פורום שווה לכל נפש

מישהי חולה ואני אפילו לא יודע מה זו המחלה הזו אבל כל הבית שלה מלא בזבל עיתונים שקיות חפצי נוי כוסות ספלים תיקים קופסות מוצרים חפצים והיא לא יכולה להפרד ולא יכולה לזרוק שטויות ודברים מיותרים ואי אפשר לזוז בבית לא יודע למה ומה הצילו

אותה אישה היא גרושה והחפצים הם כפי הנראה פיצוי לחסרון או תחליף הבית נאגר על גדותיו היא לא יכולה להתנתק מחפצים מחזיקה עיתונים מלפני שנתיים כדי שיהיה לה מה לקרוא , שלא תפסיד אוגרת סטוק , בגדים , קניות , מצעים , ספרים עתיקים של הסבא וכו אי אפשר לשלוח אותה לטיפול היא בהכחשה הצילו הלכלוך הטינופת והגועל גועים על גדותיהם

אני וחבר שלי גרים יחד כבר חצי שנה הבית אומנם בתהליכי שיפוצים איך יש לו בעיית אגירה קשה הוא אינו מוכן לזרוק חפצים ישנים שאינם בשימוש .הוא שומר ספרים ישנים ובגדים שאינו לובש.החדר הפנוי בבית כבר לא כל כך פנוי אלא הפך למחסן אחד גדול . מה את ממליצה?

שלום. אני מבצע פינוי בתים עמוסים בחפצים. גם כאשר הדירה מלאה בכמות אדירה של ציוד וגם כאשר הדירה מזוהמת. אפשר להבין טוב יותר את הבעיה בפורום אגרנות כפייתית. שי שטיקגולד

מדוע כשאני פוגשת גבר מסויים אני מברכת אותו לשלום, כמובן שמחזיר לי שלום,ברגע שקולט אותי מרחוק הוא מאט את צעדיו, ואחרי שאומר לי שלום הוא לא מסיט את מבטו מעיני הוא ממשיך להסתכל עד שחולף ממני, רציתי להיות בטוחה אם אני רואה נכון, נתתי לו מבט חטוף והוא אכן כן, הוא מביט לעיני. מה זה אמר לגביו?! . תודה.

שלום הבנתי שזה פורום כללי, מקווה שאכן כך. בכל מקרה, אני לאחרונה מעדיפה לישון ונהנית לישון במרפסת הבית, תחת כיפת השמיים, שאלתי האם יכול לקרות משהו לגופי? בגלל הטל או הלחות, אמנם אני מתכסה, ואני מתכוונת לעשות את זה בשבועות הקרובים... ושמתי לב שהראש קצת כואב לי מאז שאני ישנה בחוץ...ואני ישנה לפחות עד שלוש בבוקר. תודה

למיכל זה לא פורום כללי, אלא קשור לשיקום בעינייני נפש, אני לא יודעת מה יכול לקרה משינה בחוץ, על פי ההגיון כנראה לא הרבה, אבל זה לא התחום שלי, אז אני מעדיפה לא לענות כדאי לא להטעות. עירית

איך יוצאים מקשר הרסני. אני בזוגיות של 22 שנה. אני יודעת שהזוגיות הזו מזיקה לי מאוד ובכל זאת אינני מצליחה להתנתק. יש לנו 3 ילדים. אחד עדיין קטן. בן 12 מה כובל אותי לגבר שגורם לי סבל? למה אינני מצליחה להשתחרר ממנו וכל היום אני רק חושבת עליו - האם היום יהיה בסדר או לא? האם היום הוא יתנהג יפה או לא?. אני כבר אובססבית בנושא של הגבר הזה - בעלי. האם ככה נראים נישואין? אני ובעלי רבים המון. ואז אנחנו מפסיקים לדבר. אחרי כמה ימים אני שוכחת את הכעס שלי, ורק רוצה להתפייס איתו. אני פתאום לא זוכרת את הדברים הרעים אלא רק את הטובים ומוכנה למחול על כבודי כדי להתפייס עד הפעם הבאה. לאחרונה הוא נסע לחול במסגרת עבודתו למשך מספר חודשים. בחודש הראשון נהניתי מאוד מהחופש שזכיתי לו ומהשחרור של כל הלחצים. אבל פתאום אני מתגעגעת אליו. והוא חסר לי ואני מרגישה עצב גדול.ואני סופרת את הימים עד לחזרתו. איך זה יתכן שאני מרגישה ככה למרות היחסים העכורים ביננו?. שאלתי - למה אני נוטה לשכוח כל כך מהר את העלבונות שהטיח בי, את הכעסים וכל מה שאני רוצה זה שיחזור ארצה.? . למה אני שוכחת הכל? ומוכנה לעשות הכל כדי להשלים? למה אני שוכחת שאני שק החבטות שלו? למה אני לא בורחת? אני בטיפול וגם לוקחת כדורים נוגדי דיכאון

היי עירית.....שאני פוגש אנשים שאני מכיר מהמשפחה אנשים מהעבר.....יש לי מין תחושה שאני קופא התרגשות או חרדה שאני לא יכול להסביר אולי חוסר ביטחון מין פחד כזה במיוחד שזה בהפתעה שפתאום אני נתקל בבנאדם שאני מכיר......אכשיו אם אנשים שאני פוגש להיטים קרובות זה לא קורה ואם אנשים שאני לא מכיר או שאני מתחיל להכיר זה לא קורה רק אנשים מהעבר ומשפחה יש לי את הפחד הלא מוגדר הזה.....במיוחד שזה בהפתעה....שיש ארוע משפחתי אחרי הרבה זמן אני מרגיד את הפחד וההתרגשות אבל אחרי שאני אומר שלום בפחד כזה ויושב אני מתחיל לקבל את הביטחון.....איך את מגדירה את התופעה הזאת? תודה מראש.

עירית אם בנאדם עסוק יותר מידי במחשבות על עיוורון ופוחד שאם היא יחפור ויהיה מוטרד מהמחשבה אז העיוורון התממש איך הוא יוצא מהפחד הזה הוא מבין שזה לא יכול לקרות ממחשבות אבל עדיין יש את הפחד והאובססיה?האם זה כמו שאדם יחשוב כל הזמן ואפחד להיות נכה על כסא גלגלים הוא יחשוב שבגלל המחשבות הוא באמת יהיה נכה האם זה אותו דבר?איך יוצאים מי זה אולי הוא צריך להיפגש אם רופא עיניים וגם פסיכולוג כדי שיסבירו לו שזה לא יכול לקרות?את חושבת שחבר שלי צריך טיפול איך יוצאים ממחשבה כזאת תודה.

