פורום שווה לכל נפש

הפורום יעסוק בתחומים הנוגעים לבריאות הנפש, כגון: התמודדות עם מחלת נפש, דיכאונות, יחס החברה ועוד
2348 הודעות
2129 תשובות מומחה

מנהל פורום שווה לכל נפש

11/04/2005 | 08:01 | מאת: בעל יסורי מצפון

האם לשכב עם אחות של אשתי מהווה איסור חמור של גילוי עריות- יהרג ואל יעבור? מלבד ההבט המוסרי שעברתי ורמסתי- בשוגג, אני רוצה לדעת האם מבחינה יהודית עברתי על איסור גילוי עריות?! (כי הבנתי שיש 13 גילויי עריות מורחבים יותר, מעבר לאח ואחות שהנו גילוי עריות וודאי ואחד מהם הוא גבר ששוכב עם 2 אחיות) אני משתגע וזקוק לתשובה דחופה שתרגיע אותי ותשחרר אותי מכבלי יסורי

11/04/2005 | 10:28 | מאת: אירית שלו

אינני יודעת האם זה גילוי עריות. אבל הייסורים שלך לא ייסתיימו אם תדע או לא. עשית מעשה שמבחינה מוסרית מכביד עליך וכך לפחות אתה יודע שקיים בך צד מוסרי. אין ספק שיש כאן סיפור מורכב להתמודד איתו והייסורים הם חלק מכך.. מאחלת לך שתעבור תהליך ותמצא את השקט אירית

11/04/2005 | 18:30 | מאת: לבעל יסורי המצפון

חבל מאד שמצפונך מייסרך אחרי המעשה (או כמו שאומרים מעט מדי ומאוחר מדי). והרי מה מותר האדם מן הבהמה? ואיזהו גבר אם לא זה השולט ביצרו? ובשל מה? והכל בשל תאוות בשרים ותשוקה רגעית בהמית.

11/04/2005 | 01:58 | מאת: אריק

המורים הפרטיים הטובים ביותר בבאר שבע!!! כנס לאתר: www.ariknavon.area.co.il פרטים נוספים ב :052-2702479

אני לא מכירה מורים פרטיים בבאר שבע, זה חורג מנושא הפורום הזה.

10/04/2005 | 00:57 | מאת: מומי123

מה לדעתך יכול להיות טיפול חלופי להפרעה הנ"ל? במילה "חלופי" כוונתי לכל סוג של טיפול שאיננו שייך לאסכולות הפורמליות הן ברמה הפיזיולוגית, הגופנית, או המנטלית. רבים מבעלי ההפרעה נואשו מהטיפולים הקונבנציונאליים, ביניהם אני הכותב, ואני מחפש בכיוונים שאינם קונבנציונאליים. תודה

10/04/2005 | 23:29 | מאת: אירית שלו

האם אתה מתכוון שהטיפולים הקונבנציונלים לא עזרו בכלל, או שעזרו קצת ורק צריך להשלים את הטיפול בצורות נוספות. בהפרעות מסוג זה אין פתרון אחד ואין פתרון לטווח קצר. חלק מן הטיפול זה גם ללמוד להתמודד עם הבעיה וגם להבין אותה לעומק ואת הדברים שמעבר. בברכה אירית

09/04/2005 | 12:14 | מאת: תמימה

אני בת 25 וחברי בן 28, אנחנו יחד בערך שנה וחצי. בחודשים האחרונים, התעוררה בעייה בהתנהגות של חברי. הוא נעשה קר מבחינה מינית. כוונתי היא שאם לא אני הייתי יוזמת סקס, היינו יכולים להעביר אפילו שבועיים בלי שאפילו יתחשק לו. גם כשאני יוזמת, עד שהוא "מתעורר" אני כבר כמעט מתייאשת, ויש לי מן הרגשה שהוא היה מעדיף שלא. מה גם, שפעם היינו מקיימים יחסים מ"ס פעמים בלילה, עכשיו אפשר לומר שפעם אחת בלילה (וזו גם פעםאחת לכל השבוע) נראה כמו יותר מידי בשבילו. אני חושבת שאני בחורה בריאה מבחינה מינית, ולכן אם אני רוצה שנקיים מין פעם ביומיים שלושה, לא נראה לי כמו משהו לא נורמלי. הוא גם התחיל לעשות "קטעים" כמו להחליט שהוא צופה בטלוויזיה או עייף ולומר לי "מחר את ואני נעשה כל הלילה" ועוד כל מיני הבטחות מגרות והוא לא מתכוון לזה, הוא תמיד מוצא עוד תירוץ .אמרתי לו בצורה עדינה, כי לא נעים לי ממש להגיד, שאני מתגעגעת אליו והוא חסר לי ושהייתי רוצה יותר סקס. מה קורה ,מה לעשות?????

לתמימה לדעתי כדאי לדבר עם החבר על הנושא בצורה עדינה ובכוון מזמין, כלומר לא להגיד לו שהוא לא בסדר, אלא שאת רוצה אותו והוא חשוב לך וחלק מזה זה גם סקס, וגם תגלי פתיחות אולי משהו עובר עליו כרגע, צריך לדבר איתו על מנת להבין מה קורה. עירית

08/04/2005 | 17:42 | מאת: חלי

שלום רציתי לשאול מה זה מבחן טופסי מפני שבעלי עשה מבחן כזה ואמרו לו שהוא נכשל בו רציתי רק לדעת מה זה המבחן הזה ואם יש אפשרות להיכשל בו תודה רבה ושבת שלום

10/04/2005 | 23:30 | מאת: אירית שלו

מצטערת אך אינני יודעת. אבל הייתי מציעה לפנות למי שערך לא את המבחן ולשאול אותו את השאלות בברכה אירית

אני לוקח בחודש האחרון קלונקס 0.5 בעקבות חרדות לפני השינה (הצלחתי להוריד ל0.5 לאחר שבועיים) אני מעוניין (בהמלצת הרופא) להפסיק לקחת לחלוטין את התרופה בהדרגה. במקביל אני מעוניין להתחיל לקחת אומגה 3 (כדורים). מחכה לתשובה אני

10/04/2005 | 16:27 | מאת: אירית שלו

נראה לי שאין בעיה אם זה, אבל צריך להתייעץ עם הרופא המטופל.

07/04/2005 | 16:52 | מאת: ילדוני

שלום, רציתי לדעת מה תוכלו לספר לי על תופעת הגיל הנפשי (אני לא בטוח שזה שמה אבל הכוונה היא לתופעה שבה הגיל הנפשי כלומר התחושה של הבן אדם {אם הוא מרגיש מבוגר או צעיר} והתנהגותו, ששונים מגילו הביולוגי למשל אם הוא בן 40 ומתנהג כמו בגיל 12). רציתי לדעת מה גורם לה?, האם אירועים טראומתים בחיים הם הגורמים לה או שזה פשוט משהו של התפתחות?, האם קבוצת אנשים יכולה להתחבר משום שהגיל הנפשי שלהם שונה מגילם הביולוגי? תודה מראש.

