פורום שווה לכל נפש
מנהל פורום שווה לכל נפש
אם אני תושבת רמת-גן ורוצה להצטרף לדיור מוגן בת"א זה אפשרי או פתוח רק לתושבי ת"א ?
לטלי אפשר לבחור דיור מוגן בכל עיר שאת רוצה בהצלחה עירית
אני בן 34 , יש לי בטחון עצמי בסדר גמור , אני לא מתבייש מאנשים , אני פרפקציוניסט ומשתדל לבצע את תפקידיי תמיד בצורה הכי מושלמת . יש לי בעיה כשאני עומד מול קהל , אם זה בנאום או העברת מצגת או בישיבה רבת משתתפים אני מתרגש מאוד , הלב שלי דופק מהר מאוד ( כמעט מתפוצץ ) מרגיש שלא מצליח לדבר או להרגע מבולבל וחרד .זה קורה לי כל פעם מחדש . כנראה שאני סובל מחרדת קהל או פחד קהל ואני עוניין לדעת האם יש כדורים או תרופה אחרת שתמנע ממני את המבוכה הזו . אשמח לדעת אם ישנה תרופה כלשהיא והאם צריך מרשם רופא כך שאוכל ליטול ממנה לפני הופעה עם קהל . תודה מראש .
שלום לך לגבי כדורים, צריך לשאול את הרופא. אולי ניתן לקחת כדור הרגעה לפני (למרות שאני לא בעד). חוץ מזה יש קבוצות לעזרה עצמית לפחד מפני קהל ואני מאד ממליצה על זה. באוניברסיטת חיפה, בשנה שעברה, התקיימה קבוצה אחת , אפשר לנסות להתעניין. חוץ מזה להקיש בגוגל ולחפש. בהצלחה אירית
אני בת 17 ו10 חודשים ואני לומדת נהיגה ומשום מה עברתי תיאוריה ראשונה לאחר 10 דקות שהייתי בפנים אבל את הטסט העיוני שזה הנהיגה כבר נכשלתי טסט שלישי ואני כבר נמצאת ביאוש אני לא יודעת מה לעשות אני רוצה לוותר אבל כולם אומרים לי לא לוותר כי זה לא נורא אבל מצידי זה כן נורא זה לא שאני קשת הבנה או משהו ואני נורא מבואסת מה אני יכולה לעשות במצב כזה נ=מ=א=ס לי
הי אביב, אל תוותרי ותמשיכי לנסות אני באופן אישי מאוד התייאשתי שאחרי כל טסט אני נכשלת וכמעט והרמתי ידיים וחשבתי שבחיים לא אנהג ובסופו של דבר עברתי בטסט ה - 7 (לא שאני ממש מתגאה בזה) רק אל תרימי ידיים טיפ קטן - שמעתי שישנם אנשים שלוקחים כדור הרגעה כלשהו (באופן חד פעמי) כדי להירגע ולהיות פחות במתח לפני הטסט. אז שיהיה בהצלחה ותעדכני שעברת
שלום לך ברור שלא לוותר. אי אפשר להיות היום ללא רשיון נהיגה. השאלה היא מה גורם לך להכשל. אולי את צריכה הפוגה מהטסטים ולהמשיך בשיעורי נהיגה. עד שתצברי שוב בטחון. אולי את צריכה לקחת כמה טיפות של "רסקיו רמדי" לפני הטסט, שזה טיפות הרגעה טבעיות מתמציות פרחי באך (ניתן לקנות את זה בבית מרקחת). וחוץ מזה זה לא נורא.... אני מכירה אנשים שעברו טסט חמישי. אנשים מוכשרים וטובים. בהצלחה אירית
הרגשתי ריקנות משהו לאחרונה ולכן התחלתי לצ'וטט עם גבר באינטרנט.לאחר כמה זמן הוא הרפה וכעת אני כועסת כאילו זה היה משהו אמיתי למרות שמעולם לא נפגשנו.. יודעת שזה טמטום עדיין מרגישה רע מדוע? יש לציין שאני נשואה כשנה וגם הוא. אז מה הקטע המפגר הזה? וכיצד עליי להמשיך?
למירה זה טבעי שאת כועסת, כי הוא הפסיק, המשמעות היא שאת מרגישה שלו קל לותר עליך, למרות שכמו שאת כותבת לא היה שום דבר משמעותי בינכם, הצעתי היא שעל תחמירי עם עצמך טבעי שאת מרגישה כך, אבל תמשיכי עם חייך, וזה יעבור לך. עירית
למירה, זה קרה לי לפני מספר שבועות גם. אני לא יודעת להסביר מה זה בדיוק, ההרגשה היא לא נעימה בכלל, אבל זה עובר ממש מהר. בהצלחה, כרמית
שלום רב, רציתי לשאול מהו מבנה האישיות של אנס, או עברין מין. בקווים כלליים, או בראשי פרקים. אם קיימים מס' מבנים אישיותיים אשמח לקבל לפחות מושכ כללי. הנושא מאוד מאוד חשוב לי. אשמח להפנייה למקורות בספרות הרפואית. ודבר נוסף אם אפשר, מהם האיפיונים של אישה שחוותה טראומה של אונס, כלומר, תגובות אופייניות. כיצד ניתן להבדיל בין עלילה לאמת כואבת? תודה מראש, מיה
למיה השאלה שלך מורכבת ביותר, יש ספרות בנושא, אפשר לחפס באינטרנט, לגבי האיפיונים של אישה שחוותה אונס, זה תלוי בגורמים רבים לא כל מי שזה קרה לה יש תגובה נמשכת של פוסט טראומה, בכל אופן לחלק מהנשים יש , דר עדנה פואה כותבת על נושא זה היא עשתה מחקרים באוניברסיטה בפלדלפיה. גם לגבי השאלה האם זה אמת או עלילה, יש סיפרות וגישות שונות, לצערי אין לי אפשרות לתת לך תשובות מספקות, זה נושא מורכב ורחב. עירית
שלום רב, קיבלתי אישור מסל שיקום לתעסוקה נתמכת. מה הם האפשרויות שלי למצוא עבודה ? האם את יכולה לתת מספר שמות של גופים וטלפונים באזור המרכז שאוכל לפנות אליהם כדי שימצאו לי תעסוקה. תודה
לאירית בעמותת אנוש יש תעסוקה מתמכת ויש גופים נוספים המספקים את השירות, לא כתבת באיזה עיר את גרה, ובכל איזור יש גופים אחרים, אפשר לנות לאנוש 03-5400672 או לשאול את רכזת סל השיקום באיזור המגורים שלך על האופציות הקיימות באיזור. בהצלחה עירית
שלום. אני בת 23, סטודנטית ויש לי חבר מזה 4 שנים. יש לי ביקורת עצמית מאוד גבוהה. אני בוחנת כל דבר שקורה ולעתים חושבת שדברים קטנים הם ממש חמורים (למשל בזוגיות). אחרי כל ויכוח קטן אני מוצאת את עצמי מהרהרת לא מעט ב"האם הזוגיות שלנו טובה?" כמו כן לאחרונה אני מאוד לחוצה ועצבנית למרות שאני בחופש מהאוניברסיטה וכביכול הכל בסדר (נראה לי שהחיים בבית מליחצים אותי - יש לי אמא שהפכה להיות תלותית וזה מקשה עלי). בקיצור יש לי המון דברים שאני מרגישה חובה להבין ולסדר בשלב הזה של החיים כי אם לא, יהיה מאוחר מדי מכדי לתקנם. אני חושבת ללכת לפסיכולוג מטעם קופת החולים (כי בתור סטודנטית אין לי כסף לפרטי) אבל אין לי אומץ לעשות את זה! איך להתגבר על החשש והאם פסיכולוג של קופ"ח נחשב לפחות טוב מפרטי?
לנשי אני חושבת שמאד כדאי לך לפנות לפסיכולוג של קופ"ח ולקבל יעוץ, לבקש יעוץ זה אומר שאת מודעת ובוגרת ומבינה שיש דברים רבים שניתנים להכוונה ושינוי או לחילופין להבנה שזאת הבחירה שלך. פסיכולוג של קופ"ח הוא הרבה פעמים אותו פסיכולו שבבוקר עובד בקופ"ח ואחר הצהרים באופן פרטי, כך שלא תמיד מה שפרטי הוא יותר טוב, בנוסף בקופ"ח יש יותר פיקוח כך שאין סיבה לחשוש. עירית
שלום רב ! יש לי יותר מדי שאלות ככה האם יש אפשרות כזאת רציתי שתמליצו לי על כמה ספרים בנושאים כגון ביטחון עצמי איך לרכוש אותו האני מול החברה (יש לי תפקיד פיקודי בצבא ולא תמיד אני מרגיש בטוח מול החיילים) בכלל כל מה שקשור לפיקודיות ביטחון עצמי לעמוד על הדברים שלי והרצונות שלי אם יש ספרים כאלה אשמח מאוד אם תמליצו לי תודה מראש :)
שלום מאור, ממליצה בחום 2על ספרים של סאנאיה רומן: לחיות מתוך שמחה, עוצמה אישית דרך מודעות. תבדוק, תקרא את התוכן ותבחר מה מתאים לך. כמובן שיש המון ספרים. מציעה לך לגשת לאחת מחנויות סטימצקי ותסתכל בספרים תחת הנושא של עידן חדש ותבדוק מבמבחר- יש המון. בהצלחה, אורית
שלום אירית, אני לא יודעת למה, אבל קורה לי לפעמים שאנשים מסוימים גורמים לי להרגיש לא נוח עם עצמי, להרגיש קטנה כל-כך, להרגיש אפס, להרגיש רע/כאב בלב. האנשים האלה יכולים להיות חברים של חברים שרק הכרתי (ושאח"כ יוצא לי לראותם שוב בנסיבות אחרות, לעיתים קרובות יותר). בעבר זה קרה לי עם סטודנטית מצרפת שלמדנו באותה כיתה (אז חשבתי שהיא לא אוהבת יהודים). הנקודת זינוק שלי במפגש עם האחר היא, שהוא יותר טוב. הבעיה החמורה היא, שאני כבר מזמן לא ילדה, אני אמא לשניים!! אני לא רוצה שהילדים שלי ילמדו ממני גישה "חולנית" שכזו. תודה מהגלות, אנונימוס
שלום לך אנונימוס אין ספק שיש לך בעייה של חוסר בטחון עצמי וקבלה עצמית. שנית, ההרגשה שיש לך עם האנשים שבאים איתך במגע, שייכת להם ולא לך, הם גורמים לך להרגיש קטנה כי את נותנת להם להרגיש כך וחוץ מזה רגשות כאלו בדרך כלל באות כאשר הצד השני מרגיש כך. איני מבינה למה את מגיעה למצב שהאחר יותר טוב ממך עוד לפני שפגשת אותו..אין ספק שזה משהו שטמון בך מסיבה שאינה ברורה כי לא ציינת פרטים נוספים לגבייך, אבל לפי דעתי בכל פעם שאת הולכת לפגוש מישהו ולא משנה אם ראית אותו בעבר או לא, תמיד "תכניסי" לך לראש שאת טובה,תמיד תחייכי ותהיי חיובית עם עצמך כי בסך הכל אם תשדרי חיובי לסביבה הם גם התייחסו אליך ככה וייראו אותך באור אחר. תביני, אנשים מתייחסים למה שהם רואים וקולטים ממך,לא להיפך. עוד פעם, איני יודעת פרטים עלייך כדי לדעת את שורש הבעייה אבל נקודה נוספת היא שכדאי לך ללכת לאיזה סדנא שתתרום לבטחון העצמי שלך, שתלמדי לאהוב ולקבל את עצמך. עם הילדים שלך, תהיי אחרת - עם ילדים קל יותר "לשחק" אותה, על כמה וכמה שאת אמא שלהם - תהיי יותר סמכותית ועם בטחון, תתנהגי ההפך ממה שאת מתנהגת עם אחרים.