יש לי ילד בן 8 שסובל מאז ילדותו מהפרעת קשב וריכוז וגם מהפרעה בתקשורת אך מהדרגה הנמוכה .הוא משתלב בחברה ונמצא בקשר עם חברים .שבוע שעבר ביום חמישי היה לו חום גבוה שגרם לו לחלומות ואף להזיות ממש. נתתי לו בפעם הראשונה חצי אקמול למבוגרים(הוא ילד רחב וגדול) ואז התחזקו לו ההזיות .מאז אותו לילה אין לו חום אבל למרות זאת הוא קם ושומע קולות והוזה ממש.אני לא יודעת מה לעשות ?האם זה טבעיונורמלי? האם נפגע לו משהו בגוף או בנפש? אנא עיזרו לי להבין מה קורה.

שלום, יש לי בעייה : מזה שנים אני עושה שימוש יומיומי באטמי אוזניים – יום ולילה - מכיון שאני סובלת מהפרעה של "שמיעת יתר" – ומכאן הסחות דעת בלתי פוסקות בכל שנייה ושנייה, גם בעבודה, גם בשעות השינה וגם בכלל. מכיון שאני אדם מאוד מאוד מנתח באופיי, כל דבר שאני שומעת עובר פרשנויות ארוכות, ספקולציות והסברים אין קץ – בדברים הכי טריוויאלים – כמו : " למה הוא אמר לה את זה" " למה הוא התכוון " ועד ניתוח כוללני ופרטני של כל מערכות היחסים בין האנשים אותם שמעתי מדברים אחד לשני בעבודה שלהם ( לא שלי ) בעבודה (שלי – ללא כל קשר אליי ) או בנסיבות חברתיות שגם הן כלל אינן קשורות אליי. וכך אני חיה שנים חיים של אחרים .... הדבר "מטרטר " לי במוח וגוזל המון המון אנרגיות נפשיות וגופניות ממני – אנרגיות שאין לי לתת, כך שלא נותר לי כוח לדברים העיקריים בחיים. אני כן שומעת : אדם שמדבר ישירות אלי במרחק של עד מטר או שניים ממני + צפירות בכביש + צעקות במרחק 5 מטר ממני ומטה + "בומים" + רעשים קרובים עד 1/2 מטר כמו, לשם הדוגמא, אנשים שמדברים לידי. אני מסתירה את האטמים היטב כי שיערי מעליהם ובזכותם שומעת רק מה שאני צריכה לשמוע. אני מעריכה באופן הגיוני וכלל לא מוגזם, שע"י השימוש באטמים אני חוסכת לעצמי כשעתיים ביום – אם לא למעלה מכך ! • האם ניתן להתייחס לכך כמו אל שימוש – נניח, לצורך העניין - בתרופה המטפלת בבעיות ריכוז וקשב ולכן לתת לזה "הכשר חברתי/רפואי" ? • האם, בהתחשב בכך שה"טריק" עוזר לי כל כך, יש איזשהוא מקום לגינוי / בחינה כלשהיא / הפסקה של העניין ? • האם אני יכולה לראות עצמי כ"מסודרת" בחיים כי פתרתי לי את הבעייה בצורה כ"כ יצירתית והאם אני יכולה להמשיך לחיות לי בכיף עם העניין ? תודה מראש.

יש לי מחשבות כפיתיות לרוב קשורות לבתי קברות. לאחרונה נכנסה לי מחשבה לבדוק מצבות. מה יקרה אם אני לא אבצע את המחשבה הזו? האם המחשבה תלווה אותי כול חיי? האם מחשבה כפיתית "נצרבת" במוח עד לשחרורה ע"י טקס? תודה אליהו

מה קורה אם לא אבצע את הטקס שבמחשבה האובססיבית שלי? האם המחשבה תשאר תקועה לעד? וכמה זמן יכולה המחשבה להיות תקועה? רב תודות

שלום לצוות . רציתי לדעת וכיצד הזהה אם אותו אדם הוא גנב או קלפטומן . אותו ידיד טוב ולפעמים לקח לי כספים ללא רשות לדוגמה היה על השולחן ורק שהוא יצא מהבית הכסף נעלם ,בחלק מהמקרים אתקשתי אליו ואמרתי לו על המקרה וכל פעם הכחיש חיפשתי באזור שיכול ליפול השטר ולא מצאתי וכאשר הוא בה ל"עזור לי לחפש הוא "מצא את השטר וכן מקרים דומים שהרגשתי מאוחר יותר שנעלם לי כסף מהמגירה ועל זה שמתי לב מאוחר יותר ולא אמרתי לו על זה כי לא ידעתי מתי זה קרה ואולי קרו מעשים נוספים שעד היום לא הירגשתי . יש לציין שיש לו המון תכונות טובים הוא עוזר לי תמיד ואפילו שהוא בעבודה הוא מוצא את הדרך הכי מהירה להגיע אלי כדי לעזור לי(אם נתקעתי עם האוטו וכו...) וכן בכל דבר. באחד הימים שהיה אצלי ראתי שוא מחטט אצלי באחד התיקים שהיה בחדר הסמוך וישר כעסתי וצעקתי עליו וישבנו ודיברתי על כל העבר וההווה בנושא גם על הכסף שנעלם מהמגרה .לגבי התיק הוא אמר שהוא לא שם לב למה שהוא עושהולא יודע למה חיטט .אני טעניתי שהוא חיפש כסף כמו כל המיקרים שבעבר .ולדעתי הוא קלפטומן אם תוכלו להגיד לי מה הזיהוי שלכם והאם אני יכולה לעזור לו בזה והמשך היחסים.כי לטיפול חיצוני הוא לא ילך כרדע מה שסיכמתי והוא אישר שמהיום והלך אסור לו לכנס לחדרים ללא אישור ולא לפתוח מגירות,יש לציין שאנו מכירים 7 שנים והיום קשה לי לחשוב על ש"טפסתי אותו על חם" לדעתי זה פגיעה ועברה חמורה מאוד ,וגם שמחתי על כך שיכולתי להוכיח לו על המקרים שבעבר בביטחון יתר .אני יודעת שהמיכתב ארוך מידי ומחכה לתשובה לגבי הבעיה כי שאר היחסים הם טובים מאוד .

שלום. אני סובלת מאיזושהיא דילמה : יש משהוא בהתנהגות שלי שלעיתים "מתפלק" לי להעביר – שלא מרצוני – תשדורת של סקס. או כאילו בא לי בדיוק עכשיו סקס או אני חושבת על סקס – תשדורת שאני באופן אישי חווה אותה כמשהוא שנחווה על ידי האחר ומפדח אותו או הורס את הסיטואצייה. העניין שזה תופס אותי גם ברגעים הכי הכי רשמיים. מה עושים ? איך מתמודדים ? ברור לי שכולנו רק בני אדם, אבל מצד שני אנו חיים בעולם שכן מאוד מסתיר את עניין המין עצמו והופך אותו למשהוא שלא מדברים / חושבים / עושים בגלוי.... אז איך מתמודדים עם דבר כזה ? לעיתים זה גורם לי לחשוב שהרסתי סיטואציה שלמה כי נפלתי במאזן אימה הזה של "מי יחשוב על סקס קודם" כי הרי כולנו משדרים איזה פאסון ביומיום ועושים מאמצים להסתיר שזה עובר בראש.... אז מה דעתכם ? איך להסתיר "יותר טוב" ומה עושים כדי להקדים תרופה ?

