פורום שווה לכל נפש

הפורום יעסוק בתחומים הנוגעים לבריאות הנפש, כגון: התמודדות עם מחלת נפש, דיכאונות, יחס החברה ועוד
2348 הודעות
2129 תשובות מומחה

מנהל פורום שווה לכל נפש

02/09/2009 | 02:17 | מאת: שאולי

שלום לך אני בחור בן 30 שחובב שליטה נשית במשחק מקדים כל מיניי פנטזיות....יש לי חברה שאוהבת אותי...ואני מתוסכל כי אני לא יודע איך להגיד לה שאני אוהב(סאדו קל)שליטה נשית לפני אקט מיני אשמח אם תיעצי לי מה לעשות אני מתבייש להגיד לה כי אני פוחד לאבד אותה...מחכה לתשובה יום נעים.

שאולי שלום לדעתי הדרך היא לחשוב על היכרותך אותה האם היא פתוחה במין במידה וכן תתחיל ממשהו קטן ומינורי ותגיד לה שאתה אוהב את זה ותראה את התגובה ואז תדע האם אפשר ללכת עם זה עוד צעד עירית

27/08/2009 | 17:13 | מאת: מיואשת מהחיים

לאחר שנפרדתי מחבר אהוב שהכאיב לי...ולא חפץ להתחייב לי ולאחר שעברתי אונס קבוצתי ע"י חברה(בדימוס מאז...) שבגדה בי בצורה מחפירה ועוד בעיות אלו ואחרות..ולאחר שהפסקתי טיפול פסיכולוגי בן שנתיים וחצי- לפני כ3 חודשים לערך מחמת חוסר יכולת מימון טיפול פרטי(350 למפגש שבועי) ותחושת מיצוי ואי יכולתי להתקרב אליה כפי הנדרש והצפוי...מצבי הנפשי מתדרדר..אין לי כוחות נפש לכלום..ואף התרופה שבעבר הטיבה עמי כיום אינה מועילה לי כלל...ניסיתי לפני כשבועיים להתאבד בחנק...עי" שכרכתי עצמי בחבל למשך 5 דקות רצופות..ולאחר בכיות נוראיות ואי יכולת לנשום דקה שתיים התעשתתי ושיחררתי עצמי מהחבל...(די מצטערת שלא היה בי האומץ עד הסוף...) כעת בוכה רוב היום...בהתקפי דיכאון ופאניקה...תחושת בדידות...וחוסר חשק לכלום...כבר 4 ימים שלא יצאתי מן הבית...אינני מתפקדת..שוכבת כל היום וישנה לסירוגין..ומבקשת את נפשי למות... מתגוררת באזור ירושלים ומד"ר יפעת כהן(הגורו בטיפול בהפרעת אישיות גבולית) הבנתי שאין בירושלים והסביבה מסגרת מסובסדת ו/או ציבורית בשיטת dbt. האם ידוע לכם על מרכזים כאלו במרכז?אזור תל אביב והסביבה? אם כן האם הם מקבלים תושבי חוץ? ומה הפרוצודרוה שעלי לבצע על מנת להתקבל לטיפול בהול???! בטרם אצליח לממש את זממי ורצוני העז.... מיואשת מההחיים

שלום אני מבינה שאת סובלת אבל את גם רוצה עזרה וזה סימן טוב, אני מציע שתבדקי אפשרויות טיפול במסגרות בירושלים, יש עוד טיפולים המתאימים להפרעת אישיות גבולית יש טיפול מסובסד גם דרך קופ"ח אני לא יודעת באיזה קופה את חברה אבל רוב הקופות מאפשרות היות טיפול מסובסד בעיקר אם יש ביטוח מושלם כאשר פונים לקופה אפשר להתייעץ ולבקש טיפול מתאים. אני מבינה את הסבל שלך אבל ממש מבקשת שבשום אופן לא תבחרי במוות אני יודעת שכרגע הכל נראה שחור, אבל זה לא תמיד יהיה כך. אפשר גם לפנות למיון בבית חולים במידה ואת מרגישה שזה בהול תכתבי לי מה קורה איתך עירית

11/08/2010 | 19:02 | מאת: מחפשת עזרה

שלום אני נואשת מסוגי טיפולים כושלים. שמעתי על שיטת DBT לסובלים מBPD והייתי רוצה לברר האם ישנו טיפול כזה באזור ת"א והערים השכנות. תודה מראש!

27/08/2009 | 16:47 | מאת: רחלי

אני אם לבת בת 32 שאינה עובדת הסיפור ארוך ניסינו הכל והיא ניסתה לעבוד אבל תמיד רק לתקופות קצרות ולא עושה עם עצמה דבר אבל הבעיה האמיתית היא שיש לה חבר בן 44 הוא בעיקרון בחור מאד נחמד אבל גם הוא עובד בעבודות מזדמנות ותמיד אבל תמיד חי מהיד לפה הבעיה היא שהם גרים אצלי בבית בגלל מוגבלותה של ביתי היא לא גרה לבד אלא איתנו עכשיו נוסף לי עוד פרזיט על גבינו אני יודעת שיהיו כאלה שיגידו מהר להראות להם את דלת היציאה ואני בקושי מחזיקה את עצמי לא לעשות זאת אבל מה שאני לוקחת בשיקוליי את האושר של בתי מה לעשות לזרוק אותה*/אותם /אותו היא תהיה כל כך בודדה אני לא רוצה להעציב אותה היא כבר בת 32 מתה לילד יודעת מה מצבה זקוקה לעזרה שאין ביכולתי לתת לה אבל המצב הזה בלתי אפשרי אני לא רוצה עוד פה עליי אנחנו לא צעירים מה עושים אנא עזרו לי

רחלי שלום אני מבינה את הדילמה ואכן אין פיתרון פשוט, אבל יש לי כמה כיוונים היכן הבחור גר לפני שעבר אליכם, והאם הפיתרון שלו יכול להיות טוב גם עבור שניהם, אפשרות נוספת היא שאם אין גם לו היכן לגור הוא צריך לפחות לתרום משהו לכלכלת הבית שכן בודאי שאתם לא צריכים לפרנס אותו. אם לביתך יש מגבלה ניתן לפנות לביטוח לאומי ולבקש קיצבת נכות וגם שיקום מיקצועי ואז תיהיה לה הכנסה משלה, אומנת לא גדולה אבל זה יותר טוב מכלום. ניראה לי שהדבר הראשון הוא לדבר עם הבחור באופן כנה ולהגיד לו שאתם מקבלים אותו אבל קשה לכם והוא צריך לקחת חלק בכיסוי ההוצאות שלו עירית

קבוצת חברתית ללא כוונת רווח פעילה לסובלים מהפרעת אישיות גבולית בתל אביב מצרפת חברים נוספים אנשים בגילאי 27 - 40 אשר רוצים לעזור ולהעזר. מוזמנים לפנות לפרטים נוספים ניתן לפנות במייל [email protected]

כנראה לא הסברתי עצמי היטב. שאלתי מכוונת אלי. כיצד אני יכולה לבדוק מה מקור הקושי ביצירת חברויות. אין לי בעיה בדיבור,אני מקשיבה טובה, יש לי תחומי ענין מגוונים ובכל זאת משהו כאילו מונע "הידבקות".חשבתי אולי העובדה שאצל הילדים יש קושי וגם מחלת נפש יכולה לרמוז על כיוון של בדיקה.

20/08/2009 | 11:52 | מאת: דפי

שלום. אני בת 60 ויש לי בן שאובחן כחולה סכיזופרניה ובת עם מניה דיפרסיה. לשניהם יש בעיות של יצירת קשרים חברתיים. גם לי, למרות שכולם מעריכים אותי אין חברים ואין זוגיות. האם יתכן ויש לי לקות נוירולוגית מסוימת שמודגשת אצל הילדים. עלי לציין שהבדידות מציקה לי מאד לא ברמה המעשית אלא ברמה של "מה זה אומר עלי".

לדפי שלום להערכתי את מדברת על משהו אחר ושונה מילדיך, אצלם יתכן שהקושי ביצירת קשרים קשור למחלתם, גם אצלם יכול להיות שזה גם משהו הקשור לאישיות, השאלה היא האם היו להם חברים לפני פרוץ המחלה. אצלך השאלה היא האם את מרגישה צורך בקשר חברתי או שאת עסוקה במה זה אומר עליך. אנשים הזקוקים לקשרים ולא יכולים ליצור אותם, זה קשור לעיתים קרובות בחרדה חברתית חוסר צורך בקשרים יכול לנבוע ממשהו אישיותי זאת תשובה מאד כללית , אין לי מספיק מידע שעשוי לתת כוון יותר ברור וספציפי עירית

18/08/2009 | 21:05 | מאת: דניאל

שלום, אני בחור בגיל 38 רווק גיי ועם בן זוג. יש לי כל מיני עניינים בחיים ורציתי לעשות בהם קצת סדר: = אני היפוכונדר חסר תקנה ותמיד חושש מסרטן איידס לב ומחלות שונות = לעיתים קרובות ישנן מחשבות העולות בראשי שהן ב-99% מהמקרים לא מציאותיות אך עדין מטרידות אותי ולא נותנות לי מנוח. המחשבות יכולות להיות למשל על זה שאני מסתכל על בחורים חתיכים גם אם הם קטינים. עצם המבטים וההסתכלות עליהם ממלאת אותי ברגשות אשם ושיפוט עצמי על זה שמה פתאום אני מסתכל? מה אני פדופיל? מה אני סוטה? המחשבות יכולות להתחלף מפעם לפעם אך התוכן מציק לי פחות אך עצם התופעה מפריעה לי יותר. = כשהייתי בגיל ההתבגרות בסביבות 14 או 15 ביצעתי מעשה מגונה בילדה קטנה ששמרתי עליה כבייבי סיטר. העניין הזה מטריד אותי עד היום למרות שעבר הרבה מאד זמן מאז ואני יודע שהיא לא יודעת על כך דבר. אני אפילו לא בטוח ב-100% שהמקרה אכן קרה ואולי גם זה חלק מהמחשבות המטרידות. כאשר מדברים באמצעי התקשורת השונים על מעשים מגונים , אונס וכיו"ב - אני ישר מתמלא בחרדה ורגשות אדם. = יש לי רגשות אשם מדי פעם על זה שלא שרתתי בשירות קרבי בצה"ל ועל זה שאני לא נורמטיבי ואין לי משפחה וילדים וכיו"ב. = יש לי קלוסטרופוביה ואני לכן לא משתמש במעליות וגם קצת פחד בטיסות למרות שאני טס מפעם לפעם. שאלותיי הם: 1) האם יש קשר בין כל התופעות? 2) מה עלי לעשות בעניין? 3) האם יכול להיות שאני לא מקבל את עצמי כאדם וכגיי ולכן אני מרבה לשפוט את עצמי ולעשות לעצמי את החיים קשים? סליחה על האריכות ותודה על ההתייחסות.