שלום לך ההתמודדות עם הערכה עצמית נמוכה היא עניין מורכב. לא פשוט להרגיש פחות טוב מאחרים, אבל אני אגלה לך סוד. המון אנשים ואולי גם אלו שאת מרגישה פחות מהם, מרגישים פחות מאחרים. זוהי בעיה של הרבה אנשים, גם של אלו שנראים בטוחים בעצמם. כי בעידן של היום קשה מאד להרגיש ממש טוב עם עצמך (מסיבות שלא אפרט כאן). בכל מקרה, המודעות היא צעד ראשון בפתרון הבעיה. יש אפשרות להתמודד עם זה בדרך קוגנטיבית, להזכיר לעצמך את המעלות והיתרונות שלך, לפני המפגש עם אנשים. פשוט להכין את עצמך לפני פגישה עם אנשים. אם התרחש מפגש ספונטני , שלאחריו את מרגישה רע, אז לחזור הביתה, לשבת עם עצמך ולהזכיר לעצמך את היתרונות שלך ולהזכיר לעצמך את העובדה שאין יותר טובים, יש אנשים שונים ולכולם יש בעיות כשלונות ויתרונות. ישנה אפשרות לטפל בשורשים הרגשיים של הערכה העצמית , תלוי כמה היא מפריע לך בחייך וזה דרך טיפול. בנוסף, בחרת לקרוא לנושא שלך "הנשמה כואבת" ואולי כדאי לך להתחזק, דווקא מהמקום הרוחני. בהצלחה אירית אירית
תודה רבה אורית ואירית, מאד מעודד. אירית, מה דעתך על יוגה בשלב ראשון? אורית המליצה על סדנאות, מה דעתך? או שאולי אני צריכה טיפול של אחד על אחד. על איזה טיפול היית ממליצה לי בשלב שני? בעייה נוספת אני חיה בארצות הברית. ושוב תודה
עירית שלום אני הגולל בפנייך מצבים אנא את עזרתך למי לפנות וכיצד לנהוג יש לי במשפחה בחורה הפגועה שיכלית בחורה כבת 40+ המתגוררת עם אמא הנכה בכול ביום יש בבית הנ"ל צעקות אלימות "הדדית" בין הילדה הפגועה שכלית לבין אמה וכמו כן בין האח שמגיע כול יום משעות הבוקר ועד הערב כשהוא הולך לביתו המשפחה מטופלת ברווחה בעיר איך לפי ראות עיני הן לא עושות מספיק יש לציין כי העובדת הסוצאילית יודעת כי קיימת אלימות במשפחה אך בוחרת להתעלם מהנושא. (אנחנו הודענו לה כי האח מכה אותה ולפעמים גם האמא ) בפני האמא הוצב אלטרנטיבה שלהוציא את הילדה מהבית במסגרת חוץ ביתית והאמא מסרבת מסיבה מאוד פשוטה היא יודעת כי ברגע שהבחורה יוצאת מהבית אין לה את המשכורת שלה כדי שתוכל לפרנס את האח ומשפחתו (5 נפשות ) איך אנחונו בתור משפחה נוכל להתמודד עם המצב הנ"ל לפי ראות ענינו המצב הולך ומחריף כי בנוסף לכול האמא קיבלה אירוע מוחי קל ואנחנו לא יודעים מה לעשות עם הבחורה כי לבוא לישון אצל בני המשפחה זה לא בא בחשבון .כי היא מסרבת בכול תוקף נכון לציין כי בעבר הוזמנה ניידת משטרה למריבות לצעקות אך המשטרה גם לא עשת כלום אנא את עזרתך דחף למי לפנות האם ניתן לעקוף את נושא האפטרופוס בברכה
עירית בבקשה תציצי בהודעה זה חשוב לי בברכה שרונית
צריך לפנות שנית לשירותי הרווחה ולעמוד על זה שיפעלו, זאת הכתובת המתאימה. עירית
שלום איך מתחילים בדיוק אני לא ממש יודע אז ככה: אני אב לבחור בסביבות גיל ה-20 לחייו הבן מגיל צעיר עבר טיפולים נפשיים עקב חשיבה שלנו כהורים שהוא נראה סובל מבעיות רגשיות ונפשיות לא קלות בנוסף לכך הבן סובל מבעיות של אובססיה כמו שטיפות ידיים חוזרות ונשנות וכו' . כיום לבן יש חברה והתחושה שלנו כהורים שהוא ממש לא "כשר" כרגע ליחסים כאלו מאחר והוא עדיין ילדותי מאד במחשבותיו והתנהגותו מביע לעיתים חרדות קשות כמו אני 0 אני כלום אני לא שווה כלום מה אני כבר יעשה בחיים או לדוגמא : אל תעירו אותי כאשר אני הולך לישון. אני יודע שזה לא מספיק אבל מקווה שזה יצן איזה קצה חוט אנא עזרתכם כל רעיון ילקח בחשבון תודה מראש אבא ואמא מאד מאד מודאגים.
שלום לאבא המודאג , לדעתי לפי מה שאתה מספר לבנך יש דיכאון בנוסף להפרעה של כפייתיות. אני חושב שאולי כדאי לשכנע אותו להעזר בפסיכולוג מיקצועי (פסיכולוג קליני) (ואם הוא לא עוזר אז לנסות אחר. קורה שפסיכולוג מסוים לא תמיד מתאים למטופל מסוים). לעומת זאת אם בנך לא מתמיד בפגישות עם הפסיכולוג - כדאי שתסבירו לו שאם הוא רוצה להרגיש טוב הוא חייב את הפגישות האלה לעצמו. אני מניח שאולי בנך ניסה פסיכולוגים ואולי התייאש אז אולי כדאי לשקול פנייה לפסיכיאטר שאולי יוכל לעזור באופן הרבה יותר יעיל .
שלום לך באמת לא כתבת הרבה, אך תרשה לי ממה שכתבת דווקא להתייחס למשפט שדעתכם כהורים שהוא לא "כשר" למערכת יחסים .ורציתי להסב את תשומת לבך לכך שאתה נשמע מאד חרד, ואולי קצת מתקשה "לשחרר" את הבן לחיות את חייו , על כל הקשיים שיש לו. אני באמת שואלת את עצמי, מה מידת ההשפעה של הורים על בחור בן 20?. מהשאלה שלך הייתי בודקת את הכיוון של מערכת היחסים שלכם כהורים עם הבן שלכם וכיצד היא משפיעה על הבן ועליכם כהורים. כשהכיוון הוא "לשחרר" את הבן, לקבל את החלטותיו לתת לו מרחב להרגיש את הרגשותיו ,ולמצוא בעצמו פתרונות למצבו, תוך כדי מתן עזרה ותמיכה מצידכם, אך לא התערבות. אני מודעת לכך שזה קשה ביותר בתור הורים, אבל אין ברירה אלא לתת לילדים לחיות את חייהם וההורים צריכים לחיות את חייהם.. אלא אם כן אתה מתרשם שהוא בדכאון עמוק ואז הוא צריך עזרה מסיבית יותר. בברכה אירית
כמה זמן משפיע כדור רטלין 10 מ"ג? האם אפשר לחלק את הכדור לחצי בבקר וחצי לאחר שעות הלימודים?
למה את תוקפת אותה?.........מה היא אשמה ? שירד ממנה וזהו.אם היא לא ענתה לו אז שיבין ואם לא הבין אז הוא בבעיה .למה היא צריכה לטרוח? היא לא גרמה לו להתאהב בה.ולא היה בינהם כלום.שירד ממנה וחאלס.ואל תתקפי אנשים שמבקשים עזרה.לא יפההההה.ולך יקרה תתעלמי ממנו.תגידי לו שיש לך בן זוג הרבה זמן .ותמיד שיהיה על ידך מישהו כשאת אומרת לו.אי אפשר לדעת אם הוא שפוי.תשמרי על עמצך הכי חשוב
לאהבה אובססית
שלום רב, אני סבתא ל כדה בת 18. הנכדה סיימה בהצלחה רבה את הבגרויות. ילדה נבונה,נחמדה והכל טוב למראית עין. הבעיה שנתגלתה היא מריטת גבות. נכדתי עובדת כרגע בחנות ספרים ותוך כדי העבודה שם והקריאה בספרים וגילתה כי מריטת הגבות שהיא עושה היא "מחלה"??? הלחץ בבית גדול. הילדה בדכאון. האמא- הבת שלי בדכאון ואני כסבתא מרגישה המבוגרת והיכולה לעזור. אנא מבקשת אם ניתן עוד היום לקבל תשובה, לשמוע חוות דעת בנושא זה. ואם אכן הדבר חמור אבקש הדרכה להיכן ולמי לפנות. לדעתי בשיחה עם ילדה נבונה כמותה ניתן לפתור את המעשה או את הבעיה? בשיחה אם האמא או סבתא. מה דעתכם? סימה ש.
כולנו מורטות גבות... אז אולי אין בעיה בכלל. אבל אם זה נכנס להגדרה של מחלת תלישת השיער (טריכוטילומניה), אני מציעה לכם לקרוא את העובדה המקיפה הבאה בנוגע להפרעה ולטיפול בה: http://img1.tapuz.co.il/forums/29191930.doc
מריטת גבות זה מעשה הנובע מבעיה אובססיבית, יתכן והנכדה שלך לא יכולה להפסיק גם אם היא רוצה לכן חשוב לפנות למטפל התנהגוטי קוגנטיבי או לפסיכיאטר, את לא צריכה לדאוג זה לא בעיה חמורה אבל כדאי לטפל בה. עירית
שלום, אני גבר בן 39. אני מורט גבות בהיסח הדעת כבר שנים. אני עוaה זאת בעיקר כשאני לא שם לב, בעת קריאה, כתיבה, ריכוז בעבודה מול המחשב וכו'. כתוצאה מכך נוצרות קרחות מכוערות בגבות. לפעמים אני ממש מתבייש לצאת מהבית בג
חיילת, בת 20 מורטת גבות מגיל 14 (6 שנים). עושה את זה בלא מודע הרבה פעמים. היום קיבלתי המלצה של הפסיכולוג בבסיס להתחיל טיפול תרופתי שמפחית אובססיה, אני מאד מודאגת כי בגלל האובססיביות שלי לכל דבר כמעט אני ממש אנטי כדורים כימיים וכאלה וממש לקחתי את זה קשה שהפסיכולוג אמר לי שבאמת הסיכוי שלי היחיד זה הכדורים האלה. אני באמת הייתי רוצה לשמוע עוד חוות דעת אם זה באמת יעזור לי וכדאי לי? והאם בכלל אחרי 6 שנים עוד יש סיכוי? אני באמת רוצה גבות טבעיות אבל הבעיה שלי היא "לקחת סיכון" ולהתחיל את הטיפול התרופתי.. כי טיפול בשיחות כבר מניסיונות לא עזר לי. אני מפחדת שאני לא יכול להביא ילדים ובעתיד הרחוק יהיו לי השפעות של הטיפול הזה.. אני חייבת עוד חוות דעת והמלצות.