10/04/2005 | 16:24 | מאת: אירית שלו

לא יודעת מה זה תופעת הגיל הנפשי. אך ישנם אנשים שגילם צעיר אך נפשם ונשמתם מבוגרת יותר וזה ניכר בהתנהגותם וישנה גם תופעה הפוכה. השאלה היא האם זה יוצר בעיה בחייו של האדם. אם הוא חי אם זה בשלום ומצליח למצוא את קבוצת האנשים המתאימה לו אז זה בסדר. אם ישנה בעיה אז כדאי לטפל. כל התפתחות שנעצרת, ישנה בעיה מאחוריה. בברכה אירית

07/04/2005 | 08:56 | מאת: אורי

שלום, בן 23, סובל מהתקפי חרדה, נטייה ללחץ ומחשבות טורדניות מגיל 14, עברתי טיפול פסיכולוגי משולב פסיכיאטרי בגיל 19, הפסיכיאטרי (תרופות) נמשך עד לפני מס' חודשים והפסיכולוגי בהפסקות עד היום. מגיל 15 סובל מכאבים עזים במפתח הלב, הכאבים הם במתווה של לחץ ההולך וגובר בהדרגה מרגע ההתקף עד למצב בו הם אינם נסבלים יותר ואז אני נוטל משככי כאבים והם עוברים. כל הסיפור מתפרס בדרך כלל על יומיים. הכאבים תוקפים כל כמה חודשים בממוצע פעם ב-4 עד 6 חודשים. בגיל 16 עברתי בדיקות אקג ואולטרסאונד ולא נמצאו ממצאים כלשהם. ובגיל 19 עברתי שוב בדיקות אקג ומאמץ וגילו שיש לי איבשה קלה מאד וכמעט בלתי מובחנת. כמו כן בשנה האחרונה התחיל לתקוף אותי כאב עמום גם כן במתווה לחץ באזור החזה העליון הימני הוא לעומת הקודמים באים והולכים ללא כל סדר או היגיון, הוא נסבל ועל כן אינני נוטל משככי כאבים. אך הוא יוצר אצלי תיסכול ומתח מתגברים בתקופות בהן הוא מופיע דחופות. אינני בטוח לגמרי אבל נדמה שהוא מושפע מהמחשבות שלי, כאשר אני נזכר בו הוא יכול להופיע, כך גם כאשר אני חושב על נושא שמטריד אותי, לעומת זאת לפעמים אני חש בו ללא מחשבה מוקדמת וגם לא מרגיש שהוא קשור לנושא ספציפי. ביקרתי אצל רופא המשפחה והוא אמר שאין סימנים המעידים על בעיה פיסית. בבקשה התייחסי בתשובתך גם לכאבים במפתח הלב. אפשרות של כאבים פסיכוסומתיים? איך יודעים? איך מטפלים? אפשר לבד? מהן שיטות הטיפול העדיפות?

10/04/2005 | 16:19 | מאת: אירית שלו

מהדברים שאתה כותב בהחלט ניכרת אפשרות שמדובר בכאבים פסיכוסומטיים. חשוב לזכור שגם כאבים שאין להם ממצא פזיולוגי, נחווים ככאב לכל דבר. אתה שואל איך יודעים? אז אפשר לדעת לבד, כלומר נשמע שאתה כבר יודע ואפשר ללכת לבעל מקצוע (פסיכיאטר) ולקבל אבחנה מסודרת. בכל מקרה כל מכלול הסימפטומים דורשים טיפול והתייחסות ולמידת טכניקות התמודדות. כאבים באזור החזה , מייצגים את אזור הרגשי ואני מניחה שיש לך חסימה שקשורה לרגש ובמיוחד לרגשה האהבה. אם אפשר לטפל לבד? צריך להשקיע הרבה מאד ודווקא במקרה שלך אם תשקיע כל כך הרבה בכאבים ובחרדות יהיה לך קשה יותר, כך שאני לא ממליצה לבד. אני מבינה את הקושי להיות כל הזמן מטופל. מזמינה אותך לפגישת ייעוץ כדי לתת כמה המלצות בברכה אירית

10/04/2005 | 16:41 | מאת: אורי

הי אירית, קיבלתי את תגובתך לשאלתי לגבי כאבים נפשיים, ואני מעוניין בפגישת ייעוץ. אם תוכלי לתת לי פרטים.

06/04/2005 | 09:36 | מאת: מש

אני מקבלת רסיטל לטיפול בנידודי שינה, לאחר תקופה שבה לקחתי בונדורמין אשר הפסיק להשפיע, ואכן התרופה פתרה לחלוטין את בעית השינה, ואני ישנה מצויין, ואף אין כל תופעות לוואי. שאלתי היא אם אין נזק בכך שאולי אזדקק לתרופה כל חיי. בתודה, מש

לנושא של תרופות הנלקחות זמן רב, חשוב לשאול את הרופא, אבל באופן כללי תמיד צריך לחשוב גם על התועלת של התרופה, והאם אפשר בלי, כמה זה פוגע באיכות החיים זה מורכב וחשוב לדבר עם הרופא על זה. עירית

05/04/2005 | 18:58 | מאת: מירי חלוץ - הוד השרון

אני סובלת מבעיות גב קשות (סקוליוזיס, ניוון בחוליות, קיפוזיס ואוסטפורוזיס) ולאחרונה היציבה שלי מאד השתבשה ומקשה על תיפקודי היומיומי. בנוסף לפעילות גופנית רצופה שאני עושה בעיצת הרופאים אני גם עושה, אחת לשבוע, טיפול משולב של דיקור ושיאצו.עד כה, התוצאות לא ממש מלהיבות. לאחרונה שמעתי על אוסתיאופטיה - כתרפיה מועילה לבעיות גב. ניסיתי למצוא חומר על שיטה זו ולא מצאתי. האם אוכל לקבל את דעתכם על שיטת טיפול זו לבעיותי וכן, היכן אוכל למצוא קצת השכלה בענין. תודה על תשומת ליבכם. מירי

05/04/2005 | 00:51 | מאת: לטובת הכלל

ישנו גורם כלשהוא(אחד וידוע לי ולכל אנשי הפורום המדובר) שבאופן מכוון וברור משליט בי טרור ומבצע בי רצח אופי ססטמתי, מעורר פרובוקציות רבתיות בכל אשר לא מזדהה עם השקפותיו ויומרותיו, משפיל, מתחזה, מעורר עליהום דבר יום ביומו ולא בוחל בכל דרך על מנת לתקוף אנשים תמימים ונחשלים או חזקים בנקודות התורפה שלהם. הבעיה היא שחרף המצב הבלתי נסבל, וחרף עובדת היות הגורם מאמלל ומתסכל רבים וטובים ומנהל מלחמות חורמה לכל אלו שאינם בקו ישיר עם דעותיו או גחמותיו וכן לצורך קינאה ונקמה, מנהל האתר באופן פרדוקסלי משתף עמו פעולה באופן בלתי מסויג לחלוטין ונותן לו יד חופשיה להתבטאות וידו בכל ויד כל בו..ואין פוצה פה ומצפצף. למעט במקרים חריגים בהם הוא נוקט בפעולת מחיקה להודעותיו והתחזויותיו ללאכל התנצלות לאותם גורמים פגועים עד עמקי נפשם. האם יש דרך לעצור את המהלך המטורף של ההלך שנמצא באיבו של האטרף על אף היותו חולה נפש ידוע? מהם האמצעים האתיים העומדים לרשותי, מתוקף החוקים שהוא עבר עליהם באופן בוטה, שערוריתי ושרירותי(חוק צינעת הפרט, כבוד האדם, חוק איסור לשון הרע, הוצאת דיבה, ועוד כהנה וכהנה) אבקש את הצעותכם הפרודוקטיביות והאפקטיביות לטובת כל הנפשות הפועלות המושפלות על ידו.

