פורום שווה לכל נפש
מנהל פורום שווה לכל נפש
שלום יש לי חבר מקסים שאני מאוד מאוד אוהבת וחתונה נמצאת על הפרק עם זאת במשפחתו הקרובה (אם אח ודוד) ,ישנם 3 חולי נפש -סכיזופרניה וביפולר שהתאבדו. הדבר מפריע לי מאוד שכן לו יש 10% סיכוי לחלות וגם לילדיו.קשה לי מאוד להחליט בנדון והייתי שמחה לקבל עצה כנה בנדון.
לשיר שלום אכן אי אפשר לדעת מה יהיה אבל כך לגבי דברים רבים בחיים, יש כמה שאלות, גיל החבר שלך, מאחר ומחלת הסכיזופרנייה פורצת בדרך כלל בגיל צעיר, כך שאם הוא בסביבותל השלושים הסיכוי שלו לחלות מנוך מאד, לגבי הילדים יש גורם תורשתי מסויים , אני לא יודעת לחשב את הסיכון, לשם כך צריך לפנות לגנטיקאי. אבל הרבה דברים יכולים לקרות בחיים וגם לילדים, כך שנראה לי שזה גם תלוי בכמה את אהבת אותו, רוצה להתחתן איתו, אני מבינה שאת בקשר איתו לא מהיום, ושאת יודעת על מחלת הנפש במשפחה והמשכת בקשר, כנראה שזאת התשובה בסופו של דבר רק את יכולה לקבל את ההחלטה עירית
אני בן 58 נהג אוטובוס מזה כ20 שנה בחמש שנותי האחרונות עובד בחברה בגוש דן, לפני כשנה נפגעתי במהלך העבודה בשוק רגל שמאל, הרגל ובחנה והתנפחה והיה שד"פ האורטופד שאב דם קרוש ושחור מהרגל בכאבי תןפת, ולאחר ימים של חבישות משחות וכדורים המצב החמיר ואחת האחיות ראתה נבהלה קראה לכירוררג שיראה והוא החליט מיד אין קוסמטיקה יש לחתוך, חתך את השוק מלפנים באורך של 6 ס"מ בערך ללא הרדמה בכאבי תופת, עדיין המשכתי במשחות וכדורים , הרגל התנפחה ומצה רק החמיר וכשראה האורטופד נשלחתי לרופא עור מומחה לראות מה ולמה כל גופי הפך בכמה ימים לנפיחות פצעים וגירודים , הרגל החמירה מצבה , לאחר טיפולים של שבועיים שלושה של אי הצלחה של רופא העור נשלחתי ע"י בתואנה שאני לא עוזר לו בטיפול ושאני חוקר ומתעניין יותר מידי בפצע והשלכותיו ומתייעץ עם כל מיני רופאים איך זה שהרפואה לא מצליחה לרפאות אותי מה שאימי עשתה בילדותי ביומיים כל הרפואה המתקדמת לא מצליחה בחודשים ועם מיטב הרופאים! המצב רק החמיר כשניגשתי לבית חולים וולפסון ב1\11 ושם ניגשתי למיון טראומה לרופא אורטופד וזה ראה הפצע נגעל ושאל אם אני סוכרתי וציינתי ש ל א אז החליט כי לטובתי אני צריך ללכת למיון השני ולא אליו הוא רק ייתן חוות דעת שאני יטפל קודם בפצע וכך החל וויכוח בין שני רופאים לידי וליד אישתי מי מהם יטפל בי !!התחילו לריב בינהם ולאחר שאני התעצבנתי ואמרתי להם אל תעשו לי טובות ואל תטפלו בי אלך לבית חולים אחר ניסו להרגיע ולטפל בי בשלט רחוק!!! הלכתי מבית החולים רותח מעצבים לא מרוצה ועם טיפול גרוע !! לאחר מספר ימים ואישפוז יום וטיפול בבית חולים איכילוב שהרופא טען שרואה עשרות כאלה ביום וטיפול במשחות שלא עזרו!! המצב רק החמיר עם הרגל ואז החליט האורטופד שאף אחד לא מעניין אותו יותר אני הולך מיד לטיפול באשפוז!!!! אושפזתי בתל השומר ל10 ימים עם תרופות שיכולות להפיל פיל טושטשתי ונמרחתי בכל חלקי הגוף בדרמובט וקבלתי 40 פרדניזון כל יום במשך חודשימים ואז כל הפריחות בכל הגוף החלו להעלם ורק בגירודים נשארו, שוחררתי מבית החולים תל השומר והתחלתי לטפל אצל פסיכיאטרית כמו ששלח אותי רופא העור , מאז ועד היון אני בטיפול לוקח ציפרלקס =מירו= בונדרומין=וואבן=פראפנאן=ומשחת דרמובט ומאז אני מאובחן OCDו PTSD מאחר ותאונה זו שיבשה לי את החיים הטובים שהיו לי עד לפני התאונה הייתי עובד כל יום 15 שעות כנהג אוטובוס בקו שמוביל מבתים לבני ברק קו עם רבנים ודתיים לרוב כולם חכמים ונבונים ואני הנהג החביב והסבלן ונותן השרות האחד והיחיד!! שהיום על סידור עבודה שלי עשרות נהגים לא מצליחים לבצע את הסידור הזה!!! מיום קרות התאונה השתנו חיי ואני עצבני ,מתפרץ, כועס, חסר שמחת חיים, בחרדה תמידית, מתח נפשי,כאבי בטן,התכווצויות בשרירי הפנים, לעיתים מגמגם כל יום ויום ר ב !! עם אישתי וילדי ויכוחים וצעקות בבית שאיני מבין מהיכן הופיעו, בלילה בקושי ישן ושכבר ישן אז מופיעות לי חלומות זוועה!! קשה מאד לקום וכשאני קם בסביבות השעה ה10 אני מסתגר בפינה של הבית מתרחק ממשפחה ומפגש עם חברים !!הייתי איש חברה תמיד במרכז העיניינים היום אני חושש מאנשים ושאולי יפלוט מילים שלא לעיניין, מפחד מאיבוד שליטה עצמית וכשאני מבקש טיפול ועזרא אפילו מהפסיכיאטרית שלי שנשלחתי ע"י לשחות אצל פסיכולוג וכשאני מסביר לה העיניין אמרה לי גש לבית החולים אברבנל יקבלו אותך שם לשיחות ניגשתי ואז הפקידה כתבה לי תביא לי מכתב הפניה של הרופאה שלך וכשאני חוזר אליה בבקשה למכתב הפניה לבית החולים אומרת לי בזעם אתה לא עומד להתאבד אני לא נותנת לך מכתב!! נבהלתי וברחתי ממנה ולעולם לא אחזור לשם לטיפול! ולאחרונה החליט אחד הפסיכיאטרים שראה אותי ובדק לתת חוות דעת, החליט לא לסכם את הדיון מכיוון ש נדרש לו מיידע נוסף שהוא א ב ח ו ן נ ו י ר ו פ ס כ ו ל ו ג י וככה כל המערכות מטרטרות אותי בלך ושוב ו מ ע נ ו ת אותי כולם כולם נגדי ככה אני מרגיש אולי אתה ד"ר מיכאל תוכל לעזור???היגעתי אליך בחיפושים של רופא בשם של מלאך מיכאל הוא שם של מלאך העוזר מי יודע מאיין יבוא עזרי עזרי מעים ה"
אני מצטערת שאתה סובל ושלא נמצא פיתרון טוב, אבל אני לא קשורה לד"ר מיכאל, נראה לי שאתה צריך פסיכיאטר טוב ובמקביל שיחות עם פסיכולוג ואם צריך איבחון ניורופסיכולוגי צריך לפנות לניורופסיכולוג עירית
מי יכול לומר ולהציל ולהפנות למטפל לאבחון נוירופסיכולוגי כך דורש הפסיכיאטר!!!
אפשר לבקש הפנייה בקופ"ח עירית
שלום עירית. אני בן 30 ולפני שנה אני התחלתי לסבול מטיקים קוליים שהחלו לראשונה בעת נהיגה בכביש מהיר שגרמו לי "לבלבול" ולחוסר ריכוז זמני. (טיק קולי+בלבול+חוסר ריכוז) כיום אני גורר את התופעה הזאת גם לתפקוד השוטף שלי בבית ובעבודה ומרגיש רמות גבוהות מאוד של אדרנלין בעיקר ביד ימין (אינני יודע אם זה קשור לתופעה באופן ישיר). כיצד ניתן לטפל בבעיה, ערן.
ערן שלום מאד כדאי לך לפנות לרופא, זה יכול להיות נורולוג או פסיכיאטר על מנת לאבחן את התופעה, ואז גם יתאימו לך את הטיפול אין סיבה להמשיך לסבול צריך להבין מה זה ואז לטפל בהצלחה עירית
שלום, הייתי מעוניינת לדעת האם יש מסגרת בה מטפלים בשיטת DBT או לחילופין האם יש אנשי מקצוע שזהו תחום התמקצעות שלהם באזור חיפה? לתשובתכם אודה, אליוט.
אפשר לחפש באלפון מטפלים של איט"ה עירית
שלום וברכה, לפני שנתיים עברתי התקף פסיכוטי ובעקבותיו אשפוז של כחצי שנה. שבמהלכו עברתי שיקום. אני לא חתומה על ביטוח לאומי. בשנתיים האחרונות עבדתי ובשנה האחרונה אני לומדת. לפני כחודשים הפסקתי לקחת את התרופות (עם הסכמה מלאה של הפסיכיאטר שלי). כעת אני לפניי סיים השיחות עם הפסיכיאטר. הנושא שמטריד אותי שבחודשים האחרונים אני לא עובדת. וזה לא מפריע לי. לא דיברתי על כך עם אף אחד בגלל שאני מתביישת בכך. האם זה נורמאלי? ומה ניתן לעשות בנוגע לכך? תודה וכל טוב.
