פורום שווה לכל נפש

הפורום יעסוק בתחומים הנוגעים לבריאות הנפש, כגון: התמודדות עם מחלת נפש, דיכאונות, יחס החברה ועוד
2346 הודעות
2129 תשובות מומחה

מנהל פורום שווה לכל נפש

12/04/2009 | 14:08 | מאת: יעל

אנו משפחה דתית לאומית. יילדי מחונכים למופת. כשאני נפגשת בקהילה דתית מסויימת לא לרוחי, הם לא מתנהגים כפי שמצפים מהנשים דתיים, ישנם זוגות נשואים לא מעטים, מן קבוצה סגורה כזאת שלא מתנהגת לרוחי וקשה לי מאד להתעלם מהתנהגותם.הם אוהבים לצחוק על אנשים, לרכל אחד על השני וכד'.הגיעו מים נפש והחלטתי לקחת יוזמה ואיכשהו השגתי את האיימל שלו.ומעניין אותי מאד מה דעתך על מה שכתבתי. כתבתי כמה מילים: "אתם ורוב רובם של הקהילה יכולים ללמוד מיילדי. הם לעולם לא יצחקו על אחרים, לא מדברים לשון הרע ויודעים לקבל כל אדם בסבר פנים יפות. להם מתאים לחבוש כיפה". והוספתי: "דאי לחכימא ברמיזה" (זה בארמית: אדם חכם יכול להבין את הרמז, לא צריך פירושים) והתכוונתי לראש החבורה שכתבתי לו. והוספתי "הלוואי שירבו כמותם בישראל" (התכוונתי לבנים שלי). רציתי לתת לו להבין שאני רואה ומודעת לכל התנהגותם השלילית. נכון, אי אפשר לחנך אנשים, רציתי רק שידעו שאני מבינה ורואה הכל ולתת להבין שהכיסוי הראש לא מרשים אותי בכלל, ואם כן עם התנהגות כפי שהם מתנהגים עדיף בלי כיסוי, כי הם לא מהווים דוגמא...אודה על תגובתך.

ליעל שלום השאלה היא מה מטרת ההערה , כמו שאת אומרת קשה לחנך אנשים יתכן ואפשר להסב את תשומת לבם לכך שראוי שחובשי כיפה, אנשים דתיים כמובן גם נשים יתנו דוגמא להתנהגות מוסרית אבל אז רצוי לשים את הדגש על החשיבות שיש להתנהגותם כדומא לאחרים, ופחות על ילדייך שאני בטוחה שהם מחונכים היטב אבל ההשוואה הזאת לילדייך עלולה לקומם ואז לא תשיגי את מטרתך. מקווה שכוונתך הטובה תובן עירית

10/04/2009 | 18:23 | מאת: שני

עירית שלום. אני סובלת מהפרעת אכילה מזה מספר שנים. ב2006 התגייסתי לצהל והשתחררתי כעבור כ-8 חודשים על סעיף 21 נפשי. לפני מספר ימים, כלומר כעבור שנתיים קבלתי בדואר מכתב שבו אני מזומנת לבדיקות מול פסיכולוג, לכשירות לנהיגה. אינני נוטלת כדורים, ואני נמצאת מזה שנתיים בטיפול פסיכיאטרי+פסיכולוגי. יש לציין שהמצב השתפר מאוד, וללא ספק אינני מהווה סיכון על הכביש. מהם סיכויי להצליח במבדקים אלו, ו\או בהגשת הערעור במקרה שלא עברתי?

לשני נראה לי שיש סיכוי טוב שתעברי את המבדקים, אפשר לבקש גם המלצה מהפסיכיאטר שמטפל בך. בהצלחה עירית

לשני שלום האם ניסית לעשות רישיון נהיגה ואמרו לך משהו בגלל השירות החלקי, זה תלוי מה סיבת השחרור יתכן ואין קושי בכלל, ואם יש, ניתן לעשות מבדקים במשרד התחבורה, בודקים את היכולת לנהוג ואם עוברים בהצליחה את המבדקים ניתן להוציא רשיון נהיגה. מאד ממולץ לנסות בדרך הרגילה מאחר ואולי אין שום בעייה. בהצלחה עירית

10/04/2009 | 14:35 | מאת: ר

איפה יש דיור מוגן באיזור הצפון? (חיפה/קריות) איפה יש מקומות שעושים טיפולים פסיכולוגיים לנפגעי נפש בחינם או בסיבסוד אבל לא בבעיות של האנשים הנ"ל ? (היה פרסום של משרד הבריאות בקשר לזה)

ל-ר יש דיור מוגן בצפון גם בחיפה וגם בקריות, אפשר לפנות למרכז אנוש ולקבל את האינפורמציה או דרך האתר של עמותת אנוש הטלפון הוא 03-5400672 האתר www.enosh.org.il לטיפול ניתן לפנות למרפאות לבריאות הנפש הקיימות בכל עיר. בהצלחה עירית

חג שמח עירית

01/04/2009 | 17:01 | מאת: דורית

1. לאישה בת 23 הסובלת מהפרעת אישיות גבולית, הריון יכול להחמיר את המצב ? במה זה מתבטא ? ומהי רמת הסבירות. 2. האם ילד הגדל אצל אמא הסובלת מהפרעת אישיות גבולית עלול להנזק נפשית או פיזית

לדורית שלום הפרעת אישיות גבולית מופיעה מתבטאת בסימפטומים שונים וברמת חומרה שונה לכן ברור שרצוי להתייעץ עם מי שמכיר אותך, יש גם מצבים שמומלץ לקחת טיפול תרופתי ואז חשוב גם להתייעץ לגבי התרופות המותרות לשימוש בהריון. יש מספר אינדיקציות הקשורות באופן ישיר לגידול ילד : צריך את היכולת להיענות באופן גורף לצרכים של התינוק בעיקר בהתחלה ,אבל גם לאורך זמן זה אומר לשים את הצרכים והרצונות שלך בצד לזמן מה. יש צורך בתמיכה משפחתית גם רגשית וגם קונקרטית, ילד עשוי גם לתרום לתחושת משמעות, כך שיש כאן דברים שונים שחשוב לשקול ורצוי לעשות זאת עם איש מקצוע. עירית

שלום לכולם, בינתיים, עד שבעוד כחודשיים יפורסם, אפשר לצפות במאמר באתר הדו-ירחון הנ"ל: http://schizophreniabulletin.oxfordjournals.org/cgi/content/full/sbp013?ijkey=v3zHGsBI5Ztc9qb&keytype=ref בברכה, צביאל

לצביאל כל הכבוד ובהצלחה, למרות שההצלחה כבר כאן עירית

08/03/2009 | 00:09 | מאת: לימור

שלום רב. אני באופן אישי מאד הייתי מעוניינת להיות בקשר עם זוג מסויים שהבעל מיודד עם בעלי. אשתו טיפוס סגור , לא גילתה כלפי נכונות לרצון להיות בקשר הדוק, למרות שביקשתי ממנה בעבר שהיא מוזמנת לבוא אלי, והיא תירצה בכל מיני תירוצים. היא גם גרה לא הרחק מביתי. אך כשאנו נפגשים ברחוב מאד נעים לנו לדבר אחת עם השנייה. בעלה לאחרונה כשפוגש אותי ברחוב אינו משתמש בשמי אלא בכינוי "יפיופה" מה שלומך?,יש כאן סתירה ואיני יודעת מדוע? כי המילה יפיופה לדעתי מראה על חיבה כלשהי, ומאחר והם לא מזמינים אותנו לביתם, אין קשר טלפוני אחד לשני, אך כשנפגשים הם מגלים איכשהו אמפתיה. לגבר יש שפה משותפת עם בעלי. האם ה"יפיופה" מראה על צביעותו של הבן אדם שמראה כאילו מחבב אותי, (הוא שמע מפי בעלי שלאחרונה חליתי...) אולי סתם מתוך רחמים?? מה בעצם גורם לאדם לכנות בשמות חיבה ברחוב ובעצם מעבר לזה לא בקשר חברי??? תודה רבה. ואשמח לשמוע דעתך.