דניאל שלום להערכתי יש קשר בין הבעיות השונות שאתה מתאם המשותף הוא שהם כולן שייכות להפרעת חרדה שיש לה סימפטומים שונים, היפוכונדרייה מחשבות כפייתיות שגם הם נובעות מחרדה,ומה שמתלווה בדרך כלל למחשבות כפייתיות זה מצפון נוקשה לכן אתה מרגיש אשם בקלות והרי אין צורך להרגיש אשם על מחשבות אלא רק על מעשים מה שאתה יכול לעשות זה ללכת לטיפול בגישה ההתנהגותית קוגנטיבית, אפשר גם לנסות לבד , דרך ספרים כמו די לאובססייה של עדנה פואה, אבל זה קשה לבד, אפשר גם לקחת תרופה ממשפחת ה-ssri גם רופא משפחה יכול לרשום את התרופה זאת תרופה הטובה נגד דיכאון או חרדה אפשר לעזור לך בבעיות אלה וכדאי להיעזר ולחיות טוב יותר. עירית

שלום רב לרופא הנכבד, שאלותיי לפניך : 1 ) האם יתכן שמבדק / מבחן אישיות אינו מגלה לקות כהפרעת אישיות אנטי סוציאלית /חברתית ? בעגה העממית "פסיכופאתיה" ?? 2 ) האם יתכן שהפרעה זו תתבטא אך ורק בהקשר מסויים דוגמת בזוגיות, ולא במסגרות חיצונין לה כמקום עבודה (בבנק נניח ) ?? אנא הסברך המקצועי והברור, והמוקדם במידת הניתן והרצון. בכבוד רב, והרבה תודה. שלום רב לרופא הנכבד, שאלותיי לפניך : 1 ) האם יתכן שמבדק / מבחן אישיות אינו מגלה לקות כהפרעת אישיות אנטי סוציאלית /חברתית ? בעגה העממית "פסיכופאתיה" ?? 2 ) האם יתכן שהפרעה זו תתבטא אך ורק בהקשר מסויים דוגמת בזוגיות, ולא במסגרות חיצונין לה כמקום עבודה (בבנק נניח ) ?? אנא הסברך המקצועי והברור, והמוקדם במידת הניתן והרצון. בכבוד רב, והרבה תודה. מב מב

לחגיגה שלום אני לא רופאה, אני עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית. אני לא יודעת על איזה מיבדק מדובר ולכן קשה לי להגיד האם הוא בהכרח יגלה הפרעת אישיות אנטי סוציאלית. בכל הפרעה וכך גם בהפרעות אישיות יש שונות רבה, ועוצמות שונות אנשים שיש להם הפרעת אישיות אנטי סוציאלים יכולים להיות מאד נחמדים ההפרעה מתבטאת בדר כלל שמשהו מפריע להם או מישהו עומד בדרכם מטבע הדברים בבית יש יחסים יותר קרובים ואנשים רבים מצליחים בחוץ יותר להסתיר את אישיותם האמיתית ובבית מתנהגים שונה מאשר בעבודה. אני לא יודעת למה הכוונה התנהגות אנטי סוצאלית בבית לתשובה ברורה יותר צריך לקבל יותר פרטים על מה מדובר ומי החליט שזאת האבחנה. עירית

15/08/2009 | 22:32 | מאת: דליה

שלום, יש לי בן שלקה בסכיזופרניה לפני כשנתיים. הוא עובד כיום במפעל מוגן בסכום של 4.5 ש' לשעה במשך 4 שעות ביום 5 פעמים בשבוע. זה ממש נראה לי ניצול מחפיר של העובד/ חולה. יש לציין, שהוא עובד בעבודה חשובה;הכנת ערכות לבתי חולים.העניין הזה מדכא ומכעיס אותי בתור אם.מה ניתן לפי דעתך לעשות בנידון.

לדליה שלום אני חושבת שאת צודקת זה באמת ניצול, אבל השאלה החשובה היא האם טוב לבן שלך במפעל. במפעל מוגן אפשר לתת כל שכר מאחר ושכר מינימום לא מחייב שם מאחר וזאת עבודה מוגנת, יחד עם זאת הקיצבה נשמרת. אפשר לפנות לעמותת בזכות זאת עמותה העוסקת בזכויות של אנשים בעלי מיגבלה אפשר גם להתארגן משפחות של נפגעי נפש ולנסות לעשות משהו בקשר למצב זה את יכולה להתקשר לעמותת אנוש , ולהגיע דרכם למשפחות רבות כאשר מאחדים תמיד יש יותר כוח. בהצלחה עירית

03/08/2009 | 17:52 | מאת: מודאגת

שלום, כבר זמן מה אנו במשפחה עדים לתופעת גנבות מצד בתנו. היא גונבת כסף מאיתנו- הוריה, מאחיה, מסבים וסבתות ואפילו מחברותיה. הבנו מעיון במקורות מידע כי מדובר בתופעה הנקראת קלפטומניה. אנו מעוניינים לטפל הזה. בתנו היא חיילת- מבקשים עזרה- למי לפנות? אנו מוכנים גם לעזרה פרטית שלא במסגרת צה"ל. אנו מתגוררים באיזור המרכז. תודה- ההורים המודאגים.

אתם צודקים חשוב לטפל ולא להתעלם מהתופעה מאחר ובתכם היא חיילת אני משערת שבמקומות צבוריים לא יתנו לה טיפול כך שאם לא רוצים לפנות לקב"ן בצבא, הדרך היא לפנות למטפל פרטי אני מנוע מלהמליץ על מטפל מסויים אפשר לבדוק בדפי זהב או דרך האינטרנט או דרך מכרים שהיו בטיפול או מכירים מטפל מקווה שבתכם תסכים ללכת לטיפול והבעיה תפתר עירית

02/08/2009 | 15:13 | מאת: אילת חן

אובחנתי כסובלת מהפרעת אישיות CLUSTER B מה זה אומר לגבי המשך חיי? התקדמות בעבודה לימודים וכו'? האם אפשר לצאת מזה? והכי חשוב- מה זה ?

אילת שלום קשה לתת הסבר על הפרעת אישיות , בלי לדעת איזה סוג ובאיזה מצב את, ניראה לי שמי שנתן את האבחנה בודאי מכיר אותך ויכול לענות על השאלה אנשים הסובלים מהפרעת אישיות יכולים למרות הקשיים, ללמוד ולעבוד ולהצליח בחיים אני לא יודעת מה קורה לך כרגע, מה את עושה ואיך את מרגישה, הפרעת אישיות זאת הגדרה הכוללת מצבים רבים המלצתי היא לקבל טיפול ולשמור על תקווה עירית עירית

24/07/2009 | 00:01 | מאת: שילי

שלום רב מה שלומך.. .? אני בחורה כבת 25 ויש לי חבר כשנתיים אבל הקשר שלנו הולך נורא קשה אנחנו התארסנו למרות הכול אבל אניני יודעת כיצד לעזור לשיננו קודם כול מצדי על התחושת הכעס והתקפי זעם אשר באות בצדק בשל העובדה שהוא מביא אותי לכך אני בחורה יותר מידי דוגרית איך אפשר להיתמתן והרגע עם זהזה מוביל לקשר מתוח נורא להתקפי זעם מה עלי לעשות ..??? ומצידו נורא קשה לי שבחור בגילו לא קולט דברים למרות ההצרות כוונות שלי אליו כמו שלא משתפים אחרים בחיי הפרטים , מה עלי לעשות ?? אני מפחדת להמשיך לאבד בו אימון?. או שאנחנו רבים הוא לא מכבד את הורי הכוונה שאם רבנו בבית הוא פשוט הולך פוגע ולא רב הורי פשוט לא מתייחס והולך ...?? ואפילו לא עונה לי פשוט בורח אם אנחנו מגיעים ביננו להסכמות שאנחנו רבים הוא פשוט "זורק זין " סליחה על הביטוי ועושה כירצנו דברים בסיסים של בנאדם בגילו לא היה עושה הוא עושה כמו לעשות דווקא כמו ילד קטן ולהתנהג אני יראה לך או משהו כזה אני לא פרייאר .?. ועוד משהו הפחד הכי גדול שלי שיום אחד הוא יתפרץ אלי בצעקות וקללות כמו שרואה בבית שלו עכשו הוא רגוע האם אפשר למנוע זאת וכיצד .?? באשר להתנהגות שלו איך ניתן להיתמודד תני לי כמה כללי ברזל מלבד סבלנות אני יגיד לך משהו אני מפחדת לאבד את הכוחות שלי הנפשייים שאהיה אמא אם אני משקיעה עליו את כול המרץ והאנרגיות וקשה לי נורא אני מאוד אוהבת אותו אבל הוא ממש ברמה של ילד תעזבי שהוא בחור חכם לומד לתואר ראשון אך ברמה אינטואלית אבל כמה אפשר כול הזמן אנחנו רבים וזה קשה כול דבר לחנך ולהסביר מה עלי לעשות?????? עיזרי לי אני לא דייי כסף לטיפול זוגי כול עצה שלך זהב

לשילי מאד קשה לענות על השאלות שלך, נראה לי שהקשיים קשורים גם לאישיות שלך וכמובן גם לחבר התקפי זעם ???זה משהו שאת יכולה לבדוק האם זה קורה רק עם החבר או גם ביחסים אחרים האם את בטוחה שאת רוצה להתחתן איתו, אני מבינה שאת אוהבת אותו, אבל חיים מש/ותפים והקמת משפחה מחייבים חברות, תקשורת טובה אמון יתכן והפיתרון הוא ללכת לכמה פגישות ייעוץ גם אם אין כסף, אפשר לפנות למסגרת ציבורית בכל עיר יש תחנה לטיפול משפחתי, אומנם זה כרוך בתשלום אבל הוא מסובד מאד כדאי להתייעץ לפני שמתחתנים עירית

אני בחור מעל גיל 30 בישן חסר בטחון מצבי רוח משתנים ללא שום סימן דכאונות כבדים אובססיה לאדם שאני אוהב ביחסים ,רק מה אני לא טיפוס מהמר או עושה סקס ללא חשבון ההיפך אני לא מקיים יחסים בכלל ,בגלל דימוי עצמי נמוך והערכה נמוכה ,כל מילה יכולה להדליק אותי וישאר אני נעלב ושוב יש התקפים של זעם אבל אני לא אלים ,פחד נטישה כמובן יש לי ,הרגשת בדידות ושיעמום נצחי מפחד להתחיל עם נשים מפחד של דחיה ,מנתח כל דבר לא זורם ,וכמו עכשיו שעד לפני שעה הייתי לא מדוכא ופתאום זה שוב נכנס לי לבטן ללא שום רמז .נ.ב בעבר שלי יש התעללות מינית חד פעמית שהיום היא מטריפה אותי בסיוטים ,שאני אומר עבר זה ילד קטן ,עכשיו אני לא יודע עם כל החומר שאני קורא מכניס לי לתת מודע דפןםי התנהגות או שזה הטרואמה של הפגיעה המינית גורמת לי להרגיש כמ שאני מרגיש כמו מסטיק ללא חוד שדרה שאין רגע אחד של נחת בנפשו יסורים שפשוט די .