שלי שלום זה נורמלי לא לעבוד כמה חודשים, וזה בודאי לא בושה השאלה היא מדוע את לא עובדת, ומה את חושבת לעשות בעתיד אם תכתבי יותר פרטים אוכל להתייחס וכדאי גם לבדוק עם הפסיכיאטר שלך מה הוא חושב על זה. עירית
עירית שלום וברכה, אני לא עובדת כי אני לא מוצאת עבודה שמוצאת חן בעיניי ומעניינת אותי. אני כרגע לומדת וכנראה אסיים במרץ ואז אני כמובן מקווה למצוא עבודה בתחום. אך הלימודים מאפשרים עבודה במקביל. הפסיכיאטר שלי חושב שאני צריכה למצוא עבודה שאני אוהב ואמצא בה סיפוק. ובנתיים אני לא מוצאת עבודה. במשפחתי זה לא מקובל לא לעבוד ובמיוחד לאחר מה שעברתי הם חוששים לכך שאני "אשתגע" בבית. אני דווקא מוצאת מה לעשות בזמני הפנוי ובכלל לא משועממת. למרות שאני ישנה הרבה (משהו כמו 10 שעות). מה שמפריע לי הוא - שלא רע לי עם זה שאני לא עובדת ובכך אני מתביישת. לפסיכיאטר שלי לא סיפרתי על כך שלא מפריע לי שאני לא עובדת בגלל שאני מתביישת ולכן אני לא יכולה לדבר איתו על כך. תודה מראש ומחכה לתשובה שלי
עירית שלום אישתי(בת 62 ) לקתה לפני כשנתיים במניה דפרסיה ,עברה טיפול פסיכולוגי ופסיכיטרי היום היא בהשגחת הפסכיטר מדי שלושה חדשים היא מגיעה לבדיקה וכמובן לקבל מרשמי תרופות היום היא מקבלת 600 מ"ג טריל ליום וחצי מ"ג ריספונד (ריספרדל ) מאחר ונאמר לי שזה עלול לחזור ויש להיות עם היד על הדופק לאורך כל החיים. שאלתיהיא האם זו נכות? האם יש הנחות או הטבות מס כל שהן? אודה לך אם תוכלי לעזור לי תודה BM
נכות נקבעת על ידי המוסד לביטוח לאומי, צריך להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל האם כדאי לפנות לנכות כללית ולקבל הכרה מאחר והיא כמעט בגיל פנסייה אני לא יודעת האם זה משמעותי. בדרך כלל אם יש נכות מקבלים קיצבה מהביטוח הלאומי, אבל זה תלוי גם בגיל. במידה והפסיכיאטר יגיד שיש מקום לבקש את הנכות, צריך לברר בביטוח לאומי. עירית
עירית שלום, כפי שכבר ציינתי בעייה מסוימת באישיותי, הינה הביטחון העצמי. זה מתבטא בעיקר שאני חושב שכל דבר קשור אליי, שמנסים להתנכל אליי או לצחוק עליי. יש משהו מסוים שמעלה / משפר משמעותית את הביטחון העצמי?
ליובל שלום לדעתי אפשר לעבוד על שיפור ביטחון בטיפול בנתיים אתה יכול לחשוב בכל פעם שזה מתעורר שזאת טעות חשיבה שאתה חושב שכל דבר קשור אליך והרי ברור שזה לא יכול להיות תקרא את הספר בוחרים להרגיש טוב של דויד ברנס. עירית
דבר ראשון - תודה על התשובה והתייחסות. פחדתי שפשוט יסננו אותי כי לא הייתי בטוחה אם אני במקום הנכון. לא זכור לי שזה התחיל בילדות, זה בערך כמה שנים, אולי אחרי הצבא. עם איזה רופא אפשר להתייעץ? אני רגילה למצב הזה, למרות שאני נאלצת לעבוד יותר קשה - לתקן את אותן טעויות במקום. דרך אגב, זה לא רק בעברית, גם בשפות אחרות. מי יכול לעזור לי בזה? תודה מראש
לדעתי כדאי להתייעץ עם נורולוג עירית
שלום עירית. יש לי כמה שאלות שהקשר היחיד ביניהן הוא היותן קשורות בי. 1. בני בן 25, אובחן בבי"ח מזרע כסובל מסכיזופרניה. הוא שוחרר לאחר 3 חודשים וכיום לוןקח כדורים ומצוי בחירם, הוסטל בקיבוץ הרדוף. א. פרטי לבעיות של תקשורת ויצירת חברים אין כל סימן אחר למחלה. האם יתכן שטעו במחלה? או שהוא נרפא? האם יש לו בעיה פסיכולוגית של קשיי תקשורת? ב. חשוב לי שיהיה בקשר ייעוצי עם מישהו שילווה אותו במהלך כל החיים. איזה סוג מומחיות תתאים. האם פסיכולו קליני? פסיכיאטר או מישהו אחר? 2. בתי בת 30 מאושפזת במזרע עם מניה - דיפסריה ויש לה 2 ילדים בבית שאני מטפלת בהםכשבעלה עובד או מבקר אותה. יש לה התקפי חרדה בכל פעם שהיא נמצאת עם הילדים (4,6). איך אני יכולה לעזור לה ולילדים? 3. אני מתמוטטת. מי יטפל בי ויעזור לי לטפל בהם?
לדפנה שלום אני מבינה שמאד קשה לך, בנך נמצא בהוסל כך שבודאי הוא מקבל טיפול טוב, לצערי אני לא חושבת שטעו באיבחון, אבל הוא מקבל תרופה שכנראה עוזרת לו. אפשר להתייעץ עם הצוות בהוסטל האם צריך טיפול נוסף ואיזה טיפול, מאחר והוא מקבל תרופות ואני משערת שנמצא במעקב פסיכיאטרי לא נראה לי שצריך עוד פסיכיאטר בתמונה. לגבי בתך, כרגע היא מאושפזת, אחרי שתשתחרר אם עוד תסבול מהחרדה, אז מה שמתאים זה מטפל בשיטה ההתנהגותית קוגנטיבית אני מבינה שמאד קשה לך לטפל בילדים האם אפשר שיהיו בצהרון או לפנות לשירותי הרווחה בעיר ולבקש עזרה. בנושא של תמיכה רגשים בשבילך אות יכולה לפנות לעמותת אנוש בצפון יש מרכז ייעוץ בחיפה, אולי זה רחוק לך, מספר הטלפון של מרכז אנוש הוא 035400672 אפשר לברר שם עירית
שלום עירית.תודה על תגובתך.
שלום אני בחורה צעירה, בריאה בדרך כלל. אבל שמתי לב למשהו מוזר אצלי - אני באופן עקבי הופכת את סדר האותיות ומספרים, גם בכתיבה וגם בהדפסה. אני עובדת בעבודה משרדית ועוסקת בדברים האלה הרבה. עוד משה מוזר - כל כמה זמן מתחלף לי החלק שאני הופכת - פעם, למשל, התבלבלתי בין "ק" ו-"ר", עכשיו זה "מ" ו-"נ", זה קורה במיוחד בכתיבה ידנית. אני לא מסוגלת לרשום/להדפיס מילה "בוקר" בלי לתקן את זה כמה פעמים. רושמת מספרים בני שלושה תווים ומעלה בסדר שונה, ויש לי הרגשה שאני כאילו לא לומדת איך רושמים נכון ותמיד עושה את אותם הטעויות. אין אפשר לברר מה זה, למה זה קורה ואין אפשר לתקן את זה (אם אפשר)? תודה
השאלה היא מתי זה התחיל? אם זה סוג של דיסלקצייה זה היה צריך להתחיל בילדות, אם כן אפשר לעשות איבחון בניצן אם לא התחיל בילדות, כדאי להתייעץ עם רופא עירית
השאלה היא מתי זה התחיל? אם זה סוג של דיסלקצייה זה היה צריך להתחיל בילדות, אם כן אפשר לעשות איבחון בניצן אם לא התחיל בילדות, כדאי להתייעץ עם רופא עירית
לבת זוגתי הפרעת אישיות גבולית וכן הפרעת קשב ודיכאון.מטופלת בנוגדי דיכאון וקונצרטה. ממאנת ללכת לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי או יעוץ כלשהו שלטענתה לא יוכלו לסייע. הייתי רוצה לפנות בעצמי לקבלת סיוע ועזרה על מנת לא להרע עם המצב הקיים ואולי אפילו לשפרו, וכן ללמוד דרכי התמודדות שלי והילדים. על איזה סוג יעוץ היית ממליצה (פסיכולוג, פסיכיאטר, מטפל מפשחתי???). תודה, שלום
לשלום השאלה היא מה המוקד המרכזי, אם זה במטרה לעזור למשפחה ולהתמודד עם הילדים, אז הכי מתאים מטפל משפחתי, עירית