06/04/2005 | 18:02 | מאת: אירית שלו

לי לא ברור על מה ומי אתה מדבר, זה בטח לא קשור לפורום הזה המתנהל בעדינות ובאיטיות. לי נראה שלא חייבים להיות בפורום כזה או אחר ואם משהו איבד מהכללים אפשר פשוט להתנתק מאותו פורום, הרי זה בסך הכל פורום. בברכה אירית

04/04/2005 | 22:07 | מאת: הילה

שלום אני סובלת מעייפות יתר אני ישנה 8 שעות בלילה אך עייפה במהלך היום, ונרדמת בקלות בכל שעה ביממה. מה הסיבות לעייפות יתר ואיך ניתן למנוע?

להילה לעייפות יתר יכולות להיות סיבות רבות לכן כדאי לך לפנות לרופא המשפחה ולבדוק האם יש סיבה פיזית, במידה ולא אז לחשוב האם משהו מלחיץ אותך האם את בעומס יתר גם דכאון סמוי יכול להתבטא בעיפות אבל אז יש סימנים נוספים. עירית

20/10/2009 | 21:18 | מאת: ליאור

היי קוראים לי ליאור אני בת 13 ואני כל הזמן עייפה אני לא יודעת ממה זה נובע . אי אמרתי להורים שלי שאני ממש עייפה כל הזמן והם כל הזמן אומרים לי ללכת לישון מוקדם , אני גם ככה הולכת לישון בעשר כל לילה ובשבתות אני ישנה עד 12 או אחת בצהריים זה ממש מתסקל וזה מפריע לי מאוד בילמוד אני אשמח לתשובה במיוחד כי עכשיו זו תקופת המבחנים בבית הספר בו אני לומדת .

04/04/2005 | 10:01 | מאת: שרית

מצטערת מראש על האורך . . . אני בת 27 חולת קרוהן. לפני 5 שנים נכנסתי להריון במהלך התקף של המחלה, העובר לא התפתח ונאלצתי לעבור גרידה. לאחר שנתיים (וניתוח של המחלה) נכנסתי להריון תקין וקל ויש לי ילד מקסים בן שנתיים וחצי. לפני חודשיים וחצי נכנסתי שוב להריון, העובר לא התפתח ועברתי שוב הפלה - הפעם עם כדורים על מנת להימנע מגרידה. ההפלה עברה לא קל, מבחינת כאבים ומצב נפשי. ברגע הראשון כשיצאתי מהרופא כשלא נצפה דופק התגובה הראשונה שלי היתה שאני לא מוכנה להיכנס שוב להריון (לעולם) ושאני לא מוכנה לעבור זאת שוב. כעת שבועיים אחרי סערת הרגשות שלי בשיאה. אני מאוד אוהבת ורוצה ילדים אך הראש לא נותן לי לחשוב על זה בחיוב, מהפחד להיכנס שוב להריון ושחס וחלילה משהו לא יהיה תקין שוב ואצטרך לעבור שוב הפלה. בעלי, וכולם אומרים לי שאני לא צריכה לחשוב ככה ושאין סיבה שזה יקרה שוב (לפחות לא רפואית) ואני ממש בחרדות. אם יש מישהי שיכולה להגיד משהו - תודה. שרית

06/04/2005 | 17:59 | מאת: אירית שלו

שלום לך קודם כל ממליצה לך להכנס לאתר "באופן טבעי" תוכלי להתייעץ שם עם אמהות ואבות שעברו דברים דומים, גם בהקשר של הפלה, גידול ילדים, הריונות והחיים בכלל. דבר שני, את צריכה לתת לעצמך זמן לעיבוד החוויה הקשה, לתת לגוף ולנפש להתאושש ותראי שכשתהיי מוכנה יבוא הצורך וגם הכוחות לנסות שוב. אם זה לא יילך תוכלי ללכת לייעוץ של כמה פגישות כדי לעבד את הכאב ולהמשיך הלאה. אל תדאגי, יהיה בסדר אירית

03/04/2005 | 21:53 | מאת: gil

אני סובל מכמה בעיות האחת היא עייפות כרונית אני כל הזמן עייף אין לי כח לחשוב ואני מרגיש כל הזמן שהמח שלי מתפוצץ מעומס ...הייתי אצל נוירולוג אמר לי שאין לי כלום מבחינה נוירולוגית ..אני כל הזמן כל הזמן עייף ...בנוסף יש לי חולשה אדירה בידיים אפשר לקרוא לזה כבר חוסר קורדינציה או שליטה על הידיים אז ככה שהגעתי למצב שאין לי כח לכלום לא לקרוא אפילו כי אני לא מסוגל לחשוב בצורה ברורה או ממוקדת וגם בקושי יש לי כח לכתוב את המכתב הזה....אני לא יודע למי לפנות אז אני מנסה אותך אירית...אני מסתכל בתמונה שלך פה באתר ותוהה ..אולי את זאת שתעזרי לי ..כי גם אצל נוירולוג הייתי והוא טוען שזאת עייפות כרונית ...לא סיפרתי לו את כל הבעיות כי לא יכולתי להפתח איתו מקוה שתוכלי לעזור....גיל

06/04/2005 | 17:33 | מאת: אירית שלו

גיל יקר שלום הייתי מאד רוצה לעזור לך ונראה לי שהעזרה הכי טובה זה לנסות ולהציע לך לפנות לטיפול, כדי שיהיה לך מקום ולאט לאט בקצב שלך להפתח למטפל ולהתמודד עם הדברים שמפריעים לך. הסימפטומים האלה מעידים שאכן משהו לא תקין וחשוב לבדוק את הדברים. כמובן שלא ציינת בן כמה אתה, כמה זמן אתה סובל מזה, מה היה לפני... אז אני תוהה.. איזה עזרה אתה רוצה? בברכה אירית

10/04/2005 | 21:47 | מאת: gil

בן 20 וסובל מזה כבר שנתיים בחודשיים האחרונים זה החמיר אני עייף כל הזמן וממש חולשה עצבנית בידיים... אמממ אני בדיוק השבוע לפני בדיקת טילט ובדיקת emg של הידייים לא יודע כמה זה יעזור בנוסף אני לוקח ויטמינים (טריבמין) וזהו הולך למכון כושר אבל מיואש כי המצב לא משתנה

03/04/2005 | 21:30 | מאת: גיא

שלום רב, שמי רון ואני בן 27 אני בדרך כלל בחור בריא שמרבה בפעילות גופנית מזה כמה חודשים אני מרגיש תשישות מירבית תשישיות אשר השינה לא פותרת את הבעיה יש לי אפשר להגיד בעיה בריכוז לאחרונה (יש לציין שאני הפסקתי עם הפעילות גופני בגלל בעיות בגב ובברך)אני עשיתי בדיקות כלליות מקיפות ובדיקת קנדידה כדי לראות ולהבין מאיפה נובעת הבעיה אך כול הבדיקות תקינות ,אני שואל אתכם האם אני חולה בcfs "מחלת היאפים"?אני פשוט מחפש הסבר,יש לציין שאני עובד במשרה מלאה אך ניכרת במשך היום עיפות. אני מציין פרט חשוב והוא שאני מצוי במתח נפשי זה זמן רב ומטופל זה חודשיים אצל פסיכולוג האם לחץ נפשי יכול לגרום לבעיות האלו?