לי' שלום אני לא עושה אבחנות בפורות וגם לא נראה לי שזה מה שחשוב, ברור שאתה סובל מאד יתכן שזה קשור לעבר שלך להתעללות ואולי גם לדברים נוספים, כדי לשפר את המצב אני מאד ממליצה לך ללכת לטיפול,על מנת שתרגיש יותר טוב עירית

23/07/2009 | 08:32 | מאת: היי, יש לי שתי שאלות: 1) בהנחה כי א

שהיי, יש לי שלושה שאלות: 1) בהנחה כי אני מעוניינת ללכת לטיפול, אייך אדע איזה טיפול מתאים לי? דינמי, התנהגותי קוגניטיבי, פסיכואנליזה (בהנחה שיש לי זמן וכסף)מי יכול לאבחן אותי ראשונית כדי להתאים לי את הטיפול .2) למי מיועד טיפול בשיטת הפסיכואנליזה? 3) איפה אוכל לקבל מידע אודות איפה מקבלים טיפול בשיטת הפסיכואנליזה?

זאת שאלה חשובה ומורכבת, הטיפול המתאים נקבע על פי סוג ההפרעה , והמטרות שלך, אם חשוב לך להבין להגיע לתובנות ויש לך זמן וכסף, אז יתכן שמתאים טיפול דינאמי פסיכואנליטי. להפרעות חרדה מתאים טיפול התנהגותי קוגנטיבי, מעט המטפלים המטפלים כיום בגישה הפסיכואנליטית באופן בלעדי, יש כאלה העושים שילובים שונים , אבל אם זה ממש מה שאת רוצה ניתן למצא, אפשר להתייעץ עם מטפל מוסמך או לחפש באינטרנט מטפל בגישה שאת בוחרת עירית

23/07/2009 | 08:31 | מאת: פרפרים בבטן

שלום, יש לי שאלה. אייך אדע אם בחור מסתכל עלי כי הוא באמת מעוניין בי או שבגלל שאני דלוקה עליו ממש חזק אז אני מפשרת את המבטים שלו בצורה שתתאים לי? אסביר: יש בחור שעובד איתי במקום העבודה ושמתי לב שכשאני נכנסת והוא כבר שם אז הוא פתאום מביט בי במבט שאומר: "היא הגיעה". ולפעמים הוא חולף על ידי וזורק את מבטו לעברי. יכול להיות שהוא מעוניין בי או שהוא שם לב שאני מעוניינת בו ואז זאת הסיבה שהוא מביט בי? ניסיתי גם לבדוק האם הוא מסתכל על בחורות אחרות שעובדות איתנו כדי לראות אם אני מדמיינת או לא- ולא הבחנתי כי הוא מסתכל עליהן בצורה מיוחדת. אני כל כך מתפללת ומייחלת שהוא יבוא אלי וידבר איתי, יזרוק חיוך, יגיד שלום, יעשה צעד- אך הוא אינו עושה ואני חושבת שאולי זה בגלל שאנו עובדים באותו מקום עבודה ואז הוא יותר חושש. אני לא יודעת אייך לברר את מה שקורה. מה לעשות?אייך ליזום שיחה שלא תוציא אותי מתנהגת כמו מטומטמת? אייך אדע אם הוא אכן מעוניין בי או שנדמה לי? אולי תיעצו לי מה לומר לו ואייך לגשת אליו.

פרפרים בבטן הדרך לדעת האם הוא מעוניין הוא לשאול אותו האם הוא רוצה לשתות איתך קפה במקום העבודה, בצורה לא מחייבת אם הוא לא מעוניין, אפשר להתייחס לזה כמו לידידות בהצלחה עירית

22/07/2009 | 16:19 | מאת: אשר

שלום האם קביעת אחוזי נכות עקב חרדה מהביטוח לאומי בין עשרה אחוז לעשרים יכולים לשלול לי את רישיון הנהיגה? אני מציין שלפניי 8 שנים הייתי מעורב בתאונה קטלנית בה נהרג ילד (יצאתי זכאי)ומאז תבעתי את הביטוח לאומי על חרדות שהנני סובל מהם לפניי שנה אישרו לי נכות זמנית עשרה אחוז ועכשיו צריכים לקבוע נכות צמיתה האם תהיה עילה לשלול את הרישיון נהיגה ?מציין שמאז התאונה ובכלל אני בלי עבירות תנועה אף גורם לא קרא לי חוץ מחוות דעת פסיכאטרית שאני יזמתי עקב הטרואמה וטיפול תרופתי שאני מקבל אין לי ולא היו לי נסיונות אובדניות.

לאשר שלום בדרך כלל לא שוללים רישיון נהיגה בגלל חרדות, במקרה הכי גרוע , שלא נראה לי שיקרה, צריך לעבור מבחן התאמה לנהיגה עירית

07/11/2009 | 03:02 | מאת: שלומי

יש לי עורך דין פצצה שעזר לי המון והרבה הצלחה זה הקיצור דרך לאתר שלו כנסו ותשמעו שווה ביותר אחי מבין אותך גם לי הייתה בעייה בול כמו שלך יש לי עורך דין פצצה אחי עזר לי בטרוף זה האתר שלו כנס תרשם הוא עוזר בטרוף http://www.wesell.co.il/click/YgEJFfFQlTUVWT8/YG80Ep26sFwc9cf/TsYgEJFfFQlTUVWT8tS

21/07/2009 | 14:12 | מאת: יעלה

נדמה שאת לא שייכת כבר לאנוש, אין בזה רמאות?

ליעלה שלום אכן אני כבר לא באנוש , מנהלי הפורום יודעים את זה וביקשו ממני להמשיך לענות ואני עושה זאת בהתנדבות, אדאג לשנות את מכתב הפתיחה עירית

17/07/2009 | 21:25 | מאת: חזי חוה

זה מספר שינים אני סובל מדכאון , אני מטופל בכדורים כגון קסנס 1 בבוקר וחצי כדור סיפרליקס . יש לי תופעות פחד נהיגה אי שקט נפשי . אני מאוד מרוכז בנהיגה , שפעם זה היה בא לי בקלות . היום זה כמו פוריקט . אבקש את חווה הדעת אך אפשר לשפר את איכות החיים יותר טוב גם ספורט אני עושה 3 פעמים בשבוע . תודה על שיתוף הפעולה .

לחזי שלום חשוב להבין האם רק בנהיגה יש לחץ כזה או שזה בסיטואציות נוספות האם אתה עובד או עושה דברים אחרים זה טוב מאד שאתה עושה ספורט וגם חשוב שאתה ממשיך לנהוג בדרך כלל אם לא בורחים מהנושא שגורם לחרדה כמו אצלך הנהיגה אז החרדה יורדת במשך הזמן כך שחשוב להמשיך לנהוג גם אם זה קשה לך אפשר גם להיעזר בטיפול התנהגותי קוגנטיבי בנוסף לתרופות עירית

22/07/2009 | 20:07 | מאת: חזי חוה

תודה על תשובתך . אני לא צריך לספר לך שדכאון, הוא חרדות זה דבר מלחיץ . השאלה שלך יש מצבים שאני לחוץ גם בחיים , וגם בעבודה . נכון שאני מתמודד חיים פעם אחד. יש פתגם עתיק יום שעובר לא חוזר השאלה שלי האם הכדורים מתאמים הוא צריך מנון נוסף . תשובתך אודה . שהיה ימים טובים .

15/07/2009 | 13:27 | מאת: כ

מתי מקבלים תשובה אם הגשתי פנייה לחברה לדיור ציבורי בשביל סיוע בשכר דירה ? החידוש של הסיוע זה אוטומטי או צריך להגיד להם עוד פעם ?

להערכתי צריך להגיד להם עירית

14/07/2009 | 16:08 | מאת: D

אם מישהו שוכר בית פרטי ומקבל סיוע של משרד השיכון ורוצה לעבור לדיור מוגן תוך כדי זה שהוא מקבל עדיין את סיוע זה ממשיך איתו למקום החדש ?

להערכתי זה יכול להמשיך, חשוב להתייעץ עם החברה המפעילה את הדיור המוגן עירית

13/07/2009 | 23:11 | מאת: יצחק

אני אב לנערה חולת מניה דיפרסיה:הילדה צועקת דרך החלון קוראת לאנשים וכל זה כאשר לא נותנים לה את כל מבוקשה יש לה דרישות רבות ומוגזמות רוצה לקבל כל דבר עכשיו ומיד. מה מומלץ לעשות? יש לציין שגם אמה חולת סכיזופרניה ולכן רוב הנטל על האב

ליצחק שלום חשוב ךהתייעץ ולקבל תמיכה, אפשר לפנות למרפאות לבריאות הנפש או יותר טוב למרכזי מילם אלה מרכזים המיועדים לייעוץ למשפחות במצבים האלה שיש בן משפחה הסובל ממחלת נפש את המרכזים מפעילה עמותת אנוש הטלפון של מרכז אנוש הוא 035400672 אפשר גם דרך האתר של אנוש enosh.org.il עירית

13/07/2009 | 21:47 | מאת: נוגה

לןילדתי לפני שלושה חדשים תינוקת ראשונה בלידה רגילה. אני בריאה בד"כ ולפני השינה ישנתי טוב- לא מהישנונים אבל רגיל. מאז שהילדה בבית קשה לי לישון. הילדה ישנה טוב. מתעוררת כפעמים שלוש בלילה ובמשך היום ערנית ולא שקטה. אבל אפילו כשהיא ישנה אני לא מצליחה לישון כמו שצריך. שינה קלה מאוד. לא מספקת שומעת הכל. היא מזיזה יד ואני שומעת- לא משנה באיזה שעה. אני מותשת ומבולבלת. האם יכול להיות שינוי פיזיולוגי במנגנון השינה לאחר הלידה או שזה שיך לגמרי לתחום הנפשי? אנא עזרו לי..

