פורום שווה לכל נפש

שלום לכולם! בתקופת החטיבה אובחנתי כסובלת מחרדה חברתית טופלתי בתרופות ובטיפול קוגנטיבי התנהגותי בדיעבד סבלתי מדיסמורפיה של הגוף. למרות זאת הטיפולים עזרו ,אחרי שנתיים הפסקתי עם התרופות וחייתי חיים רגילים. היום לאחר שנים, אני אחרי שירות צבאי מוצלח מאוד,אחרי טיול בחול ומתכננת ללמוד. שאני פונה לראיונות עבודה אני לא מוסרת את הפרטים הללו. הרופאה שלי מחקה את הפרטים האלה מהתיק הרפואי שלי לאחר שהבאתי לה מכתב מפסיכיאטר שמוכיח שהכל תקין אצלי. שאלתי היא האם באמת זה קריטי שאני אמסור את הפרטים האלה? אנשים לא מבינים את המונחים הללו ואני רק רוצה הזדמנות שווה כמו כל אחד אחר אני לא רוצה שישפטו אותי! אז מה באמת אני יכולה לעשות בנידון?

אנו משפחה דתית לאומית. יילדי מחונכים למופת. כשאני נפגשת בקהילה דתית מסויימת לא לרוחי, הם לא מתנהגים כפי שמצפים מהנשים דתיים, ישנם זוגות נשואים לא מעטים, מן קבוצה סגורה כזאת שלא מתנהגת לרוחי וקשה לי מאד להתעלם מהתנהגותם.הם אוהבים לצחוק על אנשים, לרכל אחד על השני וכד'.הגיעו מים נפש והחלטתי לקחת יוזמה ואיכשהו השגתי את האיימל שלו.ומעניין אותי מאד מה דעתך על מה שכתבתי. כתבתי כמה מילים: "אתם ורוב רובם של הקהילה יכולים ללמוד מיילדי. הם לעולם לא יצחקו על אחרים, לא מדברים לשון הרע ויודעים לקבל כל אדם בסבר פנים יפות. להם מתאים לחבוש כיפה". והוספתי: "דאי לחכימא ברמיזה" (זה בארמית: אדם חכם יכול להבין את הרמז, לא צריך פירושים) והתכוונתי לראש החבורה שכתבתי לו. והוספתי "הלוואי שירבו כמותם בישראל" (התכוונתי לבנים שלי). רציתי לתת לו להבין שאני רואה ומודעת לכל התנהגותם השלילית. נכון, אי אפשר לחנך אנשים, רציתי רק שידעו שאני מבינה ורואה הכל ולתת להבין שהכיסוי הראש לא מרשים אותי בכלל, ואם כן עם התנהגות כפי שהם מתנהגים עדיף בלי כיסוי, כי הם לא מהווים דוגמא...אודה על תגובתך.

עירית שלום. אני סובלת מהפרעת אכילה מזה מספר שנים. ב2006 התגייסתי לצהל והשתחררתי כעבור כ-8 חודשים על סעיף 21 נפשי. לפני מספר ימים, כלומר כעבור שנתיים קבלתי בדואר מכתב שבו אני מזומנת לבדיקות מול פסיכולוג, לכשירות לנהיגה. אינני נוטלת כדורים, ואני נמצאת מזה שנתיים בטיפול פסיכיאטרי+פסיכולוגי. יש לציין שהמצב השתפר מאוד, וללא ספק אינני מהווה סיכון על הכביש. מהם סיכויי להצליח במבדקים אלו, ו\או בהגשת הערעור במקרה שלא עברתי?

איפה יש דיור מוגן באיזור הצפון? (חיפה/קריות) איפה יש מקומות שעושים טיפולים פסיכולוגיים לנפגעי נפש בחינם או בסיבסוד אבל לא בבעיות של האנשים הנ"ל ? (היה פרסום של משרד הבריאות בקשר לזה)

1. לאישה בת 23 הסובלת מהפרעת אישיות גבולית, הריון יכול להחמיר את המצב ? במה זה מתבטא ? ומהי רמת הסבירות. 2. האם ילד הגדל אצל אמא הסובלת מהפרעת אישיות גבולית עלול להנזק נפשית או פיזית

שלום לכולם, בינתיים, עד שבעוד כחודשיים יפורסם, אפשר לצפות במאמר באתר הדו-ירחון הנ"ל: http://schizophreniabulletin.oxfordjournals.org/cgi/content/full/sbp013?ijkey=v3zHGsBI5Ztc9qb&keytype=ref בברכה, צביאל