הפערים עצומים אפילו בחינוך הוא לא מחונך יש לו הרגלים מעצבנים כמו לא לנקות אחריו כול דבר להגיד לו למה עישתי ככה ועישת ככה הוא לא יוזם למשל שוטף אחריו כלים, מנגב אחריו שמתקלח ,כול דבר תני לי תעשי לי הסברתי לו אני לו משרתת שלך ולא אמא שלך הוא נורא מפונק אני מסבירה לו את הציפיות אבל כול פעם אני צריכה לחנך אותו למה הוא לא מבין לבד בחור כבן 26 כמו ילד בן 10 כול דבר למה "ולמה"? איך אפשר לגרום לו להיתפתח או שהוא נכנס אלי הביתה ונזרק בסלון ולא מעניין אותו מאנשים שיושבים מפחדת אני אמורה להתחתן איתו ורק עכשו מגלה תדפקים בו האם הוא יכול להשתנות בקטע הזה ולגבי הקטע שלי בשליטה כיצד אוכל לנהוג אם בנאדם כזה כי הוא מוציא אותי מהכלים אני נמצאת בטיפול זוגי השאלה עד כמה זה יעזור יש כאלה שלוקחים את מה שאומרים ויש כאלה שלא איך אוכל לדעת עד כמה מוכן לקחת כי אנחנו כבר בטיפול 3 שתבני הרגלים האלה משגעים אותי הוא נורא עצלן ומפונק כול דבר אמא עשתה בשבילו ועדין בגדים היא קונה לו ,אוכל מביאה לו עד לפה ,ומפנה לו גם מגבת אחריו את המיקלחת הרגלים כאלה אפשרי לשנות זה משגע אותי לגמרי אני יוצאת מדעתי ומה עם כבוד שהלך לו לאיבוד יחזור אליו מתי שהוא הורי מכבדים אותו והוא זורק על זין סליחה על הבטוי או יותר מזה ואמר לי אני לא יספר לך דברים בגלל התגובות שלך וכעס שלך אני לא יודעת איך להיתנהג איתו אנחנו לפני חתונה כול הזמן נפרדים חוזרים יש סכוי שישתנה לטובה קצת אני מיואשת מימנו אפשר לתקן את הנזק שבחינוך שעשתה לו אמו
אני מבינה שאת במצוקה ולא יודעת איזה החלטה לקבל, אבל כבר עניתי לך אני חושבת שאת צריה להעלות את ההתלבטות בטיפול הזוגי ולשמוע כמה הוא מוכן להשקיע ובכלל מה תגובתו לטענותיך עירית
קודם כול תודה רבה רבה ואתה מאמין שאנשים יכולים "לבנות ביחד בניינים " להשתנות מקצה לקצה בהרגלים , בדפוסים ההתנהגות. זה מפחיד קשר מבוסס על אימון וכינות חברות טובה תקשורת אכפתיות ואת כול זה היה לנו בהתחלה בזמן האחרון זה נעלם לו ולא יודעת למה ויתרה מכך הוא מתנהג בצורה ילדותית מאוד כמו ילד קטן כול דבר מחזיר מתנקם עישת לי ככה אני יחזיר לך ככה למה מי שואל אותך למה מי את הוא לא היה ככה מפחיד התהפך בין רגע ונוגע לשליטה אני לא רוצה להשיג הרבה רק עיי כך שאני אשלט הזוגיות לא תנזק מהטעיות שלו כי אני פועלת מתוך שיקול דעת ושליטה נכונה ומכוונת מהגיון קר מה שאין לו הוא פועל מתוך הלב ועושה המון טעיות וזה עולה ביוקר רב ואני משלמת מחיר גם כן כי הוא זה שרוצה להיות ה"גבר " אבל זאת לא הדרך אני עברתי המון בחיים ויש לי נסיון יותר ממנו ואפילו בני משפחתו יודעים זאת עליו ומבנים שעדיף לו
לארן אני לא מאמינה שאנשים עושים שינויים מקצה לקצה, אני כן מאמינה שלאט בתהליך איטי אנשים יכולים להשתנות במידה מסויימת אבל את אומרת שהתהליך הוא לא בכוון טוב כלומר החברות שהיתה קיימת בהתחלה לא קיימת היום, זה משהו שחשוב לבדוק לפני שמתחתנים עירית
ערב טוב , - איך אפשר להעיז ולהגיד שאני סובלת מתסמונת מינכהאוזן ?!!! - איך אוכל לגלות שאני שקרנית וכזובה ?!!! - איך יסלחו לי ?!!! איך אפשר להגמל מתסמונת זו ?!! - בקיצור , מה לעשות ?!!! אוקי , התחלתי בשאולות האלה כי כבר נמאס לי , "הגוף והנפש" לי ולמשפחתי לא יוכלים לסבול עוד ! כנראה שהגיע הזמן להפסיק ... לא יכולה עוד , אין לי כוח , נמאס לי מהאישפוזים , מבה"ח , ומהרופאים , כל גופי ונפשי מלאים בצלקות ... לא נשאר לי עוד תירוצים , ... תודה , בת 25
אין הרבה פרטים ואני לא בטוחה שני ממש מבינה, ממה שהצלחתי להבין נראה לי שאת בכוון טוב מבינה שצריך להפסיק את המעגל בו את נמצאת, אני מאד ממליצה לפנות לטיפול פסיכולוגי על מנת לקבל עזרה ביציאה ממעגל זה. בהצלחה עירית
הפערים עצומים אפילו בחינוך הוא לא מחונך יש לו הרגלים מעצבנים כמו לא לנקות אחריו כול דבר להגיד לו למה עישתי ככה ועישת ככה הוא לא יוזם למשל שוטף אחריו כלים, מנגב אחריו שמתקלח ,כול דבר תני לי תעשי לי הסברתי לו אני לו משרתת שלך ולא אמא שלך הוא נורא מפונק אני מסבירה לו את הציפיות אבל כול פעם אני צריכה לחנך אותו למה הוא לא מבין לבד בחור כבן 26 כמו ילד בן 10 כול דבר למה "ולמה"? איך אפשר לגרום לו להיתפתח או שהוא נכנס אלי הביתה ונזרק בסלון ולא מעניין אותו מאנשים שיושבים מפחדת אני אמורה להתחתן איתו ורק עכשו מגלה תדפקים בו האם הוא יכול להשתנות בקטע הזה ולגבי הקטע שלי בשליטה כיצד אוכל לנהוג אם בנאדם כזה כי הוא מוציא אותי מהכלים אני נמצאת בטיפול זוגי השאלה עד כמה זה יעזור יש כאלה שלוקחים את מה שאומרים ויש כאלה שלא איך אוכל לדעת עד כמה מוכן לקחת כי אנחנו כבר בטיפול 3 שתבני הרגלים האלה משגעים אותי הוא נורא עצלן ומפונק כול דבר אמא עשתה בשבילו ועדין בגדים היא קונה לו ,אוכל מביאה לו עד לפה ,ומפנה לו גם מגבת אחריו את המיקלחת הרגלים כאלה אפשרי לשנות זה משגע אותי לגמרי אני יוצאת מדעתי ומה עם כבוד שהלך לו לאיבוד יחזור אליו מתי שהוא הורי מכבדים אותו והוא זורק על זין סליחה על הבטוי או יותר מזה ואמר לי אני לא יספר לך דברים בגלל התגובות שלך וכעס שלך אני לא יודעת איך להיתנהג איתו אנחנו לפני חתונה כול הזמן נפרדים חוזרים יש סכוי שישתנה לטובה קצת אני מיואשת מימנו אפשר לתקן את הנזק שבחינוך שעשתה לו אמא שלו או שהוא יושב עם חברים שוכח ממני לגמרי מכבה את פלאפון
ארן שלום אני מבינה שאתם בטיפול זוגי אז חשוב לשאול שם את מה שאת שואלת מאחר ואני לא יכולה לענות לך על השאלה האם הוא ישתנה, זה תלוי במוטיבציה שלו בהכרה שזה חשוב לך, דברים אלה יכולים להיבדק בייעוץ הזוגי בהצלחה עירית
ב"ה שלום יש לנו חברים עם בן הסובל מכפיתיות . הילד טופל המינוני שיא של פרוזאק , פריזמה ,סרוקסאט, ציפרליקס ומה לא ושום דבר לא מועיל. המסכן רואה פסיכולוג המסייע אך כמהה לתרופה האם אפשר לעזור?
מאחר והוא מטופל, ואני מקווה שגם ההורים מקבלים הכוונה נראה לי להסיוע יכול להיות בתמיכה בהורים לתת להם הרגשה שיש להם תמיכה שיש להם עם מי לדבר, ושמבינים אותם ואת הקושי שלהם עירית
שליטה הכיצד הכוונה שלי בשליטה בן זוגי ללא ניסיון בדברים ודיי תמים לי יש יחסית אניטואציה חזקה מאוד ויכולת הבנה ושיפוט של דברים הסתכלות שלו לחיים דיי פזרנית בזבזנית יש לו המון תמיכה ועזרה מצד ההורים הכול בא לו בדרך הקלה עם כפית של זהב בפה ויש בו הרבה תמימות הוא מודע לקשיים שאנשים חווים כי לא ידע מהו קשוי או שיש חוסר בבית איך יהיה אפשר לעשות שליטה בבית שלי ושלו מבלי לפגוע בו כי לפעמים שאני כועסת יש לי גישה מגעילה אני אומרת כול מה שאני חושבת ללא שליטה בצורה צעקנית ופוגענית מקטרגת בלי להתחשבן יורה לכול עבר בצורה שלא מחושבת אני רוצה לעבוד על הגישה איך אעשה את זה?? בבקשה איך אפשר אוכל בעצם להיות בשליטה מבלי לכעוס כך ?? ואיך אוכל לשלוט מבלי שירגיש שהוא נפגע בעצם הייותו גבר כיון שזה מחליש אותו שאישה אומרת מה לעשות.? לגבי המערכת יחסים אני מרגישה בה שאני נמצאת אם ילד קטן שחסר נסיון חיים וחסר הבנה והתחשבות לאור המציאות ששקפתי לך למעלה עם חוסר בהתמודיות בחחים וקשיים ואני לעומתו חוויתי הרבה מיכשולים וקשיים ולכן הבנתי וניסיוני ועברי לעומת עברו מקשיים לנו בדרך כי יכולת הבנה שלו והתפיסה לעומת שלי שונים אני מרגישה אליו אהבה כילד כי הוא דיי ילדותי ומפונק וקשה לי עם החוסר התפתחות מצדו לבנאדם בגילו כול דבר אבא אמא האם התלות הזו תשתחרר אנחנו עומדים להינשא מפחיד אותי .??אני מרגישה שכול דבר אני צריכה לחנך אותו אך אוכל לנהוג בכדי שלא נטעה והרי הוא רוצה להגיד את המילה הנכונה .? והרי השיפוט שלו תמיד מטעה וגורם לנו לטעיות ומוציא אותי תמימה כמותו .? איך עושים סדר כדי שאני אשלוט ללא מאבקי כוח .?? והאם יש סכוי שישתנה .? בקטע של תלותיות ...?. או שאני אתצרך להיות "משרתת" כמו שאמא שלו הרגלה אותו אני יפנה לך את הכלים ,אני יעשה לך כביסה תעשה ככה למה ככה איך עלי להתמודד וחוץ מזה אני מרגישה ביחסים הוא מוסר לעבודה חרוץ חוזר כול הזמן עייף וזה מעצבן אני שנבלה יותר והוא מתנהג כבנאדם מבור שאין לו כוחות נפשיים ופייזים אני יחסית חיה את השיגעונות שלו יעני שבא לו לטייל אז אני אחריו שבא לו לצאת נצא דיי מעצבן אותי אבל ככה הוא דואג לי תומך מסור לעבודה וללימודים איש טוב של משפחה משפחה טובה יש בו תכונות של גבר אידאלי שתמיד רציתי רק אילו הקשיים אז איך מתמודדים איתי בכעס שכתבתי לך ובהתנהגיות שלו ?? נתינות לשנוי כי יש לו בבית אובר פינוק .?? אני לא רוצה שהוא יתפנק ככה אצלי כיצד גורמים לו להשנות .? ולגבי איך אוכל לשלוט כדאי שנשתדל לא להיכשל בעזרת השיפוט שלי הטוב והחזק?? אני nדברת מנxיון ללא התנסות אליו המון תודה