שום דבר גלוי למעט תחושה שקלטו המחשבה. לא לבוש או התנהגות שלי.

שלום. יש לי בעיה קשה בקשר לשכן שלנו. אנו גרים בשכונה פסטורלית עם בתים פרטיים. השכן שלנו בן 60 וכל היום בבית. אישתו עובדת. אני מחפשת עבודה ולכן המון בבית (אינטרנט טלפונים וכ´). בעלי עובד כל היום. מעולם - אבל ממש מעולם - לא אמר או עשה השכן איזו פעולה עם רמיזה מינית. אבל - וזה האבל הגדול : כאשר אני בבית אני מרגישה את המחשבות שלו - עד כמה שזה אולי יישמע אולי אבסטרקטי - והן ברובן מחשבות מיניות עליי. אני יכולה לדעת מתי יצא מהבית - כאשר התשדורת מפסיקה!!! בחיי !!! מה עליי לעשות על מנת לחסום את התשדורת אני רצינית - ובטוח שיש מי שמכיר את זה - אולי זו טלפטיה ? ניסיתי כבר המון המון שיטות : החל מהיגדים "מחשבה שקופה" "אל תחשבי עכשיו" ועוד כהנה וכהנה פעולות הסחה שאני עושה למיינד שלי וכלה בהדמייה של בועה מפלדה שעוטפים אותי ומגינים עליי. עדיין, למרות כל השיטות אני מאוד מתקשה לתפקד באופן בסיסי ביותר מכיון שהמיינד שלי כל הזמן מוסח, מוטרד ומופצץ ללא הפסקה. לצערי, זהו כרגע מצב נתון כי אין בכלל דירות אחרות באיזור (בדקתי). אנא מכם עיזרו לי, אני סובלת מאוד מאוד : האם יש למישהוא עיצה מה הוא היה עושה במצב כזה ? מה להגיד לעצמי ? איך להגן על עצמי ? מה הוא היה עושה במצב כזה ??? תודה מראש.

אתר ממ"נ - משפחות מתמודדי נפש נועד לסייע למשפחות לנווט בין מקורות המידע הרבים בנושאי ייעוץ ותמיכה במשפחות, זכויות, שיקום ואירועים כגון הרצאות, סדנאות וכנסים. התכנים באתר עשויים לשמש גם למתמודדים ואנשי מקצוע. באתר קיים פורום משפחות לשיתוף מידע מניסיונן של המשפחות. האתר הוקם ביזמת משפחות למתמודדי נפש ולמענן. www.maman.org.il

הי מושה אשמח אם תגדאג להכיר אותנו ולספר עלינו לאנשים שצריכים-- אילן מפגש יולי 26-7-2007 - הבית הורוד שלום לכולם וברוכים הבאים: יום חמישי הקרוב מגיעים החל משעה 1730. כל מוזמן, יכול להביא איתו אדם נוסף הקרוב אליו ומקורב אל הנושא שלנו (אח, בן/בת זוג, הורה והעיקר שיהיה איש קרוב  ) תכנית א) מ- 17:30, הגעה, הכנה והתארגנות. ב) בשעה 18:30, שיחת פתיחה וארוחת ערב קלה משותפת ג) 19:00 מפגשים אישיים בין החברים, בפינות ישיבה השונות ברחבי החצר לצורך הכרות אישית. ד) ישיבה משותפת ב"סוכת הזולה", הצעת הרעיון והסבר על הקבוצה, שיחות ודיונים. ה) ולמי שירצה ויישאר בו כוח, נישב סביב המדורה עם מוסיקה נעימה, נספר ונדבר. התארגנות מצב רוח וברגשה של בית!! ראש נקי ופתיחות לרעיונות חדשים .מי שרוצה להכין ו/או להביא דבר מאכל ל"שולחן המשותף" בהחלט מוזמן (שתייה קלה,פירות, פיצוחים, או דבר מאכל) אבל אין זאת חובה !!! לאישור השתתפות ולכל שאלה אחרת, הנכם מוזמנים להתקשר לקובי 054-452-0505 או אילן : 050-766-7132 מוזמנים חדשים מוזמנים ליצור קשר בברכת כל הטוב והשקט שבעולם לכולנו

לאחר שנים של תסכול ביקשתי מבעלי שנלך סוף סוף לייעוץ זוגי, הוא מסרב בכל תוקף בטענה שיודע שהוא לא מושלם, לא מעוניין או לא יכול להשתנות ועלי לקבלו כמו שהוא. החלטתי להפסיק לקטר- כי זה לא יעזור, להפסיק לדמוע- כי לא מגיע לי, אתחיל לדאוג לעצמי: אסע יותר ליילדי, לנכדי, לחברותי , ארחיב את חוג החברים ועל מנת לשרוד אכניס לי לראש כאילו יש לי בעל נכה. מה דעתך על הנ"ל?. תודה.

איתך הסליחה. המכתב עבורך ובטעות כתבתי למיכאלה. תודה.

חברתי נשואה מלתחילה לבעל קר ולא אמפתי, היא כל השנים חשבה שישתנה, והכל אשלייה. הביאה שני ילדים. ששאלתי אותה, :"את בכל זאת הבאת שני ילדים" סימן שבכל זאת זה בא מאהבה, לא? מה ענתה: "גם חתולים מביאים גורים" , הזדעזעתי, מה רצתה להביא בדבריה?

היי. אולי תוכלי לעזור לי- אני רוצה לדעת היכן בצפון, בעיקר ברמת הגולן יש קבוצת תמיכה הדדית בנושא אובססיה למשהו, מישהי? בעיקר בכל הנושא באהבה? תלותיות ומשקל רב מדי של מקומות, שירים וכו' של אדם מסויים. הפסיכולוגית שלי טענה שיש קבוצות כאלה העוסקות בתחומים אלה ואחרים. תודה רבה.