שלום רב. אני באופן אישי מאד הייתי מעוניינת להיות בקשר עם זוג מסויים שהבעל מיודד עם בעלי. אשתו טיפוס סגור , לא גילתה כלפי נכונות לרצון להיות בקשר הדוק, למרות שביקשתי ממנה בעבר שהיא מוזמנת לבוא אלי, והיא תירצה בכל מיני תירוצים. היא גם גרה לא הרחק מביתי. אך כשאנו נפגשים ברחוב מאד נעים לנו לדבר אחת עם השנייה. בעלה לאחרונה כשפוגש אותי ברחוב אינו משתמש בשמי אלא בכינוי "יפיופה" מה שלומך?,יש כאן סתירה ואיני יודעת מדוע? כי המילה יפיופה לדעתי מראה על חיבה כלשהי, ומאחר והם לא מזמינים אותנו לביתם, אין קשר טלפוני אחד לשני, אך כשנפגשים הם מגלים איכשהו אמפתיה. לגבר יש שפה משותפת עם בעלי. האם ה"יפיופה" מראה על צביעותו של הבן אדם שמראה כאילו מחבב אותי, (הוא שמע מפי בעלי שלאחרונה חליתי...) אולי סתם מתוך רחמים?? מה בעצם גורם לאדם לכנות בשמות חיבה ברחוב ובעצם מעבר לזה לא בקשר חברי??? תודה רבה. ואשמח לשמוע דעתך.

יש לי תקופה ארוכה פחד נהיגה . באופן טבעי הנהיגה צריכה להוא בקלות לאורך השנים .פניתי לרופא המטפל הוא אמר שאני נמצא חרדות ודכאון . נתן ךי טיפול כדור ביום קסנס , וחצי כדור ספרלקס . אני לא מרגיש שיפור במצבי . זה מכניס אותי ללחץ ... אבקש את הצעתך בעזרה בנדון ... תודה

אני סובל מ PTSD שהתחיל לי בתחילת 2005 בנוסף התפתח אצלי גם מעי רגיש . ב-2006 הגשתי בקשה להורדת פרופיל בצבא וקיבלתי 21 . בעקבות דיווח צה"ל קיבלתי לפני שבוע זימון לבדיקת כשירות נהיגה אצל פסיכולוג ומבחני אישיות . אני נוטל כיום כדור רסיטל אחד ליום . האם בגלל זה שאני נוטל רסיטל אחד ליום יכול להשפיע לרעה על הבדיקה ? האם יש סכוי גבוה למי שסובל מ PTSD בצורה קלה לאבד את רשיון הנהיגה ? למרות שבמסמכים הרפואיים ה PTSD מוגדר כיותר קשה וזאת בגלל שעשיתי החמרה בביטוח אומי כדי להעלות את האחוזי נכות.מה הקריטריונים שפוגעים לרעה בסיכוי להמשיך להחזיק ברשיון נהיגה ?

שלום, שמעתי שבאזור ת"א יש קבוצות תמיכה לעזרה עצמית בתחומים שונים. כיצד ניתן לדעת לאן לפנות? תודה.

אני סובל מהדבר הזה בערך חמישה חודשים אני בן 18 ונתנו לי פרוקסטין סרוקל למיקטל (את שתי האחרונים הפסקתי לקחת בר שבוע וחצי) אני בטיפול ולפני כמה ימים שתיתי אלכוהול , איזה שלש כוסות בערך ,ומאז המצב החמיר בהרבה אני גם לוקח קלנסופם מיליגרם בבוקר ומילגרם בצהריים ומיליגרם וחצי בערב והפרוקסטין 20 גרם בבוקר ו40 בערב , המחשבות חושבות בלי קשר , אין לי נוחות , אני מתוח כל היום ואני מרגיש כלום ואני מרגיש לבד בעולם , טוב מה דעתכם ? יש מצב לבעיה נורליוגית ? ואם כן אז מה לעשות ? לי המצב שלי נראה אבוד ויש לי תחושה שלא אחזור לעצמי לעולם , האם קיים כזה דבר? מה לעשות? אני שונא את הכל ואת כולם ובעיקר את עצמי אני כבר לא זוכר איך הייתי קודם , אבל לידיעתכם הייתי יותר בסדר מבסדר

אחרי רתיחת המים, לביצה לוקח 10 דקות תמימות להפוך לקשה. האם נוכל להפוך אותה לביצה קשה בפחות זמן מכך? תהליכים מתמשכים לוקחים את הזמן שלהם... אך אנו מטבענו קצרי רוח, רוצים שהכל יקרה תכף ומיד. לא לוקחים בחשבון שאפילו ביצה קשה, בשום פנים לא תוכל להיווצר בפחות מ-10 דקות. נכון, הבעיה שלנו סבוכה יותר יש בה יותר נעלמים. למשל, בדרך כלל אנו לא יודעים מראש כמה זמן התהליכים שאנו מעורבים בהם אמורים להימשך. והחוסר וודאות הזה, הורג אותנו, בלשון המעטה. אנו בקלות הופכים לחסרי סבלנות ונרגנים ותובעניים. לו רק זכרנו תמיד את הביצה שבפחות מ-10 דקות בשום פנים ואופן לא תהיה קשה!! שבת שלום צביאל

ואני לתומי חשבתי שהמצאתי את המשל הזה ...