ארן שלום יש כאן 2 נושאים מרכזיים האחד תלוי בעיקר בעבודה שלך על עצמך והוא שליטה בכעסים, אולי זה גם בהקשר של מה שבן זוגך עושה, אבל את יכולה לנסות ולהגיד את הדברים באופן שונה, אפשר לעשות זאת דרך טיפול פסיכולוגי, או לנסות לבד, לעצור לעדן, לשים גומיה על היד ובכל פעם על מנת לא להתפרץ למתוח אותה ולעזוב, הכאב הרגעי עשוי להזכיר לך , לעצור ולא להתפרץ לגבי בן הזוג והקשר בניכם, את צריכה להבין שיש הבדלים בניכם וזה בסדר את גם יכולה לדבר איתו על הציפיות שלך ממנו, אבל לדעת שזאת פשרה והדברים לא יכולים להיות בדיוק איך שאת רוצה את כותבת שיש לו גם דברים מאד טובים שאת אוהבת, אז תנסי לזכור אותם אפשר גם ללכת לכמה פגישות של ייעוץ זוגי בהתלחה עירית
הפערים עצומים אפילו בחינוך הוא לא מחונך יש לו הרגלים מעצבנים כמו לא לנקות אחריו כול דבר להגיד לו למה עישתי ככה ועישת ככה הוא לא יוזם למשל שוטף אחריו כלים, מנגב אחריו שמתקלח ,כול דבר תני לי תעשי לי הסברתי לו אני לו משרתת שלך ולא אמא שלך הוא נורא מפונק אני מסבירה לו את הציפיות אבל כול פעם אני צריכה לחנך אותו למה הוא לא מבין לבד בחור כבן 26 כמו ילד בן 10 כול דבר למה "ולמה"? איך אפשר לגרום לו להיתפתח או שהוא נכנס אלי הביתה ונזרק בסלון ולא מעניין אותו מאנשים שיושבים מפחדת אני אמורה להתחתן איתו ורק עכשו מגלה תדפקים בו האם הוא יכול להשתנות בקטע הזה ולגבי הקטע שלי בשליטה כיצד אוכל לנהוג אם בנאדם כזה כי הוא מוציא אותי מהכלים אני נמצאת בטיפול זוגי השאלה עד כמה זה יעזור יש כאלה שלוקחים את מה שאומרים ויש כאלה שלא איך אוכל לדעת עד כמה מוכן לקחת כי אנחנו כבר בטיפול 3 שתבני הרגלים האלה משגעים אותי הוא נורא עצלן ומפונק כול דבר אמא עשתה בשבילו ועדין בגדים היא קונה לו ,אוכל מביאה לו עד לפה ,ומפנה לו גם מגבת אחריו את המיקלחת הרגלים כאלה אפשרי לשנות זה משגע אותי לגמרי אני יוצאת מדעתי ומה עם כבוד שהלך לו לאיבוד יחזור אליו מתי שהוא הורי מכבדים אותו והוא זורק על זין סליחה על הבטוי או יותר מזה ואמר לי אני לא יספר לך דברים בגלל התגובות שלך וכעס שלך אני לא יודעת איך להיתנהג איתו אנחנו לפני חתונה כול הזמן נפרדים חוזרים יש סכוי שישתנה לטובה קצת אני מיואשת מימנו אפשר לתקן את הנזק שבחינוך שעשתה לו אמא שלו תודה
אני סובלת מאובססיה בחברה.אבל מאוד מוזרה.יש לי הרגשה ;שאני סביב אנשימ; שמתנוות של רוש שלהם משהו תוקב לי ב עינים תגידיל בקשה אים דה אפשרי ;מאיפו דה בה או אולי טיפול קוגנתיבי מתים לי;ו אים קן -איד
יאנה שלום כדאי מאד להתייעץ עם מטפל ולהבין יותר טוב מה זה בדיוק, טיפול התנהגותי קוגנטיבי יכול להתאים, אבל חשוב לפנות למטפל ולהתייעץ גם אם זה טיפול שונה, אפשר דרך קוםת חולים, או מרפאה לבריאות נפש או פרטי דרך האלפון של איט"ה בהצלחה עירית
לאחרונה גירשתי את אישתי שמאוד אהבתי המציאות כפתה עלי.לאחר 25 שנות נישואין+ 4 ילדים. עד היום לא התאוששתי מהידיעה שהיא "גנבת" עם 13 הרשעות בביהמ"ש.קנסות מאסרים על תנאי חוזרים ונישנים חודשיים לאחר הגירושין נעצרה ע"י חבריי בגין גניבה נוספת.היא ממש לא מפסיקה ליגנוב. חשבתי שהגירושין ירתיעו אותה ."זו רכבת דוהרת ללא קטר" בעיקבות הדבר הארור הזה שעדיין לא השלמתי איתו. אני פירקתי משפחה .נאלצתי ליפרוש מהמשטרה .אהבתי התחלפה בשינאה .תיסכול. כעסים שמתבטא בפירוק התא המשפחתי לרסיסיים. אני אדם עצוב מאוד. השימחה שהיתה בי נעלמה כלא היתה. גולן
קישורים ממומנים התחילו לרזות דיאטה ישירות לסלולר ללא התחייבות לפרטים נוספים לחצו כאן מחבר: עירית וגנר תאריך: 8/10/2009 שעה: 11:45 לגולן אני מבינה את הרגשתך, נראה לי שמה שיכול לעזור לגרושתך זה טיפול, לא יודעת האם היא ניסתה אופצייה זאת. חשוב לזכור שהיא איננה עבריינים, זה נובע מהפרעה לא נשלטת. מאחר והתגרשת לאחר שנים רבות ולבטים רבים כדאי שתנסה למצא לך משהו שיעשה לך טוב ואולי גם בהדרגה לנסות ליצור קשר עם אישה
תודה על תשובתך השלמת פרטים: במסגרת הרשעותייה בביהמ"ש { על פי פרוטוקולים} היתה בשנת פיקוח שירות מבחן לבוגרים.מאסרים על תנאי.קנסות באלפי שקלים. פוטרה מעבודתה כגננת. לפני חודשים הורשעה שוב.וגזר דין ינתן בעוד חודשים עם אפשרות כניסה לכלא אני מסתייע בפסיכולוג על מנת לקבל מימנו כלים ודרכי היתמודדות. מאוד מעוניין ליצור קשר עם אישה אחרת אך אני נילחם עם עצמי מיתוך חוסר אימון שהשתלט עלי כלפי הסביבה . גולן
זה נכון שחוק לרון ייכנס לתוקף שבוע הבא רק באופן חלקי ?
לגולן אני מבינה את הרגשתך, נראה לי שמה שיכול לעזור לגרושתך זה טיפול, לא יודעת האם היא ניסתה אופצייה זאת. חשוב לזכור שהיא איננה עבריינים, זה נובע מהפרעה לא נשלטט. מאחר והתגרשת לאחר שנים רבות ולבטים רבים כדאי שתנסה למצא לך משהו שיעשה לך טוב ואולי גם בהדרגה לנסות ליצור קשר עם אישה עירית
להערכתי כדאי לבדוק בבטל"א, על מנת להיות בטוחים ממתי החוק תופס, ומה המשמעות הקונקרטית עירית
גבר שגר בשכונותי. תוך כדי הליכתו ברחוב, כשרואה אותי, מביט בי 10 שניות ואחר מבט חטוף לפה וממשיך לדרכו, ולעיתים כשפוגש אותי ואני עדיין לא ראיתי אותו, לפתע אני שומעת אותו קורה לי: "יפיופה, מה נשמע"?, וזה דפוס התנהגות קבועה אצלו. א. האם מתנהג כך כדי להראות שהוא סתם נחמד? ב. האם לעשות לי "טוב על הנשמה"? ג. האם מנסה בעקיפין לחזר??? הרבה הרבה תודה.
סמדר הי ממש קשה לדעת, אם הייתי מכירה אותו הייתי יודעת האם זה דפוס התנהגות קבוע אצלו, אולי הוא עושה זאת לעוד בחורות אם זה רק כלפייך אז יתכן והוא מנסה לחזר אם זה מעניין אותך, תנסי לדבר איתו בפעם ההבאה שתיפגשו אולי תביני האם הוא מעוניין בך. עירית
שלום רב שרון, שמחה לפורום שמנהלת. שאלתי : אקדמאית בגיל המוזכר שמתכשרת למקצוע העו"ס בקרוב קרוב , מה דעתך על הרעיון ? מה צפוי לה מבחינת שכר ? הרי אין לה כל ותק ! ) אשמח לתשובה בהירה ושקופה ו...ריאלית. בכבוד רב. 2 ) אגב, נראה שמקצוע זה הינו בסיס להתכשרות בהמשך, כלימודי אימון איש /עסקי וכדומה. מה דעתך ? א.