שלום אני בת 19 משרתת בצבא. כשהייתי בת 14 התחלתי לראות את החיים באור אחר ממה שהייתי רגילה עד אז (אני יודעת שזה דבר טיבעי וחלק מההתבגרות), אני לא מאמינה לאנשים, לא רוצה להיכנס להתחייבויות וכשאני מנסה אנשים רואים אותי כמשהו שאני בכלל לא, או לפחות לא רוצה להיות, ואולי בגלל החוסר בטחון שלי זה מה שיוצא לי להראות. כשאני מתרגשת וזה יכול להיות מכל דבר שטותי, כמו למשל סוף שבוע שעבר לי בכיף אז בערב של שבת אתרגש לקראת מחר ואלחץ, אני מתחילה לחוש בחילה ואף להקיא. כמו שאמרתי כל דבר שטותי יכול לגרום לי להקיא, פגישה עם חברים, ארוחה משפחתית, יציאה להצגה וכו', יש תקופות שזה בתדירות נמוכה יותר ויש תקופות שזה ממש אובססיבי, ואני מרגישה שזה פשוט עוצר לי את החיים ומתסכל אותי קשות. אני מרגישה חוסר הערכה שלי כלפי עצמי וחוסר הערכה של אחרים אלי. אני בטיפול פסיכולוגי כבר יותר משנה, ואני מרגישה שהוא עזר במקצת, אבל עדיין עובדה שאני כותבת בשעה כמו מאוחרת כי יש לי בחילה. אני כבר לא יודעת מה לעשות, זה גורם לי לשנוא את עצמי ואת כולם, אני תמיד מרגישה שגם שונאים אותי ומבקרים אותי כל הזמן. פשוט נמאס לי מעצמי ומהמחשבות של עצמי והפחדים הטיפשיים האלה. לפעמים הייתי רוצה להיות משוגעת אמיתית בבית משוגעים כדי שלא אוכל להרגיש את ההרגשות הנוראיות האלה שאוכלות אותי מבפנים. בבקשה תעזרו לי נ.ב- הצבא הוא על בסיס יומי, הוא מהווה אירוע רגיל בחיי לא טראומתי מתוסכלת

אשמח לדבר איתך באימל אנחנו דומים בסיפור

יש לי בעיה. מאז שאני מכירה את עצמי אני סובלת מפגיעות יתר מדברים שנאמרים לי על ידי הזולת. ידוע שהישראלים קצת חצופים, אבל ממש בלי כל קשר אני נפגעת מאוד מהר ונעלבת מאוד מהר. הדבר מאוד מקשה עליי להתנהל בחברה ובעבודה. ברור לי שזה עניין של אופי וכד'. השאלה שלי הינה יותר בכוון הפרקטי התנהגותי : האם יש איזו דרך פסיכולוגית שהוכחה כיעילה אשר עוזרת בהדיפה מהירה של העלבון מעליי ? נניח, היגד מסויים כמו : "אני חזקה ולא נפגעת" או אולי חשיבה מסויימת כמו : "האדם הזה מסכן, ויש לו בעיות ולכן אסלח לו ולא אפגע ממנו כעת" או "אל תחשבי על מה שנאמר ועברי הלאה" - אגב מדובר בדברים שניסיתי אבל אני מחפשת רעיונות קצת יותר חזקים מכיון שאלו לא תמיד עובדים ולא תמיד יעילים. לכן שאלתי היא בעצם ממש ממש לכל אדם שקורא כרגע את פנייתי : איך אתם נוהגים להתמודד עם עקיצות והעלבות או עם יחס לא הוגן מכל סוג ? מה אתם אומרים לעצמכם ברגעים אלו ??? האם יש לכם שיטה ?

אשמח לדבר איתך באימל ולעזור ולהיעזר

היי שמי אמיר בן 24.טכנאי מחשבים ולומד לתואר במדעי המחשב. לא מזמן חזרתי מדרא"מ 5 חודשים ונכון לעכשיו יש לי מטרה עיקרית שהיא לסיים תואר! עם זאת יש בי את הצורך העז ליצור קשרים רומנטיים רציניים אך המצב הכלכלי נכון לעכשיו לא מאפשר זאת.יש לי אפשרויות להכיר אבל לא פעם אני שולל בלב חצוי בגלל כסף וזמן.אני מרגיש שאני מפספס ולא ממצא וכי אולי אני מפסיד קשר מספק.מה עושים?

היי שוב הבנות לא מהעיר שלי אלא מחוץ לה.נכון לעכשיו אני חייב הלוואת שלקחתי לטיול שלי ואני צריך להחזיר ככה שאין לי ממש כסף לנסיעות... מה דעתך?

ברצוני לדעת, כמה עולה קורס טיפול בחיות תודה

עירית האם זה יכול לפגוע בצורה קשה בגוף או בעיניים או שאין לי מה לדאוג?

היי עירית האם מחשבות אובססיביות טורדנות כפייתית הפרעות פסיכולוגיות יכולות לגרום לכאבים בעיניים דמעות....האם יש קשר בין העיניים למחשבות ודאגות אובססיביות?

בעלי תמיד קונה לי מתנות יקרות ערך בימי הולדתי והם באמת לטעמי, אך משום מה זה לא עושה לי את זה, אין לי שום התרגשות מינימלית. ולעומת זאת כשהילדים והנכדים קונים לי אפילו משהו שיעשה שקל אחד ומצרפים ברכה שמחממת את הלב- אני נרגשת עד מאד. גם אם יקנה לי ארמון- לא איכפת לי כלל וכלל. אולי משום שאני מתוסכלת שנים על גבי שנים על יחסו הקר והאנטיפט כלפי???, אפילו דמיינתי שהוא משתנה לטובה, כבר לא עושה לי את זה . אני הלב נסגר כלפיו? האם לי יש בעייה????? תודה.

נכון מאד. הסברת נכון. אך האם זה נורמלי? הרי כל אישה אם נותנים לה מתנות יקרות ליבה אמור לפעום בחוזקה, ולי- גם אם יקנה לי ארמון, זה לא ירגש אותי מאומה. לי חשוב יחס חם, רגש, אמפתיה, כתוב הדדי, להרגיש מועורכת וכד'- האם אני צודקת, האם אני מגזימה?? רב תודות לך.

מזה כמה שבועות אמי מתלוננת שהיא רואה דמות של אדם שמופיעה מולה ואז לאחר מס' דקות נעלמת. לפני מס' ימים טענה שהדמות ניסתה לתקוף אותה ופרצה בבכי. האם מדובר בסכיזופרניה? האם יש הסבר אחר מתקבל על הדעת? מה ניתן לעשות בנדון? אני חוששת שהיא תסרב ללכת לפסיכיאטר.