גבר בשנות החמישים לחייו היה נוהג לעיתים לפלרטט איתי ולא יותר מיזה... הוא מיודד עם בעלי. בעלי סיפר לו כשגילו אצלי בעייה מסויימת לבבית, תגובתו של הגבר: שתיקה. מה יכול להיות לתגובה אילת של הגבר, האם זה תגובה נורמלית לאדם ששומע מפי ידידו שלאשתו גילו בעייה בלב- לא לומר אף מילה?!, מדוע שמע ושתק. כך בעלי טוען שהוא לא אמר אף מילה. אגב, קשה להכחיש שלי ולגבר אין כלל רגשות אחת לשני, אך חוץ מפלרטוטים אין שום דבר חלילה בינינו. מה השתיקה הרועמת הזאת בא להגיד לדעתך? ותודה רבה על עזרתך.

צודקת. הרבה הרבה תודה לך.

שלום רב, האם טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע בתחושות ומצבי תסכול? תודה.

איפה יש סיוע משפטי בלי תשלום בדברים שקשורים לתביעות כלליות ? ( ייצוג משפטי מול גופים מסחריים וכו')

שלום רב, אני בחור באמצע שנות העשרים לחיי, ונמצא במצב של מתח נפשי בשנתיים האחרונות. דיכאון קל וחרדות בחצי שנה האחרונה.לדעתי, הדבר נובע מההסביבה שבה אני נמצא וגר. (גר בבית עם המשפחה). כאשר איני בבית למשך תקופה ארוכהאני מרגיש די אחרת. בנוסף אני סובל מאקנה בשנה האחרונה. אני נוטה לחשוב שזה כתוצאה ממצבי הנפשי. אני מעוניין לגשת לטיפול פסיכולוגי אם זה יכול להועיל ולעזור. אשמח אם אקבל חוות דעתך לגבי סוג הטיפול שעשוי להתאים לי (בין אם זה קונגטיבי התנהגותי, דינמי או כל דבר אחר), על סמך פירוט זה. תודה רבה.

שלום לעירית ולכולכם, זהו שמו של מאמר פרי עטי שפורסם זה עתה במרשתת. http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-2606.htm קריאה מעניינת אשמח לקבל תגובות, צביאל

תודה עירית. ערב נעים צביאל

שלום יש לי בעייה מוסרית שאני מתחבט בה בזמן האחרון. אני בחור גיי בשנות ה-30 המאוחרות. כבר כחודש וחצי יש לי חבר. מאז ומתמיד כשהיה עובר לידי בקניון , ברחוב או בכל מקום אחר בחור שנראה טוב - הייתי מעיף מבט. הגיל לא שיחק תפקיד אלא יותר המראה. אני בחיים שלי לא ביצעתי מעשה פדופילי וגם אין לי כוונה כזאת וכשמדובר בקטינים גם לא קיימת מחשבה או כוונה לבצע משים לא ראויים. למרות זאת - לא נוח לי עם עצם העובדה שאני מסתכל על בחורים קטינים (מתחת לגיל 18) שנראים טוב גם אם אין לי כוונה לבצע מעשה שלילי כלשהוא כלפיהם. אני מבחינה הגיונית לא רואה הבדל בין להסתכל על בחור יפה , פרח יפה או נוף יפה. כל עוד אני לא גורם לנזק - אין בכך לפי דעתי שום פסול. למרות זאת - רע לי עם זה. האם זו תופעה נורמאלית? האם יש במבט פסול כלשהוא? ממה נובעת ההרגשה הלא נעימה שלי?

שלום רב, אני באמצע שנות העשרים לחיי, ואני די "חולה" נקיון. הבית אצלי בד"כ נקי.אבל כאשר באים אלי חברים ומכרים, (וכביכול מתלכלך ואני צריך לנקות את הבית) אני לא מרגיש כעס על אף אחד, אלא תחושה מרגיזה כזו שמלווה אותי שאני צריך לנקות את הבית אחרי הימצאות של אנשים בו.. ושכל פעם זה אותו סיפורוהעניין הזה מציק לי.. כאשר הבית נקי אני הרבה יותר שלו ורגוע. אמנם הנקיון עושה לי טוב, אבל אני לא רוצה שתלווה אותי כל פעם תחושה מציקה כזו עד הרגע שבו אני מנקה את הבית.מה ניתן לעשות? אשמח לתשובה.

עירית שלום, אני זקוקה לעזרתך: אחרי שנים במקצוע אני בצומת דרכים אם להמשיך בתחום או ללמוד תחום חדש גילי מתקרב ל-40. אני זקוקה לייעוץ של פסיכולוג תעסוקתי ואיני יודעת למי לפנות באיזור הצפון, למעט למכונים היקרים מאוד שקיימים ואינם מעניקים מענה ממוקד לו אני זקוקה לפי תכונות אישיותי. אשמח אם תוכלי לכוון אותי לאתר או לכתובת בה אוכל למצוא מענה.. תודה מראש נופר

מתי מתקבלת תשובה במקרה של פנייה למשרד הבריאות בקשר לתעסוקה מוגנת ? איפה יש ארגונים שנותנים סיוע כספי (הלוואות וכו') ?

