פורום שווה לכל נפש

שבת שלום עירית. רציתי עצה לגבי אחרי הצהריים ובערב. בבוקר שאני קמה יש לי מצב רוח טוב הכל בסדר אבל שמתחיל אחר הצהריים ובערב פתאום אני מתחילה להיכנס למועקה אין לי מושג למה.לא בא לי לעשות הליכה בערב למרות שבזמן האחרון הייתי עושה אבל עכשיו בגלל המועקה אין לי חשק לזה. אשמח לקבל טיפ בנוסף להליכה איך אני יכולה להתמודד עם המועקה ללא סיבה בשעות אלו? אני ממש מודה לך עירית שיהיה לך שבת נפלאה

אני מישהו שרוצה מערכת יחסים עם בחורה אבל מצד 2 לא טיפוס של התחייבויות וכל הבלגן הזה ומושך אותי יותר הדבר של סקס ומה שמסביב מה יהיה הפתרון

תוכלי לספר קצת איך הולך הטיפול הזה? האם כל מטפל נותן למטופל הסכם וחותמים עליו שניהם כמו באימון אישי? היית מקבלת לטיפול אדם שחושב על אובדנות? במידה וכן האם זה היה כרוך בערוב מטפלים או אנשי מקצוע נוספים?

שלום, את צודקת שיש חומר יש גם הרבה סוגים של טיפולים הטיפול הזה יחסית לא מוכר ואתם לא עושים לו בכלל הסבר זה קצת חבל כדי שאנשים יגיעו אל שיטת הטיפול הם צריכים להכיר קצת את עקרונות הטיפול כולם יודעים פחות או יותר שיש טיפולים פסיכולוגיים וטיפולים על ידי עובדים סוציאליים והם מוכרים בשמותיהם ונחשבים יעילים גם אם לא יודעים בדיוק מה התהליך ואיך מתבצע ואפילו לא תוך כמה זמן. טיפול קוגנטיבי קודם כל נשמע מתחום המדעי ופחות טיפולי אני לא יודעת אם ידוע לך אך ההתייחסות כלפיו של חלק מהמטפלים היא כטיפול נחות. כ"טכנאים" שלא יורדים לשורש הבעיה וכו'. נכון שאפשר היה לצפות לפרסום השיטה והסבר על ידי משרד הבריאות, אבל זה לא קורה, או שזה קורה אבל לא מספיק יעיל.. עובדה - אני לא מכירה את התחום ואני מאד מתעניינת אבל מודה לא קוראת כל דבר אם משהו מעניין אותי אני מוכנה לנסות ובדרך כלל הרצון לנסות מגיע לאחר ידיעה מינימלית שבתחום הזה אני מרגישה שאין לי אף על פי שראיתי סרטונים בתחום. אמנם יש זמינות על הטיפול ההתנהגותי קוגנטיבי אך אם אתם המטפלים בשיטה לא תסבירו לא מעט אנשים לא יטרחו לחפש מידע ולקרוא בו ולא ידעו מה הם מפסידים המצב כיום שיש זמינות עצומה של מידע הטיפול ההתנהגותי לרוב נכתב בקיצור באנגלית כמו עוד המון שיטות טיפול שלא אומרים לאדם הממוצע שום דבר כמו למשל ACT EMDR PE DBT ואף טיפולים בעברית שלא אומרים שום דבר לאדם הממוצע לדעתי: טיפול בבבליותרפיה, טיפול בהבעה, פסיכודרמה, לא הרבה אנשים שמעו על פלואוקוסטין הרבה שמעו על הפרוזק מטפלים צריכים לחשוב גם על השיווק לנסות למצוא לתחום דרך להיות קליט יותר אולי אפשר להסתפק בלקרוא לו טיפול התנהגותי? ולגלות סבלנות כלפי המתעניינים ולהשקיע בהסברים. כמובן את לא חייבת להסכים איתי הסובלנות שאת מפגינה כלפי מחממת את הלב ולפי הניסיון שלך וההתרשמות מהמעט שיצא לי אני מאמינה שאת מטפלת נהדרת באופן אישי אני חושבת שאתם מפסידים כשאתם מתעלמים מההסברה אולי אם לא הייתי בטיפול הייתי משקיעה יותר בלחפש מידע אבל אני מודה שקצת התעייפתי אני אולי מצפה מהמטפלים להשקיע גם טיפונת ביחס אלי ואני לא רואה בינתיים אף אחד שמשקיע ברמת ההשקעה שלי אני מאמינה שעם הזמן רבים מכם יבינו את חשיבות הפרסום בעצמם. חג שמח ותודה על הסובלנות ועל ההתייחסות.