לנוגה שלום יש שינויים רבים בעקבות לידה חלקם הורמונלים וחלקם רגשיים, אחריות על ילד שינוי גדול בחיים, אם זה קיצוני מאד ומפריע אפשר להתייעץ עם רופא המשפחה או בטיפת חלב עירית

10/07/2009 | 02:08 | מאת: ירון

שלום, יש לי שילוב של חרדות רגשות אשם וכיו"ב שמיד אפרט ורציתי לדעת אם יש קשר ביניהם ומה עושים בנידון. בין השאר יש לי פחד ממעליות , מטיסות ממחלות (היפוכונדריה) , ולעיתים מגבהים. עם או בלי קשר יש לי רגשות אשם כי אני גיי , כי לא שרתתי ביחידה קרבית בצה"ל , כי בצעירותי ביצעתי מעשה מגונה בילדה (כשאני בעצמי הייתי נער) וכיום אפילו קירבה לחיתול של האחיין שלי גורמת לי למצוקה ולפחד למרות שאני לא סוטה ולא פדופיל , וכן מבט בנערים שנראים טוב גם כן גורמת לי לרגשות אשם ולחרדות. כאמור - האם יש קשר בין הדברים הנ"ל ומהי הדרך הטובה ביותר להתמודדות איתם. תודה

לירון שלום להערכתי יש קשר בין הפרעת החרדה ורגשי האשמה, יש טריגרים שגורמים לך לפחד שמא תעשה משהו לא תקין, למרות שבהגיון ברור לך שלא תעשה זאת עצם המחשבה שאין רע בה מאחר ומותר לנו לחשוב כל דבר , אנחנו נשפטים על מעשים ולא על מחשבות, ולכן אפילו קירבה לחיתול של האחיין שלך גורם לך למצוקה ופחד ורגשי אשמה ולמרות שברור שלא תעשה שום דבר שיזיק לו. הדרך לטפל בכך היא בטיפול התנהגותי קוגנטיבי, צריך ללמוד לא לברוח מהגרויים שמפחידים אותך, ולראות שהם לא קשורים למעשים, כאשר אתה בורח אתה מעצים את הבעייה. עירית

04/07/2009 | 12:37 | מאת: שירן

אם מישהו שגר בדיור מוגן והחוזה שלו עומד להיגמר והוא לא יכול לשלם את השכירות של עוד חודש כי הוא יוצא לפני הזמן וזה אפשרי לפי מה שכתוב בחוזה אז זה יכול להגיע לערכאות משפטיות או הוצאה לפועל ? זה חוזה מול החב' שמפעילה את הדיור המוגן ואין שם משהו שאומר שאם הדייר לא ישלם אז ההנ"ל יערב הוצל"פ ?

לשירן נראה לי שצריך לפעול לפי החוזה, אם זה אפשרי על פי החוזה אז אני לא מבינה מה הבעייה ואם זה לא על פי החוזה אז צריך לדבר עם איש הקשר בחברה ולראות מה עושים במצב כזה. עירית

03/07/2009 | 12:54 | מאת: אני

http://s1.bitefight.co.il/c.php?uid=81792 זה שווה

לא ממש הבנתי

28/06/2009 | 21:13 | מאת: RR

מה קורה אם מישהו בדיור מוגן לא משלם את השכירות של הדירה כשמדובר בסוף החוזה ונשאר לו עוד חודש ?

שלום חוזים צריך לכבד,אם לא תשלם יתכן שלא יסכימו לעזור לך יותר בתוכניות של דיור מוגן, וזה גם לא הוגן מאחר ומשהו אחר יצטרך לשלם את שכר הדירה עירית

27/06/2009 | 19:10 | מאת: תמי

היי, אני בת 20, אחרי צבא,. לפני חודשיים שמעתי את אמא שלי ואחותי מדברות בגנותי, אני קוראת הרבה ספרים בנושא עידן חדש, והן דיברו ביניהן, אחותי:" היא מתנהגת כמו איזה גורו", ואמא שלי:" כן, יש לה איזה דפקה". הדברים נאמרו בנימה רצינית זה נורא נורא פגע בי, לאחר מכן כשאמרתי לאמא שלי ששמעתי אותן מדברות, היא הגיבה במעין מגננה, לא חשה צורך להתנצל או משהו. השלמנו מאז. אך זה לא יוצא לי מהראש ונורא כואב לי. כאילו זה מקשה עליי לאהוב אותה. לא יוצא לי מהראש! לגבי אחותי, יש ביננו מעין תחרות.. וקשר איתה לא עושה לי טוב, אני די בוחרת להתרחק ממנה. מה לעשות לגבי אמא?

לתמי שלום כדאי לך לחשוב על כך שבודאי אמא אוהבת ומעריכה אותך, קורה שאדם קרוב אומר עלינו משהו לא נעים אבל חשוב לזכור שיש הרבה דברים נוספים טובים בניכם, יתכן שהאמירה היתה קשורה למשהו ספציפי כמו ההתעסקות שלך בעידן החדש. אז הדבר הכי חשוב לזכור הוא שזה לא צריך לצבוע את כל הקשר בניכן. בנוסף חשוב להזמין את אמא לשיחה רצינית ולהגיד לה מה את מרגישה שנפגעת וממה נפגעת ושזה לא יוצא לך מהראש, אני מקווה שהשינוי בגישה שלך והשיחה יעזרו לך לחזור להיות עם אמא בקשר טוב. לגבי התחרות עם אחתך זה גם נושא שכדאי לחשוב עליו בהמשך. עירית

25/06/2009 | 11:01 | מאת: יאיר

שלום אני בחור גיי בן 38 . מחשבות טורדניות כמה שידוע לי - תמיד היו לי בנושא זה או אחר כמו: פחד ממחלות - איידס סרטן וכיו"ב וכן מחשבות מטרידות הנוגעות לרגשות אשם וכיו"ב. בחודשים האחרונים המחשבה הטורדנית ה"תורנית" עוסקת בשאלה "האם אני פדופיל". למרות שמבחינה מציאותית אני לא - שהרי בחיי הבוגרים מעולם לא עשיתי מעשה מיני כלשהוא כנגד ילד או ילדה. בכל זאת - כאשר אני נמצא ברחוב/בקניון/בתחנת רכבת או בכל מקום בו נמצאים ילדים - שאלת הפדופיליה עולה וזאת מכיוון שאם ישנם ילדים ובעיקר נערים חמודים או כאלה שנראים טוב - אני מרגיש אשם על עצם ההסתכלות והמבט אליהם למרות שמעבר להסתכלות לא מבוצעת פעולה מינית או אחרת כלשהי. מעבר לזה שאני נמשך לבני מיני ופחות או יותר לבני גילי ולכן על פניו אני לא פדופיל אך כאמור עצם המחשבה מציקה לי מאד. מה יכולה להיות הסיבה לכך ומה עלי לעשות בעניין? תודה וסליחה על האריכות.

ליאיר שלום ברור שאתה לא פדופיל, פדופיל הוא זה שעושה מעשים ולא זה שעוברות מחשבות בראשו. אני מבינה שיש לך נטייה למחשבות כפייתיות, זה מנגנון כזה שכאשר עולה ראש מחשבה מפחידה, היא נתקעת ולא חולפת, זה קורה מאחר ואתה נבהל מהמחשבה, זה כמו משהו שנתקע בראש, צריך להבין שלמחשבות אין כוח מאגי ואין אנו נשפטים על מחשבותינו, ולכן לחשוב זה אף פעם לא חטא. אם אתה רוצה לטפל בכך אתה יכול לפנות למטפל התנהגותי קוגנטיבי או לקרא את הספר "די לאובססיה" של עדנה פואה ולעשות באמצעות הספר טיפול עצמי. עירית

19/06/2009 | 16:08 | מאת: שרלי מודאגת

שלום רב אני יוצאת עם בחור ללא ניסיון חיים אישי וניסיון עם בחורות חוכמת חיים אין לו אפילו אנחנו יוצאים כשנתיים והקשר הולך מאוד קשה הוא יותר מידי ילדותי זה מתבטא בכך שאין לו טקט לדברים שאומר לא חושב פעמים על התגובה שלו . והוא שומר הרבה בבטן ולא משתף אותי מה קורה איתו גם שאנחנו רבים או שאנחנו רבים הוא פשוט בורח וכול הרבים מסתכמים בכך שכול פעם הוא בורח ולא יושב איתי להיתמודד היחס שלו אל ההורים הוא כול היום צועק אם אומרים לו משהו בטובתו אל החברים שלו היחס שלו טוב ואפילו עוזר מעל ומעבר ואל האחים שלו הוא תוקפני גם שרוצים שיעשה טוב לכולם וישנה הוא כועס והוא באופי שלו מאוד חצוי הוא דומה לאבא ולאמא שלו בתכונות שלו לאחרונה גילתי שהוא טיפוס שנוטר טינה ואף נקמן באופיו מה שגורם לנו הרבה מריבות ומחלקות ולדעתי לפני מה שמתי לב אבא שלו לא לקח חלק בדמוי העצמי שלו ובביטחון העמי לא נתן לא חינוך ודרך ארץ מה שמשתמע מכול זה שיש דברים שלא ברור לו שלא עושים וככה לא מתנהגים אני מוצאת את עצמי כמחנכת אותו אני בנאדם עם ביקורת עצמית גבוהה שמנסה לרסן את את עצמי אבל כול פעם שזה קורה הוא עושה משהו והורס את הכול לדעתי אימו גם להשקיע מספיק בחינוך שלו או שהוא בנוי לשגרה רטונית ואני בדיוק ההפך לצאת להתאורר קורה פעם ב.. כי הוא כול הזמן עייף מהעבודה ולימודים ואנחנו רבים על זה כול הזמן וגם שאומרים לו ביקורת בדרך טובה הוא אומר טוב הבנתי וחוזר שוב על אותה טעות בצורה אחת וחוץ מזה הוא אומר נתקן נתקן יש סכוי שהמצב ישתנה או יחמיר יותר עם הזמן ??? מה עושים כדי שהקשר ישתנה או ?? שאיאפשר לתקן ממש מיואשת אין לי כסף לטיפול זוגי ולא בטוחה אם להישאר או להפריד