בתי הצעירה מאובחנת PDD בתפקוד גבוה. חוותה שני התקפים פסיכוטיים. מאז היא מתקשה מאוד להתרכז, להתארגן, וטוענת שכבר אין לה יכולות גבוהות בלימודים. האם אחרי התקף פסיכוטי באמת יש פגיעה בתפקוד? היא מטופלת בתרופות אבל לא מאוזנת במאה אחוז כרגע.

מה גורם לאדם שהוא אבא לילדים בערך בגיל 45 "לחפש" ללגלג על אישה (בערך בת גילו) שהיא כבר סבתא, נראית מעולה, צעירה מגילה, יפהפיה "לחפש" ללגלג עליה או לנסות לחקות את הליכתה רק בשביל לגרום לחברה הנמצאים הם יחדיו באותו חוג לצחוק, לגחך עליה, האישה היא לא חברותית במיוחד, היא סגורה, ביישנית, מושכת תשומת לב מירבית במראה החיצוני ובלבושה במובן החיובי, אינה עשתה כל רע לחברה, פשוט סגורה מאד, אך הגבר ההוא (שמנו לב) שמחמפש ללעוג עליה בקרב הגברים ומצליח בזכות חוש ההומור שלו לגרום להם לצחוק. האם זה בגלל שהיא לא מראה שמחבבת את האנשים האלו בחוג? האם בגלל שהיא קרה אליהם?? האם יתכן ולאדם יש רגשי נחיתות והיות והאישה נראית טוב ע"י כך מעוניין לדכא אותה בכך שתרגיש שהוא מלגלגל עליה וסוחב איתו את שאר הגברים? האם על האישה הזאת שגם שמה לב לכך (וברור שהיא פגועה ממנו) להחזיר לו מנה אחת אפיים ולהוכיחו על מעשיו השפלים?? . תודה רבה.

ידידתי אישה נאה, יפה אך רגשנית עד מאד. בעלה לעומת זאת מאד חברותי ואנשים פשוט נדבקים אליו ומקובל מאד בחברה. היא מרגישה תמיד לא רצוייה בעיקר בנוכחותו כי היתה גם רוצה לקבל תשומת לב מהסובבים אותה ומרגישה מאד דחוייה שזה חורה לה עד מאד כי היא כל הזמן מדברת על זה. לאחרונה, גילו אצלה בעייה רפואית והיא לפתע זרקה לי: "אם אני אמות זה לא יזיז לך, לבעלך ולכל הסביבה. כי עובדה עד היום אף אחד לא נתן לי את ההרגשה שמת עלי". בעלי מאד מחובר לבעלה ותמיד מרבים לדבר וכשהיא רואה זאת במו עיניה היא מרגישה כעין סכין בלב. פשוט יש להם שפה משותפת. .ויתכן והיא מחבבת אותו וגם אותי, אך לא יוצא לי לבוא אליה בגלל שאני אישה מאד מאד עסוקה. הרגשתי שלשוני נדבקה לחיכי ולא ידעתי מה ואיך לענות לה. מדוע אמרה לי זאת, מה לדעתך קורה איתה, ניסיתי להרגיעה , לדובב אותה, והיא חוזרת באותן משפטים כפי שציינתי לעיל. אנא עזרי לי. תודה.

תוך כמה זמן יש תשובה בקשר לבקשה למשרד הבריאות של תעסוקה נתמכת?

ל-ר זה תלוי בשלב בו נמצאים, האם זאת הפנייה הראשונית , האם יש כבר זכאות לסל שיקום או שלב מציאת העבודה, בכל אופן רצוי לשאול את רכזת סל השיקום, או אם יש איש קשר המטפל בנושא אז אותו. בהצלחה עירית

קשה לשחרר את מה שקרה .............טוב סליחה עירית אבל זה לא שווה אפילו הערה מצידך

השיר הזה יוכל להסביר לך מה עברתי ? רק לי אין כלום מפחדת מחושך ממפלצות שיקחו אותו מפחדים שלא היו עד כה העבר שחשבתי שנקבר ביום מר לא רוצה לעזוב אותי כמו שק ישן על גופי מקרקר כמו תרנגול הנה אני התמודדי עם עברך עם קירקורך בקיצור היתה ליום הולדת לא מזמן בעצם בקיץ כבר "חגגתי" 28 שנים לאחר אונס ובני הבכור עבר התעללות מינית

פורום לחיפוש שותפים לדירה או דירות שותפים בבריאות הנפש לידיעת כולם, ישנו פורום המיועד להקל על מציאת דירות שותפים או אנשים שיצטרפו אלכם לדירה. הפורום מיועד ספיציפית עבור אנשים עם בעיות נפשיות מכל סוג ורמה. הנה קישור לפורום http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=24025