שלום בת-56 .כל חזרה מחו"ל(ארה"ב) מביקור אצל 2 בני אשר חיים שם אני נכנסת למצב נפשי ירוד מאד של שבועות מספר עם הרבה קשיים עד לחזרה לשגרה ולתפקודים היום יומיים,כמו חוסר שמחת חיים ,עצב,מועקה והרבה כאב לב ,אי חשק לכלום.(השהייה שלי בחו"ל ארוכה יחסית חודש עד חודשיים יחד עם בעלי כמובן).בחזרה מהביקור האחרון בחודש מאי השנה הציעה לי רופאת המשפחה לקחת ציפרלקס לנסיון ל-3 חדשים.לא נטלתי את הכדורים מתוך רצון לנסות להוציא עצמי לבד מהמצב,אבל זה היה לגמרי לא קל.שאלתי: אני עומדת לצאת שוב לארה"ב בעוד שבועיים בערך לתקופה של עד חודשים ,האם את ממליצה שאקח את הכדורים עכשו לפני הנסיעה כטיפול מונע .
שלום לך אני זוכרת שהעלת את בעייתך לפני זמן לא רב. החלטת לא להשתמש בכדורים, אבל עושה הרושם שהם כל הזמן עומדים "בהיכון". אז אני מציעה לך, לנסות. סביר להניח שלא יהיה נזק (כמובן אם זה בליווי של רופא) ותהיה לך הזדמנות לבחון את יעילותם של הכדורים. אני חושבת שכדאי לנסות ואז להחליט. בברכה אירית
שלום, אני בת 22, וישנו בחור שכבר 5 שנים מאוהב בי.. בהתחלה הייתי רואה אותו הרבה פעמים ברחוב ליד הבית שלי,הוא כנראה היה מחכה שאני אעבור שם והיה שואל אותי מה שלומי, אומר לי שלום כל פעם וכו'.. לא ייחסתי לזה כלל חשיבות והתעלמתי ממנו. יש לציין שלא הכרתי אותו כלל לפני כן ובהתחלה חשבתי שהוא מתבלבל ביני למישהי אחרת.. במשך כל 5 השנים האחרונות הייתי רואה אותו הרבה פעמים ליד הבית שלי, נועץ בי מבטים, עובר לידי "במקרה" וכו'.. אך התעלמתי מכל הסיפור. לפני כשנתיים הוא חיכה לי ממש ליד הבית (הוא כבר יודע בדיוק היכן אני גרה..) והביא לי פתק בו כתב שהוא אוהב אותי כבר הרבה שנים, רוצה להיות איתי, לא מסוגל לחשוב שאהיה עם מישהו אחר וכו'.. אז כבר הבנתי שאותו בחור לא לגמרי בריא בנפשו ואובססיבי לגבי. המשכתי להתעלם מכל העניין (בעיקר מהסיבה שבאותה התק' לא גרתי בבית ולכן גם לא פחדתי להפגש עמו שוב). כיום, אני שוב גרה בבית, אני רואה אותו הרבה פעמים מסתובב ליד הבית שלי ואני כבר די מפוחדת.. עד כדי כך שאני מפחדת לצאת לבד מהבית מחשש שאראה אותו. לפני כשבוע הוא השאיר לי מכתב בתיבת דואר בו הוא כתב שהוא מוכן לחכות לי כמה שידרש ושהוא רק רוצה לדעת אם יש סיכוי שאני ארצה אותו.. הוא כתב שאני לא צריכה לפחד ממנו או להתבייש להגיד לו שאני מעוניינת(?!) ושכל מה שהוא רוצה זה לדעת האם להמשיך לחכות לי או לא.. מהמכתב היה נראה כאילו הוא מאמין שאני כן רוצה אותו אבל כנראה מתביישת או מפחדת לגשת אליו ולדבר איתו. מס' ימים אחרי ששלח לי את המכתב הוא חיכה לי מחוץ לבית וכשיצאתי לרגע הוא בא אלי וניסה לדבר איתי על אותו מכתב.. אמרתי לו שאני ממהרת ושנדבר כבר בפעם אחרת (לקחתי ממנו את מס' הטלפון). אני מבינה שאני לא יכולה להמשיך להתעלם מהמצב, הוא מחכה לתשובה ממני וכל עוד אני לא עונה לו הוא עלול שוב לארוב לי מחוץ לבית ואולי גם להיות תוקפני יותר בפעם הבאה. השאלה היא איך עלי לפנות אליו? באיזו גישה לדבר איתו? בצורה תקיפה? עדינה? לשלוח מישהו שיאיים עליו? המצב מאד עדין בגלל העובדה שהוא כנראה לא לגמרי נורמלי וצריך לפנות אליו בצורה הכי נכונה ושקולה שאפשר. ממה שקצת קראתי הבנתי שמדובר ב"אהבה אובססיבית" / "אהבה פתולוגית" ולכן חשבתי שאולי איש מקצוע יוכל לעזור לי. אשמח לעצה והכוונה איך להתמודד עם אותו בחור . תודה רבה רבה מראש! וסליחה על האריכות. אשמח לעזרה בעניין זה.
אני חושבת שאת עושה לבחור עוול. את נותנת לו לחיות באשליות. אם היית אומרת לו את האמת הוא היה יודע שאין לו סיכוי אצלך והיה מנסה להתגבר ולשכוח אותך ולמצוא מישהי שרוצה אותו. את בעצם משחקת ברגשות שלו. וזה לא הוגן כלפיו. את לא אשמה שככה הוא מרגיש אבל את צריכה להבהיר לו שהוא מבזבז עלייך את הזמן שלו. את היית רוצה שככה יתנהגו איתך? שייתנו לך לחיות בתקוות שווא כל כך הרבה שנים?
נטלי תנסי לדבר איתו בלווית אדם נוסף,כדי למנוע התפרצויות ולא לסכן את עצמך. את בהחלט לא צריכה לחיות בפחד,אין סיבה שבעיה של בנאדם אחד תפריע לשגרת חייך. בדרך כלל-השיחה עוזרת (את לא חייבת להגיד לו את האמת ,שהוא לא מוצא חן בעינייך,אלא להמציא איזה שקר אמין,כמו שאת מרגישה צעירה מידי בשביל צאת עם גברים,שיש לך חבר...) ברוב המקרים -השיחות האילו עוזרות. במידה שלא והוא ממשיך "לחזר" אחריך-לפנות למשטרה. בכל מקרה-הדבר הכי גרוע זזה להשאיר את המצב כמו שהוא. בעיות לא נעלמות-הן רק נהיות גדולות יותר!
מאז ומתמיד, כשמגיעים לחודשים האחרונים של סוף השנה תוקפת אותי תופעה קשה מאוד. אני לא זוכר כלום בצורה טוטלית, ויש לי זיכרון חזק נראה לי יותר מכל אדם אחר.. אני זוכר את תחילת אמצע ותחילת כיתות א' ו-ב' אבל אי לא זוכר את סוף השנה והחודש וחצי שקדם לו. בננוסף אני מרגיש איבוד שליטה על כל מה שנעשה סביבי, הכל כורס סביבי בחודשים האלה. ורק החופש בא ומציל אותי כשאני מתחיל את שנת הלימודים עם "תנופה" שאותה צברתי בחופש. לצערי אני עדיין מרגיש את ההרגשה הזו של איבוד שליטה סביבי. אפשר להגיד שהמוח שלי בריחוף מלא. יש לי הרגשה שאלו הלימודים גורמים לזה. החופש, כמו בשנת הלימודים: אני למדתי. כל החופש הקדשתי כדי ללמוד עוד ועוד אנגלית, להכין יומני קריאה ולקרוא ספרים בשביל זה, ללמוד עוד שפה שאני בכלל לא חייב. לא נחתי בכלל החופש. החופש כידוע נועד כדי לצבור כוחות. ביום חמישי מתחילים הלימודים ואין לי את המרץ הזה שיש לי לפני כל שנה. אינ לא רוצה שהלימודים יתחילו, ואגב, כבר אין לי כוח ללמוד כל שהיה לי בתחילת החופש. אני פוחד שההרגשה הזו של החוסר שליטה על חיי תחזור. 1.ם יש שם לתופעה הזו? 2.ם היא באמת נגרמת מהלימודים? (לקראת סוף השנה המוח שלי כבר גמור מהלימודים ואין לי כוח לכלום?) 3. האם עשיתי טעות שלמדתי בחופש? 4. ובכל אופן, איך אני מתאושש מהמצב הזה ומתרפא ממנו?
שלום לתלמיד, ראשית, כל הכבוד לך שאתה מודע לעצמך ושואל. חבל שלא ציינת את גילך. דבר שני, אני חושבת כי בחופשת לימודייך אכן היית צריך "לנוח מהלימודים", לתת לראשך קצת חופש מחומר לימודי על מנת שיוכל להיות רענן לשנה הבאה. מה עוד שאתה מעמיס על עצמך למידת חומר שאין לך שימוש בו - כמו שפה שאינך חייב ללמוד. אז במקום לתעל את האנרגיות שלך במשהו חיובי וחיוני לך, אתה מבזבז אותן למשהו לא שימושי. מה גם, לפי מה שציינת נראה לי שאתה לומד בלחץ, כלומר מלחיץ את עצמך. לא ציינת האם יש לך לחץ מהורים לגבי לימודים, האם הם דוחקים בך שתלמד ותלמד. כרגע, מה שאני מציעה לך זה לנוח עד תחילת הלימודים, וזה בהחלט נורמלי להרגיש חוסר חשק לחזור למסגרת הלימודים- אף אחד לא רוצה לחזור ללימודים אחרי החופש הגדול. אני בטוחה שזה משהו זמני שיחלוף דיי מהר כשתחזור ללמוד ואיני חושבת שיש לזה שם או תופעה. זה פשוט לחץ נורמלי של עומס יתר בלימודים. רק טוב, ובהצלחה בהמשך
שלום לך מתנצלת על האיחור בתשובה. נראה כי אתה מה שנקרא "פרפקציוניסט".חייב לעשות הכל בצורה מושלמת, משקיע כוחות ללא פרופורציה ואז קורס. התופעה של איבוד שליטה וזכרון הם בהחלט קריסה שיכולה לנבוע מחרדה ואיבוד כוחות. האם ההורים מודעים לבעיה? כדאי לשתף אותם ולטפל... בברכה אירית
מה ידוע לך על טיפול גופ-נפש בשיטת הגשטאלט? כיצד זה מתבצע... מישהו שהתנסה... תוצאות... תחושות...