ברצוני להתייעץ ולבק עזרה דחופה בקשר לאבא שלי הסובל ככל הנראה ממחלת הסכיזופרניה, עד היום הוא לא אובחן באופן מקצועי אך כל הסימנים מראים כך. לפי מחקרים, מאמרים וספרים מקצועיים שקראתי, נראה שזו המחלה, אם כי במשפחתינו סובל גם אחד מבני המשפחה ממאניה-דפרסיה, שתי מחלות אלו נראות לעין דומות מאוד, אך מהתעמקות בנושא גיליתי שיש שוני, שאותו אני מוצאת באבי. (מחלות אלו קיימות גם במשפחה המורחבת, פן תורשתי). אני הבת הבכורה במשפחה, וברצוני לעזור מאוד ולתמוך, אך מה עושים כאשר החולה לא מוכן לעזור לעצמו? לא מוכן לקבל טיפול מקצועי או תמיכה? לא משתף פעולה ? ביום- יום הוא מסוגל לחיות לכאורה כרגיל, הוא עובד ומפרנס, אך לעיתים, ובזמן האחרון, לעיתים קרובות מדיי, יש לו התפרצויות זעם להחריד, עד שכל בני הבית מזדעזעים ולא יודעים מה לעשות, מה להשיב. אנו בעיקר מודאגים מכך שככל שהשנים עוברות המחלה מחמירה ללא הטיפול הנכון. אז מה עושים? כיצד ניתן לשכנע אותו לקבל טיפול? בתודה מראש: אנונימית

אני בסביבות גיל ה30+ הסובלת מחסך באופן קבוע מבעלי. בעלי לא מוכן להשתנות, טוען שגם קשה לו. יש דברים חיוביים שמצאתי אצלו, אך אינו מספק אותי ריגשית. גבר המבוגר ממני ב-20 שנה ידוע בשכונה שנהנה לפלרטט עם צעירות ויפות, וכמובן אני ביניהן. במשך הזמן הרגשתי שהוא מספק אותי נפשית. אנו צוחקים ומפלרטטים יחד ולא יותר מיזה. פשוט הוא גורם לי תמיד לחייך. כשהוא פוגש את בעלי הם מדברים המון. מעולם לא היה בביתי. לפני מספר ימים הייתי בשוק, דפק אצלי בדלת ובידיו כוס ריקה, וביקש חצי כוס חלב מאיתנו בטענה שנגמר אצלו בבית. הוא לא גר גם כל כך קרוב אך גם לא רחוק ואיך מכולם בחר דווקא לבקש מאיתנו?, כשפתחתי לו את הדלת התנצל , ביקש חלב לקפה, והביט בי מכף רגל ועד הראש ואחר הזדרז והלך לביתו. האם יש עילה לחשוד שהחלב היה תירוץ, האם מנסה לחזר אחרי? הייתי המומה, כי אני לא אלך 20 מטר לדייר לבקש קצת חלב ואם אבקש אז משכנה שגרה באותו קומה. מה קורה כאן??

שלום לך דוקטור בזמן האחרון אני מאוד רוצה לעבוד אני בחור מאמין איני יוצא מהבית סתם המון זמן שארגיש טוב אז אוכל

גב' עירית וגנר שלום רב! הנני בן 29, סובל ממחלת "אורטיקריה כרונית" מאז שהתגייסתי לצבא לפני 10 שנים. בחודש השני בשירותיי בצבא, לאחר התירונות, בבקו"ם, הופיעה אצלי מחלת האורטיקריה ופניתי לבי"ח וגם למרפאה צבאית לצורך קבלת טיפול רפואי, שם קבלתי אהיסטון ומשחות שרק עזר לטווח הקצר והמחלה שוב חזרה. הרופאים בצבא מסרו לי שאין תרופה יעילה למחלה שממנה אני סובל, ברצוני לציין גם שהגורם למחלה אינו ידוע (אבל רופא שמכין לי חוות דעת רוצה לשייך את המחלה למתח נפשי), ובכך לא התלוננתי יותר על המחלה ולמרות שהופיעה אצלי פריחה בעור וגירוד. המחלה הנ"ל גם המשיכה באזרחות לאחר השחרור מהצבא, ופניתי לבי"ח פעם אחת מרוב שלא סבלתי. בעקבות כך, אני הגשתי תביעה נגד משרד הביטחון בעקבות המחלה, ולאחר שנבדקתי ע"י מומחה מטעם משרד הבטחון, כתב בחוות דעתו כי "אין קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי שירותך" ודחו את התביעה. אך, הגשתי ערעור לבית משפט השלום בגין המחלה הנ"ל, וכעת רופא מומחה לאלרגיה מכין חוות דעת משפטית בעניין, הרופא ינסה לקשר את מחלת האורטיקריה הכרונית לאורטיקריה עקב מתח נפשי, להזכירך המחלה הופיעה אצלי אחרי התירונות, בפעם הראשונה בבקו"ם, וידוע לך אווירת הבקו"ם שרויה במתח ואולי גם זה מתח נפשי מצטבר מהתירונות וכו' ... . לדעתך האם יש סיכויי לזכות בתביעה בכך שהחלה פרצה עקב המתח הנפשי. ואם יש לך אופציה אחרת או גורמים שכדאי להעלות אותם אבקשך שתעזור לי משום שאני עדיין סובל מהמלה הנ"ל. אבקשך שתתן לי תשובה. מאחל לך חיים יפים ומתוקים לך ולמשפחתך. לילה טוב וחלומות פז,ותודה מראש.

שלום למי שמתעניין. אני הילה, בת 24, ולפני בערך חודש שוחררתי מאשפוז כפוי של שבוע וחצי במזרע. אני דווקא "ילדה טובה", מבית טוב ותומך שכל הסיפור נפל עליה ועל המשפחה כרעם ביום בהיר. הכל התחיל כשהתקבלתי לעבוד בכפר טיפולי לנפגעי נפש בשם כישורית. עבדתי שם במשרה מלאה במשך 5 חודשים בתפקיד מדריכה בצוות ערב. גם בעת קבלתי לעבודה וגם במהלך העבודה לא קיבלתי שום הכשרה או תמיכה שבהחלט נדרשת במקום עבודה מסוג זה. סבלתי מעומס עצום וכשהייתי חוזרת הביתה לדירת היחיד שלי בקיבוץ אליו עברתי בעקבות העבודה הייתי מתפוצצת מעומס של מחשבות ולעיתים נמנעת במכוון מאינטראקציה עם אנשים. לאט לאט התחלתי לעשן חשיש (בלבד, לא שום דבר אחר) בכמויות קטנות פעם פעמיים בשבוע עם חברים מהקיבוץ. ואז הפסקתי לישון. רק לאחר כמה ימים של חוסר שינה פניתי לחברה שהזעיקה גם את המשפחה. אני סירבתי לקבל טיפול תרופתי ולאחר מספר סירובים שלי לקבל טיפול אשפזו אותי בכפייה במזרע. הסיפור עוד ארוך, אבל כעת אני משוחררת ומאד מדוכאת. מרגישה שאיבדתי את כל מה שבניתי במו ידי, ומאד רוצה הכרה על כך שהסיבה העיקרית למשבר שהיה היא לא הסמים אלא העבודה העמוסה בכישורית ללא התמיכה הנדרשת, כי באמת שלא עישנתי הרבה. וכל הרופאים בטוחים שזו הסיבה. אז בעצם ידי כבולות ואין לי אפשרות להאשים איש מאשר את עצמי. יש עצות? תגובות? מישהו שמעוניין לחלוק חוויות? שמבין מה אני עוברת? אני אשמח לשמוע מאנשים שחווים או חוו חוויות דומות או מרופאים