האם זה נכון שמי שהיה בהוסטל ועבר לדיור מוגן מקבל הטבה כספית ממשרד השיכון/גוף כלשהו? (מענק)

קישורים ממומנים אני במצוקה לא קלה בכל הקשור למקום לגור בו, אני גר זה קרוב לחצי שנה בדירת מרתף שבחורף היא תחובה ועם הרבה עובש בקירות, וכל זה רק מקשה עלי מבחינת ההתמודדות הנפשית ומבחינת הבדידות הקשה שאני מתמודד איתם זה שנים. אני גר כעת בחדרון ממש קטנטן וחסרה לי מאוד חברה, מישהו לדבר איתו ולא להרגיש ככה לבד. לכן אני מחפש מקום לגור בדירת שותפים אני מחפש דירת שותפים =בירושלים= להצטרף אליה עדיפות לדירה שגרים בה אנשים המטופלים נפשית. מי שיש לו מה להציע מוזמן לפנות אלי כתגובה או לאימייל [email protected]

שלום עירית יש קושי גדול בלאתר וליצור קשר עם שותפים מרקע נפש. בעבר הייתי בקשר עם אנוש ואח"כ עם ארגון נוסף אבל הגעתי למסקנה ברורה שאיני זקוק לליווי בדיור, (כפי שהוא ניתן כיום בארגונים השונים) לכן ראיתי לנכון לרדת מליווי כזה ולנסות למצוא באופן עצמאי. זה לא קל, כי אין ערוץ המאפשר חיפוש שותפים לדירה באופן עצמאי. אני מנסה דרך הפורומים השונים. תודה בכל אופן על ההצעה

שלום רב, האם מתח נפשי כשלעצמו עשוי לגרום להופעת פצעי אקנה? תודה

שלום, אני בת 23 השאלה שלי אם יש כזה דבר "בן אדם מיוחד"? אני עובדת עם קבוצה של אנשים ואני מרגישה שלכל אחד יש משהו מיוחד שמבדיל אותו,למשל דיבור מעניין,התנהגות מסויימת וכו'. לעומת זאת אני לא מוצאת בעצמי משהו מיוחד,אני די רגילה,נחמדה לכולם לפעמים יותר מדי,אני מרגישה שבגלל הנחמדות שלי ו"הלא נעים לי" שיש לי את זה הרבה אנשים לא מעריכים אותי,מעין חסרת עמוד שדרה,תמיד הכל נוח לי,תמיד אני מוותרת לטובת כולם. אני מרגישה שאני פחות חשובה,ואם מישהי איתי במשמרת אני מרגישה לא נעים שהיא איתי ולא עם מישהי אחרת שכביכול "יותר טובה ממני".אני מעדיפה להקשיב בשיחות ולא לדבר כי אני מרגישה שמה שיש לי להגיד לא מעניין ולא חשוב ועוד הרבה דברים בסגנון. אני מיואשת לא יודעת מה לעשות נמאס לי לחיות עם התחושות האלה...תודה.

שלום רב, אני אחרי צבא ומטרידים ומעסיקים אותי בתקופה האחרונה חששות מן העתיד, מה יהיה לגבי, מה יהיה ברשותי, שאלות מן הסוג הזה. נוצר אצלי מעין מתח. מי הגורם שנאי יכול לפנות אליו? פסיכולוג? תודה

אני גרושה עם ילד חמש שנים ללא זוגיות הכרתי גבר קבענו להיפגש פתאום בסוף שבוע אחד סף החרדה שלי עלה פלאים בגלל שהוא רוצה להיות כבר חלק ממני ואני צריכה הכל לאט הוא רוצה לקחת חלק בילד שלי ובכלל נשמע לחוץ . בקיצור אני לא גרה לבד ואני מקבלת מייל שבגלל שאני גרה אצל הוריי הוא לא רוצה איתי כלום נפגעתי עכשיו הוא החזיר לי מייל ואין ליחשק לענותלו

אמרתי לו ללכת הכי לאט שיש אבל עכשיו אחרי סוף שבוע שלחרדה מכל הסיפור וכרגע אני עדיין בחרדה גבוהה החלטתי לפנות את הסיפור וללכת הלאה אני פוחדת לא רוצה להיפגע והוא גם כתב לי שהוא רצה להיפגש איתי ללא קשר למה שיהיה אבל אם אין מקום האם העתיד שלנו זה בתי קפה ? אני לא יודעת הוא גם כתב שהו אורצה משמורת על הבן שלי בקיצור היה מפחיד כל הסיפור הזה אפילו התיעצתי עם עו"ד מה לעשות לא רוצה לאבד את הבן שלי היה לי מאבק המלווה בכל כך הרבה פחדים וכנרה זה עורר אצלי את הפחד העניין הזה לאבד את הבן שלי כתבתי לו כמה פעמים אתה מהיר מידיי אבל זה לא עזר לי . אני כרגע מכל הסיפור הזה בחרדה גבוהה לא יודעת איך לצאת מזה פשוט כך .