איזה אלטרנטיבה יש אם אני רוצה להפסיק לכעוס על כל פיפס +לנטור טינה על דברים ישנים שבא ביחד עם כעסים חזקים ?

מטופלת שפונה לעזרה בטיפול בביישנות מרופאים שואלת איך שיחה עם פסיכולוג תעזור לה מעשית להתגבר על הביישנות. היא מקבלת הצעה של מטפל לטיפול בחשיפה הדרגתית לסיטואציה של הבדיקה תוך הפחתת מתח נפשי. לאחר הצעתו קוראת אחרת שואלת : גם לי יש את אותה בעיה 05/11/2015 | 06:48 | מאת: יוהנה ביישנות.בבדיקות. האם בטיפול הפסיכולוגי אצטרך להתפשט בקליניקה של הפסיכולוג כחלק מהטיפול? יש לפונה בעיה של חרדה מבדיקות רפואיות שכוללות חשיפה גופנית (בדיקת שד ובדיקה גנקולוגית), והיא מנסה להבין למה כוונתו בחשיפה הדרגתית. https://www.doctors.co.il/forum-4200/message-3085/ https://www.doctors.co.il/forum-4200/message-3056/#message-3071

את בטוחה שדברים שברורים לך ברורים לכל אדם בכל גיל ? את בטוחה שכל הגברים שעוסקים בטיפול הזה, אם נערה בת 18 הייתה שואלת אותם מיוזמתה "להתפשט?" כולם היו עונים לה לא? כשנערה פונה לרופא משפחה ומתלוננת על כאבים באוזן, יודע הרופא למה היא מתכוונת כשהיא אומרת אוזן. גם הנערה יודעת שהרופא מבין את כוונתה, ויודע היכן נמצאת אוזנה. אם הרופא יבקש ממנה להתפשט ולפשק את רגליה היא תאשים אותו בהטרדה מינית. יש פסיכותרפיה גופנית שכוללת מגע כחלק מהטיפול. ויש פסיכותרפיה שלא כוללת מגע בכלל. אני כמטופלת יכולה לומר לך ולכל הקוראים שמטפלים שונים נוהגים בדרכים שונות לא רק מטפלים בשיטות לימוד שונות כמו עו"ס ופס' קל' אלא גם מטפלים באותם מסלולי לימוד למשל בטיפול פסיכותרפי של שני עוס"ים יכולה להיות שונות גדולה ולא רק זה אלא שחלק מהמטפלים משנים את התנהגותם במהלך הטיפול. למשל בנוגע לתדירות המפגשים, האפשרות ליצור קשר בין המפגשים וכו'. הדברים מאד לא ברורים. ומצער שאת אינך מבינה עד כמה המרווח הנתון לפרשנות יכול לפגוע במטופלים. כשאדם מגיע לרופא ומקבל תרופה כמו אנטיביוטיקה הוא מקבל גם הסבר איך ליטול אותה: אך הוא גם יכול להתייעץ עם הרוקח בבית המרקח, ולקרוא על התרופה בעלון לצרכן או באינטרנט. אין כיום מקבילה כזאת למטופלים בפסיכותרפיה. יש הרבה אתרים בהם יש מידע על טיפולים באופן כללי אבל אין "מרשם", אולי הדבר הכי דומה שקיים הם פרוטוקולים של טיפולי CBT. את כמטפלת ומדריכה בשיטה בוודאי מכירה. אני לא מטפלת בשיטה הזו ולא למדתי את התחום אז בוודאי שלא פשוט עבורי אפילו לחשוב על שאלות.

אני בחור עם סדר יום נורמלי שאוכל את הארוחות כרגיל אבל יש בעייה קטנה וזה רעב בין הארוחות ודחף של לאכול אפילו שאני לא צריך מה הפתרון להנ"ל ?

אם אני עם בעייה של אובססיות אז להתחיל לעבוד יכול להיות רלבנטי בשביל לשפר ת'סיכויים להפחית את זה אם אני כרגע לא עובד ?

אני רוצה לדעת אם זה נורמטיבי לכעוס/לחשוב על דברים מרגיזים שקורים אצלי כרגע ולפני הרבה זמן וזה תופס הרבה זמן מהיום שלי ?

למשל, בעבר הומוסקסואליות הוגדרה כהפרעה נפשית וכיום כבר לא.