טלילה, חפשי במנוע החיפוש בגוגל - תקבלי את כל המידע שבו את מעוניינת. בהצלחה
שלום רב אני סובל מפוסט טראומה חריפה וכרונית אני צריך לעבור טיפול שיניים מורכב כולל עקירות כירורגיות אני חושב שלא אחזיק מעמד. האם ניתן לעבור את הטיפול בהרדמה מלאה ? תודה
תפנה לפורום טיפולי שיניים של רמב"ם. לפי מיטב ידיעתי יש בתי חולים שבהם מבצעים טיפולי שיניים בהרדמה מלאה
שלום רב אני מחפשת מידע בנושא גוף נפש, רעיון כללי וכן מקומות בהם אפשר ללמוד על כך. בברכה מיקה
שלום מיקה, את יכולה להכנס לגוגל, לנענע, ולרשום שם גוף נפש, רפואה אלטרנטיבית, רוחניות, או טיפולים הוליסטיים וכו' ומנועי חיפוש אלו ייתנו לך הכל. קחי יוזמה וחפשי. בהצלחה
שלום רב שמי מעיין בן 25 , אני חושב שאתאהבתי במישהיא מהלימודים (אני סטודנט) אבל יש לה חבר כבר שנתיים והיא דואגת גם להזכיר את זה כל הזמן בהקשרים שונים ומגוונים . - האם כדאי להתגלות בפניה ? או שמה להבין שיש לה חבר וטוב לה איתו ולא להכניס את עצמי לגלגל לא נעים שכן יש לי עוד כמה שנים ללימודים . מהיא דעתך ? בכל מקרה אני מרגיש דייי קשה..מרגיש שהנפש שלי מתה מה עושים
שלום לך,מעיין הצעתי לך היא פשוט לשכוח אותה כי לפי הנראה היא "תפוסה" חזק וזה ניכר בכך שהיא דואגת להזכיר אותו בכל פעם, ואולי בכך היא גם רוצה למנוע שאולי יתחילו איתם אחרים. אתה בחור צעיר ואני בטוחה שיהיו לך הזדמנויות רבות להכיר בחורות אחרות פנויות, ולא כדאי לך להכנס למערכת יחסים כגלגל שלישי, על אחת כמה וכמה ש..."אתה חושב שאתה מאוהב.." - אז מכאן ולהרגיש שנפשך "מתה" אני חושבת שזה דיי מוגזם. בכל אופן, אתה מוזמן לפנות לפורום שלי (המייל שם חסוי כך שאין בעייה בלרשום אותו) http://www4.diburim.co.il/cgi-bin/forumsdb/intraforum_db.cgi?forum=17717&read=&alias=dbr&redir_flag רק טוב ובהצלחה
שלום לך מאד קשה לתת לך עיצה. יכול להיות שמאז שכתבת בפורום, כבר מצאת דרך, או עשית משהו. אם עוד לא התוודית באופן ישיר. הייתי מציעה לך לנסות לחזר אחריה ולראות האם היא מביעה איזשהו עניין. לחזר, לא בצורה ישירה, אלא לאט ובזהירות ולבחון את תגובותיה. אני לא חושבת שוידוי ישיר יהיה יעיל במקרה הזה. בברכה אירית
בעלי בן 46, הוא לא מצליח לתפקד מבחינה מינית כבר כ- 3 וחצי שנים, חוסר חשק, הוא טוען והוא לא נהנה כבר מכלום, מתוח כל הזמן, כאשר הוא בבית מרגיש משועמם ולא רגוע - נאנח, שותה בירה עצבני ועוד. המצב התחיל כאשר נישואנו עלו על שרטון, אבל החלטנו לשקם, אלא שהוא רוצה ולפי דעתי לא ממש מצליח בגלל מה שכתבתי קודם. ניגשנו לאורולוג שערך לו בדיקות ואנו מחכים לתשובות, הוא אמר לי שאם התשובות טובות אזי מדובר בבעיה נפשית. מה ניתן לעשות אני מאוד לחוצה ודואגת.
שלום אור, לפי דעתי אני חושבת שבעלך צריך ללכת לייעוץ כלשהו על מנת לדעת ולהבין את גורם הבעייה. אין ספק שבעיה זו נובעת ממשהו נפשי / פנימי שהוא חווה- אפילו לא במודע. לא ציינת האם בעלך עובד, האם הוא עבר משבר אחר חוץ ממה שציינת שקשור לנישואיכם. בכל אופן, בלי קשר לתוצאות הבדיקה, פנו לטיפול מקצועי, ומציעה גם לטיפול שעובד על איזון הגופנפש. מוזמנת לפנות לפורום שלי: http://www4.diburim.co.il/cgi-bin/forumsdb/intraforum_db.cgi?forum=17717&read=&alias=dbr&redir_flag רק טוב, ובהצלחה
בהמשך למה שכתבתי קודם, אני חושבת שיש קשר גם לגיל, גיל המעבר,הורמונים שמשתנים ומשפיעים על מצב הרוח וזה לא חשוב כמה זמן זה נמשך - חודש, חודשיים ואפילו כמה שנים. צריך לעלות על הבעיה ולפתור אותה. בהצלחה
שלום לך סליחה על האיחור בתשובה נשמע שאיכות החיים של שניכם נפגעה בצורה משמעותית .נראה לי שצריך ללכת לטיפול זוגי, מיני. לעיתים קשה מאד לצאת ממצבים מתמשכים כאלה לבד. בהצלחה אירית
שלום, אודה מאוד למי שיכול לתת לי את שמות חברות המיצרות ו/או משווקות תרופות נגד דכאון: פרוזק, סרוקסט, ציפרמיל, ציפרלקס, וסימבליסטה. ואם ישנן תרופות נוספות. בתודה מראש, רוי
שלום רוי, איני מבינה למה לך תרופות נגד דיכאון שיכולות להיות אפילו ממכרות. לא ציינת אם התרופות בשבילך או לא, אבל לצורך העניין אני חושבת שיותר טוב אם הבן אדם יטפל בבעיה שיש לו בדרך טיפולית אחרת כגון ייעוץ פסיכולוגי,טיפול ע"י רפואה אלטרנטיבית - לרדת לשורש הבעייה ולפתור אותה לפני שבכלל לוקחים אופציה של כדורים. יש דרך טובה יותר מאשר לתת לתת לגוף כימיקלים ע"י כדורים. ברגע שמישהו לוקח כדור נגד דיכאון ההרגשה הנוראה חולפת כל עוד יש השפעה של הכימיקילים האלה בגוף, אבל אח"כ ההרגשה הדיכאונית חוזרת ובעצם לא נעשה כאן כלום חוץ מפעולה של דחיית הדיכאון. לכן אני ממליצה בחום ללכת לטיפול ולבדוק למה מרגישים כך ולפתור את הבעייה מהשורש על מנת שלא תחזור על עצמה. מוזמן לפנות לפורום שלי: http://www4.diburim.co.il/cgi-bin/forumsdb/intraforum_db.cgi?forum=17717&read=&alias=dbr&redir_flag רק טוב ובהצלחה
שלום, מיזה 4 שנים אני גרה בחו"ל. אני בת 38, גרושה עם ילדה. הסיבה העיקרית שעזבתי את הארץ היא כלכלית; מהבחינה הכלכלית אכן הוטב לי, אפשר לישון כאן בלילה, אך מהבחינות האחרות, אע"פי שבניתי לי חיים (עבודה, קצת חברים, עבודה קבועה, בית נחמד, גינת ירק.......) המצב רק מחמיר. אין לי סיפוק בעבודה כמו שהיה בארץ (עבודה בתחום הבריאות), אין לי כאן עם מי לצאת לכוס קפה או לסרט. הסוציאליזציה כאן אחרת לגמרי, אנשים הרבה יותר מרוחקים וקרים, קשרים נוצרים מאוד מאוד לאט ובחשש, אם בכלל. קשר עם גבר שהסתיים, מצידו, לפני חודשיים הכניס אותי למצב נפשי שאינו מוכר לי, חוסר רצון לחיות, חוסר יכולת להתלהב ולראות דברים בהומור, משהו שתמיד היה מנת חלקי, וראיה פסימית את החיים ואת האפשרויות שלי הלאה. ...הגוף מגיב בחולשת גפיים משתקת ואני נכנסת למעגל סגור של פחד שהמצב רק ידרדר, שאני לא ממצה את עצמי, שהבדידות מדכאת את כל היצירתיות שלי והחיוניות שהיתה בי. גם התפקוד כאמא נפגע, כמובן. ואני שואלת.... האם זה מצב שמוגדר כדכאון? האם זה מצב הפיך?!? לא הייתי מדוכאת בעבר (יותר מיום יומיים). הייתי בטיפול פסיכו' בעבר, האם זה הפתרון? להתחיל לחקור ולנבור שוב? לחזור לארץ זה-כרגע-לא רלוונטי, הרי גם שם אני עלולה להרגיש בודדה לאחר שקשרים רבים נותקו, וגם שם אצטרך לבנות הכל מחדש. אני לא מוכנה לוותר על החיים האלו, שפעם חשבתי שהם יפים, שפעם חשבתי שלקטוף תפוח שגדל ליד הבית עושה אותי מאושרת, שאני בת מזל. יש לכם עצה, אולי גם אתרים להמליץ לי, ספרים.....? בתודה רבה מראש! נועה
שלום לך נועה את מתארת מצב שבהחלט יכול להיות דכאון קל שנראה כי הוא קשור (לפי דברייך) לקשר שהסתיים לפני חודשיים, לכן לא הייתי מודאגת, יכול להיות שזוהי תגובה לפרידה וזה נשמע עדיין בתחום הטבעי (הן מבחינת הזמן והן מבחינת הסימפטומים) יחד עם זאת , זו יכולה להיות סיבה טובה להתחיל שוב תהליך של טיפול, שבמהלך החיים חוזרים לכך מספר פעמים. הרי אי אפשר למצות את הכל בטיפול אחד , אלא אם כן ממשיכים ללא הפסקה. מעבר לכך ישנם עוד דברים שמפריעים לך שנוגעים לחיים שלך בחו"ל וזה יכול להיות תומך ועוזר לעבד את הקשיים עם עזרה. ישנם גם קבוצות טיפוליות וסדנאות של התפתחות וצמיחה שיכולים להביא לך הכרות עם אנשים חדשים. צריך רק לחפש ולראות מה מתאים לך שיעבור מהר אירית.
אני בת 28 בדרך כלל בחורה בריאה קצת יותר עצבנית מהרבה אנשים שאני מכירה אבל בריאה. מלפני כבערך חודש הפכתי להיות עצבנית במיוחד חסרת סבלנות ואף תוקפנית. אני מתעצבנת מכל דבר קטן ומגיבה בחריפות. אני ממש מרגישה את העצבים "זורמים " לי בגוף. התופעה הזו ממש מוקצנת ואני לא מצליחה להשתלט עליה מה גם שהיא ממש מחריפה. אני עובדת במשך היום, לוקחת ויטמינים (צנטרום פרופורמנס) שותה כוס קפה אחת ביום . מה שאני רוצה לדעת זה איך אני נפטרת מהתופעה הזו אחת ולתמיד. יש כדורים טבעיים לרגיעה.?? רגיעון של הדס לא עזר לי וגם התמצית באך???? אני מאוד אודה לכם על תשובה מהירה.....