אשמח שניעזר אחד בשני

שלום אני גרושה מזה 5 שנים + 2 ,אפרת בת- 12 ו בניאל בן- 10 הגירושין היו מאד קשים מאחר ו הוא לא היה מוכן לתת לי גט כך עברו 3 שנים , היום בניאל עדיין לא מקבל את העובדה שההורים שלו גרושים עקב הסיפורים של הגרוש, הילד היה עד לאלימות כלפי אחותו ו לי מצד הגרוש ,היום בניאל מטופל באנטומין רבע כדור ליום , היה שינוי דרסתי מכל הכיוונים , ההתנהגות השתפרה , וגם בבית הספר , הלימודים , אבל ברגע שהם חוזרים מכל ביקור אצל הגרוש הוא מישתנה , חוזר להיות אלים כלפי , מרביץ לי , מתעצבן בקלות , מאד קשה לי להתמודד עם זה , הם מבקרים אותו רק כל שבועיים ו יושנים אצלו כי אנו גרים בערד ו הגרוש בבאר שבע בעיקבות איומים נאלצתי לברוח מבאר שבע, גם הגרוש אינו מוכן להמשיךהלאה בחיים והכי גרוע זה שמערב את הילד ומשמש אותו בתור כלי להגיע אלי ו לא מבין שהוא פוגע בבנו . אנא עזרו לי .נ.ב: אני גם מטופלת מזה שנה בוונלה ו בקלונקס עקב חרדות ו דיכאון, עקב זה אני לא מסוגלת לצאת לעבוד .

גב' עירית וגנר שלום רב! הנני בן 29, נכה צה"ל בגין ליקוי שמיעה, בשנה האחרונה יש שינוי בדפוס ההתנהגות שלי מכל הבחינות בעקבות הטינטון הקבוע והירידה בשמיעה, זה מקשה עליי לתקשר עם האנשים והסביבה, לא מצליח להירדם מרוב הצלצולים, צריך לשמוע מוזיקה לפני השינה בכדי להרדם, זה מעצבן אותי מאד, אני לא מרוכז בעבודה. ליקויי השמיעה גרם לי לשינוי בדפוס ההתנהגות ובריכוז בביצוע העבודה, אגב הנני בעל תואר ראשון במדעי המחשב והמתמטיקה והמקצוע שלי הינו מתכנת, מקצוע אשר מחייב עבודה בסביבה שקטה, זה גורם לי לאי ריכוז בעבודה, אני מפתח מחשבות לא נורמאליות בעקבות הרעש הקבוע והירידה בשמיעה. אבקשך להדריך אותי ומה לעשות במקרה הנ"ל, ותודה מראש.

שלום, בני נרשם לקרן הפנסיה מבטחים החדשה. כתוצאה מכך שהוא מקבל גמלת נכות (נפשית) מביטוח לאומי, חברת "מבטחים החדשה" סרבה לקבלו כעמית עצמאי. האם חוקי הדבר?

האם בכך שאבחר ללכת לפסיכולוג דרך קופת החולים. לא אחשוף את עצמי לכך שניתן יהיה לקבל תיעוד על העובדה שאני מטופלת נפשית? הדבר מטריד אותי טיפה. תודה רבה על העזרה בת

בחודש אוקטובר 2007 יפתח המרכז להכשרה ושיקום תעסוקתי הרצליה והשרון קורס: טיפול בבעלי חיים- פינת חי, מספר 4. משכו 9 חודשים 5 ימים בשבוע, לימודים עיוניים ומעשיים, בלווי עו"ס פרוייקטים , בסיומו תנתן תעודת מקצוע השמה ולווי במקומות העבודה ייעשו ע"י עובדי השמה. משתתפי הקורס יקבלו חומרים לימודיים והחזר הוצאות נסיעה זכאי שיקום של ביטוח לאומי, לשכות הרווחה, משרד הביטחון ומשרד הבריאות לפנות לשרי 09-9506111

שלום. שמי בת, אני בת 27. לאחרונה חזרתי משהות בת חצי שנה בחו"ל שם ביליתי הרבה לבד עם עצמי. כמו"כ השהות בחו"ל לא הניבה את הפירות הרצויים. מאז שחזרתי ארצה. אני לא מוצאת את עצמי. בקושי רב מצאתי עבודה ולא הצלחתי להתמיד בה. למרות שאני חושבת שזה לטובה, כי כרגע אני מרגישה שאני צריכה עבודה שלא תיטול ממני את כל האנרגיות. אני חשה מדוכאת. אני מצליחה לשמר הרבה מןהחוויות השליליות בחיי ולא מצליחה להתגבר על האובר רגישות שבי. אני חשה שעזרה מקצועית תעזור לי למצוא את האושר שבחיים. כי לכאורה, אני בחורה עם המון פוטינציאל לחיים. אשמח לקבל תגובות מחזקות

שלום עירית.ליפני כמה שנים חבר שלי היתעוור מתאונת דרכים מאז יש לי מחשבה כפייתית שאוליי זה יקרה לי אני חושב על זה כבר כמה שנים למרות שאני יודע שזה רק בראש שלי שאלתי היא כזאת......ניכנסתי לסרטים שאולי ביגלל המחשבות שכימעט לא פוסקות זה באמת יקרה לי......האם את יכולה להרגיע אותי ולהגיד לי בוודאות שגם אם אני יחשוב על זה כל חיי זה לא יקרה לעולם כתוצה מהמחשבה הכפייתית על העיוורון????את הראשונה שאני מיתייעץ איתה מחכה לתשובה(האם מחשבה כפייתית ממושכת על עיוורון יכולה ליגרום לזה להיתממש)תודה מראש אייל.....

נישאתי צעירה לא משלמות כי חשבתי שלא כולם מושלמים, בקיצור לא הייתי שלימה בנישואי. השנים חלפו הבאתי מספר ילדים מקסימים, הייתי שקועה בגידולם. ועתה כשפרחו מהקן, אני מרגישה בדידות נוראית, ריקנות, רצון עז לגור ליד חברותי מילדות או לפחות לגור ליד יילדי, בעלי מסרב, כי התרגל לגור בדירה בו אנו גרים. נדיר ביותר שהוא מוציא אותי מהבית , חיים עשרות שנים ואינו מבלה איתי, רק לעיתים רחוקות מאד, בטענה שכך הוא ועלי להשלים. אפילו הליכה פשוטה מתעצל לעשות איתי.מרגישה מאד עזובה . כך הוא בעל עוזר ואבא אהוב. אין לו שום דבר נגדי.מה קרה שפתאום יש לי דחף לעבור דירה לצד חברותי מילדות, האם זה נורמלי??? ופתאום שיצאו מהבית אני רואה יותר ויותר עד כמה חיי אומללים, האם זה דבר נורמלי שבעל לא מוציא את אשתו מהבית?. מה עושים? מה קרה? ותודה על העזרה. פתאום שמחת החיים נגמרה אצלי. תודה רבה רבה. אלמונית..

