זכאות למימון לימודי התואר הראשון. רציתי לשאול האם זה כך, על ידי מי ואיך פועלים בכדי לממש זאת. תודה, יעל
ליעל שלום כדאי לבדוק בביטוח לאומי הם ממנים לימודים בתנאי שהם מעריכים שתתפרנסי בהמשך ממה שאת לומדת, כדאי לבדוק יתכן ויעזרו לך במימון, בכל מקרה אני מקווה שתמשיכי ללמוד בהצלחה עירית
כ"כ חסרת אונים...כ"כ אובדת עיצות.... יש לי סיכוי בכלל?? ניזונה רק ממחשבות שמאיימות לפוצץ לי את המח... לו מחשבות באמת יכלו להזין את הגוף, הרי שהיה לי צורך בניתוח לקיצור קיבה או משהו כזה בדחיפות!!! לא יודעת מה לעשות!!!! בדיוק להיום הוזמנתי לאישפוז במחלקה להפרעות אכילה-ואני סירבתי!! לא הייתי צריכה להמתין כמעט, למרות שהייתי לפני שנה מאושפזת, ואני מבינה היטב את מה שמנסים לומר לי בצורה ברורה ושקופה- שמצבי לא טוב!! אף אחד לא מוכן לטפל בי-ללא אישפוז, אבל גם אף אחד לא מבין שאינני יכולה להתאשפז!!! לא יכולה!!!! הייתי היום אצל הרופאה שלי ואיך שראתה אותי - שלחה אותי בדחיפות למיון, ופתאום נהייתי ה"ילדה " הרעה, הלא ממושמעת והלכתי הביתה!! לא שמעתי בקולה, הגעתי למצב שנמאס לי , נמאס לי לשמוע את האלו שלא מבינים אותי ואת המחלה, ויאמרו לי בקול חמור סבר (כמו בכל פעם...)את הורגת את עצמך!, את מתאבדת!! או תקפצי מהחלון זה אותו דבר וכו' כבר שמעתי הכל!!! ובל מקום יש "נשמות טובות" שכאלו!! אני יודעת הכל!!! אבל גם לא יכולה לעמוד מול האויב הכי אכזרי שלי,אני בעצמי!!! אני יודעת גם שאני משחקת של חיים ומוות,(הפסיכולוגית שלי הגדירה את זה פלירטוט עם המוות) והמוות הוא זה שקרוב לנצח!! בעצם, בקרב הזה אין מנצחים! אבל זו לא באמת אני שמשחקת, זו האויב שהבאתי על עצמי,המחלה המשקרת הזו!! ואני כ"כ רוצה לבכות!!! אבל אפילו לזה אין לי כח!!! אבל הלב שלי בוכה,צורח מכאבים, והדמעות שזולגות הישר מתוכו, תמצית ליבי ונשמתי המה, טיפת דמי האחרונה!!! כ"כ רוצה להביע את מה שכבד שם כ"כ, מה שיושב שם ומותיר אותי בלי טיפת חמצן, בלי אוויר לנשימה!!! אבל לא יכולה!!! רק הלב שדופק בחוזקה מנסה לומר את דברו....ומותיר אותי קורסת מעולפת... ואני לא רוצה לכתוב כאלו דברים... רוצה לכתוב דברים טובים, דברים שמחים!!! יש גם דברים כאלו, אבל מבעד לחלון הצר של הפרעת אכילה לא רואים כלום!!!! רק שחור ,שחור ועוד פעם שחור הלוואי ונראה כולנו ימים טובים יותר !!! כי לא אוכל לחיות עם הכאב ההורג הזה (תרתי משמע) עוד ימים רבים!!! מחבקת אתכן אחיותיי ושותפותי, כל אחת וכאבה היא, איילת,
איילת שלום אני מבינה שאת נורא כואבת ואת לא רוצה להתאשפז, גם את זה אני יכולה להבין אבל בודאי שיש סיכוי, יש בנות שיצאו מהפרעות האכילה, לעיתים קרובות גם באמצעות אישפוז, וטיפול נוסף לאחר האישפוז את חייבת לנסות ולהלחם ואז יש סיכוי טוב שבהמשך תראי גם ימים טובים יותר אני מקווה מאד שתסכימי לקבל את הטיפול הנחוץ, אפילו שכרגע זה נראה מאד קשה עירית
ידיד רחוק פגש אותי ברחוב דיברנו קצת ולפני שנפרד נתן לי תפיכה קלה על הישבן. והלך לדרכו. מה זה אמור להביע?!. תודה.