לימור שלום אני לא בטוחה שזאת סתירה, יתכן והבעל מחבב אותכם ואולי גם אישתו כך, והם לא בקלות מזמינים לביתם, יש אנשים שכמעט ולא מארחים. אפשר גם להציע לשתות כוס קפה בבית קפה כאשר אתן נפגשות ברחוב וזה נעים, כמובן אני לא יכולה להיות בטוחה שהיא תענה. יש אנשים המכנים בשמות חיבה אנשים שהם מחבבים גם כאשר אין קשר חברי עמוק. קשה לי להגיד לך מה בדיוק המצב, אני מעלה אפשרויות שונות מאחר ואני לא מכירה אותם מעניין מה בעלך חושב על כך, ומה מידת הקשר בינו לגבר השני. האם הם נפגשים? עירית

06/03/2009 | 17:19 | מאת: יוסי כהן

יש לי תקופה ארוכה פחד נהיגה . באופן טבעי הנהיגה צריכה להוא בקלות לאורך השנים .פניתי לרופא המטפל הוא אמר שאני נמצא חרדות ודכאון . נתן ךי טיפול כדור ביום קסנס , וחצי כדור ספרלקס . אני לא מרגיש שיפור במצבי . זה מכניס אותי ללחץ ... אבקש את הצעתך בעזרה בנדון ... תודה

יוסי שלום בדיכאון וחרדה אפשר לטפל באמצעות תרופות וטיפול פסיכולוגי או בשילוב שלהם. צפרלקס זאת תרופה שעוזרת אחרי שבועיים עד חודש השאלה היא כמה זמן אתה לוקח, עד כמה שאני יודעת חצי כדור זה מעט בדרך כלל מתחילים בחצי כדור ועולים לשלם. הטיפול הפסיכולוגי המתאים הוא ההתנהגותי קוגנטיבי, בו יעזרו לך להתמודד עם הפחדים על ידי חשיפה הדרגתית אליהם כלומר לחזור לנהוג בהדרגה. עירית

אני סובל מ PTSD שהתחיל לי בתחילת 2005 בנוסף התפתח אצלי גם מעי רגיש . ב-2006 הגשתי בקשה להורדת פרופיל בצבא וקיבלתי 21 . בעקבות דיווח צה"ל קיבלתי לפני שבוע זימון לבדיקת כשירות נהיגה אצל פסיכולוג ומבחני אישיות . אני נוטל כיום כדור רסיטל אחד ליום . האם בגלל זה שאני נוטל רסיטל אחד ליום יכול להשפיע לרעה על הבדיקה ? האם יש סכוי גבוה למי שסובל מ PTSD בצורה קלה לאבד את רשיון הנהיגה ? למרות שבמסמכים הרפואיים ה PTSD מוגדר כיותר קשה וזאת בגלל שעשיתי החמרה בביטוח אומי כדי להעלות את האחוזי נכות.מה הקריטריונים שפוגעים לרעה בסיכוי להמשיך להחזיק ברשיון נהיגה ?

לקובי שלום בדיקת הכשירות נועדה על מנת להחליט האת מתאים לאפשר לך לנהוג, על פי בדיקה זאת כנרה תיעשה ההחלטה, לא נראה לי שיש בעיה לנהוג עם לוקחים רסיטל. בהצלחה עירית

04/03/2009 | 22:02 | מאת: ג.

שלום, שמעתי שבאזור ת"א יש קבוצות תמיכה לעזרה עצמית בתחומים שונים. כיצד ניתן לדעת לאן לפנות? תודה.

ל-ג שלום יש בת"א מרכז לעזרה עצמית, יש להם מידע על קבוצות לעזרה עצמית. לאינפורמציה נוספת חשוב לאיזה נושא או תחום עירית

24/02/2009 | 01:32 | מאת: מנחם

אני סובל מהדבר הזה בערך חמישה חודשים אני בן 18 ונתנו לי פרוקסטין סרוקל למיקטל (את שתי האחרונים הפסקתי לקחת בר שבוע וחצי) אני בטיפול ולפני כמה ימים שתיתי אלכוהול , איזה שלש כוסות בערך ,ומאז המצב החמיר בהרבה אני גם לוקח קלנסופם מיליגרם בבוקר ומילגרם בצהריים ומיליגרם וחצי בערב והפרוקסטין 20 גרם בבוקר ו40 בערב , המחשבות חושבות בלי קשר , אין לי נוחות , אני מתוח כל היום ואני מרגיש כלום ואני מרגיש לבד בעולם , טוב מה דעתכם ? יש מצב לבעיה נורליוגית ? ואם כן אז מה לעשות ? לי המצב שלי נראה אבוד ויש לי תחושה שלא אחזור לעצמי לעולם , האם קיים כזה דבר? מה לעשות? אני שונא את הכל ואת כולם ובעיקר את עצמי אני כבר לא זוכר איך הייתי קודם , אבל לידיעתכם הייתי יותר בסדר מבסדר

למנחם שלום אני חושבת שזה חשוב שאתה בטיפול, אבל חשוב לעשות מה שהרופא מציע לך, שה אומר לא להפסיק תרופות בעצמך, אלא רק בהתייעצות עם הרופא וגם לא לשתות אלכוהול שזה בודאי לא מועיל למצב. אני לא חושבת זהמצב אבוד, וחבל שאתה שונא את עצמך זה בודאי הרגשה מאד לא טובה, אבל יש מה לעשות להתמיד בטיפול ולעשות מה שהרופא מציע ואם משהו לא נראה לך להתייעץ איתו, לחשוב על הדברים הטובים שיש בך, ואני בטוחה שיש , אבל בגלל המצב כרגע אולי אתה לא זוכר,אז תתאמץ להזכר ותרשום אותם. רצוי גם להיות עסוק אני לא יודעת מה אתה עושה כרגע, וגם לעשות ספורט כלשהו. עירית

06/02/2009 | 22:12 | מאת: צביאל רופא

אחרי רתיחת המים, לביצה לוקח 10 דקות תמימות להפוך לקשה. האם נוכל להפוך אותה לביצה קשה בפחות זמן מכך? תהליכים מתמשכים לוקחים את הזמן שלהם... אך אנו מטבענו קצרי רוח, רוצים שהכל יקרה תכף ומיד. לא לוקחים בחשבון שאפילו ביצה קשה, בשום פנים לא תוכל להיווצר בפחות מ-10 דקות. נכון, הבעיה שלנו סבוכה יותר יש בה יותר נעלמים. למשל, בדרך כלל אנו לא יודעים מראש כמה זמן התהליכים שאנו מעורבים בהם אמורים להימשך. והחוסר וודאות הזה, הורג אותנו, בלשון המעטה. אנו בקלות הופכים לחסרי סבלנות ונרגנים ותובעניים. לו רק זכרנו תמיד את הביצה שבפחות מ-10 דקות בשום פנים ואופן לא תהיה קשה!! שבת שלום צביאל

לצביאל הי סיפור נחמד, בנוסח המלא יש לו עוד תוספות אבל המסר ברור, וחשוב לא ,וקל ליישום עירית

08/02/2009 | 15:45 | מאת: צביאל רופא

ואני לתומי חשבתי שהמצאתי את המשל הזה ...