אורנה שלום אפשר ללמוד עבודה סוציאלית גם לאחר גיל 50 צריך לקחת בחשבון שזאת השקעה רצינית מאחר והלימודים כוללים גם הכשרה מיקצועית אפשר למצא עבודה, לא כל מקום פתוח לגיל זה אבל ניתן למצא עבודה והשכר הוא כמו שמשתכר עובד סוציאלי בדרך כלל זה לא שכר גבוהה אבל גם זה תלוי במקום העבודה ואפשר גם ללמוד דברים נוספים, או להתמחות בטיפול עירית
שלום רב, לפני כשלושה שבועות פגשתי בחור מאוד חמוד והתחלנו לצאת. אני בת 21 והוא בן 24 ומכיוון שהוא היה מאוד ביישן בהתבגרותו ועד עכשיו אני הקשר הראשון שלו עם בחורה. הכל היה טוב ויפה עד שהוא לא עישן חשיש לפני כשבוע וחצי ומאז הכל קצת התפקשש. בדרך כלל הוא לא עושה את זה, והוא ניסה את זה בפעם הראשונה בטיול באמסטרדם ומאז הוא חזר לארץ ועשה את זה פעם פעמיים. הפעם זה השפיע עליו בצורה מאוד משונה כי בוקר אחרי זה הוא התעורר והרגיש אדישות להכל, או במילים אחרות לא הרגיש כלום. האדישות הייתה לא רק כלפיי אלא כלפי הכל. הוא אמר שאם לא היה לו אותי הוא בכלל לא היה מרגיש שככה העניין הזה השפיע עליו אבל מכיוון שהוא הרגיש כלפיי משהו לפני שזה קרה הוא שם לזה לב. ממחקר באינטרנט מסתבר שזה יכול לקרות ושההשפעה עוברת עד חודש וחצי מאז העישון, אבל מה שמפחיד אותי זה שהרגשות שהיו לו פעם לא יחזרו יותר ושאני סתם אבזבז איתו את הזמן, כי בזמן שהוא ''עצר'' מבחינה כלשהי את היחסים אני רוצה להמשיך ומפחדת להתאהב בו ואז לשלם על זה את המחיר כשיתברר שהוא לא מרגיש אותו הדבר. הוא אומר שהוא מרגיש הרבה יותר טוב ממה שזה היה בימים הראשונים אחרי העישון ושהוא נמשך אליי ושהרציונל שלו יודע שהוא נמשך אליי אבל כנראה, לפי מה שהבנתי אין שם משהו רגשי וזה מאוד מעציב אותי ואני מניחה שגם אותו. אני יודעת שאני צריכה לתת לזה זמן, אבל אני מפחדת שאני נמצאת במערכת שבה צד אחד מרגיש והשני לא. נכון, שאני בחורה חכמה ואני יודעת לזהות כשלצד השני אין רגשות כלפיי, אבל כרגע הוא מתנהג בצורה רגילה ואני לא מזהה שאין לו שום רגש כלפיי אבל כשאני שואלת אותו האם עבר לו מה שקרה אחרי העישון הוא אומר שהוא עדיין מבולבל ואנחנו יוצאים עצובים מהשיחה על זה. הבטחתי לו ולעצמי שיותר אני לא אעלה את הנושא ואמרתי לעצמי שאני אתן לזה חודש ואז אשאל שוב ואם המצב לא ישתנה אז אני אגיד לו שאנחנו נפרדים. אבל איך עוצרים את עצמך שלא להתאהב בבנאדם? ומה כדאי לי לעשות?
לבלה שלום בחיים יש סיכונים, את צריכה סבלנות אין טעם כל רגע לבדוק מה מרגישים את עדיין צעירה, אז לא נראה לי שבזבוז הזמן הוא קריטי, אם את באמת מעוניינת בו, אז תצאי ותבלי, ואיך שהדברים יתפתחו כך יהיה את לא יכולה להבטיח את עצמך מראש, תני לזה קצת זמן, ותחשבי על כך שגם אם תיהיה אהבה ולא תימשך, תמצאי את הדרך להתגבר על כך עירית
קישורים ממומנים הסרת משקפיים ! לחצו כאן וקבלו מידע מהמרפאה או הרופא הרלוונטיים לפרטים נוספים לחצו כאן מחבר: חסויה תאריך: 3/10/2009 שעה: 21:52 היי שלום אני וחברי יוצאים כשנתיים וחצי יש לו הרגלים שקשה לי להסתדר שלו מו שהוא מתקלח 3 פעמים או כול הרגל כזה או אחר הרגל כזה או אחר הוא בא מבית מבוסס אנחנו אומרים להיתחתן בעוד חודשים ואני מפחדת שהרגלים שלו יקשו לו על החיים קשה לו להחשב במשפחה שלי הוא בא מבית שלא חסר לו כלום ואצלי משפחה שקשה לה להיסדר כלכלית .מה עושים.?. או שאני לא מבינה כיצד אפשר לסביר לו שיתנהג בהתחשבות ברגישות יתר למשפחתי.?. וחוץ מזה אני לא מבינה בכלל בהתחלה שיצאנו הינו מבלים הרבה ועכשו כול הזמן שהוא בא אלי אני עייף ולא רוצה לצאת אם חברים או משפחה שלא נדבר אני בקושי באה אליו וזה נורא מפריע לי שלעומתו אח שלו רוצה שחברתו תבוא אליו הביתה והוא לא רוצה שאבוא אליו זה מפריע לי אני הייתי עד לא מזמן בנאדם נורא ביקורתי ומתנתי את עצמי אז איך עלי להגיד לו .?? למרות שאמרתי לו והוא ממשיך בשלו וזה מעצבן אותי הוא בא אלי לרוב .מה עלי לעשות בכדי לא להיות ביקורתי אבל להשיג את שלי זה מעליב אותי "אני עייף " "אז תבואי אין בעיה " ופועל אני לא באה אליו למה מה קרה מאיפה מגיע היחס ...? כיצד אפשר להשיג שליטה באופן חיובי שאני רוצה להשיג ממנו משהו לטובת שנינו מבלי לצוות כפקודה או לפגוע בו איך לעות זאת הוא טיפוס עקשן ויותר מזה אני עברתי מהפך מבנאדם לחוץ לבאדם רגוע עי"י שיחות והוא כול הזמן מלחיץ אותי מה וגורם לי לחץ מה עלי לעשות הוא לחוץ גם ואני נרגעתי מה עושים לשיפור מבלי לגרום לו להלחיץ אותי . ובלי שהוא יעשה טעיות כשהוא בלחץ הוא עושה המון טעיות טיפשיות וחלקם לו מה עושים המחיר עלול להיות כבד אח"כ
נראה לי שחשוב לבדוק האם אתם מתאימים, אם היית בשיחות, זה המקום לבדוק את הזוגיות. את יכולה גם לדבר איתו על מה שמפריע לך, לא בצורה מאשימה אלא על ידי התייחסות לא שיפוטית כלומר לא להגיד זה לא בסדר, אלא להגיד זה מפריע לי את רומזת שהוא מתבייש בך ולכן לא רוצה שתבואי אליו, נראה לי שהדברים האלה חשוב שיבדקו. בנוסף מה הדברים שאת כן אוהבת בו? עירית
נפתחת קבוצת תמיכה לצעירים בגילאי 18- 25 אשר חוו משבר נפשי בעברם ומתמודדים כיום עם תהליך השיקום וההחלמה תוך ניסיון לחזרה לחיים נורמטיביים בקהילה. אם את/ה בן/ בת 18-25, מתמודד/ת עם שאלות בתחומי החיים השונים (לדוגמא, מה ללמוד, במה לעבוד, איך לבנות קשר זוגי, איך להגדיל את מעגל החברים וכו') ומעוניין לשתף בקשייך צעירים אחרים אשר חווים את מה שאתה חווה ולקבל מהם כלים ורעיונות להתמודדות, אנו מזמינות אותך לקחת חלק בקבוצת תמיכה המתגבשת בימים אלה. לפרטים: הדס חרוסט- טלפון נייד: 054-7331976 מייל: [email protected] הדס פלודה- טלפון נייד: 052-4767256, מייל:[email protected]
בהצלחה עירית
תודה רבה וחג שמח הדס
האם אפשר בתת מודע, לגרום לגבר נשוי להתאהב באישה נשואה שהיא יפה וסקסית אך הוא מצידו לא מתחיל איתה כי מצפונו אינו נותן לו, מכיר את משפחתה מקרוב, במילים אחרות: מה זה עושה לגבר או מה עלול לגרום לו אישית כשיודע בוודאות שהאישה הזאת מטורפת עליו מעל הראש.?
אישה שלום אני חושבת שזה תלוי בהאם הגבר רוצה קשר מחוץ לנשואים, וגם כמובן במצפונו, זה לא קשור לתת מודע, זה בודאי מאד מחמיא ומושך שאישה יפה מטורפת עליו כדאי גם לאישה היפה לחשוב האם זה רצוי לה והאם היא מפסידה מסיכון הנישואין שלה. עירית
מה עושים אם ההורים מתנהגים באלימות וגם אחד האחים נגד אחד מבני המשפחה האווירה בבית היא של דיקטטורה הם גם פורצים לו למקלחת ומחרימים את החפצים שלו הם גם רוצים לזרוק אותו משם לא נראה שהמשטרה יכולה לעזור מי יכול לטפל בזה ? הכוונה לגוף ציבורי או משפטי שנותן תשובה הולמת
אני לא יודעת על איזה גיל מדובר אם זה משהוא קטין אפשר לפנות לשירותי הרווחה בעיר המגורים אם מדובר באלימות פיזית צריך לפנות גם למשטרה עירית
קיראי בבקשה מה כתבתי לך בנושא: הזמנה למסיבות. תודה.