כנראה שזאת הבעה של חיבה עירית
כנראה שזאת הבעה של חיבה עירית
האם חוסר טקט וילדותיות ומחשבות מהירות של בנאדם נתינות לשנוי או שזה כחלק מאופי זה ניתן לשנוי או לא
שרלי שלום העניין הוא לא מה באופי ומה לא שינויים זה משהו שקשה לעשות, ותלויים במידה רבה במוטיבציה של האדם לעשות את השינוי, ולא במוטיבציה של האנשים בסביבתו עירית
שלום רב לדוקטור ולקוראים, אני בת 28, מזה כעשר שנים ויותר שאני סובלת מדיכאון, חוסר מוטיביציה וקושי רב לעשות את הדברים הפשוטים ביותר. הלכתי למספר מטפלים וכרגע אני מטופלת ע"י פסיכולוג (שיחות) וטיפול תרופתי (ל OCD ודיכאון). בעבר גם חוויתי בולימיה. כרגע אני במצב של חוסר מוטיבציה משווע, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, ולכן לא עושה כלום (לא עובדת לא לומדת) וכלל לא מתפקדת. אני גרה אצל אמא ולא מצליחה לנווט את דרכי החוצה בשום דרך. ההרגשה מאוד קשה, מלחיצה ואני פשוט לא מצליחה להשתחרר מהמצב כבר תקופה ארוכה. גם הטיפול התרופתי והפסיכולוגי עוזרים אבל מעט מאוד. אני לא מצליחה להתמקד. האם תוכלי/תוכלו לסייע/לייעץ לי?
לדעתי את בכוון נכון, חשוב ללכת לטיפול, אבל חשוב גם לנסות ולפעול בכל כוחותיך לעשות ספורט, כמו הליכה לעזור לאמא בעבודות הבית וכו' לבקש מהמטפלת שלך לעזור לך גם בהתארגנות מעשית אני לא יודעת מה מעניין אותך ומה את יכולה לעשות אבל ברור לי שצריך ללכת גם בכוון תיפקודי מעשי ומאחר והטיפול גם עוזר, בהדרגה לעלות את התיפקוד וזה גם יפשר את הרגשתך עירית
אני בת 29 , סטודנטית ועורכת דין מתחילה, נשואה ואמא לתינוקת. מאז ומתמיד יש לי פחד לדבר ליד קהל , גם אם זה סתם להשתתף בדיון כלשהו בקבוצה שלא מורכבת מחברים שלי.או בדינמיקה קבוצתית במבחני מיון לעבודה. ברגע שאני צריכה לעשות את זה אני מתחילה לרעוד ולהלחץ ולהתבלבל. אני לא יודעת למה זה קורה. זה לא רגשי נחיתות -אני מודעת לעובדה שאני רגילה -אני לא חושבת שאני טיפשה או נחותה בצורה כלשהי משאר האנשים בקבוצה. עד היום הצלחתי איכשהו להתכחש לזה -כשיש מצגות בלימודים או שהצלחתי להתחמק או שקראתי מדף ורעדתי והחלפתי צבעים והתבלבלתי למרות שידעתי מצוין את החומר (מה שכמובן השפיע על הציון שלי) בזמן האחרון זה מאוד מפריע לי -מלבד הפגיעה בציוניי, אני מבינה שלא תהיה לי שום אפשרות להתקדם בעבודה אם אמשיך כך. האם מדובר בפחד קהל או בבעיה עמוקה יותר ?