לשרלי שלום לא כל כך הבנתי למה את איתו, זה נראה שאת לא נהנת מהקשר. תנסי לחשוב ולכתוב לי מה היתרונות , למה את ממשיכה את הקשר לחשוב שפעם תתקנו זאת לא סיבה להיות ביחד הדרך להבין היא לחשוב על מה טוב, יש טוב? ואם לא אז השאלה איך ממשיכים הלאה עירית

22/06/2009 | 08:36 | מאת: שרלי שוב

הקשר הולך קשה אבל בסה"כ הוא בנאדם חרוץ ,בנאדם מסורתי, בעל שאיפות בחיים , לומד עובד, אכפתי בדר"כ קשוב אלי ,ותומך ,אוהב לטיייל כמוני לפעמים עצלן , ולא רק שזמן האחרון התנהגתו התפכה לגמרי מה שטוב בקשר הזה שזה קשר אחר שהיה לי איי פעם הוא החבר הרציני שלי חוותי איתו הרבה דברים יחד רגעי שימחה וכאב שהוא תמך בי והיה איתי שהייתי צריכה אותו יחד עם כול זה קשה לו להתמודד עם כעסים והוא פשוט בורח מה עלי לעשות דברתי איתו זה יכול להשתנות אם אדבר איתו.??..הכוונה שאם אני נותנת לו ביקורת בונה הוא לא מתמודד.??? וחץ מזה אני איתו כי יש מלא בחורים זבל בחוץ והוא בנאדם טוב באמת !! אני לא יודעת אם להשאר איתו כי קשה לי לדעת איך ניסתדר אז תומרי לך כיצד ליישר קו בקטע של הפערים הכהו רבים בנינו .??? האם הוא יכול להיות יותר בוגר ,ויותר ידע להתמודד עם כעסים ?? וכמובן יותר אנרגיטי הוא בזמן האחרון לא אוהב לצאת לבלות ??? וגם אחד כזה מפונק זה משפיע כול דבר שיעשו בשבילו ??? זה מהחינוך של הבית .? איך אוכל לעשות את המעבר שהוא יתבגר ויהיה פחות עצלן ויוזם , כי לפעמים זה קשה גם כול דבר להדריך אותו מה עלי לעשות כדי לבחון ברמה של יותר לעומק את הקשר מלבד דיבורים כי זה לא צד חזק אני רוצה מעשים איך ניתן יהיה לבחון אותו ולראות שאם אתן לזה צאנס זה ישתלם ??

14/06/2009 | 09:38 | מאת: עדי

בני בן 24 מזה כ- 5 שנים לאחר שרות צבאי(רגיל) חלה בדיכאון. אובחן ברמ"בם כסובל מהפרעת הסתגלות עם מאפיינים דיכאוניים והפרעת אישיות נרקסיסטית. לא נוטל תרופות פסיכיאטריות כי בעבר הן הזיקו לו. לא יוצא מהבית בעקבות מה שחשבנו מעי רגיז כבר שנה וחצי. בהמשל בחודשים האחרונים הוא אובחן כחולה ב"קרון" מחלת מעיים כרונית. מטופל תרופתית . הבעיה - לא מוכן לצאת מהבית בכלל!!! לא מוכן להקשיב. היה אצל פסיכולוגים כשעוד יצא מהבית. החליף הרבה כי הוא ביקורתי ומאד שלילי לאנשים. קיבל פסיכאטר פרטי הביתה וגם אותו העיף. הוא בחור אינטליגנטי בוגר 5 יח' בגרות בתחום תקשורת . רצה ללמוד פסיכולוגיה. לא יוצא. לא חברים. תמיד זעוף. בקשר יותר טוב עם האבא שממפנק אותו. אני מרגישה אנטי מאד. המליצו לנו לעזוב אותו וכשהוא ירצה הוא ינסה לבד. אבל איך שזה נראה היום הוא ירקב בבית. אני על סף התמוטטות. מטופלת בתרופות. נוסף לכל הצרות פשטנו רגל ואנו על סף עוני. הוא גם לא נותן לנו לעזור. מה עושים לדעתך??????? תודה עדי

לעדי אני מבינה את המצוקה שלך זה מאד קשה וגם יוצר הרבה דילמות, מה נכון לעשות האם לעזוב אותו או לעשות משהו לדעתי ההורים צריכים לקבל ייעוץ במחשבה מה ניתן לעשות בבית שאולי יעזור להזיז משהו, סיכויי ההצלחה לא מאד גבוהים אבל נראה לי שזה הדבר הנכון לעשות. בנושא הכלכלי מגיעה לו קיצבת נכות, ברור לי שהוא לא יסכים ללת לועדה בביטוח - לאומי, אבל אפשר לבקש שהועדה תגיע הביתה, לשם כך צריך מכתב מפסיכיאטר על מצבו, אני מבינה שהיה פסיכיאטר מעורב אז אפשר לפנות אליו. וצריך למלא טפסים לבקשת נכות כללית במוסד לביטוח-לאומי דבר נוסף הוא ייעוץ עבורך על מנת שתצליחי להתרחק רגשית לפחות במעט אני יודעת שזה מאד קשה, אבל ניתן למצא דרכים להקל אפילו אם זה רק באופן חלקי. עירית

10/06/2009 | 23:52 | מאת: שואלת

החלטתי סופית לא להצטרף לבעלי לאירועים המזמינים את שנינו לאנשים שרק מתייחסים לבעלי, מדברים איתו, ושיש להם תקשורת טובה מאחר והם גם חברי ילדות שלו וממני מתעלמים חוץ מהמילה שלום שאומרים לי אין בינינו כלום.נותנים לי יחס כמו שנותנים לבובה בחלון ראווה. למרות שניסיתי ליזום שיחות, איני רואה פידבק, אני פגועה מעל הראש, מרגישה זלזול , לא רצוייה ... לכן, החלטתי שבעלי ילך לבד לאירועים של אנשים כאלו. מה דעתך ותודה.

שלום השאלה היא איך בעלך מרגיש בקשר לזה, ואיך זה ישפיע על היחסים שלכם מאחר ואת פגוע ממצב זה, יש אפשרויות נוספות לפתור זאת. לדבר עם בעלך על הרגשתך ולהחליט יחד איתו לאיזה אירועים חשוב שגם את תגיעי, ובהם הוא יהיה מוכן לדאוג לשתף אותך לפנות אליך ולדאוג שתרגישי יותר שיתוף , שיעזור לך להיות חלק מהפגישה והשיחה. עירית

09/06/2009 | 00:57 | מאת: תמרה

שלום רב,אני בת 20, ואיתי בבית גרים אמא ואבא, אחותי החיילת 19, ותאומים בן ובת בני 17. אני פונה בבקשה לעזרה או ייעוץ. אימי היא אדם לא פשוט לחיות איתו. ככה אני מרגישה, גם אחיות שלי וגם אבי. היא רוב הזמן חולה במחלות כרוניות, אין לה שמחת חיים, היא לא יוצאת כלל, אלא אם כן זה אירוע משפחתי שהיא מרגישה בו מחוייבת. יש לה חברה אחת טובה שהיא שכנה שלה, ואת בת דוד שלה שאיתה היא מדברת המון!. מזה שנה היא לא עובדת כי חלתה מאוד. אנו בבית מנסים לתמוך בה ככל האפשר בזמני מחלה, אך גם כשהמחלה חולפת המרה השחורה נותרת. הקשר בין אמא לאבא הוא איום, אין בינהם תקשורת כלל, אלא אם הם צריכים משהו אחד מהשני. הם טורחים לגדף זה את זו באוזנינו(הילדים). בנוסף, נראה שהוריה של אימי, סבא וסבתא שלי, הם כל עולמה של אימי. הם תמיד היו בעדיפות ראשונה. הטיפולים הרפואיים שלהם והטיפול בהם תמיד במקום ראשון, לאורך כל השנים. אבא שלי תמיד הבחין בכך וטרח להעיר על זה, אך ללא הועיל. בקיצור מה שאני רוצה להגיד, שקשה לי ולכל המשפחה לחיות ככה. יש לציין שהיא תמיד שם בעת צרה, וצרה של כל אחד. היא לא מחמיצה הלוויות, אזכרות, וניחומי אבלים! וגם אם אנחנו הילדים שלה צריכים עזרה היא תהיה שם תמיד. אך זה לא מספיק!! היא נוטה לדכא את הרוח ולא לרומם! עוד, עם אבי אנחנו בקושי מתקשרים, הוא לרוב עובד. אשמח לקבל ייעוץ קל לגבי ניווט הדברים...

תמרה שלום אני מבינה שקשה לך בבית ושלמרות שאת בת 20 את עדיין צריכה את עזרת ההורים ורצה לקבל התייחסות מאמא והכרה בצרכים שלך, שה מובן וטבעי אבל כנראה עקב המצב בבית לא כל כך אפשרי. אם אמא מקשיבה לך יתכן ואפשר להמליץ לה לטפל בדכדוך שלה עם על ידי טיפול תרופתי או על ידי שיחות. האפשרות הנראת לי יותר מעשית היא לטפל בעצמך, לדאוג שיהיו לך חיים משמעותיים לטפח קשרים חברתיים, ואם אפשר גם להתייעץ עם מטפל. להערכתי את צריכה שהבית לא יהיה המקור העיקרי לקבלת חיזוקים ומשמעות, אני יודעת שזה קשה אבל זה עשוי לתרום.