06/04/2005 | 17:29 | מאת: אירית שלו

שלום לך לחץ נפשי ומתח , בהחלט, יכול לגרום לתופעות כאלה. במיוחד בתחילתו של טיפול פסיכולוגי. אני לא חושבת שזה מצביע על מחלת היאפים. אם ימשיכו הסימפטומים יותר מחצי שנה יהיה שווה לבדוק כיוונים נוספים. אולי כדאי למצוא אפיקים נוספים של פעילות גופנית שייקחו בחשבון את כאבי הגב והברך בברכה אירית

02/04/2005 | 01:40 | מאת: אגמון

היי עירית, אני והחבר שלי ביחד 3,5 שנים ועוד כמה חודשים יש חתונה. עברנו תקופות קשות, משברים, פרידה - האהבה ניצחה. לפני כמה חודשים הוא קיבל תפקיד חדש בעבודה, בעצם קידום מאוד משמעותי והוא כרגע מנהל מחלקה בחברת היי-טק. לתפקיד הקודם שלו עדיין לא גייסו בן-אדם חדש כך שהוא בעצם מתפקד כעובד מחלקה וגם כמנהל. כמובן שזה כרוך בהרבה שעות עבודה, לחץ בעבודה והמון אחריות. הבעיה היא שזה פוגע בזוגיות שלנו. ובעיקר ביחסי מין. ז"א שבחיי יום-יום אין שינוי, יש הבנה ואינטראקציה. אבל במיטה אין לו כוח והוא תמיד מאוד עייף. מאוד קשה לי להרגיש דחויה. ניסיתי לדבר איתו על זה - הוא אמר שישטדל לשפר את המצב. הגעתי למסכנה שעדיף שלא נלך לישון ביחד אלא הוא ילך לישון ואני אחריו כשהוא ירדם או הפוך. וזה על מנת למנוע תסכול שלי מהדחיה וקרירות. מה את מציע לעשות? זה סימן שיש משהו פגום בזוגיות או שזה טבעי הריחוק הזה? תודה, אגמון

02/04/2005 | 19:27 | מאת: אגמון

.........

02/04/2005 | 19:28 | מאת: אגמון

סליחה, קרירות

02/04/2005 | 19:29 | מאת: אגמון

..............

לאגמון יכול להיות שבגלל לחץ יש ירידה במיניות , וביכולת לתת תשומת לב. בכל זאת חשוב לבדוק האם אין שחיקה ביחסים, אבל כמובן תוך לקיחת הנתונים הסביבתיים בחשבון. עירית

30/03/2005 | 18:05 | מאת: סיגל

שלום רב אני אישה בת 34 סובלת כעשר שנים מהתקפי פאניקה המתלווים בהרגשת מחנק הרגשת עילפון ופחד נוראי כשזה מתחיל , אחרי לקיחת כדורי קלונקס ולוריוון התופעה חולפת בדרך כלל אחרי כעשר דקות עד רבע שעה לפני כחודש באמצע נהיגה ואחרי שיעור ספורט מעייף הרגשתי משהו דומה אך התלוותה לזה תופעה של נמלים בידיים וברגליים והרגשתי שאני ממש על סף התעלפות בהתחלה חשבתי שהתאמצתי יותר מדי במהלך השיעור והפסקתי את ההתעמלות לתקופה למרבה הצער התופעה שוב תקפה אותי אתמול בלילה כשזה מלווה בכל הסימנים המוכרים ובמיוחד שוב הרגשתי נמלים בידיים וברגליים עד כדי תחושה שאני מאבדת את התחושה באיזורים אלה ברצוני לציין כי אני אחרי דיאטה של הרבה קילוגרמים שהורדתי ואיני אוכלת מספיק ולא ישנה מספיק שכן רציתי לציין שאחרי שלקחתי קלונקס גם התופעות הנל של הנימולים עברו אחרי זמן קצר אך התופעה מפחידה בהרבה יותר מאשר ההתקפים הקודמים רציתי לשאול האם התקפי הפאניקה יכולים לשנות התנהגות והאם יכולה להתווסף תופעה כמו שציינתי או שיש לכך סיבה אחרת שקשורה בחולשה של הגוף לאחר דיאטה מה שכן ברצוני לציין שההתקף מתחיל כהתקף פאניקה רגיל ואחריו מתווספים הסימנים של הנמלים בידיים וברגליים אני אובדת עצות ולחוצה נורא כי עשר שנים זה היה משהו שכבר התרגלתי אליו ופתאום זה הפך למשהו אחר ומפחיד יותר כי כשזה קורה אני מרגישה שאני ממש על סף התעלפות בהרבה יותר מאשר בתופעות שהיו לי לפני כן שאלתי העיקרית היא כמו שאמרתי האם ההתקפים האלה יכולים לשנות התנהגות לאחר המון שנים והאם יש קשר לזה שהגוף חלש מדיאטה והורדה של המון במשקל ברצוני לציין שלמרות הדיאטה זה מתחיל כשהתקף פאניקה ולא כהרגשת עילפון בגלל דיאטה אודה לכם מאוד אם תענו לי בהקדם כי אני אובדת עצות פשוט זאת הרגשה נוראית תודה לכם מראש מכל הלב

31/03/2005 | 07:29 | מאת: סיגל

אם הגעתי למקום הלא נכון מבחינת נושא אנא הודיעו לי לאן לשלוח כי טרם קיבלתי תשובה מכם תודה

01/04/2005 | 00:19 | מאת: אירית שלו

אני ממליצה לפנות לרופא ולערוך בדיקות, מאחר ועשית דיאטה (אני לא יודעת אם זה נעשה בפיקוח או לא). את כותבת שאינך אוכלת מספיק ואינך ישנה מספיק וזה לכשלעצמו יכול להביא לתופעות שונות שמאותתות לך לעשות משהו עם החוסרים האלה. בנוסף יש את התקפי הפניקה שמתעצמים כנראה, עקב חולשה נוספת של הגוף. הייתי שוב ממליצה לפנות לרופא. להתחיל לטפל בהתקפי הפניקה בצורה רצינית יותר (טיפול קוגנטיבי התנהגותי) ותרופה מותאמת יותר וכן לטפל בנושא התזונתי בדחיפות. בהצלחה אירית

30/03/2005 | 10:22 | מאת: מולקלום

שלום! חבר שלי סובל מחרדה שמתבטאת ברחיצת ידיים ובטקס לפני השנה , הוא הולך למטפלת ונוטל את התרופה לחרדה - הבסיסית ביותר , באמצעות רופא משפחה. ברצוני לדעת האם דברים אלו יכולים להיפסק והאם כדאי לחיות עם אדם בעל חרדה, שעל פי מה שקראתי נקראת כפיתית . אשמח אם תוכלי לענות לי על שאלותיי.