05/02/2009 | 22:04 | מאת: ענת

גבר בשנות החמישים לחייו היה נוהג לעיתים לפלרטט איתי ולא יותר מיזה... הוא מיודד עם בעלי. בעלי סיפר לו כשגילו אצלי בעייה מסויימת לבבית, תגובתו של הגבר: שתיקה. מה יכול להיות לתגובה אילת של הגבר, האם זה תגובה נורמלית לאדם ששומע מפי ידידו שלאשתו גילו בעייה בלב- לא לומר אף מילה?!, מדוע שמע ושתק. כך בעלי טוען שהוא לא אמר אף מילה. אגב, קשה להכחיש שלי ולגבר אין כלל רגשות אחת לשני, אך חוץ מפלרטוטים אין שום דבר חלילה בינינו. מה השתיקה הרועמת הזאת בא להגיד לדעתך? ותודה רבה על עזרתך.

לענת שלום נראה לי שהוא לא יודע איך להגיב ולכן שותק, זה קורה הרבה פעמים במצבים כאלה שלא יודעים מה להגיד, לא לכל האנשים אינטליגנציה רגשים יש כאלה שיודעים באשר הכל בסדר לפלרטט אבל כאשר צריך לדעת להיות רגיש ולהתמודד עם מצב שונה הם לא יודעים מה לעשות. הכי חשוב שתדאגי לבריאות ככל שזה תלוי בך ותבלי בחברת אנשים שיודעים לתמוך ולתת הרגשה טובה כאלה שאפשר באמת לדבר איתם. עירית

08/02/2009 | 18:14 | מאת: ענת

צודקת. הרבה הרבה תודה לך.

01/02/2009 | 16:01 | מאת: גדי

שלום רב, האם טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע בתחושות ומצבי תסכול? תודה.

לגדי טיפול עשוי לסייע בהתמודדות טובה יותר עם מצבי תיסכול או לשנות את הפרספקטיבה או התפיסה של המצב, אני עונה באופן כללי מאחר ואין פירוט של מצבי התיסכול. נראה לי ששווה לנסות טיפול. בהצלחה עירית

20/01/2009 | 18:40 | מאת: ט

איפה יש סיוע משפטי בלי תשלום בדברים שקשורים לתביעות כלליות ? ( ייצוג משפטי מול גופים מסחריים וכו')

ל-ט יש סיוע משפטי חינם המיועד רק לאנשים שמצבם הכלכלי לא טוב, לדןדמא למי שמתפרנס מיקצבה הסיוע הזה ניתן על ידי הלשכה לסיוע משפטי אני חושבת שהם נמצאים ברחוב דרך פתח תקווה בתל-אביב עירית

02/01/2009 | 00:44 | מאת: ניר

שלום רב, אני בחור באמצע שנות העשרים לחיי, ונמצא במצב של מתח נפשי בשנתיים האחרונות. דיכאון קל וחרדות בחצי שנה האחרונה.לדעתי, הדבר נובע מההסביבה שבה אני נמצא וגר. (גר בבית עם המשפחה). כאשר איני בבית למשך תקופה ארוכהאני מרגיש די אחרת. בנוסף אני סובל מאקנה בשנה האחרונה. אני נוטה לחשוב שזה כתוצאה ממצבי הנפשי. אני מעוניין לגשת לטיפול פסיכולוגי אם זה יכול להועיל ולעזור. אשמח אם אקבל חוות דעתך לגבי סוג הטיפול שעשוי להתאים לי (בין אם זה קונגטיבי התנהגותי, דינמי או כל דבר אחר), על סמך פירוט זה. תודה רבה.

לניר נראה לי שהעדיפות הראשונה היא לטיפול התנהגותי קוגנטיבי בהצלחה עירית

30/12/2008 | 18:25 | מאת: צביאל רופא

שלום לעירית ולכולכם, זהו שמו של מאמר פרי עטי שפורסם זה עתה במרשתת. http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-2606.htm קריאה מעניינת אשמח לקבל תגובות, צביאל

ממליצה לקרא מעניין ומלמד עירית

31/12/2008 | 21:02 | מאת: צביאל רופא

תודה עירית. ערב נעים צביאל

26/12/2008 | 23:54 | מאת: דן

שלום יש לי בעייה מוסרית שאני מתחבט בה בזמן האחרון. אני בחור גיי בשנות ה-30 המאוחרות. כבר כחודש וחצי יש לי חבר. מאז ומתמיד כשהיה עובר לידי בקניון , ברחוב או בכל מקום אחר בחור שנראה טוב - הייתי מעיף מבט. הגיל לא שיחק תפקיד אלא יותר המראה. אני בחיים שלי לא ביצעתי מעשה פדופילי וגם אין לי כוונה כזאת וכשמדובר בקטינים גם לא קיימת מחשבה או כוונה לבצע משים לא ראויים. למרות זאת - לא נוח לי עם עצם העובדה שאני מסתכל על בחורים קטינים (מתחת לגיל 18) שנראים טוב גם אם אין לי כוונה לבצע מעשה שלילי כלשהוא כלפיהם. אני מבחינה הגיונית לא רואה הבדל בין להסתכל על בחור יפה , פרח יפה או נוף יפה. כל עוד אני לא גורם לנזק - אין בכך לפי דעתי שום פסול. למרות זאת - רע לי עם זה. האם זו תופעה נורמאלית? האם יש במבט פסול כלשהוא? ממה נובעת ההרגשה הלא נעימה שלי?

לדן לדעתי אתה צודק אין רע בלראות ולהסתכל על אנשים שנראים לך יפים, כמובן בתנאי שאתה לא עושה שום דבר עם קטינים וגם לא מסתכל עליהם בצורה מוגזמת שעלולה להביך אותם. ההרגשה הלא נעימה נובעת מכך שאתה יודע שאסור לך לפנות לקטינים והמחשבה על כך מפעילה את המצפון. אבל כאמור יש הבדל בין להתבונן ולחשוב לבין לפעול מה שאסור זאת ההתנהגות ולא המחשבה. שוב חשוב שזה לא יהיה לנעוץ מבטים עירית

26/12/2008 | 22:51 | מאת: יאיר

שלום רב, אני באמצע שנות העשרים לחיי, ואני די "חולה" נקיון. הבית אצלי בד"כ נקי.אבל כאשר באים אלי חברים ומכרים, (וכביכול מתלכלך ואני צריך לנקות את הבית) אני לא מרגיש כעס על אף אחד, אלא תחושה מרגיזה כזו שמלווה אותי שאני צריך לנקות את הבית אחרי הימצאות של אנשים בו.. ושכל פעם זה אותו סיפורוהעניין הזה מציק לי.. כאשר הבית נקי אני הרבה יותר שלו ורגוע. אמנם הנקיון עושה לי טוב, אבל אני לא רוצה שתלווה אותי כל פעם תחושה מציקה כזו עד הרגע שבו אני מנקה את הבית.מה ניתן לעשות? אשמח לתשובה.