08/06/2009 | 20:45 | מאת: שרלי מודאגת

שלום רב אני בחורה בת 26 הורי סובלים מקשב וריכוז עישתי איבחון דדקטי ואני הייתי בכיתה מקדמת בכיתה ה ו מה שגרם לי לפערים משמועתים לפני כן הייתי בכיתה רגילה ובלימודי מתמטיקה ובאנגלית לאחר השנתיים הללו המורה גילתה שאני לא מתאימה למסגרת הזו והעבירה אותי למסגרת הרגילה איך עדין היו פערים ולא הושלמו עד לכיתה י שבא סגרתי את כול הפערים עשתי איבחון ונמצא שיש לי הפרעות קשב ריכוז שאלותי המרכזיות הם ובבקשה עני לי על כולם 1. מהי הפרעת קשב וריכוז?? 2. כיצד ניתן להימודד איתה אם ההפרעה הזו.?? 3. האם רטלין עוזר .?? 4. האם יש אפשריות נוספות מלבד רטלין שעוזרות ?? 5. מהו מבחן טובה .?? ומהו בודק ??? האם איבחון דדקטי יכול לתת מידע לגבי המצב הזה ??? 6.האם הענין שמבוא כאן יכול להיות חמור יותר .??? ואף הענין של הלחץ שמבוא למטה ..??? רציתי לדעת משהו חשוב ועיקרי אני עשתי לפני שנתיים עישתי בחינות בגרות אך ההשגים שלי נמוכים מין ההבנה שלי הבעיה המרכזית שמשפיעה על ההשגים זה לא הקשב והריכוז כי אני מאוד מאורגנת ומסודרת מתחילה דברים עד הסוף אין לי קוצים בתחת הבעיה היא לחץ מבחינות ממש לחץ חרדה שמלווה אותי בזמן הבחינה אני בלחץ במבחן עצמו ומגיעה בלאק אוט ורושמת את התשובות בצורה מבולגנת ללא סדר מרוב הלחץ ובמחשבות שליליות ודימוי עצמי נמוך ויא טעתי כאן וכאן אני רוצה להבין מה לעשות ?.?????? 6.איך להגיד למבחן רגועה .??? 7. האם יש קשר בין התחושות הללו והבילבול ולחץ להפרעת קשב וריכוז...ץ.<.?. אני מאוד מרורכזת בבחינה אני פשוט לחוצה וזה משפיע על הריכוז שלי מה יהיה הציון , האם תשובה נכונה , האם אספיק לעשות את הבחינה , ומה שבאמת קורה שאני לא מספיקה לעשות את הבחינה מלחץ האומנם קבלתי תוספת זמן מה עלי לעשות בהקשר לכך .??? זה קשור ללחץ להפרעות קשב וריכוז ?? וכיצד להרגע לפני בחינה .??? ולאחריה ואיך להספיק לחשוב מחשבות אחרי הבחינה כמו " יכולתי לכתוב ככה אוף לא כתבתי " או "אוף שכחתי את זה .... "איך שכחתי את זה " ידעתי שזאת התשובה" , וכ"ו איך אני מגיעה למצב אחרי המבחן מה שהיה היה ולא מכניסה את עצמי ללחץ נוסף .?? איך להירגע אחרי המיבחן ?? ולפניו .? ומבחן עצמו ??? וכיצד ניתן להרגע ההשגים שלי נמוכים למרות שבקלות אני יכולה להגיע לציונים גבוהים ואני יודעת .??? אני אשמח לקבל את המידע הדרוש אודות הלחץ ראשית !!!!!!!! וגם על הפרעת הפרעת קשב וריכוז.!!!!!!!!1 האם יש קשר בין שניהם!!!!!!!!

09/06/2009 | 14:07 | מאת: עירית וגנר

לשרלי שלום נראה לי טוב שעשית איבחון עכשיו את יודעת שיש לך הפרעת קשב וריכוז, יש ספרים טובים המתארים ומסבירים את התופעה ואיך אפשר לטפל בהלמשל הספר מריטת עצבים שכתבו דר' אדוורד האלוול ודר' ג'ון רייטי, אני מאד ממליצה לך לקרא, בודאי גם האינטרנט יש חומר רב על ההפרעה. אנשים רבים סובלים מהפרעה זאת ובכל זאת מוצאים את הדרך לתפקד טוב, כך שלא צריך להתייאש. לנושא של ריטלין חשוב להתייעץ עם נורולוג או פסיכיאטר, בנוסף לריטלין יש גם תרופה בשם קונסרטה, אבל על זה צריך להתייעץ עם רופא, אנשים רבים מדווחים שזה עוזר. מבחן טובה הוא מבחן שעושים פעם בלי ריטלין ופעם עם ריטלין על מנת לבחון האם הריטלין עוזר, ואם מקור הבעייה היא אכן בקשב. יתכן שנוסף את גם סובלת מחרדת בחינות שיכולה להיות קשורה וגם נפרדת. לנושא חרדת הבחינות אפשר ללכת לטיפול אצל מטפל העובד בשיטה ההתנהגותית קוגנטיבית ויש גם ספר טוב שאת יכולה להעזר בו הספר הוא- בוחרים להצליח בבחינות נכתב על ידי דר' ניר עישר ועפרה מירון ליכטר. אני מבינה את התיסכול שנגרם לך מההרגשה שאת יכולה להצליח יותר, כמובן שזה רק מלחיץ יותר, יש שיטות הרפייה שאפשר ללמוד ויש אפשרות לעשות עבודה קוגנטיבית. כדאי להתייעץ עם מטפל מאחר וקשה לעשות הכל לבד מקווה שלא הצפתי אותך בעודף אינפורמציה בהצלחה עירית

במקום לקבל עזרה כמו שצריך קיבלתי זבנג מאוד ל אנעים ואני אפילו לא יודעת מי הלך והתקשר לרווחה במקום מגוריי והלשין עליי במקום לעזור לי בזמן האחרון אני כתבתי כאן בעיה שלי במקום לקבל עזרה זה מה שקיבלתי כואבת מוצפת ולא רוצה כלום רק כעס אז אנא לכל בעלי המקצוע של הפורומים של דוקטורס אם בא לכם להרוס את חיי עשו זאת בדרך אחרת בבקשה ולא להלשין עליי לרווחה ממש לא . אז תכתבו שאתם לא עוזרים לי אבל ללכת ולהלשין עליי היי עד כאן . נכון יש לי בעיות ואני זקוקה לעזרה מידי פעם אבל מכאן ועד הלשנה היי יותר מידי בשבילי ורק לידיעה ה רווחה של עריית כפר סבא לא עוזרת לי לא עזרה לי חוץ מאיומיים הפחדות וטרור נפשי שום דבר הלכ זה בכסף הפרטי שלי אז מה לעזזאל עשיתם בזה????????? אז תודה על העזרה שלכם ממש תודה סליחה על הכעס שלי לא מגיע לך את נפלאה אבל אני כואבת אם לא רוצים לעזור לא צריך להרוס ממש כך.

לתור שלום אני מבינה שאת פגועה וכועסת אבל האמת אני לא מבינה מה קרה. מי הלשין? ועל מה מדובר? עד כמה שאני יודעת, ובטוח שזה מה שאני עושה, אני רק עונה לאנשים ששואלים לא מתקשרת לאף אחד, וגם אין את הפרטים שלך וגם לא צריך אותם התשובות ניתנות על פי השאלות בלי ידיעת הזהות של השואל. עירית

27/05/2009 | 13:24 | מאת: מ.יעקובי

אני סובל מפוסט טראומה ומטופל ברסיטל מירו ודפלפט ..אני חושש כי שמה ישללו את רשיון הנהיגה שלי . בעקבות הדיווח לצבא ופרופיל 21 קיבלתי זימון למכון לבטיחות בדרכים . עברתי את הבדיקות שם שהיו די בסדר הצהרתי שאני זקוק לאוטו ולמעשה יש לי אוטו על שמי ובנוסף לא היו לי בעיות תנועה ,הבעיה שהם רוצים מסמך רפואי מהרופא המטפל . הרופא המטפל רשם בממצאים : האטה פסיכומוטורית ,ריכוז שמור, אפקט דכאוני , חשיבה מאורגנת ,בתוך החשיבה - חוסר אונים חוסר בטחון דמוי גוף ירוד דמוי עצמי ירוד . אין מחשבות שווא או מחשבות אובדניות . תפיסה תקינה ובוחן מציאות תקין . האם סעיפים אלו בממצאים על סמך בדיקת הפסיכולוג במכון לבטיחות בדרכים עלולים להוות עילה מספקת לשלילת רשיון הנהיגה שלי ? האם סעיפים מעין אלו מצדיקים שלילת רשיון נהיגה או האם אנשים שהיו להם גם אותם הסעיפים נשלל מהם רשיון הנהיגה ?

שלום למ. יעקובי להערכתי אין עילה מספיקה לשלול את רישיונך, במיוחד גם לאחר שעברתה את המיבדקים אבל כדאי לשאול את הרופא מה הוא חושב שיקרה בעקבות מה שהוא כתב מקווה שרישיונך יאושר עירית

25/05/2009 | 23:33 | מאת: גילה

הוזמנו לאירוע מסויים. אמנם הצלחנו לאחל מזל טוב להורי החתן ולחתן (המסיבה היתה בבית פרטי), אך נדהמנו לראות שהורי החתן (אלו שהזמינו אותנו לאירוע) מקבלים בשמחה כל מוזמן שהגיע, ונתנו לכל אחד תשומת לב, היו כ-60 זוגות, אני ובעלי היינו כמו אויר. הם לא נתנו לנו שום תשומת לב מינימלית ולא ישבו לידנו אפילו לשנייה, רק התייחסו לאחרים, ולא עשינו להם כל רע בחיים. ישבנו מספר דקות , הרגשתי לא רצוייה, וכשהתחלנו ללכת, אפילו האיש לא טרח להגיד, תישארו קצת, מה קרה שאתם כבר הולכים, שום דבר. רק, "שמחנו שבאתם", אני החלטתי לא לבוא לחתונה של בנם. האבא של החתן הוא חבר של בעלי, הרי לא היו כל כך הרבה אנשים, מדוע לאחרים אפשר להתייחס ולנו להתעלם. אני מאד פגועה, הופתעתי, והחלטתי סופית לא לבוא לאירועים שלהם יותר.מה דעתך על הנ"ל ותודה.

לגילה שלום אני מבינה את הפגיעה שלך אכן לא נעים להרגיש כך, אבל האם את בטוחה שכל 59 הזוגות קיבלו יחס שונה מכם והאם ראו שאתם הולכים אולי לא ממש הבחינו בכך על פי התשובות לשאלות אלה את יכולה להחליט האם להשתתף בעתיד בארועים שלהם עירית

17/05/2009 | 16:51 | מאת: דן

כמה זה הסיוע היום לשכר דירה של משרד השיכון לזכאים ?