למאיה חשוב לברר האם ההחרפה נובעת ממשהו שקרה לך, האם החיים שלך מתנהלים לשביעות רצונך מבחינת עבודה , קשרים חברתיים משפחתיים וכו'. בודאי שכדאי למצא פיתרון, להערכתי את צריכה לפנות למטפל על מנת לבחון נושאים אלה, או לפסכיאטר שיתן לך משהו שיקל על תחושת העצבנות. עירית
שלום לך, מאיה ניסית לעבור טיפול לאיזון גוף נפש, כמו למשל הילינג אנרגטי, רייקי,או משהו אחר? טיפולים שכאלה עובדים לא רק מבחינה אנרגטית על הגוף והנפש אלא גם מועברים בשיחה כדי שהמטפל יידע לייחס חשיבות לקונפליקטים המתרחשים בחיי המטופל ומשם להגיע לשורש הבעייה בשילוב טיפול אנרגטי. מאד מומלץ! מוזמנת לפנות לפורום שלי: http://www4.diburim.co.il/cgi-bin/forumsdb/intraforum_db.cgi?forum=17717&read=&alias=dbr&redir_flag רק טוב, ובהצלחה
אני בת 40, לפני כ-15 שנה לאחר שנישאתי, חליתי בשפעת קשה שנלוו אליה תופעות של רעד גופני, הקאות, בחילות, וירדה דרסטית במשקל, עברתי סדרת בדיקות קשות שנמצאו כתקינות. התופעות נמשכו במשך כ-9 שנים עם עליות וירידות. כיום, לאחר 2 לידות ולאחר טיפול כשנה וחצי של כדורי אפקסור, הפסקתי ועברתי לטיפולים אלטרנטיביים שתומכים בי, כרגע חוויתי אובדן של פטירת אב, חזרו התופעות מה לעשות וכיצד להתמודד? יש בי פחד של המשך ההתקף - תודה מראש
לשרון האם עברת טיפול קינסיולוגי? טיפול הוליסטי יחודי המאבחן ומטפל בגורם לחרדה. ללא תרופות. בהצלחה.
שלום לך מאד מובן שאחרי פטירת אביך, מצבך הנפשי לא יהיה רגיל. יכול להיות שיש מקום לחזור לתמיכת הכדורים, כדי שתוכלי להתפנות לעיבוד האובדן. בכל מקרה, זו בוודאי תקופה קשה בשבילך וגם אם תחליטי לא להמשיך עם הכדורים ולהמשיך עם הטיפולים האלטרנטיבים, קבלי בהבנה את מצבך הנפשי ותסמכי על עצמך שתצליחי להתמודד, כמו שהצלחת בפעם שעברה. שיהיה לך קל עד כמה שאפשר אירית
שלום אני מודעת לעובדה שמה שכתבתי בכותרת לא קשור אחד לשני אבל רציתי לשאול את שניהם אז אחד כיצד אני מתגברת על פחד מרופא שיניים? והשני הוא שלפעמים קורים מצבים שאני לא מפרשת נכון מה שאנשים אומרים לי ואז אני נפגעת מזה או מתעצבנת ואני הייתי מאוד רוצה לפתור את זה מה לדעתך אני צריכה לעשות? האם אני זקוקה לטיפול פסיכולוגי או שטיפול ברפואה משלימה יכול לעזור?? תודה רבה על עזרתך
שלום לך אם אינך יכולה להתגבר בכוחות עצמך כדאי להתייעץ עם רופא השיניים וללכת לרופא השיניים הכי טוב שאת מכירה. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור למכלול בעיות שמפריעות לאיכות החיים טיפול ברפואה משלימה שמתייחס לאספקט הרגשי , גם יכול להיות טוב (איזון גוף נפש, ביוסינתיזה וביואנרגיה) בברכה אירית
אני בחורה (אם אפשר עדיין להגדיר אותי כך) בת 31. לפני 4 שנים ילדתי את בתי הבכורה והיחידה. מאז ההריון והלידה החזה שלי השתנה ,והפך להיות א-סימטרי באופן חריג. שד אחד פשוט בגודל של נערה מתבגרת ושד אחר בגודל בינוני סביר .זה מאד פוגע לי בביטחון , מפריע לי ,גורם לי לחוסר חשק מיני .בקיצור חיי כבר לא חיי !!! האם התופעה מוכרת? מה אפשר לעשות כדי לתקן את המצב(תרופות או תיקון כירורגי)? האם קופות החולים מתעסקות עם בעיות מסוג זה?
שלום לך, לפי דעתי ולצערי הרב, רק התערבות כירורגית תעזור במקרה כזה. לא נראה לי שיש תרופה כלשהי שמגדילה או מקטינה את החזה,לצורך העניין שלך. לכן, אני מציעה לך שתתייעצי עם רופא פלסטיקאי, ועם קופת החולים שלך. הייתה לי חברה שבגיל התבגרותה שד אחד שלה פשוט הפסיק להתפתח והשני גדל והיה לה חזה אי סימטרי וגם היא הרגישה בדיוק כמוך. היא עשתה ניתוח להגדלת השד הלא מפותח - דרך קופת חולים והקופה במקרה הזה שילמה את הוצאות הניתוח. לכן, מציעה שתבדקי את שתי האופציות. בהצלחה
ראשית תודה רבה רבה על תשובתך. האם יש לך את המידע למי פונים בקופת חולים? האם ידוע לך אם חברתך הזדקקה לניתוח רק בשד אחד או שחייבים לנתח את שניהם? שוב המון תודה!!
שלום לך מעבר לאפשרויות הכירורגיות שמאד זמינות היום, ממליצה גם על עיבוד רגשי. בהצלחה אירית
היי. מה יכולה להיות הסיבה לראייה שלילית וביקורתית כלפי אחרים? אני כאילו מזלזלת וטוענת לראייה ייחודית שלי על פניהם אך לא עושה כלום עם עצמי. כאילו צופה מהצד ויודעת לתת משוב לכל אחד אך עם עצמי איני מסתדרת ולא שלמה בכלל!!!!! לדוג' אוכל להעיר על מנהל כזה או אחר אך כשאני מקבלת את התפקיד אני כאילו לא רוצה לקבלו מפחד שלא אתמודד. האם יתכן שכל הביקורת וההתנשאות הזו דווקא באה ממקום של חוסר בטחון עמוק? הכיצד חסר בטחון יכול לשחק אותה כלפי חוץ כ"כ חזק? באיזה מנגנון משתמשים בשביל זה .זה כ"כ סותר אחד את השני. אני משחקת אותה הכי טובה בעולם ומרגישה הכי גרוע בעולם. על פניו נראה שאני מאושרת ובפנים רקבון טוטאלי. אף פעם לא מסוגלת לגלות קושי או פחד תמיד הכל בסדר כלפי אנשים וחלילה שיידעו או יכלו את האמת עליי. כ"כ קשה לחיות כך.חוסר אמונה טוטלית כלפי העולם. חוסר צדק. אני לא מצליחה להתמווד עם זה יותר...ולכן מתחילה לחשוש שאיני יכולה להסתגל יותר לחיים האלה. אני כאילו מסתכלת מחוץ לגופי על דברים כי כ"כ הרבה ניגודים בבן אדם לא יכולים להתיישב יחד. איך אוכל להביא ילדים לעולם כך? לא רוצה להנחיל להם יצר רע שטמון בי כ"כ עמוק. מרגישה אי שלמות בכל,לא אוהבת את עצמי ותמיד מבקרת כל פעולה שלי גם אם מרגישה צודקת בגלל תחושת חוסר הערכה תמיד אומרת "אולי אני לא בסדר.." אני חושבת שמשהו לא תקין אצלי לחלוטין. לא מצליחה להתגבר על כך. כשמדברת עם אנשים והם מספרים לי שגם להם רע אני מתנחמת רק מעצם הידיעה שאני לא משוגעת ולכולם בעיות. האם אמא שתמיד מטאטטאת האמת מתחת לשטיח ואכפת לה רק מהחיצוני והנורמטיבי יכולה לגרום לבעייה כזו אצלי? חשוב לה תמיד מה יגידו...ושנהיה במסגרת כדי שכאילו הכל יראה בסדר חיצונית אני כועסת כי בן אדם שרע לו לא יכול לנצח לשחק לפי כללי החברה. זה לא הגיוני להילחם נגד...תחושות הגוף. זה לא מסוכן לעשות זאת ד"ר או שזו דרך הסתגלות פשוט להיטמע בין כולם? אני משוכנעת שאתה יורד לסוף דעתי בנושא אבל תמיד הרהרתי האם כדאי להתעמק בדברים או לנסות לראותם כפי שהם בלי פענוח. למה אני כ"כ עמוקה? מתה לא להתייחס לכל דבר. פשוט לחיות בשקט. זה אפשרי? הכיצד?
שלום לך, קודם כל לא ציינת את גילך..רווקה..נשואה...? דבר שני, אנו כבני אדם תמיד קל לנו לשפוט את האחר לפני שאנו בכלל מסתכלים על עצמנו קודם כל. והרי זה ברור שהאחר הוא המראה שלנו,הוא משקף את אותם צדדים לא נעימים המוטמעים אצלנו ושקל לנו לא להתמודד איתם לכן הדרך הכי קלה היא להעביר ביקורת על האחר. דבר שני, אני חושבת שיש אצלך משהו יותר עמוק, משהו שאולי הוטמע אצלך עוד בגיל הילדות ומתוך כך את מרגישה חסרת בטחון ואנשים כאלה בדרך נוהגים להראות עד כמה שהם חזקים כלפי חוץ כאשר הפנימיות היא שבעצם סובלת. עוד משהו, זה באמת נכון שאנשים מנסים להתאים את עצמם על פי כללי החברה כי זה מה שחינכו אותנו עד היום- להראות את הפנים "הלא אמיתיות" שלנו,ללבוש מסכה -אך זה לא צריך להיות ככה- ברגע שתפסיקי להעמיד פנים ותקבלי את עצמך ותהיי את עצמך, אז תראי איך אנשים יקבלואותך כפי שאת והכי חשוב שלך יהיה יותר קל בחברה. אני מציעה לך, אם לא עשית זאת עד עכשיו ללכת לטיפול שיחתי אצל פסיכולוג, טיפול בסדנא שמשחררת את הדברים שציינת ועוד, ומתוך כך תגיעי לשורש הבעייה ובעצם תביני מאיפה היא באה ואיך פותרים אותה. מהיכן את בארץ? רק טוב, ובהצלחה
שלום לך אני מקווה בשבילך שאת כבר לא מוצפת. יש לעיתים מצבים כאלה. במצבים כאלה יעיל לבכות קצת לשחרר ולהמשיך הלאה. האם זה עבר? אירית
שלום איזה טיפול הכי יעיל ומהיר בהפרעות מסוג זה ? ההפרעה קיימת אצלי כבר כמה שנים ורק עכשיו החלטתי לטבל בה ולסיים אחת ולתמיד את הסיוט הזה .... תודה לינוי
אני סובלת כבר שנים (לפחות 10) מחרדה, דכאון חרדתי משתק, חוסר אנרגיה קיצוני - אפילו לחשוב קשה... גם - אגורפוביה. מעניין מאוד לדעת, האם יש לתחום של אירית (חוץ מתחום פסיכיאטרי) תשובות בקשר לסיבות ולפתרונות של המחלה הזאת. זה לא מאפשר לתפקד, לממש חלומות, להשיג דברים, להנות מהחיים וגם פוגע בבעל ובילדים שזה ממש לא מגיע להם....