שלום עירית. אני מחפשת בנוסף לספר בוחרים להרגיש טוב ללמוד לעצמי בבית באופן עצמאי על רגשות שונים שאני חווה מידי פעם כמו דיכאון חרדה וכו' אני מחפשת בספרים או באינטרנט כל מיני נושאים של לימודים עצמיים שאוכל לעזור לעזור לעצמי לבד בנוסף לספר עם את יודעת במקרה אני ממש אודה לך מאחלת לך סוף שבוע נפלא

פירסמתי בקשה לעזרה באתר "פסיכולוגיה עברית" בתגובות למאמר של ד"ר ניצה ירום "המקצוע בניוונו: מטפלים מאשימים את מטופליהם בגרימת חסך רגשי ובאובדן ביטחונם העצמי" בכינוי "אנונימית". באתר יש לא מעט פסיכולוגים קליניים מנוסים וחכמים שחלק מהם מוערכים על ידי מטפלים בארץ ובעולם כמו ד"ר ירום. קיוויתי שימצא אחד מביניהם שיוכל לעזור. אני עדיין ממתינה https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=2323

איך מפסיקים לחשוב על אוכל/להתעסק בזה כל היום ?

כל יום שמחשיך מוקדם אני מוצפת במחשבות שליליות שוכבת במיטה ואין לי חשק לעשות כלום. אשמח לעצה בלי ללכת לטיפול איך אני יכולה להיות יותר חיונית ושמחה בשעות הערב המוקדמות?

אני עם בעייה של מתי שאני בבית אז הבטחון העצמי מאוד גבוה וכל מה שאני מתכוון לענות לאנשים יוצא בלי בעיות אבל בחוץ זה פאזה אחרת הפוך ממה שאמרתי למה זה ככה ?

מישהי כתבה באחד מהפורומים העוסקים בטיפול נפשי את השאלה הבאה: "ומה הקטע של הקשר הא-סימטרי הזה? ההזדקקות הגדולה שלי לעומת המטפלת שזוהי עבודתה וגם אם אניח שהיא מדי פעם חושבת או דואגת לי זה בטח לא בפרופרציות שאני מרגישה כלפיה" והיא לא קיבלה מענה על השאלה שלה אלא בהשוואה בין הטיפול לקשרים אחרים שאין בהם סימטריה, למשל קשר הורה ילד. מה שנכון כמובן, ידוע שבקשר הורה ילד אין סימטריה. הורה מגדל את הילד בבית שלו, ואחראי לו משפטית עד גיל 18. ההורה משלם על כל ההוצאות של הילד בילדותו. וזה לא קשר סימטרי במובן שהילד לא מחזיר להורה את התשלום על השנים הללו. לפעמים הורה מתבגר והילד הופך להיות זה שמטפל בו, יש מקרים שבהם הילד מקלח את ההורים מסיע אותם לבתי חולים מאכיל אותם. האם מטפלים מצפים מהמטופלים לקלח אותם לאחר 40-60 שנה? גם השוואה בין קשר טיפולי לקשר זוגי איננה מתאימה - ונעשית בהרבה מקרים על ידי מטפלים שונים - בקשר זוגי מקיימים יחסי מין. יש מטפלים שמקיימים יחסי מין כחלק מטיפול כסרוגייט, אך רוב המטפלים שמציעים טיפול נפשי אינם מקיימים יחסי מין כחלק מהטיפול, ולכן, ההשוואה לא נכונה. מטופלים רבים מנסים להבין מה המטרה של המפגשים. לדאבון הלב במקרים רבים מטפלים לא מגדירים עבור המטופלים שלהם מטרות לטיפול ויש מטופלים שהדבר מפריע להם. הם לא מחוייבים לכך אך כל זה מתרחש בזמן שלמטפלים מאוד ברור מה הם יקבלו.. המטפלים יודעים להגדיר מספר דקות ספציפי לכל טיפול לדוגמא שעה, או שעה וחצי, הם יודעים שהצ'ק או התשלום יגיעו כמו שעון כל שבוע או כל חודש. נשאלת השאלה על ידי מטופלים רבים גם אם לא באופן רהוט - על מה התשלום? הורה יפגש עם ילדיו בלי שישלמו לו. בזוגיות יש מקרים בהם אחד מבני הזוג מובטל חודשים ועדיין בן הזוג אוהב אותו (ומקיים איתו יחסי מין) ודואג לו ואפילו משלם עליו. מטפלים רבים יודעים להגדיר מה לא: הם יודעים לומר שבטיפול הם מקפידים על אנונימיות, או ניטרליות, לכן לא יענו על שאלות כמו מאיזו עיר הם או אם יש להם ילדים. בסדר. הם יודעים לומר שבטיפולים הם לא מציעים מגע מיני ולפעמים מגע בכלל. אוקיי. מה כן יש? יש מפגשים אחת לשבוע או פעמיים לשבוע ולפעמים גם שלושה וארבעה מפגשים - המחיר על כל מפגש מוסכם ידוע. אבל על מה המחיר? מה המטרה? אני אשמח לשמוע איך את רואה את הטיפול הנפשי

היי. התחלתי לאחרונה לקחת קלונקס בתכיפות רבה יותר ממה שהייתי רגילה ואני חוששת שזה גרם לי לכאבי גב תחתון שממש שיגעו אותי. אז כמה ימים שבכלל לא לקחתי. רציתי לשאול לאיזו תרופה שתעזור לי מקומית בהרגעה והפחתת חרדות אין את התכונה של מרפה שרירים שכנראה גרמה לתופעה של הכאבים (ניחושים שלי...) האם פרוטיאזין יכול לעבוד?