לדן שלום הסיוע בשכר דירה הוא כ- 650 ש"ח לחודש עירית

17/05/2009 | 16:50 | מאת: דליה

למי פונים במקרה של בעיות כלכליות קשות ?( חובות לבנקים וכו') יש איזה משהו ציבורי/פרטי עמותות שעוזרות במקרה הנ"ל ? הכוונה זה לסיוע כספי לא משפטי

לדליה לצערי לא ידוע לי על גוף העוזר בכספים, אפשר לפנות לשירותי הרווחה במידה ויש גוף כזה הם בודאי ידעו עירית

09/05/2009 | 14:21 | מאת: ליטל

אני נמצאת בתקופה לא קלה בחיי, קודם כל אני מלאה בחובות על הלוואות כרטיסים חוץ בנקאיים הגעתי לסכום לא נורמלי, אני מרגישה שאני חיה בין השמיים לארץ מהלחץ הזה, כי רוצה לשלם הכול ,לא הגעתי לעיקולים החזרות פשוט מתמרנת ,אני פוחדת שמהלחץ אקבל התקף לב.אני לא רוצה עזרה,אני פשוט רוצה מקום אחד לקבלת הלוואה גדולה על מנת לחיות בנוסף אני רווקה בת 40 ובגלל חוסר כספי לא יוצאת ולא מתקדמת בחיי,האמת אני בלחץ נוראים מה לעשות עם החיים,קשה לי לתפקד. אני בלבטים נוראיים ,אשמח לעזרה

ליטל שלום אני לא מומחית לנושא הכלכלי , אבל את זה אפשר לברר בבנק, בנוסף נראה לי שאת זקוקה לכלים להתמודד עם הלחץ ואולי גם לכלים לאיך מסתדרים עם תקציב נתון, אני יודעת שזה מאד קשה אבל אין בררה צריך לחיות ממה שיש לנו, את לא כותבת האם את עובדת, האם יש בני משפחה שאולי יכולים לסייע אפשר לפנות לשירותי הרווחה לקבל סיוע וייעוץ או לעו"ס בקופ"ח אם תכתבי לי יותר פרטים אני אנסה לענות לך באופן ספציפי יותר. עירית

10/05/2009 | 12:57 | מאת: ליטל

הי עירית,תודה על תגובך,אני כן עובדת,למשפחה אין יכולת לעזור, אני מאוד רוצה לעזור לעצמי ולהתחיל מחדש,עברתי בין הבנקים אבל אף אחד לא יכסה הלוואות של בנקים אחרים,אני זקוקה לסדר מחדש כמו שאלון גל עושה, אני במועקה ענקית,ממש מיואשת, לגבי סיוע לא יודעת אם מגיע לי כי זה בדכ לבעלי משפחות או חד הוריות אני חושבת.אשמח לתגובתך בעניין

08/05/2009 | 11:27 | מאת: יגאל

מה עושים במקרה של בעיות כלכליות עם בנקים והוצל"פ לאנשים עם מצב סציואקונומי נמוך ? יש סיוע משפטי או כלכלי עם עמותות ?

ליגאל שלום עד כמה שאני יודעת יש את שי"ל ליד שירותי הרווחה בכל עיר, בנוסף יש את הסיוע המשפטי של משרד המשפטים בת"א יתבן שאפשר לפנות גם לעמותת ידיד אבל אני לא בטוחה , שווה לנסות בהצלחה עירית

05/05/2009 | 12:42 | מאת: חוקרת

יש לי חבר שאני מאוד אוהבת ומכבדת, הקשר שלנו מאוד טוב והכימיה מעולה מה שקשה היה למצוא עד עכשיו,בעקרון בקשר שלנו אין בעיות אבל אני מוטרדת לאחרונה כי בעבר היה לו התקף פסיכוטי והוא היה מאושפז ובשקום חצי שנה,שנינו צעירים אני בת 25 והוא 24,אני רואה שלפעמים הוא חושב יותר מידי ומתנתק מהמציאות גם בסקס הוא לא ממש מקשיב ויש לו טנודות במצבי רוח, עומנם לא קיצוניים וזה לא מפריע אבל אני חוששת שבעתיד זה יהרוס,חשוב לי לדעת האם יש מצבים שהתקף פסיכוטי לא יחזור לעולם גם ללא כדורים?האם הכדורים האלא פוגעים בגוף ואם יש סיכוי שהוא יצא מזה בכלל?אני יודעת שזה תלוי במקרה, אני שואלת באופן כללי אם יש מצב לזה מזה לגמרי ומה אפשר לעשות כדי לא להגיע למצב כזה שוב גם ללא טיפול תרופתי?

לחוקרת שלום אני מבינה שאת מוטרדת עקב ההתקף הפסיכוטי שהיה, קשה מאד לתת תשובות, יש הרבה אי ודאות בנושא , יכול להיות שזה לא יחזור ויכול להיות שאם יהיה לחצים בחיים, ויש הרבה פעמים לחצים בחיים זה יחזור. האם הוא לוקח תרופות היום והאם הוא בטיפול, אם יש טיפול ניתן לערוך פגישה עם המטפל ולשאול איך הוא רואה את המצב, זה כמובן רק במידה והקשר שלכם רציני. אני מבינה שהקשר טוב ומספק ולכן כדאי לשקול את הדבר ברצינות ולתת מקום לדברים הטובים שיש לכם. עירית

04/05/2009 | 22:12 | מאת: יעל

חברו של בעלי שמע שחליתי (כמובן נרפאתי), ממשיך לגלות התעניינות לגבי למרות שבעלי כבר אמר לו שאני כבר נרפאתי.כל פעם שואל לשלומי. כשרואה אותי מרחוק ברחוב, מדווח לבעלי (כשפוגש אותו): "ראיתי עכשיו את אשתך", מה זה נותן לו, מה זה אומר עליו, האם סתם להרשים את בעלי שכאילו "מתעניין בי"?? להראות שהוא אנושי??, כי אני לוקה עם החבר הזה בחוסר תקשורת היות ואני טיפוס יותר סגור ומופנם ובעלי מאד חברותי. מדוע חייב לדווח לו כל פעם שרואה אותי ומה יוצא לו מיזה שכל פעם דורש לשלומי למרות ששמע כבר שאני בסדר?? מה דעתך? ורב תודות.

יעל שלום אני לא יודעת מה יוצא לו מזה ההשערות שלך יכולות להיות נכונות, זה נראה לו אנושי, איכפתי . השאלה המעניינת היא מדוע זה חשוב לך, מה זה עושה לך? עירית

04/05/2009 | 09:47 | מאת: שרלי שוב

אני וחברי לחיים מזה שנתיים לא יכולים להרשות לעצמו לגור יחד כדי לבחון את הקשר יותר אז כיצד ניתן לבחון אותו לפני הנישואין ?? אם שווה או לא וחוץ מזה חברי מבא מבית של פינוק יותר מידי בן 26 ומפונק מידי ממעממד גבוה ואני ממעמד בינוני ומטה הוא התרגל למקלחות 4 פעמים ביום וכול יום אמא מבשלת לו דואגת לו לכבסות לאוכל וכול דבר לקחת לו להביא לו לא שוטף אחריו כלים ולא מפנה פשוט שיח סעודי לא שואל מה מותר ומה אסור חסר גבולות האם אפשר לרסן אותו ושנות את ההתנהגות הזו ??? והאם יש סכוי שישתנה בדפוסים המגעילים האלה ...?. והאם זה זוגיות שכזו שאחד מפונק והשני אינו מפונק תוכל להיסתדר .?? והאם מקום שלא שמהמעמד גבוה והשני מקום נמוך יש סכוי שזוגיות כזו תתסדר.? איך אפשר להגיע לעמק השווה .? והיסתדר שיש כול כך הבדלים .?? מבלי לריב וסכוי שישנה בגיל כזה ואין לי כסף לטיפול זוגי והשכרת דירה לבדיקת היחסים העמדה שלו בענין שהוא מוכן להשתנות ויעשה הכול בשביל הקשר הזה הוא מוכן שיהיה שיון ושאנחנו נעשה את הדברים במשותף יחד עם הסכמות של שנינו ונתינה יחדו אבל בשטח אצלו בבית זה לא קורה אז אמרתי לא תוכיח קודם את עצמך בבית אז הוא אומר לי שבבית שלנו הדברים יראו אחרת וכי הבית שלנו שלי ושלו יותר חשוב לדעתו ושאני חשובה לו אף יותר הוא למשל התחיל להזיז את עצמו בקטע של דיאטה בזכותי למענו אבל זה היה תהליך מורט עצבים לקח לי שנה לשכנע אותו בנוגע לחישבות הזאת או למשל ולא היה מספיק משתף אותי בדברים מסתיר ממני כיום הוא משתף אותי אבל אני רואה שעדין שקה לו לספר לי דברים שעושה איתי במשותף מקבל איתי החלטות אבל לעיתים הוא גם אמפולסבימה לעשות עם הפזיזות הוא עושה המון טעיות ואח"כ מצתער על זה מה עושים ?? או למשל היה יוצא בהערות מעליבות והיום הוא כבר לא עושה את זה השנוי נראה לי מפחיד אותו הוא פשוט לפעמים חסר ביטחון ועוד שבחורה תגיד לו מה לעשות ממש קשה לא עם העבודה הזו בסה"כ אני רוצה לבנות מערכת יחסים נורמלית הוא בסך אומר גם אני בנאדם ועושה טעיות ואני יעבוד אליהם תעמידי מאחורי ותחזיקי אותי וזה יבוא ואני כן מאחוריך רק שזה לוקח לא הרבה זמן ולפעמים הוא אומר בבית שלנו אני יעשה הכול וגם יש דברים שמנסה ומשתדל ויש שלא מסוגל כמו נקיון בבית של אמא שלו הוא לא יעשה ותודה לך

לשרלי נראה לי שאת די יודעת איך הקשר שלכם מתנהל, כנראה שהוא מעוניין בקשר ומוכן להשתדל, אבל יש את האישיות הבסיסית ואני לא בטוחה שזה קשור רק לפינוק או הבדלי מעמדות , אני לא מבינה מדוע אתם לא יכולים לגור ביחד, את אומרת שהבחור בא ממשפחה עמידה, וגם אם תתחתנו תצטרכו לגור בדירה משלכם, אז מה ההבדל, או שאת מתכוונת להחתונה תיהיה בעתיד. לסיכום נראה שהוא מוכן להשקיע אבל לא נראה לי שזה יהיה קל, חשוב להבין האם את אוהבת אותו, ומה הדברים הטובים שאת מקבלת מהקשר. עירית