מדובר בחרדה חברתית, מאחר וכל השנים לא התמודדת עם זה , התופעה נשארה מאני מבינה שהיום זה מפריע לך הדרך היא לקחת את זה כאתגר להחשף לחרדה, ולעשות מדרג מהקל לקשה, בכל פעם להחליט על משימות שאת עומדת בהם למרות תחושת החרדה, ככל שתעשי זאת יותר החרדה תיפחת בהדרגה זהו תהליך קשה אבל עוזר אם זה קשה מדי לבד כדאי ללכת לטיפול התנהגותי קוגנטיבי בהצלחה עירית
אבא שלי בן 73 , וקיימת אצלו מחלת הקלפטומניה, הוא מטייל כל היום במושב וניכנס למחסנים של אנשים לוקח דברים ומאחסן בבית במחסן, זה קורה אצל אנשים שהם חברים ולא נעים לי צעקנו וכעסנו עליו הרבה וזה לא עוזר. הוא לא מוכן ללכת לטיפול ואנחנו פוחדים שהוא יסתבך, הוא מבוגר בן 73 וממש אנחנו מתלבטים מה לעשות אימי ניגמרת מהבושה, שאנשים באים ומספרים לה, ואנחנו לא יודעים מה לעשות, אשמח לקבל עזרה. תודה
דנית שלום אני מבינה את הקושי והבושה מתי זה התחיל האם זה כבר שנים כך חשוב להסביר לאביך שהוא עלול להסתבך, שאם משהו ילך למשטרה זה יהיה מאד לא נעים עבורו לאנשים שבאים להגיד לאימך צריך להגיד את האמת, שזאת מחלה שהוא לא שולט בדחף ושאתם לא יודעים איך למנוע זאת דרך נוספת היא לבקש מרופא המשפחה שידבר איתו על הצורך בטיפול עירית
שלום רב, חבר טוב שלי (נשוי + 2) הוא אדם סגור, מופנם וממעט להביע מחשבות/רגשות/הרגשות. אישתו פנתה אלי (כחבר קרוב) לקבל עיצה מה עושים מכיוון שהיא כבר די נכנעה בנסיונותיה לדובב אותו ולקבל יחס ממנו. הבחור בקושי מדבר, לא מביע רגשות, בכל פעם שהוא מתחיל להנות ממשהו הוא ישר בורח מזה - אני קורא לזה סמפטום "הקדוש המעונה". באופיו חברי הוא אדם סגור ולא מדבר הרבה, אבל צורת ההתנהגות של ה"קדוש המעונה" החלה לבלוט לפני שנתיים -לא היה שום אירוע חריג. (הדוגמא הכי טובה: נסענו אני ואישתי ביחד עמם לחו"ל - ההתחלה היתה מדהימה אבל לאחר כ פחות מיום, חברי פשוט נסגר בתוכו ופשוט לא רצה להנות - לא היתה שום סיבה נראת לעין). אני מעוניין לעזור לו ע"י המלצה לטיפול או לאיזו שהיא הכוונה. תודה מראש, ערן
ערן שלום כדאי להציע לו ללכת לטיפול פסיכולוגי שיעזור לו להבין מה קורה לו, השאלה היא מה קרה לפני שנתיים, מתי הוא התחתן, השיטה של אישתו לדובב וללחוץ על אדם סגור לדבר, היא לא יעילה בדרך כלל מביאה לתוצאה הפוכה, כאשר יותר מדי מנסים לדובב יש יותר סגירות עירית
אני מכוונה לוותר על הכול חוץ מהקטע של החשבות המהירות שלו שלא חושב לפני מה שאומר חוסר טקט במעשים במחשבות זה מעליב עד כדי מקוממם יש הרבה דברים שאני מוכנה להתפשר רק לא זהה האם יש סכוי שהשתנה הוא אומר אני לא יודת אם ישתנה כן או לא?? זאת תכונה או ניתן לשנוי הדפוס של אנחנו רבים כול הזמן על זה
שילי אני לא יכולה לדעת האם זה ישתנה, את צריכה לדבר איתו על זה, ואם הוא רוצה לעבוד על זה, לבחון האם זה קורה הכי חשוב מבחן המציאות, כלומר לראות האם הוא מצליח לעשות את השינוי עליו את לא מוכנה לוותר עירית
איפה אפשר למצוא עבודה חוץ מאינטרנט ביטוח לאומי כ"א משרד התעסוקה משהו מהיר ?