ליאיר אתה מתאר משהו מעט כפייתי באשר לניקיון, השאלה היא האם יש עוד תחומים בהם אתה כפייתי, במידה ולא אז אני מציע לך להחליט שפעם ההבאה שבאים אליך תחשוב על זה שטוב שמלכלכים לך את הבית ותיקח כאתגר להתמודד עם זה שזה בסדר ושהדרך היא להיחשף לזה וללמוד לשאת את זה, כלומר לחיות עם הלכלוך עד שיהיה לך זמן לנקות למרות התחושה הלא נוחה, זה בעצם הריפוי. במידה וזה קורה בתחומים נוספים כדאי ללכת לייעוץ. עירית

24/12/2008 | 13:34 | מאת: נופר

עירית שלום, אני זקוקה לעזרתך: אחרי שנים במקצוע אני בצומת דרכים אם להמשיך בתחום או ללמוד תחום חדש גילי מתקרב ל-40. אני זקוקה לייעוץ של פסיכולוג תעסוקתי ואיני יודעת למי לפנות באיזור הצפון, למעט למכונים היקרים מאוד שקיימים ואינם מעניקים מענה ממוקד לו אני זקוקה לפי תכונות אישיותי. אשמח אם תוכלי לכוון אותי לאתר או לכתובת בה אוכל למצוא מענה.. תודה מראש נופר

לנופר לצערי אני לא מכירה פסיכולוג תעסוקתי בצפון, אין לי ספק שאת יכולה למצא כזה בדפי זהב, אני לא רוצה לתת שמות מדפי זהב ללא הכירות, מאחר ואין לי מושג מי מהם טוב. אכן יש מכונים כגון מכון הדסה, בודאי גם האינטרנט יש אינפורמציה בנושא, תנסי דרך גוגל בהצלחה עירית

21/12/2008 | 18:50 | מאת: שמוליק

מתי מתקבלת תשובה במקרה של פנייה למשרד הבריאות בקשר לתעסוקה מוגנת ? איפה יש ארגונים שנותנים סיוע כספי (הלוואות וכו') ?

לשמוליק בקשר לתעסוקה מוגנת צריך לפנות לרכזת סל שיקום ולשאול מתי מתקבלת התשובה או למטפל אתה נמצא בקשר והיה מעורב בתהליך של סל השיקום. אני לא מכירה אירגונים הנותנים סיוע כספי חוץ מקצבאות הביטוח הלאומי. אבל דרך סל שיקום יש עזרה בתחומים שונים כגון טיפול שיניים ודרך משרד השיכון ניתן לקבל סיוע בשכר דירה. עירית

18/12/2008 | 10:09 | מאת: אמא

בתי הצעירה מאובחנת PDD בתפקוד גבוה. חוותה שני התקפים פסיכוטיים. מאז היא מתקשה מאוד להתרכז, להתארגן, וטוענת שכבר אין לה יכולות גבוהות בלימודים. האם אחרי התקף פסיכוטי באמת יש פגיעה בתפקוד? היא מטופלת בתרופות אבל לא מאוזנת במאה אחוז כרגע.

לאמא שלום לאחר התקפים פסיכוטים עלולה להיות ירידה בתיפקוד אבל יש הרבה דברים שעדיין ניתן לעשות כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל בנושא של האיזון תרופתי ולעבור תהליך שיקום, שיעזור לה למצא מה מתאים לה לעשות בכל תחומי החיים. עירית

17/12/2008 | 10:46 | מאת: אנונימית

מה גורם לאדם שהוא אבא לילדים בערך בגיל 45 "לחפש" ללגלג על אישה (בערך בת גילו) שהיא כבר סבתא, נראית מעולה, צעירה מגילה, יפהפיה "לחפש" ללגלג עליה או לנסות לחקות את הליכתה רק בשביל לגרום לחברה הנמצאים הם יחדיו באותו חוג לצחוק, לגחך עליה, האישה היא לא חברותית במיוחד, היא סגורה, ביישנית, מושכת תשומת לב מירבית במראה החיצוני ובלבושה במובן החיובי, אינה עשתה כל רע לחברה, פשוט סגורה מאד, אך הגבר ההוא (שמנו לב) שמחמפש ללעוג עליה בקרב הגברים ומצליח בזכות חוש ההומור שלו לגרום להם לצחוק. האם זה בגלל שהיא לא מראה שמחבבת את האנשים האלו בחוג? האם בגלל שהיא קרה אליהם?? האם יתכן ולאדם יש רגשי נחיתות והיות והאישה נראית טוב ע"י כך מעוניין לדכא אותה בכך שתרגיש שהוא מלגלגל עליה וסוחב איתו את שאר הגברים? האם על האישה הזאת שגם שמה לב לכך (וברור שהיא פגועה ממנו) להחזיר לו מנה אחת אפיים ולהוכיחו על מעשיו השפלים?? . תודה רבה.

לאנונימית שלום יכול להיות שהאפשרויות שאת מעלה כהסבר נכונות, ויכול להיות שזה חוש הומור לא מוצלח במיוחד, אפשר להעיר לו ולהגיד שזה פוגע ולראות מה תיהיה תגובתו. עירית

14/12/2008 | 11:48 | מאת: ידידה

ידידתי אישה נאה, יפה אך רגשנית עד מאד. בעלה לעומת זאת מאד חברותי ואנשים פשוט נדבקים אליו ומקובל מאד בחברה. היא מרגישה תמיד לא רצוייה בעיקר בנוכחותו כי היתה גם רוצה לקבל תשומת לב מהסובבים אותה ומרגישה מאד דחוייה שזה חורה לה עד מאד כי היא כל הזמן מדברת על זה. לאחרונה, גילו אצלה בעייה רפואית והיא לפתע זרקה לי: "אם אני אמות זה לא יזיז לך, לבעלך ולכל הסביבה. כי עובדה עד היום אף אחד לא נתן לי את ההרגשה שמת עלי". בעלי מאד מחובר לבעלה ותמיד מרבים לדבר וכשהיא רואה זאת במו עיניה היא מרגישה כעין סכין בלב. פשוט יש להם שפה משותפת. .ויתכן והיא מחבבת אותו וגם אותי, אך לא יוצא לי לבוא אליה בגלל שאני אישה מאד מאד עסוקה. הרגשתי שלשוני נדבקה לחיכי ולא ידעתי מה ואיך לענות לה. מדוע אמרה לי זאת, מה לדעתך קורה איתה, ניסיתי להרגיעה , לדובב אותה, והיא חוזרת באותן משפטים כפי שציינתי לעיל. אנא עזרי לי. תודה.

לידידה אם את אכן ידידה שלך והיא חשובה לך, אז כדאי לשאול אותה האם היא רוצה שתבקרי אותה, וכשתיפגשו את יכולה להתעניין בה ובמצבה הבריאותי. מה שקורה לה לדעתי הוא שבעלה יותר חברותי ואנשים אוהבים אותו היא כנראה איתו כי היא אוהבת את התכונה הזאת אצלו, או לפחות בעבר אהבה את זה, היום זה מרגיש לה שרוצים אותו ולא אותה, והיא מרגישה דחוייה, לעיתים זה גם משהו מהעבר שסוחבים. יתכן שעקב המצב הבריאותי היא רגישה יותר כרגע. עירית

05/12/2008 | 11:51 | מאת: ר

תוך כמה זמן יש תשובה בקשר לבקשה למשרד הבריאות של תעסוקה נתמכת?