למנהלת הפורום - אין כמעט מקומות לכתוב בהם על טיפולים פסיכולוגיים. פורומים מוכרים שמנוהלים על ידי פסיכולוגיים מחייבים רישום והזדהות ואין לי עניין בכך. אם הדבר אינו נראה לך הולם את יכולה לומר ולמחוק את ההודעה . הודעה שפורסמה בפורום בטיפולנט: סימני אזהרה בהתנהגות הפסיכולוגית החדשה נכתב ע"י הדס ב - 23/02/2018 23:11:12 בפגישתי הראשונה (פגישת היכרות) עם פסיכולוגית קלינית שאני שוקלת להתחיל עימה תהליך טיפול התנהגויות מסויימות שלה נראו בעייני תמוהות ולא ידעתי כיצד לפרשן. בתור התחלה, הייתי המטופלת הראשונה שלה לאותו היום וצלצלתי אליה מלמטה כ2 דקות לפני השעה שנקבעה (7:58) ושאלתי אם אוכל לעלות, היא ביקשה שאצלצל באינטרקום בול בזמן בו קבענו (8:00), אך לבסוף ויתרה והורתה לי לעלות. לאחר שנכנסתי, הופתעתי שלא הוצעה לי אפילו כוס מים או תה. אלו הם הדברים הקטנים. לדבר הגדול: תיארתי בפניה קורות חיים דיי יבשים וכללים במהלך השיחה, ללא עבר חריג או אירועים טראומתים (ולו בגלל שזו פגישה ראשונה ולא הרגשתי בנוח להיפתח לגמרי). בשיחת הסיכום בסוף הפגישה היא ירתה בשלושת המשפטים האחרונים שלה שהיא זיהתה אצלי בעיות עמוקות "בכל מיני שכבות" שהטיפול בהן יקח שנים. היא הוסיפה ש"כבר עכשיו" היא יודעת שאני הולכת לתרץ לה המון במהלך הטיפול ושהיא תצטרך "למשוך אותי" חזרה אל תוך הטיפול. מיד לאחר מכן, בלי שום הסבר מאיפה היא הסיקה את הדברים הקשים הללו או בדיקה איתי לגבי אם אני רוצה לשאול אותה שאלה בהקשר הנ"ל היא אמרה שהפגישה נסתיימה וליוותה אותי השיחה עצמה איתה הייתה בסדר והיא השאירה רושם של אישה חכמה, אבל קשה לי לחשוב באיזה הקשר זה יהיה נורמלי להטיל על מטופל חדש "פצצה" כזו בסוף הפגישה הראשונה, במין הכתבת עובדות למטופל וללא מחשבה שאולי הוא רוצה לקבל הסבר או להבין מה הטעמים שעומדים מאחורי דבריה. האם אלו סימני אזהרה? האם לא לקבוע איתה פגישה נוספת בהתבסס על האירועים הללו? תודה על המענה https://www.betipulnet.co.il/forum/Message.aspx?id=19585

לא ידוע לי על כל מקום רשמי שבו מטופלים יכולים להתייעץ לגבי הטיפול הפסיכולוגי שלהם, מלבד פורומים כאלו תודות לטוב ליבם של מטפלים כמוך. אין שום כללים טיפוליים רשמיים שהפסיכולוגים מחויבים אליהם, הפסיכולוגים הקליניים לא נדרשים לספק אבחנה רפואית, לא להסביר למטופלים שלהם מה הם חושבים שיש להם, או להגדיר כמה זמן לפי דעתם יארך הטיפול. ואם למטופל יש שאלות הוא מוזמן להגיע לעוד פגישה ולשלם עליה עוד כמה מאות שקלים. מהניסיון שלי מטפלים לא עונים על שאלות לא רק לגבי עצמם אלא גם לגבי הטיפול. יש מטפלים שמודים שהם לא יודעים מה יהיו תוצאות הטיפול. אם כך הדבר נראה שהמטופלים משלמים על הליווי. ומהניסיון שלי הרבה פסיכולוגים קליניים מבטיחים למטופלים בתחילת דרכם: כל עוד אתה רוצה, נמשיך בפגישות. את עירית מבטיחה למטופלים שלך ליווי לכל החיים כל עוד הם ירצו? תרצי לשתף איך את מטפלת באופן כללי האם מגדירים יעדים ומטרות והאם יש התייחסות לאורך המפגשים (טיפול של שנה או שנים או מספר מפגשים ספציפי)? האם את מציעה שתיה למטופלים שלך ? איך היית מגיבה אם מטופלת הייתה מבקשת להיכנס לקליניקה שתי דקות לפני?