דן שלום תישאל שוב , משהו לא בסדר לא כתוב שום דבר בתוכן ההודעה עירית
יש לי חבר שנתיים וחצי אנחנו בני 26 אני בעלת רקע בקשרים נוספים שהיו לי ולא לעולם לא היתה חברה ולו ידידה כלום בבית לא קיבל מספיק חום ואהבה מלבד עלבונות לפני מה שנראה לי גם לו חום ואהבה מספקת בעייתי למדי למרות שרואים שהוא צמא למגע של אישה וחום ואהבה הוא בן בכור וכול הסיפוקים והצרכים שהיה צריך קיבל בבית לא חסר לו וסר לו משהו בתקופה האחרונה מזה חצי שנה שמיתי לב לבעיות מוזרות בקשר לגבי דפוסי התהגות וחשיבה שלו כמו שאם למשל אחנו רבים והוא לא מקבל נשיקה וחיבוק ממני כמו ילד קטן אז הוא קם והולך לא מקשיב עושה לי דווקא כיון שלא קיבל את מה שרוצה ואפילו לא מקשיב מתעלם מהתחושות והרגשות שלי לאחר זה מה מתקשר ואומר את צודקת סליחה אולי איזה מאה פעם וכול הזמן אותו סרט אובססיה או מה???. אני מתחרפנת האם יש מצב שדפוס כזה ישתנה אי פעם לטובה?? והן לרעה?? ואיך אפשר להתייחס אליו שאני כועסת אני לא מסוגלת ליצור קריבה קודם אני יורה ואח"כ משלימה ומתפייסת ושנית כול אם אני עושה לא דווקא הוא מחזיר דוקא מה לעשות?? האם יכול להיות שבנאדם חושב בצורה פזיזה מבלי לחשוב האם זה נכון לי.? והאם זה יפגע במישהו ?? ללא כול הגיון זה הגיוני בכלל .?? האם זאת הפרעה ?? איך בנאדם בוגר לא חושב לפני מה שהוא עושה ?? קודם פוגע ואח"כ חושב ?? הוא עושה ומצטער ואומר אני לא מודע למה שאני עושה זה נורמלי כמו ביציאות באין כניסה לא שולט במחשבה וישר יורה החוצה האם יש סכוי שישתנה בכך ??? וכיצד ?? איך עלי להתמודד עם זה גם כן? נוסף לכך קשה לי לקלף אותו לפתוח אותו אני מרגישה שקשה לו לחשוף בפני דברים איך אפשר לשחרר אותו .?? ולגרום לו להיחשף בפני ?? אני מספרת לו הכול עלי?? יש לו גם בעיה של חוסר טקט שמובילה לכעסים נוספים ששוב לא חושב לפני מה שאומר עושה מה עושים ?? כול זה מוביל לתקיעות בזוגיות ולהרס בה אז איך בכול זאת מתמודדים מבלי שאף אחד מאיתנו יפגע אין ברשתנו כסף לטיפול זוגי ואני מיואשת מה לעשות ?? האם זאת אבוססיה ההתהגות שחוזרת על עצמה וכול פעם במצב חר ללא שינוי מעין טבע שני
לשרלי את לא יכולה לשנות אותו, זה יכול להשתנות רק אם הוא מוכן להשקיע בזה זה הדפוס שלו הוא עושה ואז מתפייס, זה לא יעבור מעצמו בנוסף את לא צריכה לקלף אותו, זה גורת להסגרות נוספת, כאשר מנסים לדחוף אדם סגור להיפתח, צריך סבלות ולקבת אותו כך ואז יש סיכוי שזה יקרה בהדרגה. אם את חושבת שאת לא יכולה להיות איתו כמו שהוא, כלומר שהחלקים הטובים לא מספיקים על מנת לגבור על החלקים שאת לא אוהבת, אז יתכן שזה לא מתאים לך, אלא אם הוא מוכן להתאמץ ולעשות שינוי נראה לי לא נכון להיות עם משהו שאין לך אפשרות בסך הכל לקבל אותו עירית
אוקיי תודה אז איך אפשר לעזור לו שלא יחזור על אותם דפוסים איזה דרכים תני לי רעיונות לגורם לו להשתנות ומה כוונתך ל"לקלף "אותו כדבריך ומה הכוונה "סבלות ולקבת אותו ." כדברייך מה ככונתך?
מה לעשות במקרה שמישהו שנראה קצת מבוגר לגיל שלו ואנשים קוראים לו "אדוני" וזה גורם לכעס ומבוכה יעזור פתרון חיצוני לזה ?
אדוני מכנים לעיתים גם אנשים צעירים, אני לא יודעת בן כמה אתה ובאיזה נסיבות זה קורה, ומי אומר שאתה נראה מבוגר הרעיון הכי טוב זה לא לייחס לכך חשיבות רבה כל כך שהרי בודאי יש לך הרבה דברים אחרים שאתה יכול להיות מרוצה מהם עירית
האם תכונות כמו פזרנות פזיזות חוסר אסרטביות תלות בהורים תמימות נקמנות התחשבות לצד אדיבות משתנות כן או לא.? לטובה ולחומרה.לרעה
לשילי קשה לענות על השאלה היא מורכבת ולא ברור מה בדיוק את שואלת, באופן כללי דברים משתנים כאשר יש מודעות, רצון ומאמץ לשנות, או כאשר משהו בסביבה משתנה כך שדוחף את האדם לעשות את ההתאמות למשל תלות בהורים עשויה להחלש כתוצאה מעבודה שלך על הנושא וצעדים לקראת עצמאות, או שההורים יוזמים זאת עירית