תודה על הפיד בק, קראתי ועניתי עירית
קרוב משפחה שלי הוא אדם כבן 40 . לפני מספר ימים היה לו התקף פסיכוטי. אני מאד רוצה לעזור לו והוא רוצה לעזור לעצמו. התרופות איזנו אותו מדהים. אני משחקת איתו קצת בתקופה הזו ורציתי המלצות איך רצוי לנהוג עם אדם לאחר התקף פסיכוטי ראשון ובתקווה שאחרון. אילו משחקים יהו טובים בשבילו (נניח חימר, משחקים בחול... נשמע טיפשי אבל בטוח יש תיאוריות על אלו). ואיזה יחס כללי יכול לעזור. מה רצוי לא לעשות. תודה רבה רבה רונה
לרונה תרופות אנטי פסיכותיות לא משפיעות מידיית לוקח שבועיים עד חודש עד שהן משפיעות והמעקב הפסיכיאטרי מאד חשוב מעבר לכך חשוב מאד שאת רוצה לעזור זה בודאי כבר עוזר צריך להתנהג כמו עם כל אדם, חוץ מההתייחסות לתכנים הפסיכוטים שלא צריך להתווכח עליהם ולא לחזק אותם ולא להתייחס אליו כמו לילד כי זה מעליב חימר זה טוב במידה וזה מעניין אותו, כל משחק שהוא מעוניין בו הוא בסדר בתנאי שזה לא נתפס כילדותי עירית
לא יודעת אבל אני משתדלת לא להציק ולא להיות תלויה אבל יש לי חסך בהמון כמו חיבוק אהבה מה עושים? איך לא נההים תלויים בבני אדם? לא יודעם אם אני תלויהבבן הזוג פוחדת כתבתי לו על הרגש של החיסרון שיש לי הוא לא מגיב אז החלטתי לא לנדנד לו פוחדת להיות נודניקית
לאווה את צודקת למרות החסך וכמה שזה קשה לנדנד זאת לא הדרך בדרך כלל נדנוד מביא לתוצאה הפוכה מהרצוי מי שמרגיש שנדבקים אליו רוצה להתרחק, אבל רצוי להיות עם בן זוג שיודע לתת אהבה, אם הצורך שלך מוגזם אז כדאי ללכת לייעוץ ולברר מה קורה לך ואיך אפשר לקבל אהבה אבל לא להיות מדי תלויים בה עירית
קודם כל תודה על התושבה שנתת לי. רציתי לדעת מהן הפעולות המיידיות וכן ארוכות הטווח לטיפול ב-OCD הספציפי שלי. אני מעדיף במידת האפשר להימנע מנטילת תרופות. תודה
לא יודעת אם יש לך OCD או לא, שווה ללכת לפגישת אבחון ולראות מה יגידו. לינק למקום שיכול לעזור לך: http://www.ocdcenter.org.il/
שלום, שמי דניאל אני בחור גיי בן 38 שיוצא כבר כמעט שנה עם בחור בן 28 . פניתי אליך כבר בעבר אך מכיוון שהעניין עדין מציק לי החלטתי לפנות שוב - מקווה שזה בסדר. אני מתחבט כבר די הרבה זמן האם המאפיינים שיש לי שמיד אפרטם בהכרח מלמדים על כך שיש לי OCD ? המאפיינים שאני חווה הם: *למרות שאני סומך מאד על בן זוגי - עולה אצלי החשש מדי פעם שאולי אחלה באיידס בגלל שאנו לא שומרים על מין מוגן כי נבדקנו בתחילת הקשר והכל בסדר. *בגלל היותי גיי אני מרבה להביט (לא בהכרח מתוך כוונה תחילה בדרך כלל) בבחורים שנראים טוב. זה יכול להיות ברחוב , בקניון , בתחנת רכבת בעבודה או בכל מקום אחר. הבעייה מתחילה כאשר מי שאני מביט עליו הוא קטין ואז אני מתמלא בייסורי מצפון ושאלות נוקבות כמו: האם אני נמשך לבחור , האם אני סוטה , האם אני פדופיל והאם זה נורמאלי להסתכל על קטינים שנראים טוב? למרות שאני יודע שמדובר במבטים בלבד ולא במעשים ולמרות שעל פניו אני לא עונה על שום קריטוריון של סוטה או פדופיל - עדין אני מרגיש עם זה רע מאד. *אני נוטה המון לשפוט את עצמי ומתמלא ברגשות אשם בהזדמנויות שונות בגלל ש: לא הייתי קרבי בצבא , בגלל שאני הומו , בגלל שהייתי דתי בילדות ועכשיו אני חילוני (כבר כ-20 שנה) ובגלל סיבות נוספות. *אם החבר שלי לא אומר לי שהוא אוהב אותי - אני נכנס לסרטים וחושב שאולי הוא באמת לא אוהב אותי ואין לקשר הזוגי שלנו סיכוי. ==ישנם עוד מאפיינים אך איני רוצה להאריך יתר על המידה. המחשבות המציקות שלי על הנושאים הללו לא כוללים טקסים כלשהם כי אם רק מחשבות שתופסות זמן רב ומשפיעות במידה זו או אחרת על התיפקוד היום יומי שלי. הן באות והולכות וקראתי על OCD רבות בספרות עברית ובאנגלית וכן באינטרנט אך עדין אינני יודע אם אני נכנס לקטגוריה של סובל מ-OCD. סליחה מראש על האריכות ותודה על ההתייחסות.
דניאל שלום להערכתי יש לך ocd אבל רק מחשבות טורדניות ללא טקסים ויש לך נושאים שונים שכנראה לא פתורים וזה גם מציק וגם קשור כך שכדאי לך ללכת לייעוץ, נראה לי שזה עשוי לעזור בהצלחה עירית
שלום רב! אבי נוהג לאגור דברים, המון המון דברים, אנו גרים בדירת קרקע עם חצר, או משהו שאמור להיות חצר, למעשה מה שקורה בפועל זה יש את הבית ומסביבו המון חפצים שאבי אגר במרוצת השנים. את החפצים הללו אבי אוסף מהפחים (מוצרי חשמל וכו'..) וישנם דברים שהוא מביא (ללא רשות) מהעבודה שלו, אם זה ספרים או כלי כתיבה או דברים של המחשב ושאר חפצים.. אך תמיד הוא מוצא תירוץ כיצד השיג זאת בדרך כשרה, יש לציין שבזמן האחרון הוא נתקע עם התירוצים ונפטר ב" אל תשגעו לי את המוח.." בנוסף הוא מקפיד לנעול את המחסנים שלו אשר שם הוא אוגר את הדברים שנלקחו ללא רשות. בנוסף, עינו לא שובעת לעולם, וכוונתי היא שאם יש מבצע הוא יקנה כמות מוגזמת של אותו מוצר, על אף התרעותינו הרבות שהדבר יזרק. רוב המוצרים בביתנו הינם פגי תוקף חרף היצר שלו לשמור את המוצרים שקנה. אשמח מאוד אם תצליחי לאבחן ממה הוא סובל ותודיעי לי. יש לציין כי הוא אינו מוכן ללכת לשום טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. אני רק אציג בפנייך את המצב בבית, אמי כבר שבורה ממנו,אני ואחיי כבר איבדנו תקווה. אנא ממך הציגי לי כיצד אוכל לעזור לו ולמשפחה ולגמול אותו.
להערכתי מדובר באגירה כפייתית של דברים ולא בקלפטומנייה מה שצריך זה לזרוק חלק מהדברים ולא לאפשר לו לאגור שוב זה קשה מאד מאחר ומדובר בהפרעה שקשה לו לשלוט בה לכן צריך טיפול התנהגותי ולעיתים גם תרופות אפשר לנסות דרך רופא המשפחה עירית
שכני ידוע שהוא רודף שמלות.( ובעלי הזהיר אותי בעבר ממנו)ולי אישית אין לי איתו שום יחסים קרובים.מין יחסים קורקטים. ותמיד מזמין אותנו לאירועים שלו. שאלתי אותו פעם בצחוק: מדוע תמיד הוא שולח הזמנות לאירועים שלו , ענה לי "בגלל שאוהב את משפחתי".האם המשפט שענה מכליל גם אותי או רק אותי?! שאומר "משפחתי"? .
כאשר אומרים משפחה ברור שמתכוונים גם אליך, השאלה היא האם זה במיוחד אליך האם את מרגישה ממנו משהו בכוון של פלרטוט אם כן אולי זה במיוחד אליך אני לא יכולה לקבוע זאת על פי האינפורמציה שנתת עירית
לאחרונה השתתפתי באירוע של ידידים, ואני ובעלי נפגענו כי הם התעלמו מאיתנו לחלוטין, כאילו היינו עב"מ. מעולם לא קרה לנו מקרה כזה. חיכיתי להזדמנות הראשונה ובמקום המתאים, וכשפגשתי את בעל השמחה שלא התייחס אלינו, הבהרתי לו שנפגענו. ומה היתה תגובתו? "אני יודע שאת מתה עלי!! "את אוהבת את משפחתי??, הייתי המומה לא הגבתי, ואחר התנצל מאד על שהתעלמו באירוע ואמר שזה לא היה במזיד כי הם היו בעננים. מדוע לדעתך אמר לי שיודע שאני מתה עליו?! מה קשור להתנצלות ביחס שלא קיבלנו באירוע. מה מסתתר מאחורי אימרתו זו?? תודה.
נראה לי שהוא היה במבוכה,ניסה לצחוק או להביא את זה למקום קליל, אני לא רואה קשר ישיר בין זה הוא אומר שיודע שאת מתה עליו להתנצלות אבל נראה לי חשוב שהוא התנצל אני גם לא יודעת מה מידת הקירבה בניכם כך שקשה לי לחשוב על משהו יותר משמעותי שאולי מסתתר בין השורות עירית
זה נכון שהסיוע בשכ"ד לזכאים עלה ל-763 ש ?
לא שמעתי שהסיוע בשכר הדירה עלה אבל אפשר לבדוק זאת בבנק עירית
מברור של ארגון "בזכות" לשאלה שהועלתה באתר ממ"נ ,נמצא שהחל מאפריל 2009 הועלתה מ-650 ל-763 ש"ח השתתפות בשכר דירה ליחיד בעל אי כושר עבודה קבוע (יציב) של לפחות 75% על פי קביעת ביטוח לאומי. התוספת באזור א' (מרכז) בלבד. מקווה שעזרתי.
תיקון - התוספת באזור ג' (מרכז) בלבד במקום - התוספת באזור א' (מרכז) בלבד שהיה רשום בהודעה הקודמת.