07/12/2008 | 08:35 | מאת: עירית וגנר

ל-ר זה תלוי בשלב בו נמצאים, האם זאת הפנייה הראשונית , האם יש כבר זכאות לסל שיקום או שלב מציאת העבודה, בכל אופן רצוי לשאול את רכזת סל השיקום, או אם יש איש קשר המטפל בנושא אז אותו. בהצלחה עירית

02/12/2008 | 01:59 | מאת: תור

קשה לשחרר את מה שקרה .............טוב סליחה עירית אבל זה לא שווה אפילו הערה מצידך

לתור לצערי אני לא מבינה עירית

11/12/2008 | 14:45 | מאת: תור

השיר הזה יוכל להסביר לך מה עברתי ? רק לי אין כלום מפחדת מחושך ממפלצות שיקחו אותו מפחדים שלא היו עד כה העבר שחשבתי שנקבר ביום מר לא רוצה לעזוב אותי כמו שק ישן על גופי מקרקר כמו תרנגול הנה אני התמודדי עם עברך עם קירקורך בקיצור היתה ליום הולדת לא מזמן בעצם בקיץ כבר "חגגתי" 28 שנים לאחר אונס ובני הבכור עבר התעללות מינית

28/11/2008 | 15:39 | מאת: חמוטל

פורום לחיפוש שותפים לדירה או דירות שותפים בבריאות הנפש לידיעת כולם, ישנו פורום המיועד להקל על מציאת דירות שותפים או אנשים שיצטרפו אלכם לדירה. הפורום מיועד ספיציפית עבור אנשים עם בעיות נפשיות מכל סוג ורמה. הנה קישור לפורום http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=24025

לחמוטל בהצלחה, חשוב שיש פורום כזה עירית

25/11/2008 | 16:25 | מאת: ר

האם זה נכון שמי שהיה בהוסטל ועבר לדיור מוגן מקבל הטבה כספית ממשרד השיכון/גוף כלשהו? (מענק)

ל ר שלום מי שעובר לדיור מוגן מקבל את ההשתתפות של משרד השיכון בשכר דירה, גם בהוסטל מקבלים סכום זה והוא מועבר להוסטל כדאי לכסות את שכר הדירה, בדיור המוגן קורה דבר דומה יש עזרה בתשלום עבור שכר הדירה. עירית

23/11/2008 | 07:35 | מאת: יעקוב

קישורים ממומנים אני במצוקה לא קלה בכל הקשור למקום לגור בו, אני גר זה קרוב לחצי שנה בדירת מרתף שבחורף היא תחובה ועם הרבה עובש בקירות, וכל זה רק מקשה עלי מבחינת ההתמודדות הנפשית ומבחינת הבדידות הקשה שאני מתמודד איתם זה שנים. אני גר כעת בחדרון ממש קטנטן וחסרה לי מאוד חברה, מישהו לדבר איתו ולא להרגיש ככה לבד. לכן אני מחפש מקום לגור בדירת שותפים אני מחפש דירת שותפים =בירושלים= להצטרף אליה עדיפות לדירה שגרים בה אנשים המטופלים נפשית. מי שיש לו מה להציע מוזמן לפנות אלי כתגובה או לאימייל [email protected]

ליעקוב שלום אני מבינה את הבדידות והמצוקה, נראה לי שאם אתה רוצה לגור עם אנשים המטופלים נפשית אתה יכול לפנות לעמותת אנוש יש סניף בירושלים, בכל אופן הטלפו של מרכז אנוש ושם ניתן לבקש את הסינף בירושלים הוא5400672 באיזור המרכז (03) אתה יכול גם להיכנס לאתר של עמותת אנוש enosh.org.il עירית

שלום עירית יש קושי גדול בלאתר וליצור קשר עם שותפים מרקע נפש. בעבר הייתי בקשר עם אנוש ואח"כ עם ארגון נוסף אבל הגעתי למסקנה ברורה שאיני זקוק לליווי בדיור, (כפי שהוא ניתן כיום בארגונים השונים) לכן ראיתי לנכון לרדת מליווי כזה ולנסות למצוא באופן עצמאי. זה לא קל, כי אין ערוץ המאפשר חיפוש שותפים לדירה באופן עצמאי. אני מנסה דרך הפורומים השונים. תודה בכל אופן על ההצעה

10/11/2008 | 11:12 | מאת: אמיר

שלום רב, האם מתח נפשי כשלעצמו עשוי לגרום להופעת פצעי אקנה? תודה

לאמיר נראה לי שזה שילוב של גורמים ולא רק מתח. עירית

07/11/2008 | 00:49 | מאת: קאטי

שלום, אני בת 23 השאלה שלי אם יש כזה דבר "בן אדם מיוחד"? אני עובדת עם קבוצה של אנשים ואני מרגישה שלכל אחד יש משהו מיוחד שמבדיל אותו,למשל דיבור מעניין,התנהגות מסויימת וכו'. לעומת זאת אני לא מוצאת בעצמי משהו מיוחד,אני די רגילה,נחמדה לכולם לפעמים יותר מדי,אני מרגישה שבגלל הנחמדות שלי ו"הלא נעים לי" שיש לי את זה הרבה אנשים לא מעריכים אותי,מעין חסרת עמוד שדרה,תמיד הכל נוח לי,תמיד אני מוותרת לטובת כולם. אני מרגישה שאני פחות חשובה,ואם מישהי איתי במשמרת אני מרגישה לא נעים שהיא איתי ולא עם מישהי אחרת שכביכול "יותר טובה ממני".אני מעדיפה להקשיב בשיחות ולא לדבר כי אני מרגישה שמה שיש לי להגיד לא מעניין ולא חשוב ועוד הרבה דברים בסגנון. אני מיואשת לא יודעת מה לעשות נמאס לי לחיות עם התחושות האלה...תודה.

לקאטי נראה לי שמה שיש לך זה סוג של סכמת ריצוי , יש לך נטייה לרצות את האחרים ופחות לדאוג לצרכים שלך. לדעתי זה לא קשור לכך שאת לא מיוחדת אלא שאת לא מבליטה את עצמך. תנסי לשים את עצמך במקום טוב יותר. יתכן וכדאי לך ללכת למספר פגישות ייעוץ עירית

03/11/2008 | 09:52 | מאת: בחור

שלום רב, אני אחרי צבא ומטרידים ומעסיקים אותי בתקופה האחרונה חששות מן העתיד, מה יהיה לגבי, מה יהיה ברשותי, שאלות מן הסוג הזה. נוצר אצלי מעין מתח. מי הגורם שנאי יכול לפנות אליו? פסיכולוג? תודה

קורה לעיתים קרובות שלאחר השחרור מהצבא, שי מתחים ודאגות, וזאת מאחר ואתה מוצא את עצמך בלי מסגרת מסודרת, וצריך לבחור לבד מה לעשות ואיך לתכנן את העתיד. במידה ואתה מאד מוטרד או סובל ממתח, כדאי לפנות לפסיכולוג ולהתייעץ איתו. עירית

01/11/2008 | 18:21 | מאת: תור

אני גרושה עם ילד חמש שנים ללא זוגיות הכרתי גבר קבענו להיפגש פתאום בסוף שבוע אחד סף החרדה שלי עלה פלאים בגלל שהוא רוצה להיות כבר חלק ממני ואני צריכה הכל לאט הוא רוצה לקחת חלק בילד שלי ובכלל נשמע לחוץ . בקיצור אני לא גרה לבד ואני מקבלת מייל שבגלל שאני גרה אצל הוריי הוא לא רוצה איתי כלום נפגעתי עכשיו הוא החזיר לי מייל ואין ליחשק לענותלו

לתור תלוי מה את רוצה, לענות למייל נראה לי כדאי על מנת לבדוק ולהשאיר את האופציות פתוחות. ואז תוכלי להחליט, אולי להגיד לו שאת צריכה את זה לאט. עירית

אמרתי לו ללכת הכי לאט שיש אבל עכשיו אחרי סוף שבוע שלחרדה מכל הסיפור וכרגע אני עדיין בחרדה גבוהה החלטתי לפנות את הסיפור וללכת הלאה אני פוחדת לא רוצה להיפגע והוא גם כתב לי שהוא רצה להיפגש איתי ללא קשר למה שיהיה אבל אם אין מקום האם העתיד שלנו זה בתי קפה ? אני לא יודעת הוא גם כתב שהו אורצה משמורת על הבן שלי בקיצור היה מפחיד כל הסיפור הזה אפילו התיעצתי עם עו"ד מה לעשות לא רוצה לאבד את הבן שלי היה לי מאבק המלווה בכל כך הרבה פחדים וכנרה זה עורר אצלי את הפחד העניין הזה לאבד את הבן שלי כתבתי לו כמה פעמים אתה מהיר מידיי אבל זה לא עזר לי . אני כרגע מכל הסיפור הזה בחרדה גבוהה לא יודעת איך לצאת מזה פשוט כך .