01/04/2005 | 00:22 | מאת: אירית שלו

שלום ניתן להפחית בצורה משמעותית את ההפרעה הכפייתית עם הטיפול נכון. לשאלתך האם כדאי לחיות עם אדם כזה, התשובה שלי היא שאם אתה אוהב מישהו, אז במידה והוא אינו פוגע בך, כדאי לחיות איתו ולא משנה מה הבעיה. כי לכולנו יש בעיות כאלה או אחרות והאהבה היא התנאי הבסיסי לחיים עם אדם. בברכה אירית

30/03/2005 | 02:53 | מאת: איתי

שלום. לאחרונה הוסבה תשומת ליבי לשיטת תרפיה חדשנית הנקראת תרפיה פרימאלית (primal therapy), שגילה ד"ר ארתור ג'נוב (janov), לטיפול בנוירוזות. רציתי לשאול אם ידוע לכם על השיטה, ואם יש לה שלוחות בארץ. רציתי גם לנדב כל מידע נוסף על השיטה. בהוקרה, איתי

01/04/2005 | 00:28 | מאת: אירית שלו

29/03/2005 | 20:30 | מאת: קוקי

שלום רב, אני בחורה בת 26 וחצי, בריאה כמעט תמיד. בשנים האחרונות חמש עד שש שעות שינה מספיקות לי בהחלט. בשלושת החודשים האחרונים לקחתי תרופה מסוימת (פסיכיאטרית) שגרמה לי לשינת יתר. כל לילה בין 9-10 לשעות, בסופי שבוע זה יכל להגיע עד 15 שעות שינה יחד עם סיאסטה בנוסף.. בשבוע האחרון החלפתי תרופה - ויחד עם זאת - עברתי לשינה של 3 שעות בלילה. במשך היום אני סובלת מסחרחורות רבות מתמדות וקשות ואני לא מצליחה להבין למה. הפסיכיאטר והפסיכולוג אומרים שאולי זו תופעת לוואי של התרופה או לחץ או חרדה קשים - אני חושבת, משום מה, שזה קשור לשינה. האם תוכלי לומר לי - אם החלפה קיצונית כזו של שעות שינה מהיום להיום יכולה לגרום לסחרחורות במשך כל היום? אם כן, מה עליי לעשות? אני לא מסוגלת לישון יותר..אני מתעוררת טבעית.. אני שותה - אוכלת - מרגישה בסדר חוץ מכך - רק הסחרחורות... תעזרי לי!!

01/04/2005 | 00:24 | מאת: אירית שלו

מאחר ועשית שינוי תרופתי, הייתי מייחסת את הסחרחורות לשינוי התרופתי שהביא איתו שינוי בשעות השינה. תני לזה עוד קצת זמן ואז תוכלי להבין יותר (אולי הסחרחורות יחלפו) בברכה אירית

29/03/2005 | 10:42 | מאת: דנה

הי בתגובה להודעת שד"ר ורטהיים, רציתי לשאול איך והיכן ניתן להיגע לסוג טיפול שכזה, ולמי מיועד? אשמח מאוד לקבל עידכון.

31/03/2005 | 07:08 | מאת: ד"ר מרק ורטהיים

תרפיה בקואורדינציה צרי איתי קשר בדואר האלקטרוני שלי [email protected] להתראות או אירית תני לה את הדואר האלקטרוני שלי תודה

29/03/2005 | 09:54 | מאת: נעמי

שכחתי רק לציין שכדורים כמו נירבקסל, קל - בטן ואימודיום, לפעמים וואבן הם כדורים שבשימוש יומי אצלי והם ממש עוזרים לי, אני די תלויה בהם לאחרונה אפילו לקחתי כמה פעמים חצי כדור קסנדיס וזה חולל פלאים

01/04/2005 | 00:25 | מאת: אירית שלו

אני רואה שאת משתמשת ונעזרת בכדורים על בסיס יומיומי, אז למה לא לנסות כדור שיכול אולי לחסוך לך את כל מכלול הכדורים האלה? בברכה אירית

29/03/2005 | 09:00 | מאת: נעמי

שלום אני בת 22 וברוך השם אין לי בעיות בחיים, מלבד אלו שיצרתי לעצמי אני לא יודעת מה קרה לי אבל אני מפחדת מכל דבר אפשרי, מקהל, מארועים ציבוריים, משיחות אחד על אחד, מרופאים, אפילו כשניסיתי ללכת למישהי שתעזור לי כל כך נלחצתי שלקחתי קל-בטן לפני - אצלי זה מתבטא בשלשולים בלתי פוסקים ובבחילות לאחרונה זה הגיע למצב שאני לא מסוגלת לתפקד בעבודה, אני מגיעה הביתה ולא יכולה לאכול (ואני מאוד מאוד רזה), זה עוד יותר מלחיץ אותי ונכנסתי למעגל נוראי אני יודעת שאני יכולה לצאת מזה אם אני אצליח להשפיע על התת מודע שלי, הפעם זה לוקח לי קצת זמן ולשאלתי - הייתי אצל הרופאה והיא המליצה לי על ציפרלקס, אני ממש מפחדת לקחת תרופה כזו, גם כי אני צעירה וגם כי קשה לי להאמין שהגעתי לתרופות פסיכיאטריות, זה גורם לי לכעוס על עצמי עוד יותר, התקציב שלי לא מאפשר פסיכולוג וגם אין לי צורך בו כי יש לי עם מי לדבר במשפחה שמודעת למצבי מה עליי לעשות? האם להמשיך ולנסות להלחם ולסבול תוך כדי..עד שאצליח? או לקחת את הכדור? מה הוא עושה בגוף? במוח? האם יש תופעות לוואי מסוכנות? מה יקרה כשאני ארצה להפסיק? בבקשה תעזרי לי!!!!

29/03/2005 | 09:36 | מאת: אירית שלו

נעמי יקרה הנה את מבקשת עזרה. זאת אומרת שקשה לשאת את כל העול הזה לבד. מצד אחד את לא רוצה ללכת לטיפול וגם לא לקחת את הכדור. אבל מהמצב שאת מתארת המצב הולך ומחמיר . להשפיע לבד על התת מודע, צריך הרבה כוחות ואני בכלל לא בטוחה שאפשר, אז השאלה היא האם יש לך כוחות להמשיך ולשאת את המצב הזה? ואם כן אז באיזה דרך את נוקטת כדי להשפיע על התת מודע? אם יש לך כוחות ויש לך דרך אז אולי שווה לנסות ביחד עם טיפול הומאופתי . אם את מרגישה שאין לך יותר כוחות לעשות את זה לבד אז נראה לי שאת יכולה להתחיל לקחת את הכדור כדי שייצב את המצב ואז תפני לטיפול נפשי כדי שיעזור לך לאט לאט לעזוב את הכדור ולייצב את הבטחון שלך. לגבי שאלות ספציפיות לגבי הכדור, כדאי לפנות לפורום פסיכיאטריה.

קראתי על נטיות אובדניות ודברים מפחידים - דכאונות רציניים יותר - האם זה נכון??? אני לא צעירה מדי בשביל כל זה????

28/03/2005 | 21:39 | מאת: מירי

בני סובל מחרדת בחינות קשה. הרופאה המליצה על "דרלין 10 מ'ג להרגעה. העלון המצורף מסביר כי התרופה מיועדת למחלות כגון לחץ דם ואנגינה פקטוריס. האם ישנה טעות ברישום של הרופאה? האם ישנן תרופות הרגעה נוספות שאינן פוגעות בריכוז? אודה לך על תשובה מהירה.