שלום לך האם את נמצאת גם בטיפול רגשי? מאחר והסיבות לזה יכולות להיות שונות ומגוונות. חוץ מזה יש בזה מרכיב תורשתי. אני מאמינה שטיפול טוב יכול לשפר את איכות חייך, ונשמע שעכשיו איכות חייך ירודה . ממליצה לך מאד לפנות לטיפול, חוץ מהטיפול התרופתי. בברכה אירית
שלום לך כל הכבוד שהחלטת לטפל בזה. בכל מקרה צריך טיפול משולב, גם פיזי וגם נפשי, רגשי. בצורה היעילה ביותר עובדות התרופות הכימיות, אבל... יש אפשרויות גם בתחום האלטרנטיבי כמו הומאופתיה קלאסית או רפואה סינית אך זה תלוי בחומרה של ההפרעה. חוץ מזה חשוב לדאוג לטפל גם באופן רגשי. שיהיה בהצלחה אירית
אני בקשר עם משהו כבר 6 שנים אין עתיד לקשר הזה . הוא ואני כל אחד מחפש לו בן זוג מתאים. שנינו לא מצליחים למצוא ולכן אנו משיכים בקשר. אני מעוניינת בקשר יותר ממנו כיוון שקשה לי לחיות בלי אהבה. הוא טוען שאני חונקת אותו ולא נותנת לו לחיות. הוא רוצה לנתק קשר כבר 3 שנים ואני ממשיכה בשלי. לאחרונה יש סידור מוזר. הוא מסכים לראות אותי פעם בחודש בתנאי שאין שום קשר עד לפגישה לא שיחה לא אימייל . זה קשה אבל אני התארגנתי נפשית. ממשיכה לחפש בן זוג אבל אין לי הרבה אופציות. אני בת 45 וקשה למצוא בן זוג מתאים כך שיהיה לקשר ביננו עתיד. אני יודעת שגם למשהו קשה למצוא בת זוג מתאימה, הוא בן 50 הוא נעשה קשוח יותר גס יותר עקשן יותר . מה לעשות? אינני יכולה לחיות בלי אהבה
שלום לך האם את אוהבת אותו? אם כן, אז יש לך אהבה. אם לא אז אין לך אהבה ולכן גם הקשר הזה לא ממלא את הצורך שלך באהבה. אם אין לך אהבה אז נראה לי שאת צריכה לפנות מקום ,כדי שתוכלי לפגוש אדם אחר, וליצור איתו את הקשר שאת רוצה. יש לי הרגשה שאת הדברים האלו את יודעת. אבל יש מניעים עמוקים יותר , שגורמים לך להשאיר את הקשר או להסכים לו כמו שהוא היום ואני מציעה לך לנסו ולהבין את המניעים האלה ולהשתחרר מהם כדי שתוכלי לבנות לך קשר כמו שאת רוצה. בהצלחה אירית
תודה על התגובה המהירה אז להשאר עם הקשר הזה שנותן הרגשה כאילו יש לי אהבה וגם לחפש קשרים אחרים. כן אני חושבת שאוהבת אותו. יכול להיות שאני חוששת שיגיע יום והוא יסרב לחלוטין לפגוש אותי וגם לא תהיה לי אהבה. את יודעת שיש הרבה הזדמנויות להיות בקשר אבל אני רוצה משהו רציני שיש לו אפשרות להמשכיות ועתיד ולכן אין טעם ללכת לעוד קשר סתם. לפעמים רוצה טיפים איך לשמר את הקשר שיש לי ולא לחנוק "החבר" שיש לי.מה הוא עושה בזה?שמונע ממני להתקשר לכתוב ורק מסכים להפגש כל חודש? אני מרגישה שבתוכו הוא יודע שאין לי סיכוי למצוא משהו ומשוכנע באהבתי אליו. שיהיה לך המשך יום נעים
שלום רב, את שמי לא אומר, אך אספר לכם את סיפורי. אני נער בן 16 מירושלים, ולאחרונה עברתי שינויים רבים מאוד בחיים. הבעיה העיקרית שלי שעליה אני אספר, היא שאני חושש שאני סכיזופרן. בזמן האחרון חברים ובני משפחה סיפרו לי שאני הוזה דברים, אני אתן דוגמא: יום אחד התקשרתי לקבוע עם חבר, התארגנתי ויצאתי מהבית. הגעתי למקום שבו קבענו להיפגש וראיתי שהוא עוד לא הגיע אז התיישבתי וחיכיתי. חצי שעה עברה והוא עדיין לא הגיע אז החלטתי להרים אליו טלפון, התקשרתי ולא הייתה תשובה. לאחר עוד חצי שעה התקשרתי בשנית ועוד פעם הוא לא ענה, השעה כבר אחרי חצות. לאחר 10 דקות התקשרתי שוב הפעם הוא ענה, "מה לעזאזל אתה מתקשר אלי בשעה הזאת"? אמרתי לו שאני עדיין שם מחכה והוא אמר לי שמעולם לא קבענו. וזה עוד כלום לאומת דברים אחרים שקראו לי. יש ליד הבית שלי מן בית גדול עם מלונה ממש יפה לכלב, כל יום הייתי עובר לידו. יום אחד כשיצאתי לתחנת האוטובוס, ראיתי בית נטוש! וזה היה הבית עם הכלב. אינני יודע ממה כל זה התחיל, אני השתמשתי בהרבה סמים ב-3 שנים באחרונות ויכול להיות שהיה לזה יד בדבר. מאז שהתחלתי "לזהות את המציאות", הפסקתי להשתמש בסמים. אני מקווה שתוכלו לעזור לי, כי אני לא אלך לרופא. אם מישהו מכם אולי מזהה את הסימפטומים של הבעיה שלי, אני אשמח לקבל כמה תשובות. בתודה מראש, חסוי.
שלום לך אחן ספק ששימוש בסמים עלול לגרום להפרעות בחשיבה ובמוח. אני לא יכולה לזהות את הסימפטומים על סמך שני מקרים, למרות שהם נשמעים בעייתיים. אתה אומר שלא תלך לרופא, אז מי כן יוכל לעזור לך? כי אם באמת המצב לא טוב, והוא ממשיך כך אז צריך לפנות לעזרה. אז למי אתה כן מוכן לפנות? אירית
שלום יש לי חבר שלא מזמן גיליתי כי הוא סובל מבעיה זו כאשר קשר זוגי שלו מגיע ליציבות הוא מתחיל לבקר את הקשר ולמצוא מה פגום בצד השני , כמו כן מתחיל לראת את הצד השני בצורה אחרת , הוא לוקח כדורים בשם פרוזק פעם לקח, ואיפרימאין משהו כזה .. סובל מחרדה פחד חוסר יכולת לקבל החלטה לגבי הקשר ואז בורח ממנו רציתי לדעת מה משמעות הכדורים האלה? אם זה דבר תורשתי המחלה ?האם יכול להתרפא מזה ולקיים קשר נורמלי הוא הולך לטיפול קב' ייעוץ אך לא נראה לי שזה עזר לו כי זה חוזר על עצמו בכל קשר חדש העניין שכל פעם מוצא משהו אחר אבל הדפוס הינו קבוע מה עליי לעשות אני אובדת עיצות ומפחדת להמשיך בקשר כל הזמן חושבת מה הוא חושב עליי האם חושב עליי משהו רע כרגע וזה מאוד מפריע לי אפילו מעליב שחושב עלי דברים כאלו למרות שאני מבינה שישנה בעיה עדיין קשה לקבל דברים רעים ממישהו שאוהבים . אני מבינה שהיה משבר בעבר שאולי גרם לכל הבעיה הזו אז כיצד ניתן לעזור לו ?? אודה לתשובה ...
שלום לך בהחלט לא פשוט להיות בקשר עם אדם שסובל מבעיה כזו, אך אם את אוהבת אותו, אני מאמינה שתוכלי ללמוד לעזור לו. חשוב שתקראי קצת על ההפרעה ואיך להתייחס אליה , ואסור שתיקחי את הדברים באופן אישי , כי בכל הקשור למחלה, אני בטוחה שהוא מתקשה לשלוט. בכל מקרה הפרעה כזו נובעת מחרדה עמוקה שלא שייכת אלייך . אני מציעה לך להעמיד לו גבולות בכל הקשור לפגיעה בך ,ולא לאפשר לו לפגוע בך. אם הוא הולך לטיפול קבוצתי זה חשוב, וגם אם נראה שזה לא עוזר, אני מניחה שזה בכל זאת עוזר. שיהיה בהצלחה אירית
שלום ובוקר טוב יש לי שאלה רוב הזמן אנשים אומרים לי שאני מפרשת לא נכון דברים שנאמרים לי. כלומר אנשים שאומרים לי משהו והם כנראה מתכוונים לטובה אך אני מפרשת את דבריהם לרעה. הייתי מאוד רוצה לפטור את הבעיה הזו מכיוון שנאמר לי שהגישה שלי עקב בעיה זו אינה טובה, האם יש פתרון לבעיה שלי? כיצד אני יכולה לשפר את זה? וכיצד אוכל לתקן את הגישה שלי? ואם תוכלי לומר לי מה בדיוק הבעיה הזו? תודה רבה
שלום לך יהיה לי קשה לאמר בדיוק מה הבעיה שלך, אבל אם את מפרשת בצורה שלילית דברים שאנשים אומרים לך, כנראה את חושבת על עצמך מחשבות מאד שליליות, יכול להיות שאת מאד מאויימת מקשר עם אנשים, לא בוטחת לא נותנת אמון באנשים וזה מקשה עלייך לפרש נכון את דבריהם וכוונותיהם. האם זה קורה לך עם כל האנשים ? האם זה תמיד היה כך? בכל מקרה אין ספק שזה מפריע לך והייתי מציעה לפנות לעזרה מקצועית. בברכה אירית
אני נערה בת 19 ואני סובלת מחרדות שבשלב זה של חיי מגיעות לשיא חדש..זהו פחד מאובדן כל האנשים הסובבים אותו ותחושה שכאילו כל דבר שאני עושה עלול להבריח את הסובבים אותי...העניין הוא שאין מדובר בדברים "רעים" שאני עושה, אלא בהתנהלות נורמלית לחלוטין של אדם..אני מכניסה לעצמי סרטים לראש...וכתוצאה מכך מתקשרת פעמים רבות לאותם אנשים, לרוב זה רק כדי להזכיר להם כמה אני אוהבת או להתנצל על הדברים הכי מטופשים ביקום..ואם אני לא מתקשרת, למרות שאני יודעת שהכל בסדר וששום דבר לא יכול להפגע אז אני נלחצת וממש מרגישה כאילו אני משתגעת!!!! לצערי, איני מצליחה להסביר בדיוק את הבעיה...אבל היא הרבה יותר חמורה ומטרידה משהיא נשמעת..אז בבקשה אם מישהו יכול להציע לי פתרון שהוא לא טיפול פסיכולוגי, כי אין באפשרותי לשלם עליו, אשמח לייעוץ...אני מרגישה אבודה...בבקשה תעזרו לי..!!