30/10/2008 | 20:48 | מאת: דני

אם מישהו שהיה בעבר במסגרת שיקומית(סל שיקום) ורוצה לעבוד בשוק החופשי (לא תעסוקה נתמכת) דרך ביטוח לאומי/עמותה האם זה יכול להיות?

לדני שלום זה יכול להיות, כדאי לפנות לביטוח לאומי לשיקום שלהם ולהתייעץ. אפשר גם דרך עמותה, אבל העמותות עובדות דרך סל שיקום. בהצלחה עירית

28/10/2008 | 11:17 | מאת: ערן

שלום רב, עדיין אין לי ילדים, אך כמובן מקווה שיהיו לי בהמשך, רציתי לדעת כיצד ניתן להימנע מחרדה או דאגה מוגזמת כלפיהם, לדוגמא כאשר נמצאים מחוץ לבית בפעילויות שונות ולא להיות חרד לגורלם. תודה.

לערן שלום התשובה היא בדיוק לא לעשות את מה שאתה עושה בשאלה זאת, הרי עדיין אין לך ילדים, אז למה לדאוג לזה עכשיו. הרעיון הוא שאין טעם לדאוג לנושאים שהם לא רלוונים בהווה. מכמה סיבות - זה לא יעיל, מטפח חרדה, אתה לא יודע איך תרגיש כאשר זה יהיה רלוונטי ואיזה פיתרונות יהיו זמינים ומתאימים. הצעתי היא תתחיל לדאוג אם בכלל צריך לדאוג כאשר זה יהיה רלוונטי. עירית

26/10/2008 | 09:30 | מאת: חן

אני מאד שמה דגש על המראה החיצוני שלי כולל לבוש. זה חשוב לי להיראות טוב. ושיהיה תואם ובטוב טעם .ירשתי את זה מאמי. בארוע מסויים, נעמד מולי גבר שהוא חבר של הורי הביט בי ומייד עבר לחולצה, אחר למכנסיים ולנעליים . במקרה עמד לידי גבר אחר שהם מכירים אחד את השני לפתע חייכו להם. מה צריך להיות סריקת הרנטגן הזאת מהפנים עד לנעליים ?((לציין שזה כבר פעם שלישית שהוא עושה זאת) ומה גרם לשני הגברים להרביץ חיוך אחד לשני. אני התעלמתי מהם אך בתוך תוכי כנראה זה קצת מציק לי לכן אני חשבתי להתייעץ איתך ותודה על העזרה.

לחן אני חושבת שהסריקה הזאת והחיוך באים ממקום שאת מוצאת חן בעינהם, אני מסכימה איתך שזה חוסר טקט, אבל למה את מוטרדת מזה? עירית

23/10/2008 | 13:17 | מאת: ענת

אודה באם תגיבי למכתבי אליך למטה בהמשך להתכתביותינו בנושא:"אכזבה מידידים" (יש המשך ..) הרבה הרבה תודה.

לענת עניתי בהמשך לתגובתך, מקווה שתמשיכי ליצור ותהני מכך. עירית

22/10/2008 | 02:12 | מאת: D

האם זה אפשרי שמישהו שהוא מוכר למערכת מבחינת סל שיקום יכול לקבל סיוע בתחום של תעסוקה רגילה(לא מוגנת) גם אם הוא לא נמצא במסגרת מסוימת כמו דיור מוגן?

אפשרי לקבל סיוע לעבודה בשוק חופשי דרך הביטוח הלאומי או דרך סל שיקום כאשר מקבלים אישור לתעסוקה נתמכת. דרך נוספת היא לחפש עבודה בשוק החפשי לבד בהצלחה עירית

שלום רב מה שלומך ? אני בחורה בת 25 כרגע נורא מבולבלת אני יוצאת עם מישהו מזה שנה וחצי אני החברה הרשאונה שלו ובכלל הקשר הראשון להכול ולי לעומת זאת היו 3 חברים לפניו אחד לתקופה של חצי שנה ו2 לתקופה של חודש וחצי אבל יצאתי עם גברים בכלל אני נורא מבולבלת בהתחלה שיצאתי איתו זה בגלל האופי שלו בנאדם טוב אכפתי תומך ולא הבחנתי כלל היופי למרות שהוא נורא מותק באמת פשוט מתוקי אני פשוט רואה בו ילד חמוד ממש לא מכוער אני רוצה להסביר משהו פעם הייתי יוצאת עם גברים שהיו נראים סוף הדרך אך באופים היו על הפנים לא משתווים אליו בכלל הוא כול כול כך מיוחד מלבד כול החוסר ניסיון שלו שמקשה עלי כי אני רוצה לעבור לגור איתו אבל אני נורא מפחדת בגלל שלא צבר ניסיון מרגישה ממש חסומה פעם אני רוצה ופעם לא כי הוא בבית שלו נורא מופנק ולא מכבד את אחותו מעליב אותה כי גם מעליבה אותו והוא לא נותן יד ועוזר מפונק ויש בו תמימות בגלל החוסר ניסיון שלו אני רוצה לדעת אך אפשר לעבור לגור ביחד ולתפקד בדרך הכי טובה ובלי לפגוע אחד בשני לאור המצב .? ולמה אני מרגישה חסומה ותקועה ? ואפילו ריחוק מימנו ??והרי שהיכרנו בהתחלה היה לנו טוב פשוט היו מריבות פה ושם שהרחיקו איתנו קצת ואני אוהבת אותו ומרגישה ממש בילבול וחסר אונים אני גם מפחדת שאם נעבור לגור ביחד הוא לא יהיה אסרטיבי כמו עכשו וזה משהו שמאוד חשוב לי אך עלי לפועל בקשר לקשר ? אך לא לפחד ואך להחזיר את הכוח ולא לתת לפחד לעשות לי סדר עדיפיות ?? הוא בנאדם זהב והאם מה שאני מרגישה זה כתוצאה מהדחקה של המשיכה ? למרות שפעם סברתי או האופי טוב שזה לכול החיים או יופי שלא שווה כלום ? מה לעשות ? תעזרי להבין האם אנשים שונים יכולים להיסתדר בשלום ביחד ?ומהי כול המועקה הזו שיש לי בלב ...? האופי שלו כבש אותי ביופי הוא לא רע בכלל פשוט מלא קצת האם בנאדם כזה יכול להיות בוגר כי הוא קצת ילדותי .?עקב זה שנעבור לגור יחד? אך אפשר להעלים את הפחדים אני פשוט רוצה לדעת אם הוא ישתנה מבנאדם עצלן-לחרוץ ותמים -לא תמים מאגוסטי- לא אגאואיסט כי בבית הוא לא מתחשב באחיו תודה מראש כי ביום יום אנחנו די מסתדרים