אם מישהו שהיה בעבר במסגרת שיקומית(סל שיקום) ורוצה לעבוד בשוק החופשי (לא תעסוקה נתמכת) דרך ביטוח לאומי/עמותה האם זה יכול להיות?

שלום רב, עדיין אין לי ילדים, אך כמובן מקווה שיהיו לי בהמשך, רציתי לדעת כיצד ניתן להימנע מחרדה או דאגה מוגזמת כלפיהם, לדוגמא כאשר נמצאים מחוץ לבית בפעילויות שונות ולא להיות חרד לגורלם. תודה.

אני מאד שמה דגש על המראה החיצוני שלי כולל לבוש. זה חשוב לי להיראות טוב. ושיהיה תואם ובטוב טעם .ירשתי את זה מאמי. בארוע מסויים, נעמד מולי גבר שהוא חבר של הורי הביט בי ומייד עבר לחולצה, אחר למכנסיים ולנעליים . במקרה עמד לידי גבר אחר שהם מכירים אחד את השני לפתע חייכו להם. מה צריך להיות סריקת הרנטגן הזאת מהפנים עד לנעליים ?((לציין שזה כבר פעם שלישית שהוא עושה זאת) ומה גרם לשני הגברים להרביץ חיוך אחד לשני. אני התעלמתי מהם אך בתוך תוכי כנראה זה קצת מציק לי לכן אני חשבתי להתייעץ איתך ותודה על העזרה.

אודה באם תגיבי למכתבי אליך למטה בהמשך להתכתביותינו בנושא:"אכזבה מידידים" (יש המשך ..) הרבה הרבה תודה.

האם זה אפשרי שמישהו שהוא מוכר למערכת מבחינת סל שיקום יכול לקבל סיוע בתחום של תעסוקה רגילה(לא מוגנת) גם אם הוא לא נמצא במסגרת מסוימת כמו דיור מוגן?

שלום רב מה שלומך ? אני בחורה בת 25 כרגע נורא מבולבלת אני יוצאת עם מישהו מזה שנה וחצי אני החברה הרשאונה שלו ובכלל הקשר הראשון להכול ולי לעומת זאת היו 3 חברים לפניו אחד לתקופה של חצי שנה ו2 לתקופה של חודש וחצי אבל יצאתי עם גברים בכלל אני נורא מבולבלת בהתחלה שיצאתי איתו זה בגלל האופי שלו בנאדם טוב אכפתי תומך ולא הבחנתי כלל היופי למרות שהוא נורא מותק באמת פשוט מתוקי אני פשוט רואה בו ילד חמוד ממש לא מכוער אני רוצה להסביר משהו פעם הייתי יוצאת עם גברים שהיו נראים סוף הדרך אך באופים היו על הפנים לא משתווים אליו בכלל הוא כול כול כך מיוחד מלבד כול החוסר ניסיון שלו שמקשה עלי כי אני רוצה לעבור לגור איתו אבל אני נורא מפחדת בגלל שלא צבר ניסיון מרגישה ממש חסומה פעם אני רוצה ופעם לא כי הוא בבית שלו נורא מופנק ולא מכבד את אחותו מעליב אותה כי גם מעליבה אותו והוא לא נותן יד ועוזר מפונק ויש בו תמימות בגלל החוסר ניסיון שלו אני רוצה לדעת אך אפשר לעבור לגור ביחד ולתפקד בדרך הכי טובה ובלי לפגוע אחד בשני לאור המצב .? ולמה אני מרגישה חסומה ותקועה ? ואפילו ריחוק מימנו ??והרי שהיכרנו בהתחלה היה לנו טוב פשוט היו מריבות פה ושם שהרחיקו איתנו קצת ואני אוהבת אותו ומרגישה ממש בילבול וחסר אונים אני גם מפחדת שאם נעבור לגור ביחד הוא לא יהיה אסרטיבי כמו עכשו וזה משהו שמאוד חשוב לי אך עלי לפועל בקשר לקשר ? אך לא לפחד ואך להחזיר את הכוח ולא לתת לפחד לעשות לי סדר עדיפיות ?? הוא בנאדם זהב והאם מה שאני מרגישה זה כתוצאה מהדחקה של המשיכה ? למרות שפעם סברתי או האופי טוב שזה לכול החיים או יופי שלא שווה כלום ? מה לעשות ? תעזרי להבין האם אנשים שונים יכולים להיסתדר בשלום ביחד ?ומהי כול המועקה הזו שיש לי בלב ...? האופי שלו כבש אותי ביופי הוא לא רע בכלל פשוט מלא קצת האם בנאדם כזה יכול להיות בוגר כי הוא קצת ילדותי .?עקב זה שנעבור לגור יחד? אך אפשר להעלים את הפחדים אני פשוט רוצה לדעת אם הוא ישתנה מבנאדם עצלן-לחרוץ ותמים -לא תמים מאגוסטי- לא אגאואיסט כי בבית הוא לא מתחשב באחיו תודה מראש כי ביום יום אנחנו די מסתדרים

מדוע אין תגובות????