אני מבינה מדברייך שאת מאד סובלת. עכשיו אני רוצה לשאול אותך, אם היית חולה, במחלה שהיית סובלת ממנה מאד והיה צורך ללכת לרופא כדי לקבל תרופה או למצוא מרפא, לא היית הולכת? את כותבת שאת מרגישה אבודה שבעייתך חמורה יותר ממה שאת כותבת ויש פגיעה קשה באיכות החיים שלך ובאיכות הקשרים עם הסובבים, אז אני ממליצה לך לפנות לעזרה מקצועית. ניתן לפנות לתחנה לבריאות הנפש באזור מגורייך (יש שם מטפלים טובים וזה שירות ציבורי המיועד לאנשים שרוצים לטפל בבעיותיהם). ואז התשלום הוא ממש סימלי. בהצלחה אירית
שלום לאירית ולכולם. אין לי תוכניות לבצע מעשים שכאלה אך אני מרגישה חוסר רצון גמור לחיות ולהיות. אני לא מוצאת טעם כוח ומוטיבציה, וכל סבל קטן מוריד אותי עוד קצת. בימים שאני לא נאלצת לעבוד למחייתי אני מנסה לישון כמה שיותר, כי העירות נחווית לי כסבל, אני מעבירה את זמני בדברים שיסיחו את דעתי כמו אינטרנט וסרטים - כי אני מרגישה שהכל חסר משמעות ומדכא. יש לי עבודה וחברים ומשפחה ותחביבים ודברים שאני אוהבת אבל הכל קטן בראיה הגדולה שאני לא אחיה הרבה זמן כי אין שום דבר חדש יותר שאני יכולה להרגיש ולחוות והכל ידוע מראש. מה לעשות? אם הייתי מייעצת לעצמי אז הייתי מציעה לגרור עוד קצת והתקופה הזאת תעבור, אך היא נמשכת חודשים ארוכים ורבים מידי ובלי שינוי משמעותי לכיוון אופטימי כלשהו אלא להיפך. ככל שהזמן עובר למות נראית יותר אופציה.
שלום לך, חשבת ללכת לטיפול פסיכולוגי, קבוצת תמיכה,סדנא כלשהי..?.משהו שיעזור לך קודם כל לגלות למה את מרגישה כך ומתוך כך לטפל במצב. רק טוב ובהצלחה, אורית
מוזמנת לפנות אליי בפורום: http://www4.diburim.co.il/cgi-bin/forumsdb/intraforum_db.cgi?forum=17717&read=&alias=dbr&redir_flag
שלום לך יש הרבה דברים שניתן לאמר לך, אך נראה לי שהכתיבה, ההשתתפות בפורום לעיתים עוזרת לשחרר רגשות או מחשבות מבלי שיש צורך לאיזשהי תגובה חכמה. עובדה שאת יודעת לייעץ לעצמך, ובכל זאת ממה שתיארת חייך אינם ריקים. לעיתים אנו נכנסים למצבים בהם מרגישים, אולי, מין ריק קיומי ולא פשוט לחיות עם תחושות כאלה, אך הן בהחלט עוברות. מעבר לכך, יכול להיות שיש צורך בשינוי מסויים בחייך ותקופה זו אולי תביא אותך לנקוט בצעדים הדרושים לעשיית השינוי. בברכה ובהצלחה אירית
מבינה אותך ומזדהה איתך. תדעי לך שיש רבות כמוך וגם רבים. יכול להיות שזה ינחם אותך. לא כתבת בת כמה את? האם יש לך אהבה?
שלום לכולם, אני חיילת משוחררת ורוצה להתחיל לעבוד בתחום בריאות הנפש . באיזור חיפה או מרכז. כל רעיון יעזור. אין לי ניסיון בתחום... תודה ויום טוב לכולם. שירלי
לשרלי ללא ניסיון בתחום יש בעיקר תפקיד אחד הנראה לי מתאים, וזה חונכות ויתכן גם שאפשר לעבוד כמדריכה שיקומית בדיור נוגן ובהוסטל יש עמותות ויזמים הנותנים שירותים אלה בפיקוח משרד הבריאות. אפשר לפנות לעמותת אנוש בטלפון 04-8214727 , או למשרד הבריאות בטלפון04-8619732 . עירית
דרך אגב עבודה בהוסטל אפשרית רק מגיל 21 יש חוק כזה
שלום. האם יתכן שבני בן החצי שנה פיתח חום כתוצאה מכך שאנו גומלים אותו מהרגל פינוק{מרגלים אותו לישון במיטתו והדבר מלווה בבכי } היינו אצל רופא משפחה והוא לא מצא שום דבר חריג. תודה.
שלום לאמא המודאגת, בקשר לשאלתך- אז התשובה היא כן!! יש קשר בין הגופנפש שלנו, לא משנה אם זה תינוק או בוגר. ברגע שהפסקתם את הפינוק, ילדכם מפרש זאת כחוסר אהבה מצידכם, כחוסר תשומת לב וכו'. כתוצאה מכך, הוא מפתח חום, ויכול היה גם לפתח דבר מה אחר. אני אישית מציעה, לגמול אותו בהדרגה ולא בבת אחת - בכל זאת,זה תינוק שלא מבין את המניעים שלנו למעשינו. מוזמנת לפנות אלי בפורום http://www4.diburim.co.il/cgi-bin/forumsdb/intraforum_db.cgi?forum=17717&read=&alias=dbr&redir_flag רק טוב ובהצלחה אורית
שלום לך שינויים דרמטיים אכן יכולים לגרום לחום אצל תינוקות וגם אצל בני אדם. מדברייך אני מתרשמת (ואולי אני טועה) שאת לא לגמרי שלמה עם המהלך שהחלטתם עליו או עם הדרך ולכן החום מסמל בשבילך, שמשהו לא נכון עבורך ועבור תינוקך. אז כדאי באמת , להרהר ולחשוב מה כאן דורש שינוי או תיקון ומה מתאים לכם באמת. ממליצה מאד להכנס לאתר של "באופן טבעי". תמצאי שם הרבה תמיכה, ייעוץ וידע בכל הקשור לאמהות, הורות ותינוקות. שיהיה בהצלחה אירית
אז ככה קראתי ששימוש בחלק הימני של המח יותר מרגיע ואילו שימוש בחלק השמאלי עושה את האדם יותר עצבני עכשיו אני אישית כול פעם שאני נכנס לאינטרנט לקרוא חדשות כתבות וכ"ו אני תמיד שם לי ברקע מוסיקה שאני אוהב אז רציתי לדעת אם זה כאילו מפעיל גם את החלק השמאלי וגם את הימני באותו זמן ומה זה עושה יותר מגריע או מלחיץ ?
אתה מפגר
יש לי פחד נהיגה ואני מבקשת לטפל בזה. בבקשה לאן ניתן לפנות ואיך . אני נוהגת ואוהבת לנהוג רק שיש לי רתיעה בעיקר מכבישים מהירים. תודה
פחד נהיגה ניתן לפתור באמצעות טיפול התנהגותי קוגנטיבי, שהעקרון שלו הוא חשיפה הדרגתית למקור הפחד, כאשר יש פחד ממוקד כמו הפחד לנהוג בכביש פתוח זאת נראת לי השיטה המתאימה. עירית
שלום, רציתי לדעת אם יש טיפול חד פעמי למעין טיהור נפשי של מישהו שנבהל או עבר התרגשות גדולה שהשפיעה על בריאותו
שלום לך טיהור נפשי , חד פעמי, מתקשר לי לטיפול בהילינג. כדאי למצוא מטפל/ת ממש טובים ומומלצים וניתן לנסות לעבור הילינג חד פעמי. אפשר לעשות טיהור נפשי, גם על ידי מנוחה, תזונה נכונה ומדיטציה. בהצלחה אירית
תודה רבה על התייחסותך :) אולי כדאי שאפרט קצת יותר... אמי עברה איזושהי חוויה שזיעזעה אותה מעט והכניסה אותה למצב של חוסר איזון. אני מאמינה שהמקרה הכניס אותה לחוסר איזון אמיתי שמתבטא בבריאות שהופרעה פתאום וכל מיני תסמינים...אני רוצה שמישהו יטפל בה ולא יודעת מהו הטיפול הספציפי המתאים, אני מאמינה שזה צריך להיות משהו רוחני ולאו דוקא קונבנציונלי, שתוכל להתנקות מרגשי אשם ודברים ברבדים הלא מודעים... את חושבת שיש משהו שעשוי להתאים
שלום, ברצוני לדעת כמה דברים עברתי תקופה ואף עדיין עוברת. עם חבר. העניין מאוד משפיע עלי. בשלושה הימים האחרונים אני ממש חולה. חום גבוה. שלשולים כאבי בטן, חולשה. נכון שכל רופא מתחיל יכול להגיד שזה בעקבות וירוס. האם ייתכן והעניין השפיע עלי עד כדי חולי? לעזרתך ומה אפשר לעשות כדי להרגיע תודה
שלום לך בהחלט ייתכן שתקופה קשה משפיע על המערכת החיסונית, וזו מתקשה להלחם בוירוסים שכל הזמן נמצאים באויר. בנוסף, הגוף יכול להגיב למצבים רגשיים ולבטא אותם דרך הגוף,אבל אז אני חושבת שלא היה מתלווה לזה חום. בכל מקרה, מדובר בשלושה ימים. אני ממליצה לך לנוח הרבה ולישון לאכול בריא, אם יש לך תאבון, או לא לאכול אם אין לך תאבון ,ולתת לגוף לצאת מהמצב בו הוא נמצא. כמו כן לנסות ולהבין מה קרה בנפש בתקופה זו. זה ניתן לעשות על ידי מדיטציה, ו/או כתיבה. בברכת בריאות פיזית ונפשית אירית
אירית, תודה על תשובתך. אני בהחלט עוברת תקופה מאוד קשה. מקווה שאני בדרך לנכונה לצאת החוצה. סבלתי משלשולים, ולהבדיל מפעמים קודמות. לא רציתי לקחת כדורים מפסיקים. מכיוון שהרגשתי שהגוף רוצה להתנקות ופשוט. נתתי לו שיבריא לבד. שומרת מאוד על תזונה נכונה. לכן המעטתי באכילת מזון שומני. היום מרגישה הרבה יותר-ובייחוד נפשית שוב תודה רומי
הבן שלי הוא תינוק בן שנה וחצי. הוא נפצע פציעה שנחשבת מבחינה רפואית "קלה" אבל היו לו הרבה ייסורים. עברו כמה ימים. אני לא ישנה בלילות יש לי יסורי מצפון קשים שלא שמרתי עליו מספיק טוב כדי למנוע את הפציעה. אני לא יכולה להמשיך ככה.