לליאור שלום אני מסכימה איתך שאם את רוצה שהקשר יהיה ממושך , אז הכי חשוב האופי. בקשר זוגי חשובה גם המשיכה, לנושאים הנוספים, לגבי אסרטיביות השאלה היא האם הוא אסרטיבי היום, אם התשובה היא כן, אז מדוע שלא יהיה כך כאשר תגורו ביחד, אם הוא לא אסרטיבי היום אז הוא יהיה אסרטיבי רק במידה ויחליט לעבוד על הנושא, וזה יקרה רק אם חוסר האסרטיביות מפריעה לו. את בודאי מבינה שאני לא יכולה להגיד לך אם הוא יהפוך להיות חרוץ, הרי אני לא מכירה אותו, לגבי הבגרות יתכן שזה תהליך שיקרה כאשר הוא יצא מבית הוריו ותיהיה עליו יותר אחריות. נראה לי שאת צריכה לשוחח איתו ברצינות על איך הוא רואה את הזוגיות שלכם ואיך הוא חושב שיתפקד כאשר תגורו ביחד. אני לא יודעת למה את מתכוונת שאת אומרת עצלן, האם הוא עובד? האם את חושבת שלא יעזור בעבודות הבית, את הדברים האלה צריך לברר בשיחה לפני שעוברים לגור ביחד. את יכולה להרגיע במידה את פחדיך שהרי חלק מהמגורים יחד זה ניסיון לראות איך מסתדרים, ואם לא מסתדרים אפשר להיפרד גם אחרי שגרים ביחד. בהצלחה עירית

06/10/2008 | 12:02 | מאת: פלונית

מדוע אין תגובות????

בדרך כלל יש תשובות תוך יום, קורה שזה לוקח מעט יותר זמן שנה טובה עירית

05/10/2008 | 14:36 | מאת: ר

אני בת 25,נשואה באושר,עם ילדה בת שלוש, אף פעם לא סבלתי מדכאון , תמיד רגילה עם שמחת חיים ומצב רוח טוב בד"כ, כבר כמעט שלשה שבועות אני מוצאת את עצמי במצב רוח ירוד, מאוכזבת ומיואשת, לא אוהבת את עצמי, בוכה המון המון וזה בלתי נשלט.רוצה לנקות את הבית, לסדר, ולא מצליחה, ועוד הרבה דברים לא הולכים לי טוב,אין לי כח נפשי ופיזי. אני חושבת שאולי זה הצטברות של מס' דברים שדיכאו אותי,אי ירידה במשקל מלידתה של ביתי, לאחר דיאטות רבות וכח רב מאד שהשקעתי. פיטרו אותי לפני חודש מהעבודה, ועוד דברים שבמהלך השגרה איני זוכרת ,כרגע עולים במחשבותי וגורמים לי לעצבות ובכי.בעלי תומך ומנסה להרגיע אותי,אך זה עוזר לזמן קצר ושוב מצב רוחי ירוד. אני לא מצליחה להתגבר,ולחזור למצב רוח טוב, וניסיתי לצאת לטייל, להנות,להרגע, אך זה זמני בלבד ולא מצליחה להשתחרר.אני מתנצלת על האורך ,ניסיתי להסביר מעט ממה שעובר עלי, ולדעת האם זהו דכאון? מה עלי לעשות? למי לפנות?

ל-ר כנראה שקרו לך דברים משמעותיים כמו פיטורין מהעבודה שזה בהחלט יכול להיות כואב,וקשה . מצב רוח רע עדיין לא מעיד על דיכאון אבל את מתארת קושי בתיפקוד, וחוסר באנרגיה,ואלה סימנים של דיכאון, כנראה לא קשה. אני מציעה לך לפנות ולבקש עזרה פסיכולוגית, אפשר דרך קופ"ח או דרך מירפאה לבריאות נפש. אפשר גם להתייעץ עם רופא המשפחה ולקבל תרופה נגד דיכאון, חשוב לי להדגיש שיש טיפול יעיל למצבך, ולכן לא להתייאש פשוט לבקש עזרה אין לי ספק שאם קבלת הסיוע מצבך ישתפר

05/10/2008 | 10:34 | מאת: ענת

אני ציירת. עשיתי מכירה אצלי בבית. אחת הידידות מלפני שבועיים חייבת לי סך של 40 ש"ח. הזוג ידוע בתור קמצן גדול. הבטיחה שתשלם למחרת, עבר שבועיים מאז ולא החזירה חוב. אני פגועה לא מהקטע הכספי אלא הזלזול בי. כשאני חייבת למישהו משהו וחוששת שאשכח אני רושמת לי. בעלה בעבר עזר לבעלי, אבל איני חושבת שזה צריך להיות קשור. בגלל נושא רגיש זה, ואני מרירה בגלל שאני מרגישה כעין זלזול, מה גם לא כפאתי עליה לקנות את הציור, היא גילתה התלהבות והיה לה באותו רגע חסר 40 שקל. הזיכרון המר נשאר אצלי. איך לנהוג? האם להזכיר לה שהיא עדיין חייבת? האם להתעלם ואשאר מרירה בגלל התנהגותה? מה עוד שכתוב שעד יום כיפור חייבים להחזיר את כל החובות. מה עושים? גם אם היא חושבת שאני ייקרנית היא לא היתה חייבת לקנות את הציור, קבעתי מחיר - היתה צריכה לשלם, מכסימום בפעם הבאה לא קונים אצלי. צודקת או לא? אודה על תשובתך.

לענת את ממש צודקת, אין קשר לנושאים אחרים, אולי היא פשוט שכחה, אני מציעה לך לשוחח אותה אולי לאחל לה שנה טובה או חתימה טובה ולהגיד לה דרך אגב, שהיא בודאי שכחה שהיא עדיין חייבת לך 40 ש"ח מקווה שזה יצליח. עירית

23/10/2008 | 13:03 | מאת: ענת

שלום רב. בהמשך להתכתבותינו, לפני שבוע פגשתי את האישה והודתה בפני שהיא מודעת לכך שהיא חייבת ועד היום לא שילמה. אתמול פגשתי את בעלה, לא דיברתי מילה על הנושא, והוא מיוזמתו אמר ליף "אנו חייבים לך כסף". אז מה יוצא מיזה שהם יוצאים בהכרה שהם חייבים ועדיין לא שילמו?! . אני לא צריכה את העשרות שקלים, אני לא אמות מרעב אם לא ישלמו, אבל איפה המוסר, המצפון האמינות???. אצטט מה איגבתי לבעלה: "תאמין לי שאני ישנה טוב בלילה", והוספתי ואמרתי: ""הלוואי" שהיה לי את האופי של אשתך. כי אני אם אני אהיה חייבת למישהו שקל אני לא יישן כל הלילה, ואם אני יודעת שאני עלולה לשכוח אני ירשום לפני על המקרר, ואם לא אוכל להחזיר אני אשלח את אחת הבנות שלי". האם ענה לי שתהיה לי ההזדמנות הוא יחזיר. הם גרים שתי דקות הליכה מהבית שלי. מה דעתך על תגובתי אליו? ומה יכול למנוע מאנשים אינטלגנטים, עשירים, ועוד ידידים לא לשלם חוב ? . כנראה לי יש את המנטליות של הדור הישן, להיות כינים, ישרים וישירים. כנראה אין להם אלוהים. אני לא אזכיר להם יותר, לא ארמוז להם, אך כעת אני מכירה אותם יותר טוב. הם לא מוערכים אצלי באגורה למרו תפקידם הבכיר. בכל זאת השקעתי, אסור לעשות עסקים עם ידידים כי לעיתים קשה ולא נעים לפתוח להם את הפה מהסיבות הברורות. מעניין תגובתך , תודה ויום טוב.