שלום לך, אני בת 20 וסובלת מבעיה שקשה לי להגדיר, אך אני סובלת ממנה שנים. אני לא יודעת להגיד מתי בדיוק זה התחיל, אבל זה מפריע לי בחיי היום-יום ומקשה עליי. אני פשוט כל הזמן בוכה.גם אם משהו עצוב וגם סתם פתאום. זה מאוד קיצוני, זה קורה לי כל הזמן בכל אירוע או תקרית. למשל, הייתי בטיול בצבא, וכיוון שהייתי בין המארגנות הייתי רוב הזמן עם סגל המפקדים שלי.מאוד נהניתי בטיול, והיה לי כיף הן מהחברה ומהאנשים והן משאר הפעילויות.בסוף הטיול ממש לפני שעלינו על האוטובוס בדרך הבייתה ישבתי עם כמה מהחברים מהמשרד, חיילים כמוני שאני משרתת איתם כתף אל כתף יום-יום, והם סיפרו לי שהם היו כל הטיול יחד ונהנו מאוד. הסיפור הזה, גרם לי לבכות.אני לא מצליחה להבין למה!, זה היה ממש לא במקום, ממש לא לעניין והיה לי קשה לעצור את פרץ הדמעות. בפעמים אחרות, אני מצליחה לעצור את עצמי, מה שדורש ממני כוחות נפש אדירים ואנרגיות, אבל אם באותו יום יקרה לי עוד משהו לא נעים כזה, אזי אני כבר לא אוכל להתאפק ופרץ הרגשות פשוט יציף אותי. גם בזמן התרחשות האירוע אני לא חושבת או מאמינה שזה דבר מה שיש לבכות בגללו, וגם בדיעבד, אני לא מבינה למה היה לי הצורך לבכות-אז אם אני לא חושבת ככה - למה זה קורה לי? אני כבר בחורה מספיק גדולה, ואני לא יכולה לחיות עם זה יותר. אודה לעזרתך,

שלום, אבקש לדעת מהו ה"תעריף" או התשלום המקובל עבור קבלת "סיכום טיפול" (=רשומה רפואית) בגמר טיפול. ביקשתי מהפסיכולוגית לקבל ליידי את החומר, והיא דרשה עבורו כ-700 ¤ (!). (אציין כי מדובר בפסיכולוגית קלינית, העובדת רק באופן פרטי, מקבלת ב"קליניקה" (דירה) קטנה ועלובה, היא איננה ד"ר/ פרופ'/ מטפלת בדרך ייחודית (רק שיחות). התעריפים שלה: 330 ¤ לפגישה (בתדירות של 1-2 פגישות בשבוע), 250 ¤ (3 פגישות שבועיות)). להערכתי, הסכום שנקבה מופרז וחמדני, מה גם שאין בידי לשלם לה אותו. אשמח לקבל תשובה מקצועית ומוסמכת ממנהלי הפורום לגבי התעריפים המקובלים לעניין זה. ואם מישהו מבין הגולשים שילם עבור כך סכומים אחרים, אשמח לשמוע ולהתעדכן. הודעות ניתן להשאיר לי גם במייל: [email protected] תודה, נורית

בתחום הזה, כל ממזר מלך !

אם את לא מרגישה טוב עם הפסיכולוגית זה כבר לא טוב.את חייבת כימיה איתה בכדי להיפתח ולדבר.

צוהריים טובים , אני לא יודעת מאיפה להתחיל , אבל נראה לי שכבר מספיק לי , לא ?! צריך לבוא יום וכן אספר , לא ?! אני בת 24 , בדר"כ בריאה , לא סובלת מאיזה בעיה רופאית , אפילו לא מכירה רופא המשפחה שלי . הבעיה שלי היא כך : אני נוטלת איזה כדור רואה אותו , לא משנה צבעו או צורתו או אפילו למי שייך או לאיזה מחלה הוא נוצר ,... כשרואה את הכדור אני לוקחת אותו מיד מבלי לחשוב ... והבית שלי ולצערי הרב מלא בכל מיני תרופות כמו לכלסטרול, שומן, לחץ דם,סוכרת, הרגעה,כאבים , איטוביוטיקה,... אני לוקחת את הכדורים לא שאני בדיכאון או בלחץ או שיש מחשבות אובדניות או ... אלא רק שאני רואה הכדור או משהוא במשפחה מבקש ממני להביא לו כדור , אני מיד לוקח אחד או שניים . אני עושה את זה כבר שנים . ואף אחד לא יודע משאני עושה , ולא רוצא שכן משהוא ידע , אני מעוניינת לפתור את הבעיה שלי לבד . איך אני יכולה לפתור את זה מבלי שאף אחד יתערב בזה , הערה קטנה : אני ילדה מוצלחת בחיים ,לומדת באונ' , יש לי חברות , תודה מראש על כל יעוץ או תמיכה

הבן שלי בן שנה ו-10 חודשים שובב גדול עושה תעלולים קופץ מהספה, שולחן. אבל פחדן מאוד מאוד. הוא פוחד מעץ שהענפים שלו זזים ברוח, מגלאי של אזעקה שיש לו נורה מהבהבת הפחד הוא היסטרי מלווה בצרחות, בכי וטיפוס על רגליי באופן מבוהל במיוחד. בגן יש להם שיעור מוזיקה שם משמיעים להם צלילים ומלמדים אותם מה הקולות ששמעו, והוא בלחץ היסטרי. הוא מפחד מההשתקפות שלו על גבי חלון. מדמויות של אנשים המחופשים לבובות (כמו בימי הולדת, ובתוכניות טלויזיה) אם היה בוכה קצת הייתי מבינה את בהלתו שכן הוא קטן. אבל הבכי והצרחות והטיפוש שלו היסטרי למדי. אני לוקחת אותו לדברים המפחידים ומסבירה לו מה זה ושזה לא מפחיד, הוא לא נרגע. הוא ממש היסטרי. מה לעשות???? אובדת עצות אציין שהוא לא מפחד מרעשים של מוזיקה , מברגה, מקדחה (אבא שלו חשמלאי) ולא מפחד מבעלי חיים

קראתי בפורום שלך,שהמלצת למישהי שסובלת ממחשבות-כפייתיות,לחשוב מחשבות חיוביות,ואם זה מאוד מפריע ניתן לפנות לטיפול התנהגותי.לכן אני מעוניינת לדעת היכן ניתן להשיג פסיכולוג\פסיכולוגית המטפלים בשיטת הטיפול ההתנהגותי? תודה רמונה!