טיפול פסיכולוגי זה לכל החיים.. נראה לך שמישהי תפסול פסיכולוגית בגלל שהיא לא נותנת לה כוס מים?! פסיכולוג מספק צרכים נפשיים, לא פיזיים. מי שלא טוב לו בטיפול, לא ממשיך ללכת!

אני מטפלת באמי בת ה90, זה כרוך כל היום איתה, ובלילות אני קמה כל שעתיים להחליף לה תחתוני קשישות. אני בת 58 לוקחת טיפול תרופתי שנים רבות בזמן האחרון אני מרגישה עיפות רבה, אולי תוכלי להמליץ לי על משהו שיחזק אותית אולי ספר משהו להתעודד.

עירית, תודה רבה על המענה תוכלי להמליץ לי על ספר שעוסק בגיל הזהב והבריאות הנפשית שקשורה אליו? בתודה

זה קורה לי בדרך כלל אחר הצהריים, אני מרגישה מין עייפות נפשית אין לי חשק לעשות דברים, שמגיע הערב והבוקר אין לי את זה. מה אני אמורה לעשות כדי להחזיר את המוטיבציה?

אני בטיפול פסיכולוגי מזה שנים.. הפסיכולוגית יודעת שיש לי מחשבות על המוות.. וגם שכנראה שלא אתאבד. ים זאת חוסר הנכונות שלה לענות על מסרונים שלי גורם לי להרגיש לפעמים שלא איכפת לה. ואם לא איכפת לה מה הטעם לחיי? אלוהים כנראה חושב שיש בהם טעם כי בזמן של מצוקה והחלטה שלי הוא התערב. שוב. מקווה שאלוהים ימשיך ויסייע לי בקרוב בהקדם

מטופלים שמגיעים להתייעץ עם אנשי מקצוע שומעים מהם לעיתים קרובות הצעה אחת: להמשיך בטיפול. סיפורים לדוגמא: ש - אני בטיפול חצי שנה והטיפול גורם לי להרגשה יותר גרועה, מספר פעמים רציתי לעזוב אך המטפלת אומרת שחשוב שאמשיך להגיע. מה לעשות? ת - להקשיב למטפלת ולהמשיך להגיע ולדבר על הרגשות. כשעולים תכנים משמעותיים לפעמים מרגישים יותר גרוע וזה סימן להתקדמות. חשוב לא להפסיק. ש - אני בטיפול כמה שנים ומעוניינת להפסיק. המטפלת אומרת שאנחנו באמצע תהליך ושצריכות לדבר על הפרידה שלושה חודשים לפחות. אני מכירה את עצמי ואם לא אעזוב עכשיו לא אעזוב בכלל. מה הצעתך? - להקשיב להצעת המטפלת, תגיעי ותדברו על הקשיים והחששות. אולי תשכנעי אותה שאפשר להפסיק בזמן יותר קצר. כדאי להקשיב לה. ש - אני מרגישה שאני לא יכולה לשוחח עם המטפלת על מה שמטריד אותי, כבר שנה וחצי. אמרתי למטפלת כמה פעמים שאני מעוניינת לעזוב, המטפלת אומרת שיש עוד עבודה לעשות והיא ממליצה שאמשיך להגיע. מה הצעתך? ת - להמשיך להגיע. לדעתי כל עוד מגיעים יש תקווה. חשוב לא לברוח כשיש קושי! מי שיעזוב טיפול לעולם לא תהיה לו זוגיות טובה כי קשר טיפולי מקביל ליחסים במציאות. - אני כבר חמש שנים לא מרגישה שיפור, להיפך לאחר כל מפגש וגם במהלכו אני מדוכאת יותר. רציתי לשוחח איתה בטלפון רק כמה דקות אך היא לא הסכימה והציעה שנעלה את תדירות המפגשים לפעמיים בשבוע. אין לי את היכולת הכלכלית לעוד מפגש. הצעתי במקום שיחה שנתכתב במסרונים אבל היא לא מוכנה, אומרת שהתוכן יעלה רק בפגישות! מה אני עושה? אני לא יכולה לעזוב אותה עכשיו כשהמצב שלי גרוע יותר מבתחילת הטיפול. ת - אם יש קושי בין המפגשים כדאי לשקול להוסיף עוד מפגש. המקום של השיחה על הרגשות הוא בטיפול לא בשיחת טלפון ולא במסרונים. ש - המטפלת הבטיחה לפני שיוצאת לחופשה לסמס ולא עשתה זאת. הזכרתי לה את הבטחתה במפגש האחרון לפני החופשה והיא הסכימה, ושוב לא עשתה מה שהבטיחה. אני מרגישה זלזול והשפלה ורוצה לעזוב! ת - אם את צריכה החזקה כדאי לשקול להעלות את תדירות המפגשים, וחשוב שתדברו על ההתמודדות שלך עם הזמנים שהיא בחופשה.  ש - הגעתי לטיפול בחרדה והחרדה לא פחתה לאחר שנה וחצי של שני מפגשים בשבוע. שאלתי את המטפלת מתי החרדה תפחת? היא ענתה שהיא לא יכולה לדעת מתי וגם לא להבטיח שזה יקרה אי פעם. נראה לי שעוד מפגשים לא ישנו שום דבר אבל היא מאמינה שעם הזמן יהיה שיפור. מה דעתך? - מומלץ לדבר על כך בפגישות ולהתייעץ עם המטפלת. היא מכירה אותך הכי טוב. נראה שיש מטפלים שלעולם לא יציעו למטופלים שלהם להפסיק את הטיפול, לא משנה כמה זמן עבר או כמה הרגשתם נעשתה גרועה יותר כתוצאה מכך. בהתחלת טיפול מטפלים רבים מייעצים למטופלים לסמוך על האינטואיציה שלהם וההרגשה הסובייקטיבית שלהם, וכשמדובר בלהפסיק טיפול בגלל הרגשה סובייקטיבית שלילית, פתאום אמונתם בהרגשתם כבר חסרת תוקף, והעיקר זו ההרגשה של המטפל.