אני בת 25,נשואה באושר,עם ילדה בת שלוש, אף פעם לא סבלתי מדכאון , תמיד רגילה עם שמחת חיים ומצב רוח טוב בד"כ, כבר כמעט שלשה שבועות אני מוצאת את עצמי במצב רוח ירוד, מאוכזבת ומיואשת, לא אוהבת את עצמי, בוכה המון המון וזה בלתי נשלט.רוצה לנקות את הבית, לסדר, ולא מצליחה, ועוד הרבה דברים לא הולכים לי טוב,אין לי כח נפשי ופיזי. אני חושבת שאולי זה הצטברות של מס' דברים שדיכאו אותי,אי ירידה במשקל מלידתה של ביתי, לאחר דיאטות רבות וכח רב מאד שהשקעתי. פיטרו אותי לפני חודש מהעבודה, ועוד דברים שבמהלך השגרה איני זוכרת ,כרגע עולים במחשבותי וגורמים לי לעצבות ובכי.בעלי תומך ומנסה להרגיע אותי,אך זה עוזר לזמן קצר ושוב מצב רוחי ירוד. אני לא מצליחה להתגבר,ולחזור למצב רוח טוב, וניסיתי לצאת לטייל, להנות,להרגע, אך זה זמני בלבד ולא מצליחה להשתחרר.אני מתנצלת על האורך ,ניסיתי להסביר מעט ממה שעובר עלי, ולדעת האם זהו דכאון? מה עלי לעשות? למי לפנות?

אני ציירת. עשיתי מכירה אצלי בבית. אחת הידידות מלפני שבועיים חייבת לי סך של 40 ש"ח. הזוג ידוע בתור קמצן גדול. הבטיחה שתשלם למחרת, עבר שבועיים מאז ולא החזירה חוב. אני פגועה לא מהקטע הכספי אלא הזלזול בי. כשאני חייבת למישהו משהו וחוששת שאשכח אני רושמת לי. בעלה בעבר עזר לבעלי, אבל איני חושבת שזה צריך להיות קשור. בגלל נושא רגיש זה, ואני מרירה בגלל שאני מרגישה כעין זלזול, מה גם לא כפאתי עליה לקנות את הציור, היא גילתה התלהבות והיה לה באותו רגע חסר 40 שקל. הזיכרון המר נשאר אצלי. איך לנהוג? האם להזכיר לה שהיא עדיין חייבת? האם להתעלם ואשאר מרירה בגלל התנהגותה? מה עוד שכתוב שעד יום כיפור חייבים להחזיר את כל החובות. מה עושים? גם אם היא חושבת שאני ייקרנית היא לא היתה חייבת לקנות את הציור, קבעתי מחיר - היתה צריכה לשלם, מכסימום בפעם הבאה לא קונים אצלי. צודקת או לא? אודה על תשובתך.

שלום רב. בהמשך להתכתבותינו, לפני שבוע פגשתי את האישה והודתה בפני שהיא מודעת לכך שהיא חייבת ועד היום לא שילמה. אתמול פגשתי את בעלה, לא דיברתי מילה על הנושא, והוא מיוזמתו אמר ליף "אנו חייבים לך כסף". אז מה יוצא מיזה שהם יוצאים בהכרה שהם חייבים ועדיין לא שילמו?! . אני לא צריכה את העשרות שקלים, אני לא אמות מרעב אם לא ישלמו, אבל איפה המוסר, המצפון האמינות???. אצטט מה איגבתי לבעלה: "תאמין לי שאני ישנה טוב בלילה", והוספתי ואמרתי: ""הלוואי" שהיה לי את האופי של אשתך. כי אני אם אני אהיה חייבת למישהו שקל אני לא יישן כל הלילה, ואם אני יודעת שאני עלולה לשכוח אני ירשום לפני על המקרר, ואם לא אוכל להחזיר אני אשלח את אחת הבנות שלי". האם ענה לי שתהיה לי ההזדמנות הוא יחזיר. הם גרים שתי דקות הליכה מהבית שלי. מה דעתך על תגובתי אליו? ומה יכול למנוע מאנשים אינטלגנטים, עשירים, ועוד ידידים לא לשלם חוב ? . כנראה לי יש את המנטליות של הדור הישן, להיות כינים, ישרים וישירים. כנראה אין להם אלוהים. אני לא אזכיר להם יותר, לא ארמוז להם, אך כעת אני מכירה אותם יותר טוב. הם לא מוערכים אצלי באגורה למרו תפקידם הבכיר. בכל זאת השקעתי, אסור לעשות עסקים עם ידידים כי לעיתים קשה ולא נעים לפתוח להם את הפה מהסיבות הברורות. מעניין תגובתך , תודה ויום טוב.