למירי בנושא התרופות כדאי לשאול רופא ,באופן כללי יש תרופות שמשמשות ליותר מבעיה אחת ובכל זאת מאחר וזה חשוב צריך לשאול שוב. יש גם טיפולים נוספים לחרדת בחינות כמו הטיפול ההתנהגותי קוגנטיבי. עירית

למירי בנושא התרופות כדאי לשאול רופא ,באופן כללי יש תרופות שמשמשות ליותר מבעיה אחת ובכל זאת מאחר וזה חשוב צריך לשאול שוב. יש גם טיפולים נוספים לחרדת בחינות כמו הטיפול ההתנהגותי קוגנטיבי. עירית

למירי בנושא התרופות כדאי לשאול רופא ,באופן כללי יש תרופות שמשמשות ליותר מבעיה אחת ובכל זאת מאחר וזה חשוב צריך לשאול שוב. יש גם טיפולים נוספים לחרדת בחינות כמו הטיפול ההתנהגותי קוגנטיבי. עירית

למירי בנושא התרופות כדאי לשאול רופא ,באופן כללי יש תרופות שמשמשות ליותר מבעיה אחת ובכל זאת מאחר וזה חשוב צריך לשאול שוב. יש גם טיפולים נוספים לחרדת בחינות כמו הטיפול ההתנהגותי קוגנטיבי. עירית

למירי בנושא התרופות כדאי לשאול רופא ,באופן כללי יש תרופות שמשמשות ליותר מבעיה אחת ובכל זאת מאחר וזה חשוב צריך לשאול שוב. יש גם טיפולים נוספים לחרדת בחינות כמו הטיפול ההתנהגותי קוגנטיבי. עירית

למירי בנושא התרופות כדאי לשאול רופא ,באופן כללי יש תרופות שמשמשות ליותר מבעיה אחת ובכל זאת מאחר וזה חשוב צריך לשאול שוב. יש גם טיפולים נוספים לחרדת בחינות כמו הטיפול ההתנהגותי קוגנטיבי. עירית

28/03/2005 | 18:42 | מאת: ולרי

שלום אירית,הנני סובלת מדיכאון במשך כמה שנים שכלל גם הפרעות רכילה ובעיות עם אמא לא מתפקדת. בחצי שנה האחרונה התחלתי לקחת פרוזאק וזה ממש עזר לי אבל בחודש האחרון זה ממש לא עוזר ואני בדיכאון יותר מתמיד אני לא עושה כלום עם החיים שלי ולא אכפת לי מכלום התחלתי גם יותר לשתות אלכוהול למרות שאסור לקחת את זה עם התרופה אני מרגישה זוועה מה עליי לעשות???

29/03/2005 | 09:28 | מאת: אירית שלו

אני מבינה אותך שאת מרגישה זוועה.יכול להיות שאחרי מספר חודשים צריך להגדיל את המינון של הכדור, אז גשי בדחיפות לרופא .בנוסף, אני מציעה לך לפנות לטיפול נפשי בדחיפות, מאחר ופרוזק הוא רק התחלה של טיפול, הוא לא עושה את העבודה במקומך. הכדור מניח תשתית שאיתו את יכולה להתחיל לסדר את החיים שלך. אבל זו את שצריכה לעשות את הדברים. בבקשה אל תזניחי את עצמך, חבל לסבול, תתחילי לטפל בברכה אירית

25/03/2005 | 22:18 | מאת: שלומית

שלום רב, אני בת 30 ואמא לשני ילדים. לאחרונה כשאני פונה לבעלי בכל מיני דברים שונים הוא נוהג פעמים רבות לפלוט את הקריאה "שקט תעזבי אותי". לפעמים קריאה זו גם מלווה בתנועת כף יד ממנו והחוצה. אני מוצאת שזה נורא מעליב אותי ולא יודעת איך בדיוק להתמודד. מה את מציע לי לעשות? אני מצטערת אם זה נשמע אולי קצת טפשי אבל אני פשוט אוכלת את עצמי ולא יודעת מה לעשות עם זה. תודה

28/03/2005 | 15:18 | מאת: אירית שלו

היי שלומית בשלב הראשון הייתי מציעה לך לנסות למצוא זמן נוח שבו שניכם רגועים יחסית ולשוחח איתו על התחושות שלך ולהתעניין גם בתחושות שלו. אחרי שיחה כזו את יכולה לחזור לפורום ולשאול שאלות נוספות בברכה אירית

25/03/2005 | 17:40 | מאת: שחר

שלום גברים יקרים, ב-14-15-16 באפריל תערך סדנת שיווה לגברים בוואדי מחוץ לאשרם במדבר, במקביל לשאקטי, פסטיבל העוצמה הנשית. במקורן סדנאות גברים נועדו פחות לשנות אותנו הגברים - אלא בעיקר לחזק. לחזק את שקט במדיטציות, לחזק את המיקוד בסדנאות קשטות, לחזק את הקשר לאדם הפראי בסדנת "החיה שבאדם", לחזק את ההקשבה במעגלי פתיחת הלב. סדנת "שיווה" תתרחש במקביל לפסטיבל "שאקטי". שם למעלה במחנה הגדול יהיו 500 נשים בפסטיבל לגיבוש הזהות העצמית שלהן. כאן למטה, בוואדי חצי קילומטר משם נהיה אנחנו הגברים בעבודה שלנו. ביחד עם הנשים נגיע וביחד איתן נעזוב, אבל באמצע נפרד כדי להעמיק ולחקור את האיכויות המיוחדות שלנו. יהיו לנו הגברים שני מתחמים לעבודה שיפעלו במקביל ובאמצע מתחם "זולה" לרביצה. ההפעלות אינן חובה ואתה המשתתף יכול לבחור באיזה לקחת חלק ובאיזה לא. לסדנת שיווה מגיעים מנחים מהשורה הראשונה: ערן הלוי ממרכז "אוריאל" מנחה ותיק של מעגלי גברים, אוהד אזרחי הרב של קהילת "המקום" תלמיד של מורה הטנטרה העכשווי דיוויד דידה שירביץ מתורתו, ברוך רז מבכירי המדריכים של "דרך המעגל" שפועלת בבתי ספר ובסדנאות בכל רחבי הארץ, גור רותם מקים מרכז "אדממא" בניר-משה מרכז הפרמהקאלצ`ר ואקולוגיה רגשית הגדול בישראל, דרור גוריון ממרכז חץ בשקט במצפה רמון מדריך קליעה בחץ וקשת כחלק מהעבודה הרוחנית ועוד רפיק במדיטציות, ארג`ונה בתקשורים, יוגנדרה בהרפייציה, שחר בכדורגל ועוד... בסוף הסדנא, ביום שבת לפני האוטובוסים, נפגש הגברים של שיווה ונשות השאקטי בטכס מיוחד, מיסטי ומרגש, טכס של שיתוף פעולה שיסמל את האחדות בין האל לאלה. בואו גברים יקרים לסדנא שהיא הטופ של סדנאות הרוחניות בארץ. מיטב המנחים, בשלושה ימים של טבע פראי במדבר, צחוקים והרבה קפה שחור (ומניסיון העבר, גם תה צמחים, קצת) מחיר 220 ש"ח כולל אוכל (שאנחנו מביאים ומבשלים!) הנחה של 30% לגברים שקונים כרטיס משותף עם בת זוגם - היא לשאקטי והוא לשיווה. ניתן לקנות כרטיס נסיעה לסדנה ובחזרה באוטובוס במחיר 100 ש"ח לשני הכיוונים! פרטים נוספים והרשמה - שחר 5492649 - 052

http://www.tantra.co.il/shakti.asp

25/03/2005 | 16:00 | מאת: יעל

האם רפואה משלימה יכולה לעזור במקרה של הפרעות נפשיות קשות ואם כן מה הן דרכי הטיפול?