אני הולך לעזוב ת'ארץ אבל יש איזה התלבטות שמצד 1 אנלא רוצה לגור פה כי המדינה מגעילה ומושחתת ומצד 2 צפון אמריקה זה מקום מצוין לחיות בו אבל אני בן 40+ וחושש מה יקרה אם לא ימצא עבודה וישתלב ברמת החיים החדשה בארץ זרה שמה שמפריע זה האספקט הכלכלי מה עושים ?

מישהי אמרה לפסיכולוגית שמעוניינת להפסיק את הטיפול, הפסיכולוגית מתעקשת שהן ידברו על זה והיא לא מעוניינת וכועסת על הניסיון של המטפלת לכפות עליה מפגש ולדבר על בחירתה לעזוב. המטופלת פנתה לייעוץ בפורום ופסיכולוג ענה שחשוב לסגור טיפול ולא לברוח. אני תוהה למה מטופלת צריכה לקבל ביקורת על רצון לסיים את הטיפול? אם מישהי פוטרה מעבודתה והיא מעוניינת לצמצם הוצאות ולסיים את הטיפול אין על מה לדבר הרי הפסיכולוגית לא מציעה לה מפגשים ללא עלות. ואם מטופלת ללא סיבה לא מעוניינת להמשיך לראות אותה זה משנה? יתכן והיא מעוניינת לעבור לטיפול אצל תרפיסטית שגובה פחות כסף, לא כל עזיבה היא בריחה. יש הרבה מטפלים כולל מטפלים שהם לא פסיכולוגים ולרוב גובים מחירים נמוכים יותר. את כמטפלת מחייבת את הפונים אליך לדבר על רצונם לעזוב או שאת מאפשרת להם לעזוב במיידית ללא שיחת פרידה?

תודה עירית. נניח שלמטופלת יש דיעה מנוגדת לדיעת המטפלת שלה, והיא איננה מעוניינת בפגישת פרידה, המטופלת צריכה לשלם על מפגש בו היא אינה מעוניינת? ואולי המטפלת היא זו שצריכה לשלם למטופלת על כך שהיא מוכנה להגיע רק כי למטפלת המפגש כל כך חשוב? הסכמתי לשיחת סיכום אחת לבקשת מטפלת. סיכמנו על שיחה טלפונית, ללא עלות.

אני לא נמצאת בטיפול כזה או אחר, אבל סובלת מדכדוך קל,במיוחד בסופי שבוע שמלווה במחשבות שליליות. מה עלי לעשות?

מחשבות מוגזמות על סקס/נערות ליווי שזה אני מתעסק בזה הרבה פעמים בשבוע זה הפרעה קלינית ? איך מקלים על זה ?

שלום רב. אני מקבלת זריקה פעם בשבועיים לגבי מחלה מסויימת ותמיד יום לפני אני מרגישה לא טוב כי הזריקה מתפוררת בגוף כך לפחות הרופאה אמרה לי ואני מתחילה להרגיש דכדוך אשמח לעצה מה לעשות?