אמא יקרה אני מבינה לליבך, קשה לנו כשקורה משהו לילדינו ועוד , לכאורה באשמתנו. אבל... צריך לזכור שהחיים לא מרופדים רק בטוב. ושפציעות או פגיעות במיוחד אם הן קלות, תפקידן לחשל את הילד וללמד אותו על הגוף שלו. זה לא בהכרח דבר שלילי. את צריכה לדעת שבתור אמא לא תוכלי להגן במאה אחוז על ילדך וטוב שכך, כי איך הוא יידע שיש לו כוחות משל עצמו. אני לא יודעת מה בדיוק היה ואני לא יודעת אם מה שאני אומרת מתאים למה שהיה. בכל מקרה מעבר למה שקרה עכשיו, אני חושבת שיש לך עניין משמעותי אם הנושא של נפרדות, עצמאות הגנת יתר ואני ממליצה לך לטפל בזה לעומק, מאחר ולאורך כל שנותייך כאמא (תפקיד שאינו נגמר), את תפגשי את הנושא הזה וכדאי לך ולילדך שתטפלי בו. את מוזמנת להכנס לאתר של הורים "באופן טבעי" בהצלחה אירית
האם מילים גסות בזמן קיום יחסי מין מעידות על כעסים? או שגבר אומר את זה סתם? הוא אמר " תבלעי את המיץ שלי יא זולה" יום טוב
בלי קשר למה זה אומר עליו, את צריכה לבדוק אם זה מפריעה לך לשמוע כאלה דברים או שאת מוכנה לקבל את זה שזה מגרה אותו לדבר בגסות, כמו גברים רבים אחרים.. בהצלחה.
כבר כשלושה שבועות אני מרגישה רע. זה התחיל עם בעיה גופנית כאבי בטן דמום דופק מהיר בחילות חוסר תאבון. בבדיקות הכל תקין והבנתי שאני בחרדה כי עברתי ארוע של מוות במשפחה והיו לי הרבה מטענים שפרצו עכשיו והכל התערבב לי. כרגע אני יותר רגועה מבתחילה אבל עדיין בחרדות חוסר תאבון מוחלט ואני יודעת מה לא בדסר ומה צריך לתקן ואני בכוון אך זה קשה לי וזה לא עובר. אני לא מבינה כלום ברפואה אלטרנטיבית והאם את חושבת שזה מה שיעזור לי או עלי לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר ואם לרפואה אלטרנטיבית למי הכי מתאים ואבקש המלצות למטפלים. תודהץ
את בהחלט יולה לנסות טיפול פסיכולוגי קצר בכדי לא להיות לבדך בזמן זה ובכלל בכדי להתמודד עם החרדות - שלזה לפסיכולוגיה כלים רבים. מקווה שתרגישי טוב ומהר טופי
שלום לך מוות במשפחה הוא אכן ארוע קשה , שיכול להביא לחרדה, דכאון ועוד. אני חושבת שאם יש לך נכונות לטיפול את יכולה לפנות לפסיכולוג או למטפל אטלטרנטיבי המשלב גוף ונפש ביחד. אם את רוצה המלצות, תאמרי באיזה אזור את מעוניינת בהצלחה אירית
אני מעדיפה טפול אלטרנטיבי ואשמח לקבל המלצות על מטפלים כאלה ומה תחןם עיסוקם. אבל מטפלים אמינים ולא שרלטנים. אני גרה באזור השרון (יכול להיות כפר סבא,רעננה ,פ"ת)והאזור. תודה.
אני מעונינת לדעת איך מביאים בחורה הלוקה על פי חשדי בדיכאון לאחר לידה לטיפול נגד רצונה? כמו כן אם יש איום על ידה לחיים שלה/ התינוק/הבעל האם הטיפול הוא שונה?
שלום לך אם נשקפת סכנה לחיים של מישהו, יש לערב באופן דחוף פסיכיאטר, גם ללא הסכמה. אם לא מדובר בסכנת חיים, ויש מי שיכול לטפל בתינוק בינתיים, צריך לשכנע את האם בכל דרך אפשרית לקבל טיפול. אפשר להביא כתבות בנושא ולהראות שזה משהו לגיטימי שקורה להרבה נשים אחרי לידה. שזו לא אשמתה, אלא השתוללות של הורמונים שצריך לטפל בהם. שבדרך כלל כל הנשים, אחרי טיפול מתאים יוצאות מהדכאון והופכות להיות אמהות נהדרות. שעדיף לטפל מוקדם יותר, כדי שהיא תתחיל לטפל בתינוקה. אפשר למצוא בסביבה נשים שחוו את הדכאון שאחרי לידה והן תוכלנה לדבר איתה ממקום מבין יותר. אבל לפני הכל, צריך לדעת האם זה באמת נכון שיש דכאון אחרי לידה. כי אחרי לידה יש הרבה תסמינים ולפעמים זה יכול להיות דכדוך, או דכאון קל שאינו פוגע באופן ממשי בקשר עם התינוק. בנוסף לא ציינת מה קירבתך לאותה יולדת וכמה זמן עבר אחרי הלידה, כל אלה הם מרכיבים משמעותיים. אפשר להכנס לאתר "באופן טבעי" שם יש שיחות ודיעות של הרבה נשים ואנשים שעברו דברים דומים בהצלחה אירית
היי עירית בהמשך למכתב האחרון בנושא האיבוד שליטה האם יש קבוצת תמיכה שיכולה לעזור לי לאורך זמן לפתח מיומנויות ולעזור לי בפיתוח הדימוי העצמי?
לרותם יש קבוצות תמיכה, במכונים שונים, אצל ורדה רזיאל וגם בבי"ח גהה במרפאת החוץ בהצלחה עירית
אני בחורה בת 28.5 אני מרגישה ברוב הזמן לא מפוקסת מרחפת מאוד ולא מרוכזת כלל תחושה של חרדה או פחד מהסביבה כך זה היה שנים רק לאחר טיפול פסיכולוגי אני חוזרת לפעמים לשליטה מלאה בחיי ואני מרגישה אושר גדול אך התחושה הזאת חולפת אחרי מספר שעות ואז אני שוב מרגישה חוסר ביטחון עצמי, קושי בחשיבה וזכירה קושי פתאוםמי בלקבל החלטות ולההיות אסרטיבית אני פתאום מרגישה בחוסר שליטה נוראית ואני שונאת את עצמי על כך. אני נלחמת בעצמי להיות מפוקסת בכאן ועכשיו. אני חושבת שזה בגלל פחד גדול בלהצליח במשהו בכל פעם שאני מצליחה אני נחרדת ושוב מתכנסת בעצמי כאילו זה לא מגיע לי. אני מרגישה שאני לא מממשת את הפוטנציאל שלי יש לי מחסומים רבים שגורמים לי לביישנות, פחד מחברה, פחד להביע את דעתי פן יצחקו ממני, ולפעמים שאני מעיזה זה רק לכמה שניות אני נפתחת ושוב נחרדת ושוב הכל נעשה קשה. אני חייבת לציין שכאשר אני מרגישה פתוחה הכל הולך יותר בקלות ואני מצחיקה ונהנים להיות בקרבתי, יש לי קושי להשאר משוחררת כל יום לא דומה למשנהו ויום אחד אני בשליטה מלאה על חיי ויום אחר אני כמו עלה נידף אני מרגישה שקשה לי לנהל את חיי, אפילו בדברים הכי פשוטים. שאלותיי הן האם יש שם לכל הסימפטומים האלה? האם אני צריכה כדור להרגעת הנפש? אני לא רגועה תודה מראש רותם
לרותם למה חשוב לך איך התופעה נקראת? חשוב יותר לטפל , לעבוד על מיומנויות ועל שיפור הדימוי העצמי שלך, נראה שטיפול עוזר לך אבל הדברים לא מופנמים ולכן הסימפטומים חוזרים. גם טיפול תרופתי עשוי לעזור אבל לשם כך חשוב להתייעץ עם פסיכיאטר. עירית , אין ספק שטיפול עוזר לך, אבל זה לא מופנם על פי תיאורך את זקוקה לתמיכה לאורך זמן ולהערכתי גם לטיפול שיכלול עבודה על מיומנויות והתייחסות לדימוי העצמי
החבר שלי אוהב מאוד מין אוראלי ואני גם רוצה בזה. הוא יודע לענג אותי ואני לא, איך עושים שזה יהיה מענג וטוב לגבר האם מין אנאלי מזיק בריאותית וגם נפשית?
שלום לך מנסים כל מיני טכניקות, קוראים ספרים ובעיקר שואלים אותו מה מענג אותו. מין אנאלי צריך להיות בהסכמה מלאה כאשר יש אמון בין בני הזוג. אין ספק שזהו מקום רגיש במכל הבחינות גם פיזית וגם נפשית ולכן צריך להתייחס לזה ביחס הראוי. בכל מקרה אם את אינך מסכימה ורוצה, כדאי לחשוב טוב טוב לפני. בהצלחה אירית
אני בת 56 ויש לי 3 ילדים 2 בנים בחו"ל -בן30(נשוי+2) ובן 23 ובארץ בת( נשואה+3). אני נוסעת לבקרם מידי שנה ושוהה בין חודש לחודשים מגיעה לשם בריאה וחוזרת לארץ במצב נפשי קשה -זה דיכאון לדעתי וזה קרה לי כבר בביקורים של השנים האחרונות.לוקח לי כמה חודשים ארוכים עד שאני מצליחה להתאושש מעט ממצב זה זה בא לידי ביטוי בכי, במצב רוח ירוד ,חוסר שמחת חיים , קושי רב בחזרה לתפקוד היומיומי ואני אף נכנסת לחרדה נוראית שזה גם כנראה חלק מהענין.עלי לציין שלא פניתי בעבר לקבל טיפול .הפעם רופאת המשפחה הציעה לי לקחת 1 כדור ציפרלקס ולא לקחתי כי חוששת מהכדור.מה דעתכם? אני מאד אודה להתיחסותכם לבעיתי ואם זו תופעה מוכרת.הציעו לי מה לעשות בנדון?
שלום לך אני לא רואה מניעה לנסות את הכדור . אחרי שישה שבועות תוכלי לאמר כיצד הוא משפיע עלייך והאם את רוצה להמשיך לקחת אותו. אבל הכדור יפתור חלקית את הבעיה מאחר וכנראה יש סיבה שבגללה את חוזרת כך וכדאי לנסות ולבדוק מהי הסיבה. יכול להיות שזה יותר מידי זמןעבורך, יכול להיות שהדברים שמתרחשים שם מפריעים לך, יכול להיות שיש לך רגשי אשם ביחס למשהו. יכול להיות שהמעברים בין להיות תקופה ארוכה שם לבין חזרה הביתה, מקשים עלייך. צריך לבדוק מה באמת קורה לך. הכדור ישקיט את הסימפטומים ויעזור לך לתפקד אבל לא יפתור את הבעיה. בהצלחה אירית