שלום רב, אני מעדיף לא לציין את שמי מסיבות אישיות. אני התגייסתי למשמר הגבול לפני כחודש ב9.8.09. לא רציתי להיות בשירות קרבי בצה"ל מההתחלה, אך נאלצתי מטעמי פרופיל רפואי גבוה. בשבוע הראשון של הטירונות כבר הבנתי שאני לא אסתדר. לא הצלחתי להסתדר עם אף אחד והיה לי קשה להשתלב. ביקשתי לפגוש קב"ן כדי לראות אם אפשר לעשות עם זה משהו. פגשתי כבר בתחילת השבוע אחרי. שם פגשתי קב"ן שהחליט שאני יכול להיות שם כי אני רק בשבוע הראשון של הטירונות עדיין ואין טעם להחליט בינתיים. לא הסכמתי איתו אך גם לא הייתה לי ברירה. נשארתי בינתיים שם.ביקשתי שוב לפגוש את הקב"ן בגלל שהיה לי קשה. לא האנשים, זה שאני אמור לחזור הביתה רק פעם בשבועיים ליומיים או שלושה, קשה לי. אני מאוד קשור למשפחה שלי, להורים, לחברים ולחברה שלי. בכל מקרה לא כ"כ משנה הסיבה עצמה. לאחר הבקשה לפגוש שוב קב"ן הודיעו לי שיש קב"ן אחר שמתעסק עם הפלוגה שלי. פגשתי אותו והוא הציע לי הצעה שאני אנסה להסתדר עם אנשים והוא ייתן לי עצות ויעזור לי עם זה, ואחרי שבוע אפגוש אותו ואסביר איך היה ואם לא ילך אז נוותר והוא יוציא אותי על סעיף נפשי. ביקשתי לפגוש אותו אך הייתה בעיה. הייתי בשטח, לא הייתי בבסיס הקבוע שלי, כל הזמן היו תוכניות שונות ולא ייצא לי לפגוש אותו. (היה לי מאוד קשה, אלה היו שלושה שבועות עד ששוב פגשתי אותו). כאשר חזרנו לבסיס ביקשתי לפגוש אותו שוב. פגשתי אותו, דיברנו הסברתי לו שאני לא מצליח להסתדר שם כי קשה לי. הוא החליט יחד איתי שכדאי להוציא על סעיף נפשי שאומר שאני לא כשיר להיות קרבי, שאני כשיר לעבודות מנהלה בלבד. אני חושב שעשיתי את הדבר הנכון. בכל מקרה, כרגע אני חושב על זה ואני מפחד שיהיו לי בעיות ושהסעיף הזה ייצא איתי לכל החיים. אני לא מתכוון לוותר על החיים שלי בגלל סעיף שאני לא מתאים למסגרת קרבית של צה"ל. מה עליי לעשות כרגע? האם באמת יצא איתי לאזרחות הסעיף הזה? אם כן, מה הוא מציין ומה זה אומר עליי? תודה רבה מראש. א
לא שלום אני מבינה שתמשיך לשרת את מלא השרות רק לא בתקיד קרבי זה לא אמור לפגוע בך בחיים האזרחיים, בראיונות עבודה לא שואלים על פרופיל צבאי אבל יכולים לשאול מה עשית בצבא כך שחיילים קרביים מרוויחים שהשרות שלהם נשמע משמעותי יותר ואולי זה נראה יותר טוב, אבל אין פגיעה ממשית למי שלא עשה שירות קרבי. ההסתייגות היחידה היא בתפקידי ביטחון ושמירה שם יש יתרון ברור למי שהיה קרבי להערכתי במידה ובאמת קשה לך מאד אז אתה עושה את הדבר הנכון, ואתה תסתדר גם אחרי הצבא עירית
מבקשת עזרה, האם למישהו מידע לגבי טיפול בשיטת DBT באיזור הדרום ו/או המרכז. עבור צעירה בת 20. האם אפשר לקבל טיפול מסוג זה במסגרת קופות החולים או המרכזים הממשלתיים?
כדאי להיפגש עם עו"ס בקופ"ח באיזור המגורים, או להתקשר לקופה בה חברים ולשאול עירית
שלום לך אני בת 50+עובדת במוסד מסוים, נהנית מהעבודה ,וגם עובדת חרוצה עם יחס חם ואוהב,עושה את העבודה בצורה מושלמת,,,אף פעם לא החסרתי ימי עבודה וגם לא איחרתי אף פעם,אנשים תמיד מודים לי על היחס הטוב והאנושי שלי להם,אני עובדת עם מחשב,ואני מצויינת במחשבים ,הבעיה שלי עכשיו היא כזאת מנהלת חדשה הגיעה אלינו,עובדת לפי הספר,כלומר אינני נושאת תואר אקדמאי וגם אין לי תעודה מקצועית,התקבלתי לעבודה על ידי מנהלת שהעריכה את כישורי ושקדנותי,והוכחתי למי שרצה שאני עובדת טובה לא פחות מאנשים נושאי תעודה אקדמאית,ולכן לפני שנתיים המנהלת החדשה {היא הגיעה לפני שנתיים}קיצצה במשרתי לחצי משרה,נכון ביקשו לקצץ בכוח אדם ומיד הודיעה לי שהיא מקצצת במשרתי מפני שאין לי תעודה מקצועית ולאחרים יש והיא צריכה לדאוג להם ספגתי את העלבון בשקט,והמשכתי לעבוד בחצי משרה,עכשיו יש שוב הודעה שיש לקצץ במספר משרות,וכאן הבעיה ,אני פוחדת שהיא מיד תפטר אותי בלי להניד עפעף,לרגע כזה במשרדה אני חרדה עד מוות,,,אני לא יכולה אפילו לנשום כשאני אשמע אותה שהיא מפטרת אותי אני עכשיו כשאני כותבת אליך ידי מזיעות וליבי דופק כמו פטיש,השאלה שלי מה לעשות ?אני חשבתי לא לבוא לעבודה עד שיתבררו מי יפוטר,הבנתי שבימים הקרובים היא תודיע ,אז אולי אצא לחופשה אני לא שקטה אני אפילו מוכנה לא להפרד מחברי לעבודה רק שלא יראו אותי מפוטרת,זה עושה לי לא טוב,האם לדעתך יש פה ריח של אפליה ?תעודה זה חשוב לימודים זה חשוב אין ספק בזה ,אבל העבודה שלי היא לא מצילה חיים,כלומר אני לא רופאה או אחות שעובדת ללא רישיון,הרי יש הבדל!!!איך להתמודד עם המצב איך אוכל להירגע?האם עובדים מוערכים רק על ידי תעודות ולא כבני אדם. מצפה לתשובתך כיצד לנהוג.תודה תודה
אסתר שלום אני מסכימה איתך שאם את עובדת טוב ומספקת את התוצאות מנדרשות אז מה זה חשוב עכשיו לחזור לנושא התעודות, אבל יש אנשים כאלה שעובדים על פי נוהלים פורמלים נוקשים, זה אכן מאכזב. הדבר היותר חשוב זה איך את מגיבה למצב,לדעתי את לא צריכה לברוח למרות שזה קשה מאד, ובודאי שאין לך סיבה להתבייש מחברייך לעבודה, את יכולה לדבר איתם על הרגשתך. כדאי לך גם לחשוב על מה את יכולה לעשות, כמובן זה רלוונטי רק אם יפטרו אותך, אולי את יכולה לעבוד במקום אחר, אולי את יכולה לעשות דברים אחרים במידה ומצבך הכלכלי מאפשר, יש קורסים הרצאות סרטים מקומות משמעותיים להתנדב בהם, יש הרבה דברים שאת יכולה לעשות אם לא תחשבי שחייך תלויים בעבודה הזאת. עירית
אני שורטת את עצמי ובוכה ועצובה רב הזמן.האם יש לי דכאון?
לדני אני לא יודעת האם זה דכאון,אבל ברור שקורה לך משהו ולא טוב לך לכן אני מאד ממליצה להתייעץ עם מטפל אפשר דרך קופ"ח אפשר לדבר עם רופא המשפחה או באופן פרטי עירית
בחורה שאובחנה כלוקה כפואסט טרואמאטית , בעלה מבקש להגרש ממנה בגין כך . האם . א. היא תוגדר כחולת נפש ? ואב בטוח שתחוייב לקבל גט ? ב. האם יקחו לה את הילדים ויעבירו למשמורת האב בגלל זה ? ג. האם יכולים לחייב אותה לראות את ילדיה רק בלוי איש מקצועי . כשעכשו היא מתפקדת כאם לכל ענין ודבר ?
מוטי שלום פוסט טראומה יכולה להתבטא בצורות שונות ועוצמות שונות כל שחשוב להכיר ולהבין על מה מדובר. כאשר משהו מבני הזוג מבקש להתגרש אז לא נראה לי שיש הרבה טעם להתנגד לכך, אפשר כמובן לבקש ללכת לייעוץ זוגי לפני שמסכימים אבל אי אפשר להכריח משהו לחיות עם משהיא כאשר הוא איננו מעוניין בכך לגבי משמורת הילדים שירותי הרווחה מעריכים מסוגלות הורית ועל פי כך נקבע היכן יהיו הילדים. אם האישה מתפקדת טוב בודאי שאין סיבה שלא תראה את ילדיה לבד ואולי גם תשתתף באפטרופסות עליהם. זה נקבע בהתאם למצבה ולא רק על פי אבחנות פסיכיאטריות עירית
יש איזה מסגרת שיקומית שמקבלת אנשים עם מצב כלכלי בעייתי שלא יכולים לגור בהוסטל או גוף שיכול לקלוט אנשים כאלה לתקופה קצרה בלי תשלום ושנותן עבודה ? משפחה אומנת? מדובר באדם בגילאי ה-30 אני מעוניין בהתייחסות בגלל שהמקרה לא סובל דיחוי
מסגרות שיקום מקבלות אנשים שמצבם הכלכלי אינו טוב, גם בהוסטל משלמים חלק מקיצבת הנכות ואפשר להסתדר יש גם דיורים מוגנים ופיתרונות שיקום שונים, לא ידוע לי על משפחות אומנה אבל אפשר לשאול את רכזי השיקום שנמצאים בכל איזור בלשכת הפסיכיאטר המחוזי הם יודעים את כל האופציות באיזור שלהם אפשרות נוספת היא לפנות לעמותת אנוש בטלפון 03-5400672 עירית
שלום. יש כמה דברים שקורים לי כבר הרבה זמן על בסיס יום-יומי ורק עכשיו התחלתי לשים לב שמשהו בהן לא בסדר. דבר ראשון: אני תמיד הייתי שקטה וביישנית, אבל בשנים האחרונות איבדתי את כל החברות שלי ואני בכלל לא יוצאת מהבית, רק לבית הספר בבוקר. כשמישהו פונה אליי אני תמיד מדברת מאוד בשקט ולא מסוגלת להגביר את הקול, יושבת ממש כפופה, ובכלל אני מנסה להימנע מקשר כלשהו עם אנשים. כשאני הולכת ברחוב ורואה כמה מטרים ממני קבוצה של אנשים שאני אצטרך לעבור קרוב אליהם, אני נכנסת ללחץ אבל איכשהו משכנעת את עצמי להתגבר על זה ולעבור ליידם. אני לא מבינה אם זאת חרדה חברתית או פשוט ביישנות מוגזמת. בעקבות זה שאני מסתגרת בבית אני חושבת שנכנסתי לדיכאון, יש ימים שבהם הוא ממש חזק ויש ימים שבהם אני בקושי מרגישה אותו. אני מרגישה שאני ממש שונאת את עצמי, שהחיים שלי ישארו גרועים כל כך תמיד, בחופשים יש לי נדודי שינה, אני מרגישה עייפה וריקנית. בזמן האחרון גם נהייתי ממש עצבנית, ואני צועקת ומתעצבנת כמעט עד בכי בגלל שטויות. בנוסף לזה, גם יש לי כמעט כל היום מחשבות שרק עכשיו הבנתי שהן לא ממש נורמליות. אני יכולה ללכת במשך הרבה זמן בבית ולהסתובב בו מהקצה אל הקצה שוב ושוב , ובאותו זמן אני מדמיינת בראש כל מיני סיטואציות ושיחות עם אנשים. כל דבר שממש מציק לי או שבאותו רגע בא לי לדבר עם מישהו עליו: אני מדמיינת שאני מדברת עם האנשים האלה. (אלה אנשים שאני מכירה במציאות, ואני לא מדברת בקול רם בזמן שאני מדמיינת את זה). יש לך מושג מה זה יכול להיות? ויש עוד דבר: לפעמים אני מרגישה גם שאני עושה משהו לא נכון. אם אני צריכה ללכת לאנשהו ומסתכלת על השעון - אחרי שאני יוצאת החוצה אני פתאום מרגישה שאני יצאתי בשעה הלא נכונה וחזרתי כל הדרך הביתה כדי להסתכל על השעון (אבל הסתבר שאני יצאתי בשעה הנכונה). גם כשהלכתי למקום שהייתי בו כבר די הרבה פעמים, כל פעם אני מרגישה שבטעות נכנסנתי למקום הלא נכון ונלחצת שפתאום אני אכנס לחדר הלא נכון וכולם יסתכלו עליי בצורה מוזרה או יצחקו. לפעמים גם כשאני כותבת, אני מרגישה שאני כותבת את המילה לא נכון והולכת לבדוק. אני גם רבה המון עם המשפחה, וכמעט כל יום רבה מכות עם אחי. יש לך מושג איזה הפרעות אלה יכולות להיות?