28/03/2005 | 15:24 | מאת: אירית שלו

שלום לך בנושא של הפרעות נפשיות קשות, רפואה משלימה היא משלימה את הרפואה הקונבנציונלית. זה כמו שאדם נמצא במצב של דלקת גרון חריפה והוא זקוק לאנטיביוטיקה כי הבעיה היא חריפה ואין זמן לתהליך ארוך . בדרך כלל הרפואה המשלימה מאחר והיא נבנית על תהליך ארוך יותר, עדין יותר והוליסטי אינה יכולה לתת מענה בלעדי לבעיות חמורות. זו הגישה שלי. גישה אשר מכבדת את שני סוגי הרפואה (המשלימה והקונבנציונלית) ומפעילה שיקול דעת בנוגע לטיפול הנחוץ לבעיה מסויימת. בברכה אירית

21/03/2005 | 08:59 | מאת: ד"ר מרק ורטהיים

כמומחה בתחום הקואורדינציה לאחר לימודים ארוכים בגרמניה שמח אני סוף סוף שבשנת 2004 לאחר מחקרים רבים וניסיון מעשי גם שלי הגיעו למסקנה שיש השפעה חיובית מאוד של הפעילות הקואורדנטיבית (על פי שני מודלים ) בהפרעות הקשורות בקשר בין הגוף והנפש בגלל ההשפעה של הקואורדינציה על איכות התיאום העצבי-שרירי על מרכיביו השונים במיוחד בקשר בין ההיבט הריגושי והתחושתי. "רמת השפעת הקואורדינציה היא הבסיסי והמרכז ליכולות לימודיות,התנהגותיות וגופניות אחרות כמו כוח וסבולת לב-ריאה אז נקווה שתחום זה לאור חקר המוח ילך ויתפתח גם בארצנו הקטנטונת

שלום, להבא תשתדל לכתוב "בשפת העם"

20/03/2005 | 18:33 | מאת: התשושוה

שלום רב קראתי את המאמר של דר אורה גולן באתר שלכם ונראה לי כי אני סובלת מאותה התסמנות האם יש דרך או מקון בו יכולים לעזור לי לאבחן אם כן ואם כן לעזור לי להרפא תודה

23/03/2005 | 22:44 | מאת: אירית שלו

אפשר לפנות לרופא משפחה שיפנה אותך למקום המתאים. ניתן לפנות לבית חולים איכילוב יש להם מרפאת חוץ שמטפלת בתסמונת. כמו כן ישנה אגודה של חולי פיברומיאלגיה ותשישות כרונית ניתן למצוא אותם באינטרנט ולפנות אליהם והם ייתנו שמות של רופאים באזור מגורייך היכולים לאבחן. בהצלחה אירית

29/05/2006 | 02:08 | מאת: ביאטה

אני מחפשת אגודת פיברומיאלגיה לחברה שלי

20/03/2005 | 12:20 | מאת: פנינה

שלום, הייתי רוצה לדעת אם את מקיימת מפגשים כלשהם בנושא והיכן הן מתקיימות?

23/03/2005 | 22:42 | מאת: אירית שלו

שלום פנינה כיום אני מגיעה להרצאות אם מזמינים אותי. את מוזמנת לארגן קבוצה של אנשים שמתעניינת בנושא ונוכל לארגן מפגש. בברכה אירית

19/03/2005 | 23:16 | מאת: רונית

הנני בחורה בת 32 אני נוטלת לוסטרל באופן קבוע כדור וחצי ביום לאחרונה גיליתי שיש לי חוסר גדול בויטמין B12 האם יש קשר בין השניים ואם יכול להשפיע על הופעת דכאונות נוספים

20/03/2005 | 10:24 | מאת: אירית שלו

מתוך מה שאני יודעת יש קשר בין חוסר בויטמין הזה לשורה של סימפטומים שיכולים להשפיע גם על דכאון. לכן חשוב לטפל בזה. בברכה אירית

19/03/2005 | 15:40 | מאת: גיל24

כשהיתי בגיל 11 אבא שלי עזב את הארץ (פרנסה) למשך חצי שנה, בתקופה זו סבלתי מחרדת נטישה שבאה לידי ביטוי בקוצר נשימה שיעול לא פוסק ואי יכולת לישון לבד. מה שרציתי לדעת זה (רק עכשיו אני מודע לזה שחוויתי חרדת נטישה) : מה הם ההשלכות של טראומת הנטישה ? ואיך ניתן לטפל בהן? *הבעיות שאני מודע להם כיום הן: דכאון הולך וחוזר . בטחון עצמי עולה ויורד בצורה חדה הרבה מחשבות מתרוצצות בראשי עד כדי התנתקות מהמציאות לפעמים מחשבות אובדניות חולשות חרדות מאנשים ומצבים מסויימים כיום אני מסתכל לאחור ואני חושב לעצמי שעד שאבי נסע היתי ילד עם בטחון עצמי גבוהה ההיתי דומיננתי ולא פוחד להכנס לעימותים ולעמוד על שלי אבל מאז שאבי נסע נהיתי ילד יותר מופנם בטחון עצמי נמוך מלא בחרדות על כל דבר תמיד מחפש תעושר אצל אחרים וחסר אישיות. דבר אחרון שאני רוצה לציין זה כאשר אני נמצא במערכת יחסים עם בחורה אני משתנה, הבטחון העצמי שלי עולה אני מתחיל לעריך את אצמי יותר והגישה שלי משתנה מ"מה הם רוצים" ל "מה אני רוצה קודם" אני מאמין שזה רק בגלל שהמצב-רוח שלי עולה אני מרגיש את השינוי הזה אבל הרגשתי צורך לציין את זה.

20/03/2005 | 10:22 | מאת: אירית שלו

קודם כל מעניין איך הגעת לכך שחווית טרואמת נטישה ואיך זה דווקא עכשיו. בכל מקרה, נשמע שצריך לטפל בדברים שעולים , נשמע שגם התפקוד היומיומי שלך אינו פשוט בגלל שורת הדברים שציינת שהנך סובל מהם. בכל מקרה טרומת נטישה בדרך כלל משפיעה על היכולת ליצור קשרים עם אנשים אחרים, ופוגת בכלל בקשר עם הסביבה, פוגעת בתחושת בטחון בסיסית ומקורה מתחיל עוד הרבה לפני גיל 11. כשאביך עזב (ולא ברור מה קרה אחרי החצי שנה , האם הוא חזר ואיך הוא חזר) יכול להיות שחווית סוג של טרומה ונטישה אך עדיין לא בטוח שנכון לקרוא לזה שאתה סובל מחרדת נטישה ואם כן אז המקור של זה הוא מוקדם יותר. בכל מקרה אם אתה בטיפול , צריך סבלנות ולחכות עד שהנושא הזה יעלה וימוצה (מה שלא קורה בקלות) ואם אתה לא בטיפול, אז כדאי מאד.. בברכה אירית

23/03/2005 | 15:48 | מאת: שלומית2

אמי חולה בנפשה עקב נסיון מעשה אובדני ומאושפזת בבית חולים לחולה נפש כ 10 חודשים, לאחרונה הרופא שלה אמר לי שעדיף לשלוח אותה להוסטל, עקב אי שפור במצבה הנפשי, אני לא יודעת מה לעשות מכיון שאני זו שצריכה להחליט, הפחד שלי הוא שבמידה ותהיה בבית היא תנסה שוב להתאבד, וקשה לי לישלוח אותה להוסטל מכיוון שאני יודעת שיהיה לה קשה מביחינה חברתית (אינה מבינה עברית), וגם נוגד את הערכים והמסורת שגדלתי בהם, אני בת יחידה ואין אבא ואין קרובים נוספים.