02/10/2008 | 21:58 | מאת: ע

איפה אפשר למצוא דיור מוגן באיזור המרכז/שפלה?(לא אנוש)

באיזור השרון פועלת עמותת דרור אינפורמציה נוספת ניתן למצא אצל רכזות סל שיקום באיזור, או במירפאות לבריאות הנפש

22/09/2008 | 11:21 | מאת: שרי

אני שמחה לבשר לכם כי המרכז לשיקום מקצועי הרצליה והשרון פותח קורס חדרניות/נים במלון "דן פנורמה" בתל אביב בחודש דצמבר 2008. מתאים לאנשים שעברו וועדת סל שיקום, לזכאי משרד הביטחון, למופני מחלקות השיקום של ביטוח לאומי וכן למופני המחלקות לשרותים חברתיים של העיריות משך הקורס 3 חודשים לימודים עיוניים ומעשיים, 5 ימים בשבוע. בלווי צוות מקצועי טיפולי. תלמידי הקורס מקבלים מדים, נעלים, ארוחת צהרים והחזר הוצאות נסיעה. מסיימי הקורס נקלטים כעובדי בית המלון, תוך התחשבות ביכולותיו וקשייו של כל עובד. מתאים לאנשים שעברו וועדת סל שיקום, לזכאי משרד הביטחון, למופני מחלקות השיקום של ביטוח לאומי וכן למופני המחלקות לשרותים חברתיים של העיריות.ולשאלות אנא פנו לפרטים נוספים אלי לטלפון 09-9506111 או במייל [email protected]

בהצלחה עירית

22/09/2008 | 00:11 | מאת: אני

בעבר הרחוק גבר אחד נהנה לפלרטט איתי. כמובן זה הרים לי את המוראל אך מעבר לזה לא היה מאומה מאחר ושנינו נשואים . עם השנים ההתרגשות פחתה אצלי, ההתלהבות ירדה ממני בהמון אחוזים, אך איני יודעת מדוע כשהוא פוגש אותי ברחוב או בכל מקום אחר מבלי ששמתי לב שהוא נוכח בשטח, הוא קורה בשמי, ואומר לי שלום ולא יותר מיזה. באותו מידה הוא יכול להמשיך בהליכה ולנצל את זה שאני לא רואה אותו. אז מדוע הוא חייב לגרום לי להביט בו מה יוצא לו מיזה איני יודעת.! תודה.

שלום נראה לי שמקובל שאומרים שלום כאשר עוברים ליד מישהו שמכירים, אז יש כמה אפשרוריות או שהוא פשוט מנומס, או שהוא אכן רוצה שתבחיני בו, השאלה היא מדוע זה מעסיק אותך, האם את מרגישה אליו משהו? את יכולה להמשיך לראות בכך מחמאה ולא נראה לי שזה שווה התעמקות מעבר לכך עירית

22/09/2008 | 19:01 | מאת: אני- לעירית

שלום רב. נכון שמנומס שנפגשים אומרים "שלום". הנקודה היא, שזה קורה לא שאני נפגשת איתו פנים אל פנים, זה קורה כשאני לא שמה לב שהוא נמצא בשטח, כשאני מרוחקת ממנו, אני שומעת לפתע מישהו קורה בשמי, גם במרחק, ואז באופן טבעי אני מסובבת את הראש לראות מי קורה לי? ואז אני רואה את הגבר ההוא שהוא מניף ידו לשלום, אומר שלום ומחייך, מה יוצא לו לקבל תשומת לב?? הרי הוא יכול לנצל את זה שאני לא רואה אותו ולהמשיך הלאה לדרכו, אז מה גורם לו לאחרונה שזה יותר מידי פעמים אצלו שהוא קורא לי, רק בשביל להגיד שלום???? בעצם מה יוצא לו מיזה???, תודה.

09/09/2008 | 14:48 | מאת: שי

איך אפשר להצליח בזירה של הסטוצים גם בלי להיות חתיך-על?

לשי כנראה שזה גם עניין של לדעת מה להגיד להיות כריזמטי נכון שיותר קל כאשר יש את המראה המתאים אבל זה מושפע גם מדברים אחרים עירית

06/09/2008 | 17:58 | מאת: נטע

אני בצעירותי (שזה ממש לפני 3 שנים) עשיתי הרבה שטויות. מאז אנשים מזכירים לי את זה בכל מקום ומספרים את זה לחברים שלהם וחבר מעביר לחבר וככה זה נמשך. קשה לי שמדברים עליי מאחורי הגב. קשה לי שחבר מספר לחבר את השטויות שעשיתי. אני מצטערת ומתחרטת על כל מה שעשיתי, כבר 3 שנים אני מנסה להדחיק את מה שעשיתי, אני פתחתי דף חדש והפסקתי עם כל מה שעשיתי בעבר. השאלה שלי מה ניתן לעשות היום במצבי כדי לגרום לאנשים לשכוח מה עשיתי וכדי שלא יהיו שמועות רעות עליי וכדי שייפסק המצב שחבר מספר לחבר????? אוףףףףף לפעמים אני מרגישה שאני רוצה לקבור את עצמי מרוב בושות. מה אפשר לעשות ואיך מתקנים את המצב????? אני מתביישת במה שעשיתי ואני מצטערת על כך אבל אי אפשר להחזיר את החיים אחורה. אני פשוט רוצה שכולם ישכחו מה עשיתי. שישכחו את זה כבר!!!!!!! די אני כבר בוגרת ומה שהיה היה. בבקשה תנו לי עצה איך לגרום לכולם לשכוח מזה??????? בא לי למותתתתת..

לנטע אני לא יודעת למה את מתכוונת, אבל למרות זאת אני משערת שאת מגזימה, אנשים לא כל היום עסוקים במה שעשית ובלספר את זה לאחרים, מי שצריך לעזוב את זה זאת את. אם תפסיקי להתעסק עם זה ותתנהגי איך שמתאים לך היום הכל יסתדר, יש הרבה אנשים שבשלב כלשהו בחייהם עשו שטויות וזה לא מפריע לשהשתנות. אם את לא מצליחה לעשות זאת אז להערכתי זה משהו שנתקע אצלך, ואז כדאי להתייעץ עם מטפל התנהגותי קוגנטיבי. בהצלחה עירית

06/09/2008 | 18:20 | מאת: נטע

כי עשיתי הרבה הרבה שטויות וכל הזמן אנשים נזכרים בזה וזה מכניס אותי ללחץ ולחרדה. איך לגרום להם לשכוח מזה??

04/09/2008 | 10:04 | מאת: חנית

אודה לך אם תוכלי לתת לי שמות של סרטים שעוסקים בהפרעות אכילה- זה למעטרת עבודה באוניברסיטה

לחגית לא זוכרת סרטים כאלה, אבל אפשר למצא באינטרנט או בספריות באוניברסיטה בספריה של בית-ספר לעבודה סוציאלית או פסיכולוגיה. עירית

02/09/2008 | 22:26 | מאת: ק

שוב שלום...עברו שלושה וחצי חודשים ואני עדיין לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו איך אפשר להתגבר על מישהו שאין לך איתו שום סיכוי? אני מדברת על הרופא... תודה

ל-ק הדבר הכי טוב זה לא להתרגש מהמחשבות, את לא יכולה להפסיק לחשוב אבל את יכולה לומר לעצמך שזה כמו פנטזיית נעורים. הכי חשוב להמשיך בחייך ולא להילחם במחשבה אבל לא לתת לה משמעות רבה כל כך.הרי את בכלל לא יודעת אם זה היה טוב במידה והיה אפשר לממש זאת בהצלחה עירית