חבר שלי ואני יוצאים מזה 9 חודשים מתחילת הקשר חבר שלי טען ועדין טוען שהוא נמצא במצב נפשי לא טוב. לפני כ4 חודשים הוא פוטר מהעבודה ומאז הוא עצבני מאוד כועס ולפעמים אני מרגישה שאני צריכה להיות לידו כמו בכפפה של משי. יעצתי לו ללכת לפסיכולג ואף דאגתי שיהי לו טלפון אבל הוא לא עשה בזה שימוש כששאלתי האם התקשר כעס עלי מאוד ושינה נושא. אני בת 27 והוא בן 34 כנכסתי לקשר אמרתי וציינתי שאני מחפשת להתחתן , לפני כחודש ניהלתי איתו שיחה הוא אומר שהוא לא מרגיש שם והוא רוצה להתחתן . כיוון שהוא אינו עובד ובמצב נפשי לא טוב. אני מבינה את מה שהוא עובד אבל כתוצאה מזה חיי בהולד. מה עלי לעשות להמתין לא רוצה לפספס .. אבל מצד שני אוהבת אותו . הפחד שלי האמתי שזה אולי תירוץ ובתוך תוכו אינו בנוי לחתונה. איך אני יכולה להבין מהיכן הסירוב שלו לדבר על הנושא נובע. אשמח לכול עצה. יש לציין שהדבר גורם לי לשקול ברצינות פרידה אבל אני אוהבת אותו כול כך חשוב לי לדעת להבין מאיפה הפחד בא

קודם כול תודה שענית לי. חבר שלי במצב שהוא מתפקד מה שאני כן יכולה להוסיף על מנת שתביני את התמונה . הוא הולך לראיונות עבודה לומד ומנסה להצליח כמה שיותר לפני כול ראיון. התיסכול שלו מזה שהוא לא מצליח למצוא מעצם הדחייה ממקומות העבודה , יש לחבר שלי לדעתי בעיה עם דחיה שגורמת לו לכעס כול כך עמוק שהוא משתלט עליו הוא נכנס לתוך מצב שאי אפשר לדבר איתו רק עם עצמו , מגיב בצורה מאוד לא נעימה הוא נרגע אחרי שינה או מקלחת וחוזר להתנהג כרגיל . הוא מאוד בלחץ כול הזמן .. השאלה שלי .. א. איך אני יכולה לעזור לו ב. איך אני מבררת האם הנושא חתונה נובע בשל המצב בו הוא נתון כרגע בלי עבודה. או משהו בו שהוא לא מוכן לחתונה ? אשמח לתגובתך תודה איך להבין באמת מאיפה

חברתי כבת 40 מסודרת דווקא כלכלית בדירתה. לאחרונה אמרה לי שהיא בדיכאון והיא מרגישה כמו הומלסית. מה הכוונה מרגישה כמו הומלסית? (חברתי לא הגיבה). תודה רבה.

שלום לך עירית אקווה שתוכלי לעזור לי .. לאחרונה אני לא נמשך לחברה שלי אם זה מבחינת פיזית ומינית וגם אם זו מבחינה לדבר ולאהוב אחד את השני בכל זאת אני מרגיש טוב איתה בדרך כלל .. איך אפשר לחדש את המצב הזה ? בלדבר על זה ? יש דרך כל שהיא ???

יש משהו נקודתי אצל בעלי שקשה לי לקבל ולהתרגל ולהשלים עם זה. אני לא מרגישה טוב וכיף להיות איתו לצד אנשים, כי אז אני מרגישה מאד בודדה/אומללה. הוא לא מפסיק לדבר ולהביט אך ורק לאחרים ואלי הוא לא מעיף אפילו מבט לשנייה. גם כשאני שואלת אותו משהו, במקום מתוך נימוס להביט בי בעיניים- הוא מביט ומשיב לאחרים. נותן לי ההרגשה שאחרים יותר חשובים ממני, ויודע בגדול לתת לאחרים תשומת לב מירבית, ואני תמיד מרגישה לידו עזובה בנוכחות אנשים, כאילו אני אויר. וכשוחחתי איתו לא פעם, טוען שלא עושה זאת בכונה, אך זה כבר תקופה מאד ארוכה ועם השנים זה הולך ומפריע לי יותר ויותר. לכן אני מעדיפה כמה שפחות לבלות איתו לצד אנשים, כי נותן לי הרגשה שהוא השולט, הוא המדבר, הוא הדומיננטי, ואני המיותרת, כשאני מדברת הוא אפילו לא טורח להישיר בי מבט לעינים. חוץ מיזה הוא בעל שאוהב לעזור. מה אני עושה?? תודה רבה.

אולי רק כך הוא יבין . את צריכה לומר לו שאת נפגעת ולאיים עליו בניתוק הקשר . אולי הוא יבין.

שלום יש לי שאלה מיוחדת שמדאיגה אותי ומביכה אותי.....שאני וחברה שלי במגעים אינטימים אני אוהב שהיא משחקת לי אם התחתון ומכניסה לי אותו לחריץ של הישבן מותחת לי אותו למעלה והוא הופך להיות כמו חוטיני זה מדליק אותי......האם זה משהו לא נורמלי או סטיה לא נורמלית....אני מקווה שאני לא חוצפן כי זה שאלה קצת גסה אבל פשוט אני מודאג ואין לי למי ליפנות תודה וסליחה.

שלום, אני שייכת לקופ"ח 'כללית' ונודע לי שניתן כיום לעשות דברים דרך האינטרנט כמו קביעת תורים וכו' רק שאין לי מושג איך זה עובד. אשמח לקבל אינפורמציה בנידון.

גם אני בכללית והעיניין מאוד פשוט. היכנסי לאתר שלהם, החדירי סיסמא וקוד ולפנייך יהיו פרוסים כל שעות הפעילות של הרופא המטפל לאורך כל השבוע (אחרי הפעם הראשונה האתר זוכר את הרופא המטפל ומעלה אותו אוטו'). כך 24 שעות ביממה את יכולה לתאם תור מתי שנוח לך. דרך אגב, ניתן לקבל עוד שירותים כמו תוצאות בדיקות וכו'. במקום לפרט לך עוד, צרפתי לך לינק של האתר, היכנסי ובידקי. רוב בריאות ואושר! http://www.clalit.org.il/he-IL

שלום רב דר אני בן 32 אין לי שום בעיה רפואית או טראומות כלליות בדרך כלל בריא . אני סובל מפחד צעום מאוד מאנשים שכינים שלנו הפחד גורם לי לדפיקות לב מאוצות ואפילו מרגיש שמתעלף מעוצמת הפחד . האנשים האלה אחד מהם הוא הייה בכיתה שלי כשהינו קטנים. וכול הזמן אחרי סיום יום לימודים חוסם לי את הכביש ומתחיל להפחיד ולאים עלי . עכשיו אנחנו גדולים אבל סובל מאוד מאוד מפחד עצום מהם ובעיקר הוא. אפילו אם אני שומיע כול רם אצלהם או רעשים כמעט קורס מרוב הפחד עד עכשיו זה מטריד אותי ומחמיר . מבקש עזרה דחופה והסבר וכיוון .