אני צריכה המלצה לספר שמתעסק בטיפול בכעסים/סטרס

יכול לעזור לי הספר די לאובססיה אם אני עם קצת בעייה של מחשבות שחוזרות על עצמם כל פעם ולשחזר דברים שאני עושה פעם 1 וגם לקנות את אותם הדברים כל פעם בלי פרופורציה ?

הי אני בת 35 מימי לא היה לי בן זוג עד כמה שזה נשמע מוזר. עשיתי טעויות בחיים ועקב זה לא יכולתי להיות עם בן זוג. כיום אני יוצאת לדייטים אבל שום דבר לא יוצא מזה. אני מרגישה דיכאון שאני לבד. אני אשמח עם תוכלי לתת לי טיפ איך להרגיש טוב גם בלי בן זוג ואיך לטפל בבעיה? תודה חגית

שלום עירית. בזמן האחרון אני מרגישה עייפות ודכדוך ולא יודעת ממה זה,עשיתי בדיקות והבדיקות תקינות בסדר גמור. אשמח עם תוכלי לתת לי עצה איך להעלות את האנרגיה במקום להיות כל הזמן בדכדוך ותשישות? אני ממש מודה לך שיהיה לך ערב נפלא

אני בחור בן 40+ שבתקופת הצבא לא הייתי בדיוק אינטלגנט ועם זכרון רע ובזמן האחרון הכל פשוט התהפך לטובה ואני מרגיש אדם אחר מה זה יכול להיות ?

איזה תרפיסט מתעסק עם בעיות של OCD+התמכרויות ?

CBT ?

כן

אם אני עם בעייה בהלך רוח של המחשבות פעם אני רוצה להתחתן ופעם לא לפעמים פוזיטיבי ולפעמים לא אז זה בסדר ככה ?

אני סובלת מאוד מחרדות,ומעוניינת בטיפול ללא תרופות. איזה טיפולים ללא תרופות אפשרי לחרדות?

אני אדם עם מצבי רוח משתנים פעם ג'קיל פעם הייד פעם פוזיטיבי פעם פשוט מריר וזה מפריע לחיות וגורם לסטרס מה צריך לעשות ?

שלום רב. לפני יומיים הרופא שלי עשה לי שינוי בכדורים, ואני מרגישה דיכאון. הוא אמר שיקח זמן עד שהכדורים ישפיעו. איך אני יכולה להקל על עצמי כדי להרגיש יותר טוב?

שלום רב. כל חודש אני אמורה ללכת לפסיכיאטר לבדוק מה עם הכדורים. אני לא אוכל לראות אותו כל החודש,ביקשתי תור אבל הוא לא יכל ואין לי הזדמנות לפנות אליו. אני בחרדה בכלל מפסיכיאטרים. מה לעשות כדי להקל על החרדה במשך החודש?

אם אני קצת חוזר על אותם דברים כל פעם ( להגיד מילים מסוימות/לגרד בראש) וזה נראה כאילו חוזר על עצמו כל יום אז זה הפרעה באישיות ?

היי עירית. במשך היום אני מרגישה מצוין,אבל שמתחיל החשיכה אני נכנסת לדיכאון מין תחושת כבדות כזאת. אני מתפקדת והכל אבל שזה מגיע בערב אני משותקת אין לי חשק לעשות שום דבר. הייתי שמחה לעצה איך לצאת מדיכאון בשעות אלו? אני ממש מודה לך ומאחלת לך חג סוכות שמח שבת שלום

איזה טיפים יש לבעייה של אימפולסיביות כי אני קצת צועק+כועס על אנשים על כל פיפס ועושה דברים בלי תכנון מראש ? (במיוחד כעס כרוני)

בני בן 15 תמיד היה מאוד חסר בטחון הוא נער חתיך ויפה אבל הוא בוכה ומקגיש מאוד מאוד מכוער. לא אוהב את המראה של עצמו,וכמה שיטפח את עצמו תמיד ירגיש מכוער. הוא מאוד ביקורתי לגבי עצמו, ולא אוהב כלום במראה שלו. מרגיש מכוער! ממש עצוב לי לראות נער יפה רואה את עצמו כל כך מעוות. היה בטיפולים פסיכולוגים שלא עזרו. לא יודעת מה עוד אפשרי לעשות?? האם זאת מחלת נפש?

יש בעייה במשפחה שאני גר עם הורים מפגרים +אינפנטילים שרבים הרבה על כל דבר קטן ומתי שאני רב עם אחד מהם אז הוא מאיים לזרוק אותי לבי"ח פסיכיאטרי ולשכור דירה לא רלבנטי כרגע מה עושים ?