לליז שלום את לא כותבת בת כמה את, אבל אני מבינה שאת תלמידה, זה אומר שאת כנראה נערה ועדיין לא מבוגרת. נראה לי שאת סובלת מחרדה חברתית ואולי גם מחרדות נוספות, וכתוצאה מכך שהדבר לא מטופל אז יש לך צורך לדמיין שיחות ויש סימפטומים נוספים של נדודי שינה ועצבנות. את צריכה להתייעץ עם מטפל, אפשר דרך פנייה לרופא משפחה או באופן פרטי לדעתי חשוב גם שתדברי עם הוריך או משהו אחר שאת יכולה לסמוך עליו על מה שקורה לך, זה לא טוב להשאר כך עם הקשיים לבד. עירית
שלום לכן, לאחרונה כשגלשתי באינטרנט גילית אתר העוסק רק ביחסים שבין החמיות לכלות. לשם שינוי, הוא מטפל במיוחד בנו החמיות ,ונותן לנו כלים להתמודד בהצלחה עם הבעיה. אני מציעה בחום להכנס לאתר ולבחון אותו בעיון. בעלת האתר גם נותנת יעוץ בחינם לאלה השולחות לה אימייל. החלטתי לנסות אותה וכתבתי לה על משהו שמטריד אותי בקשר לכלתי. ואכן נעניתי תוך 48 שעות ותשובתה היתה מאוד מספקת והרגיעה אותי. כתובתו : www.chamot-cala.com תמר
דווקא בפורום אחר כתבת שיחסיך עם כלתך מאד מצויינים. ככה זה כשמקבלים כסף עבור פרסום, לשקר אין רגליים. ואגב, האתר שאת מפרסמת אותו, הוא רדוד, שטחי, ואינו אלא , פתח עסקי לבעלת האתר, שאמנם נותנת עצות בשנקל, אבל מקווה לעשות את הקופה לאחר שתתפרסם.
שלום אני צריך המלצה לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי באזור ת"א - ר"ג תודה
להלל שלום אתה יכול למצא מטפלים רבים בגישה ההתנהגותית קוגנטיבית באלפון של איט"ה באינטרנט. אני לא יכולה להמליץ על מטפל מסויים, מאחר וזה לא אתי, והצלחה בטיפול קשורה גם בכימיה בין מטפל למטופל, מאחר ואני לא מכירה אותך גם אין באפשרותי לדעת מי המטפל המתאים עבורך. עירית
שלום רב, אנא תשובתך המקצועית והמכבדת: זוג הורים בני 50 +60 . 2 בנים בני 25 ו19 שנה. טיול משפחתי בשבת. בירידות של בית אורן הארוכות והפתלתלות מאוד בן ה 25 ביקש לנהוג הרכב. האב היסס בתואנה הוא יותר מיומן. שאל הבן : " איך אתה רוצה שאפתח מיומות נהיגה בטופוגרפיה שכזו אם הינך מונע ממני ? / לא סומך עלי ? ************************ ההורים לא היו בטוחים, ובסוף האב נהג. למות רלציין שבן ה 25 נעלב עד עמקי נשמתו, חש שאביו מוריד את בטחונו ל אפס !!! ו............מה דעתך בבקשה ? בכבוד ותודה על מענה ברור, מפורט ומהיר. חגיגה
לח שלום אני יכולה להבין את העלבון ואכן זאת לא הדרך לחזק את הביטחון בנוסף אני מסכימה איתך שצריך להתאמן על מנת לרכוש ביטחון ומיומנות יש הורים רבים שהם מגלים דאגת יתר, כוונתם טובה אבל בפועל זה לא מחזק את הביטחון, אבל מאחר ואתה בן 25 כבר לא ילד ויכול גם לעשות עבודה על הביטחון שלך ולהבין שהוריך חרדתיים וזה לא אומר שאתה לא בסדר ולכן תחשוב איך אתה יכול לחזק את עצמך בלי קשר להוריך. בהצלחה עירית
כל כך רציתי שתבואי לחפש אותי אבל במקום זה מישהו מנע זאת ממך קטפו אותך עוד לפני שהספקת להבין לאיזה חיים יהיו לי כל כך רציתי לראותך ולומר לך כל כך הרבה דברים אבל לא הצלחתי כי נעלמת לפני שעוד בכלל גדלתי סבלת כל כך הרבה ממנו שאפילו ביום מותך חשבת עליי דאגת להעביר לחברה שלך את התליון עם התמונה שלי ושל אחותי תליון שנמצא אצלי לא מסוגלת לענוד אותו בגלל הכאב והגעגוע אלייך אמא יקרה שלי אין יום שאינך בליבי הכאב הוא כל כך עצום הלוואי והדברים היו נראים אחרת אבל לא אשכח את דמותך לעולם בקרוב שוב נעלה לקברך נדליק לזכרך שוב הדמעות יזלגו כנהר אבל שם תמיד תהיי בליבי לעד
מבינה את כאבך העצום יש לך את ההרגשה והידיעה עד כמה אמא אהבה אותך ודאגה לך היא תהיה בלבך תמיד את יכולה לכתוב לה את מה שרצית לומר לה ואולי גם יש מי שאת יכולה לדבר איתו ולהתחלק במה שאת מרגישה עירית
שלום לך אני בחור בן 30 שחובב שליטה נשית במשחק מקדים כל מיניי פנטזיות....יש לי חברה שאוהבת אותי...ואני מתוסכל כי אני לא יודע איך להגיד לה שאני אוהב(סאדו קל)שליטה נשית לפני אקט מיני אשמח אם תיעצי לי מה לעשות אני מתבייש להגיד לה כי אני פוחד לאבד אותה...מחכה לתשובה יום נעים.
שאולי שלום לדעתי הדרך היא לחשוב על היכרותך אותה האם היא פתוחה במין במידה וכן תתחיל ממשהו קטן ומינורי ותגיד לה שאתה אוהב את זה ותראה את התגובה ואז תדע האם אפשר ללכת עם זה עוד צעד עירית
לאחר שנפרדתי מחבר אהוב שהכאיב לי...ולא חפץ להתחייב לי ולאחר שעברתי אונס קבוצתי ע"י חברה(בדימוס מאז...) שבגדה בי בצורה מחפירה ועוד בעיות אלו ואחרות..ולאחר שהפסקתי טיפול פסיכולוגי בן שנתיים וחצי- לפני כ3 חודשים לערך מחמת חוסר יכולת מימון טיפול פרטי(350 למפגש שבועי) ותחושת מיצוי ואי יכולתי להתקרב אליה כפי הנדרש והצפוי...מצבי הנפשי מתדרדר..אין לי כוחות נפש לכלום..ואף התרופה שבעבר הטיבה עמי כיום אינה מועילה לי כלל...ניסיתי לפני כשבועיים להתאבד בחנק...עי" שכרכתי עצמי בחבל למשך 5 דקות רצופות..ולאחר בכיות נוראיות ואי יכולת לנשום דקה שתיים התעשתתי ושיחררתי עצמי מהחבל...(די מצטערת שלא היה בי האומץ עד הסוף...) כעת בוכה רוב היום...בהתקפי דיכאון ופאניקה...תחושת בדידות...וחוסר חשק לכלום...כבר 4 ימים שלא יצאתי מן הבית...אינני מתפקדת..שוכבת כל היום וישנה לסירוגין..ומבקשת את נפשי למות... מתגוררת באזור ירושלים ומד"ר יפעת כהן(הגורו בטיפול בהפרעת אישיות גבולית) הבנתי שאין בירושלים והסביבה מסגרת מסובסדת ו/או ציבורית בשיטת dbt. האם ידוע לכם על מרכזים כאלו במרכז?אזור תל אביב והסביבה? אם כן האם הם מקבלים תושבי חוץ? ומה הפרוצודרוה שעלי לבצע על מנת להתקבל לטיפול בהול???! בטרם אצליח לממש את זממי ורצוני העז.... מיואשת מההחיים
שלום אני מבינה שאת סובלת אבל את גם רוצה עזרה וזה סימן טוב, אני מציע שתבדקי אפשרויות טיפול במסגרות בירושלים, יש עוד טיפולים המתאימים להפרעת אישיות גבולית יש טיפול מסובסד גם דרך קופ"ח אני לא יודעת באיזה קופה את חברה אבל רוב הקופות מאפשרות היות טיפול מסובסד בעיקר אם יש ביטוח מושלם כאשר פונים לקופה אפשר להתייעץ ולבקש טיפול מתאים. אני מבינה את הסבל שלך אבל ממש מבקשת שבשום אופן לא תבחרי במוות אני יודעת שכרגע הכל נראה שחור, אבל זה לא תמיד יהיה כך. אפשר גם לפנות למיון בבית חולים במידה ואת מרגישה שזה בהול תכתבי לי מה קורה איתך עירית
שלום אני נואשת מסוגי טיפולים כושלים. שמעתי על שיטת DBT לסובלים מBPD והייתי רוצה לברר האם ישנו טיפול כזה באזור ת"א והערים השכנות. תודה מראש!