03/05/2009 | 14:09 | מאת: שרלי

אני וחברי לחיים מזה שנתיים לא יכולים להרשות לעצמו לגור יחד כדי לבחון את הקשר יותר אז כיצד ניתן לבחון אותו לפני הנישואין ?? אם שווה או לא וחוץ מזה חברי מבא מבית של פינוק יותר מידי בן 26 ומפונק מידי ממעממד גבוה ואני ממעמד בינוני ומטה הוא התרגל למקלחות 4 פעמים ביום וכול יום אמא מבשלת לו דואגת לו לכבסות לאוכל וכול דבר לקחת לו להביא לו לא שוטף אחריו כלים ולא מפנה פשוט שיח סעודי לא שואל מה מותר ומה אסור חסר גבולות האם אפשר לרסן אותו ושנות את ההתנהגות הזו ??? והאם יש סכוי שישתנה בדפוסים המגעילים האלה ...?. והאם זה זוגיות שכזו שאחד מפונק והשני אינו מפונק תוכל להיסתדר .?? והאם מקום שלא שמהמעמד גבוה והשני מקום נמוך יש סכוי שזוגיות כזו תתסדר.? איך אפשר להגיע לעמק השווה .? והיסתדר שיש כול כך הבדלים .?? מבלי לריב וסכוי שישנה בגיל כזה ואין לי כסף לטיפול זוגי והשכרת דירה לבדיקת היחסים

לשרלי שלום את מעלה שאלות חשובות, ורצוי לבדוק את הדברים לפני שמתחתנים. אפשר להתחיל מלדבר עליהם- איך הוא חושב יראו החיים שלכם לפי התשובות והיכולת לשנות את התנהגותו כרגע גם אם אתם לא גרים ביחד תדעי האם יש סיכוי. יש זוגות הבאים ממעמד שונה ומוצאים את הדרך להסתדר. לא ברורה לי העמדה שלו לגבי הטענות שאת מעלה אם תכתבי גם איך הוא רואה את הדברים אולי תיהיה לי תשובה או כוון. עירית

30/04/2009 | 21:46 | מאת: אורלי

הנני אם לבן חולה סכיזופרניה בן 33 הוא נוטל כדורים "סוליאן" אך מעבר לכך מסרב בתוקף לקבל כל עזרה, אינו מוכן לשוחח עם עובדת סוציאלית או פסיכולוג הוא אינו עובד,מתבודד,ללא חברים,ניסיתי להציע לו להשתלב בחברה עם אנשים במצבו כמו אנוש אך דחה זאת על הסף, אני מבקשת לשאול האם יש באפשרותי בדרך כלשהי להביאו למצב שישתף פעולה בתודה אורלי

לאורלי שלום אני ממליצה לך לפנות לאנוש ולקבל ייעוץ אולי תמצאו ביחד דרך איך להביא את הבן לשירות מתאים לאנוש יש מרכזי יעוץ למשפחות הטלפון של מרכז אנוש הוא 03 5400672 עירית

30/04/2009 | 13:04 | מאת: מיכלי

שלום,אובחנתי לאחרונה כבעלת אישיות גבולית.מצאתי כי טיפול דיאלקטי התנהגותי הוא היעיל ביותר לצורך שיפור איכות חיי.יצרתי קשר עם מטפלת מקסימה אך הטיפול כל כך יקר .הוא נמשך כשנה שלמה ודורש לעיתים מפגשים דו שבועיים,בעיקר בשלב רכישת המיומניות,מה שמייקר אותו אף יותר. לראשונה בחיי אני מבינה בדיוק את הקשיים שלי והסבל ומצליחה לקרוא לכך בשם אך הסיכוי שלי לחיות חיים מאוזנים תלוי בטיפול כה אקסלוסיבי ויקר. אני מנסה דרך קופת החולים אך הרבה אנשים כלל לא מכירים את השיטה. האם מישהו מכיר מסגרת ציבורית שתומכת בטיפול זה? תודה מראש

למיכלי אפשר לפנות לקופ"ח ולשאול לגבי רשימת המטפלים , יש אפשרות לקבל טיפול בקלינות פרטיות דרך קופ"ח בתשלום נמוך יותר בכללית מושלם התשלום הוא 160 ש"ח. עירית

25/04/2010 | 04:07 | מאת: בורדורליינית

הנני מאזור ירושלים ומחפשת בנרות מטפלת מקצועית ומוסמכת בשיטה דיאלקטית התנהגותית ומומחית בהפרעת אישיות גבולית. תודה

אי סובל מ PTSD בעקבות תאונת עבודה שעברתי ,, אני נוטל פאקסט 3 ליום ,מירו 1 ליום ,דפלפט 1 ליום . בעקבות שחרור ממילואים בעקבות זאת . זומנתי לבחינת כשירות נהיגה היות ויש לי רשיון נהיגה . עשיתי את המבחנים במכון ונאמר לי שהתוצאות היו בסדר . אך המכון רוצה פירוט מהרופא המטפל - סיכום רפואי ופירוט לגבי הטיפול הרפואי שאני מקבל . רציתי לדעת האם העובדה שאני עדיין מטופל אצל פסיכאטר ולוקח את התרופות האלו אזי רשיון הנהיגה שלי צפוי להילקח ממני ? האם תרופות מסוג אלו יכולים לשלול ממני את הזכות לנהוג ?

ליעקב שלום זה תלוי בחוות הדעת הפסיכיאטרית , אם זה יהיה בכוון חיובי אז כנראה שיהיה לך רישיון. עירית

שלום רב, אני צריכה עזרה דחוף. אמא של אלמנה בת 60, גרה לבד. הבעיות אצלה הם בכל מה שקשור להיגיינה וניקיון, הן היגיינה אישית והן בכל מה שקשור לניקיון הבית. היא אוגרת ואוגרת חפצים וכל מה שאפשר, לא מרבה לנקות את הבית עד כדי מצב שהשכנים מתלוננים על ריח חריף שיוצא מהבית, על ג'וקים וזה רק גורם לה לריב יותר עם השכנים. אנשי שירות למיניהם שמגיעים לא מוכנים להיכנס ולתקן את הדרוש תיקון. לפני כשנתיים הבאנו חברת ניקיון שתפנה את כל ה"זבל" שנאגר בבית, הבית היה במצב מאוד לא טוב וזה בנוסף ל-2 כלבים וחתול שנמצאים בבית כל היום (היא לא מוכנה למסור אותם כי כך היא לא מרגישה לבד). חברת הניקיון גבתה המון כסף כי הבית היה במצב איום ונורא ואני חוששת שבקרוב נגיע למצב הזה שוב. איש שירות שהיה לאחרונה בביתה אמר לה שהוא יפנה למשרד הבריאות אם זה יהיה המצב בפעם הבאה שהוא יבוא שוב, ואני חוששת ממה שיקרה. יש לציין, כי היא לא מבינה את חומרת המצב. כל מה שמנסים לעשות ולהגיד לה לא עוזר. האם יש דרך לתקן בגילה את המצב? אשמח לתגובה דחופה ועזרה בעניין. תודה רבה,

לטליה להערכתי היא זקוקה לטיפול פסיכיאטרי, יש תרופות וטיפול התנהגותי שעשויים לעזור, צריך לשכנע אותה ללכת לפסיכיאטר. לאחר שתסדרו את הדירה שנית והיא תקבל טיפול, להקפיד שלא תמשיך לצבור ולאסוף, לעזור לה באסרטיביות ולא לאפשר למצב לחזור. אני יודעת שהצעתי לא קלה לביצוע אבל להערכתי כך ניתן לפתור את הבעייה. עירית

25/04/2009 | 20:21 | מאת: E

אם מישהו שנמצא בדיור מוגן ורוצה לשכור דירה אז הוא צריך אישור מהחברה של הדיור המוגן (החוזה שלו שם מסתיים בקיץ) שהתקופה שלו במסגרת השיקומית הסתיימה או מספיק שהוא יביא את החוזה כדי לקבל סיוע בשכר דירה ששם רשום מתי נגמר החוזה ?

לא כל כך הבנתי, האם החוזה מסתיים אבל הקשר עם הדיור המוגן ממשיך, או שמדובר בשכירת דירה באופן עצמאי. כדאי לשכור דירה באופן עצמאי ולקבל את ההשתתפות של משרד השיכון, צריך תעודת זכאות וחוזה על דירה. בכל אופן אני ממליצה להתייעץ עם העו"ס בדיור המוגן עירית

23/04/2009 | 01:01 | מאת: חגיגה

שלום רב, אנא, ברצוני לשאול: באם תוצאות אימון אישי מאוד משביעות רצון: תחושת התעצמות, התחזקות, שיפור דימוי עצמי, רווחה ושביעות רצון כוללת **** האם יש להכנע ........להתנהלות מניפולטיבית של אדם קרוב שטוען "שיש ללכת לפסיכולוג / פסיכותרפיסט" דווקא ? ********************************************** אעריך התייחסות מקצועית, מכבדת ואמינה. בכבוד והמון תודה.

חגיגה שלום אני עונה באופן כללי משום שהשאלה היא כללית, לדעתי כל דבר שעוזר, ונראה שהאימון מאד עזר, הוא טוב הכי חשובה ההרגשה והדעה של בעל העניין. רק במקרה שהבעייה היא זוגית או משפחתית יש כמובן מקום לשותפים לעניין אבל חשוב שזה יהיה ענייני, כלומר לא על פי המקצוע של נותן העזרה אלא הערכה עניינית האם זה עוזר עירית

25/04/2009 | 23:48 | מאת: חגיגה

תודה רבה לך עירית !

שלום רב, אני צריכה עזרה דחוף. אמא של אלמנה בת 60, גרה לבד. הבעיות אצלה הם בכל מה שקשור להיגיינה וניקיון, הן היגיינה אישית והן בכל מה שקשור לבית. היא אוגרת ואוגרת חפצים וכל מה שאפשר, לא מרבה לנקות את הבית עד כדי מצב שהשכנים מתלוננים על ריע חריף שיוצא מהבית, על ג'וקים וזה רק גורם לה לריב יותר עם השכנים. אנשי שירות למיניהם שמגיעים לא מוכנים להיכנס ולתקן את הדרוש תיקון. לפני כשנתיים הבאנו חברת ניקיון שתפנה את כל ה"זבל" שנאגר בבית, הבית היה במצב מאוד לא טוב וזה בנוסף ל-2 כלבים וחתול שנמצאים בבית כל היום (היא לא מוכנה למסור אותם כי כך היא לא מרגישה לבד). חברת הניקיון גבתה המון כסף כי הבית היה במצב איום ונורא ואני חוששת שבקרוב נגיע למצב הזה שוב. איש שירות שהיה לאחרונה בביתה אמר לה שהוא יפנה למשרד הבריאות אם זה יהיה המצב בפעם הבאה שהוא יבוא שוב, ואני חוששת ממה שיקרה. יש לציין, כי היא לא מבינה את חומרת המצב. כל מה שמנסים לעשות ולהגיד לה לא עוזר. האם יש דרך לתקן בגילה את המצב? אשמח לתגובה דחופה ועזרה בעניין. תודה רבה,

25/04/2009 | 17:42 | מאת: טליה

תודה