יש לי אבא חולה בבית ואין לי דירה אחרת לגור בה בינתיים אני גרה עם ההורים שלי בלית ברירה. אימא שלי עצבנית הרבה אבא שלי בדיכאון מהמחלה שיש לו מחלה פיזית, קשה לראות את הדברים האלה,רציתי לשאול איך אני יכולה לרומם את המצב רוח שלי בבית ולחשוב מחשבות חיוביות? אשמח למענה שנה טובה ויום נפלא

שלום עירית. אני נמצאת במועדון תמיכה עם טיפול תרופתי זה לא שייך לבית חולים או משהו כזה. ולצערי הולך להיות סגר בחגים , והמועדון יהיה סגור עד אחרי החגים. אני באי וודאות לא יודעת מה יקרה עם התרופות ובכלל. אני כותבת פה כי עד יום ראשון כמובן המועדון סגור, וזה אי וודאות מה הם מתכננים לי. אשמח עם תוכלי לתת לי עצה איך להוריד את רמת הלחץ והחרדה עד יום ראשון שאני בבית? אני לא רוצה להיכנס לחשיבה שלילית. אני ממש מודה לך עירית שיהיה לך סוף שבוע נפלא וממש תודה

אם אני לדוגמא נעלב+כועס מאנשים שצועקים עליי/מנתקים שיחות וכאלה ואז אני מסתגר בעצמי ולא מדבר עם אף אחד וכועס על כל העולם ורק אחרי כמה ימים זה עובר - זה תקין ? מה עושים

שלום דר !!! אני מטופל כבר הרבה שנים עם תרופות . ולצערי עדיין הרופאים אצלם הייתי לא ממש עזרו ואיני יודע למה זה קורה כך . יש לי תופעה שהרופא רושם לי כדור מסוים זה או אחר וזה מתחיל לעזור ולהשפיע ולאחר כשבועיים 3 התפוקה מהכדור מפסיקה ואז שוב איני מרגיש טוב . אציין כדוגמא הרופא רשם לי אריפליי ((בשילוב לפונקס))) והתחלתי מינון של 2.5 מ"ג ובהתחלה ממש עזר לי ובימים האחרונים פג לה ההשפעה .. אני שואל למה זה קורה וכיצד למנוע תופעה זו ??. ושאלה נוספת מה המינון האפשרי בו אני והרופא נוכל להגיע בכדי להפחית לפונקס ? תודה רבה לך דר יקר על התיחסותך אייל תגובה

אני עם התלבטות של האם להתחיל במערכת יחסים עם בחורה אבל מצד 1 נמאס לי ללכת ל HUSTLER (נערת ליווי) כל הזמן ולחזור מתוסכל וכועס ומצד שני הרבה זמן לא הייתה לי חברה ואני לא מת על הדור של היום ומאוד אוהב פרטיות ושקט מה כדאי לעשות ?

יש בעייה של הרגשה של כעסים /סטרס אצלי שנמשך כמה ימים אם למשל אני קורא על רצח בארה"ב אז אני אני כועס על האמריקאים /המדינה שלהם וככה זה עם כל דבר/סקטור שאני קורא בתקשורת מה עושים בסיטואציה הזאת ?

מה הפתרון לזה שאני הולך להכיר בחורה אבל יש בעייה שאני לא בדיוק דברן גדול וחושש שזה יפריע ליחסים בינינו ? על מה אפשר לדבר איתה

היי, אני לכאורה אני אמורה להיות אדם מאושר,היו לי הרבה שינויים שקרו בשנה האחרונה: הצלחתי להשיג דברים טובים להשיג את כל מה שאני רוצה... רק שאני מרגישה ריקנות שום דבר לא מרגש אותי במיוחד בתחביבים שהיו לי באותו זמן שאני מרגישה ריקנות אני מוצפת איך אני יכולה להרים את עצמי שיש הצפה רגשית?

ושבת נפלאה

מתחתי בדירת שיכון גרים 2 פגועי נפש. הם יורדים לחיי. מהרגע הראשון בבוקר הם נכנסים לי לורידים ולשרירים, הם כל הזמן מתנקמים בי. מאוד קשה לי. אבי לפני 5 שנים התאבד, זרק עצמו מקומה רביעית, נורא פגעו בו. היה ניצול שואה שרד תופת מחנות השמדה. בן 89 היה.הם כל הזמן לוחשים מכל חלון פתוח הם יודעים בדיוק מה אני חושבת ומדברים כל הזמן כאילו הם בביתי.מתוכחים מדברים אלי, אין פרטיות כשצריך.הם כל הזמן באויר. גם אני נכה, אבל לא מתנקמת באף אחד ולא מתעללת באף אדם. איך עלי לפתור את הבעיה, בעבר הייתי במשטרה פעמיים, ושום דבר לא נעשה בעניני.