איפה אפשר למצוא דיור מוגן באיזור המרכז/שפלה?(לא אנוש)

אני שמחה לבשר לכם כי המרכז לשיקום מקצועי הרצליה והשרון פותח קורס חדרניות/נים במלון "דן פנורמה" בתל אביב בחודש דצמבר 2008. מתאים לאנשים שעברו וועדת סל שיקום, לזכאי משרד הביטחון, למופני מחלקות השיקום של ביטוח לאומי וכן למופני המחלקות לשרותים חברתיים של העיריות משך הקורס 3 חודשים לימודים עיוניים ומעשיים, 5 ימים בשבוע. בלווי צוות מקצועי טיפולי. תלמידי הקורס מקבלים מדים, נעלים, ארוחת צהרים והחזר הוצאות נסיעה. מסיימי הקורס נקלטים כעובדי בית המלון, תוך התחשבות ביכולותיו וקשייו של כל עובד. מתאים לאנשים שעברו וועדת סל שיקום, לזכאי משרד הביטחון, למופני מחלקות השיקום של ביטוח לאומי וכן למופני המחלקות לשרותים חברתיים של העיריות.ולשאלות אנא פנו לפרטים נוספים אלי לטלפון 09-9506111 או במייל [email protected]

בעבר הרחוק גבר אחד נהנה לפלרטט איתי. כמובן זה הרים לי את המוראל אך מעבר לזה לא היה מאומה מאחר ושנינו נשואים . עם השנים ההתרגשות פחתה אצלי, ההתלהבות ירדה ממני בהמון אחוזים, אך איני יודעת מדוע כשהוא פוגש אותי ברחוב או בכל מקום אחר מבלי ששמתי לב שהוא נוכח בשטח, הוא קורה בשמי, ואומר לי שלום ולא יותר מיזה. באותו מידה הוא יכול להמשיך בהליכה ולנצל את זה שאני לא רואה אותו. אז מדוע הוא חייב לגרום לי להביט בו מה יוצא לו מיזה איני יודעת.! תודה.

שלום רב. נכון שמנומס שנפגשים אומרים "שלום". הנקודה היא, שזה קורה לא שאני נפגשת איתו פנים אל פנים, זה קורה כשאני לא שמה לב שהוא נמצא בשטח, כשאני מרוחקת ממנו, אני שומעת לפתע מישהו קורה בשמי, גם במרחק, ואז באופן טבעי אני מסובבת את הראש לראות מי קורה לי? ואז אני רואה את הגבר ההוא שהוא מניף ידו לשלום, אומר שלום ומחייך, מה יוצא לו לקבל תשומת לב?? הרי הוא יכול לנצל את זה שאני לא רואה אותו ולהמשיך הלאה לדרכו, אז מה גורם לו לאחרונה שזה יותר מידי פעמים אצלו שהוא קורא לי, רק בשביל להגיד שלום???? בעצם מה יוצא לו מיזה???, תודה.

איך אפשר להצליח בזירה של הסטוצים גם בלי להיות חתיך-על?

אני בצעירותי (שזה ממש לפני 3 שנים) עשיתי הרבה שטויות. מאז אנשים מזכירים לי את זה בכל מקום ומספרים את זה לחברים שלהם וחבר מעביר לחבר וככה זה נמשך. קשה לי שמדברים עליי מאחורי הגב. קשה לי שחבר מספר לחבר את השטויות שעשיתי. אני מצטערת ומתחרטת על כל מה שעשיתי, כבר 3 שנים אני מנסה להדחיק את מה שעשיתי, אני פתחתי דף חדש והפסקתי עם כל מה שעשיתי בעבר. השאלה שלי מה ניתן לעשות היום במצבי כדי לגרום לאנשים לשכוח מה עשיתי וכדי שלא יהיו שמועות רעות עליי וכדי שייפסק המצב שחבר מספר לחבר????? אוףףףףף לפעמים אני מרגישה שאני רוצה לקבור את עצמי מרוב בושות. מה אפשר לעשות ואיך מתקנים את המצב????? אני מתביישת במה שעשיתי ואני מצטערת על כך אבל אי אפשר להחזיר את החיים אחורה. אני פשוט רוצה שכולם ישכחו מה עשיתי. שישכחו את זה כבר!!!!!!! די אני כבר בוגרת ומה שהיה היה. בבקשה תנו לי עצה איך לגרום לכולם לשכוח מזה??????? בא לי למותתתתת..

כי עשיתי הרבה הרבה שטויות וכל הזמן אנשים נזכרים בזה וזה מכניס אותי ללחץ ולחרדה. איך לגרום להם לשכוח מזה??

אודה לך אם תוכלי לתת לי שמות של סרטים שעוסקים בהפרעות אכילה- זה למעטרת עבודה באוניברסיטה