18/03/2005 | 18:34 | מאת: לינור

הנני סטודנטית למשפטים ,במשך כחודשיים וחצי אני שותה ציפרלקס 10 מ"ל אני חשה המון שיפור ,גם בלימודים.אך לאחר 8 שעות שאני שותה אני חשה עצבים וירידה מעטה בתחושה האנטי דכאונית.זה קורה לי רק לגבי אנשיפ ספציפיים אשר מקרינים עליי לחץ מסויים.

20/03/2005 | 10:13 | מאת: אירית שלו

אינני מבינה גדולה בתרופות. אני רק רוצה לאמר לך שתרופות לא פותרות את כל הבעיות, הן נותנות בסיס כימי טוב, להתחיל ולטפל בבעיות האמיתיות. בברכה אירית

18/03/2005 | 06:15 | מאת: גילי

מדובר בילד בן 10, שרספרדל לא עזר לו וכן לא ריטלין במידה ניכרת. האם זה לא גיל מוקדם מידי לקחת פריזמה? בתודה..

פריזמה ורספרידל הם תרופות שונות הניתנות לתופעות שונות ולכן לא נראה לי שאם הרספרדל לא עוזר האלטרנטיבה היא פריזמה, חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל בנושא זה. עירית

17/03/2005 | 14:59 | מאת: ck75

שלום ברצוני לשאול האם לאבי יש חרדות?ואם כן איך אפשר לעזור לו? היה לו אוטם בשריר הלב לפני 3 חודשים והוא עשה צינתור שלאחריו הוא היה רדום חמישה ימים,עד היום אבי לא ישן טוב בלילה והוא טוען שיש לו ציפצופים בראש וצרבת שלא עוברת ,הוא היה מעשן כבד עד לאירוע תודה מראש על התשובה

נראה לי הגיוני שיהיו חרדות לאחר אירוע לב, זה מפחיד, עושה הרגשה של חוסר אונים חשוב לתת לאדם הרגשה שזה נומלי ולהרגיע אותו במידת האפשר, חשוב שיבדק על ידי רופא, במידה וזה לא עוזר כדאי לפנות לפסיכיאטר שיתן לו משהו להרגעה. עירית

17/03/2005 | 02:18 | מאת: מנוצלת מינית

רקע על עצמי: בשלהי שננות העשרים לחיי...פגועה מינית מתמשכת בילדותי ובנערותי...וכן עברתי אונס טראומתי לפני חודשים מספר- אונס שגבה ממני מחיר יקר והיווה טריגר מעורר לפגיעות המתמשכות ברפרטואר שלי. הבעיות הנוכחיות שאני מתמודדת עמן הנן: 1. כל ההליך הפלילי העכשווי- הנאשם כופר בכל האשמות המיוחסות לו- על אף כל הראיות המפלילות אותו- אלמנט שמוציא אותי מדעתי, במיוחד לאור העימות החזיתי הפרונטאלי שערכתי מולו, שהיה לדידי כאונס משוחזר-נוסף ועורר בי כאוס על המוקצה שלי מחמת מיאוס.. ובו הוא הכחיש את נסיבות כל הארוע במצח נחושה וחזר והדגיש שאני טופלת עליו עלילת שווא- מבלי להניד עפעף...והפך אותי לנאשמת..שכביכול פיתתי אותו ולא צלחתי בכך..וכו..וכו...על אף שהוגש נגדו כתב אישום והוא כאמור מכחיש..קשה לי לקבל את השקר השערוריתי הלזה ואת ההכחשה המגמתית שלו, נוסף על החוויה הקשה שלעצמה...בכל פעם כשאני חושבת על כך..האגרסיות שלי עומדות להתפקע..ועולות על גדותיהן...בטוחני שאם הנ"ל היה מודה באונס ופורס את סליחתו והתנצלותו בפניי היה לי קל יותר להתמודד עם הטראומה האיומה ולגמד אותה עד כמה שניתן..ולהגיע עמו לעסקת טיעון של הקלה בעונש שהוא אמור לרצות בגין כך ובשל היותו נשוי ואב לילדים..במצב הנתון והטעון שנוצר..ההכחשה שלו מזינה את כעסי וצדקתי בתלונה כנגדו..ויש בי רצון עז שהוא ירצה את מלא חומרת הדין בגין האשמות החמורות המיוחסות לו...והאלמנט שהוא כופר בכל..וגירסתו הפוכה לגמרי מן האמת-כהוויתה..משרתת ומזינה את כעסי ואת רצוני בצדק שיצא לאור!האם זה לגטימי ונורמטיבי?! 2.מזה כשנה אני מנהלת יחסים בלתי פורמאלים, לא מוגדרים, אינם מוצהרים..עם רופא חטיאר שאבד עליו הכלח:-..מערכת היחסים מושתת על כך שאני מעניקה לו חירמונים מעת לעת(לרוב מתחמקת..אך לעיתים מתוזמנות חייבת לגבות את ההסכם הבלתי חתום ביננו)עבור טובות הנאה ממנו..קרי:בראש וראשונה:תמיכה פיננסית..שאינה על בסיס קבוע...וכן מתנות שהוא מעניק כביטוי ל"אהבתו העצומה" אלי...ובמיוחד תמורת:רצפטים לתרופות שאני זקוקה להם באופן דחוף(הוא עובד משיעמום כמעט 12 שעות ברציפות כך שטווח השעות מעולות..לכל הדעות)וכן אישורי מחלה..שאף רופא זולתו, אינו מעוניין להעניק לי לעיתים מזומנות..ועוד כהנה וכהנה מחוות ואישורים רפואיים- שלא כאן המקום לפרטן...והכל תמורת פלירטים וחיזורים חזיריים מצידו...החטיאר שלנו נושק לגיל ה-70, רודף נשים ידוע, בעברו היה חתיך אולטימטיבי- דון ג'ואן כובש..וכעת..גיל הבלות הפך אותו לסמרטוט עם בלאי וטלאי...ואת ימי עלומיו הוא מנסה לשחזר בכל מחיר- אך לשווא.... כשנזדקקתי לתרופה מסוימת כתוצאה מהאונס..הוא התוודע לסיפור האונס על קצה המזלג ולהלן תגובתו:השתגעת לתעד שנאנסת?את נורמלית?למה לדווח במיון כשנבדקת שנאנסת?אפשר לחשוב מה זה אונס?גם בעלים אונסים את הנשים שלהם..וחברים את חברותיהן..אז מה..כל נשות-המדינה תגשנה תלונה במשטרה כי הסקס לא היה בדיוק לטעמן?תירגעי..!.וכשציינתי לו שהתלוננתי על כך במשטרה והחשוד אדם זר ומנוכר לי..ראשית לכל הוא התעודד ונרגע שלא התלוננתי על אדם מוכר לי ואז תגובתו הבוטה שעוררה בי אלפי סימני שאלות..תובנות...ומענות. ציטוט מדבריו החקוקים בדם לבי:את לא חושבת שאת מגזימה?!כולה אונס של כמה דקות?היית מאפשרת לו להתנצל ולפצות אותך..ולסגור סיפור..למה לתעד, להנציח...ואולי השם שלו יצא מתי שהוא...ויתלכלך בציבור?ולמה בכלל שישב בכלא?את לא חושבת שזה עונש כבד מידי למעשה כל כך קטן ולא חמור?את לא מרחמת עליו????????????!אין לך לב???שישב שנים וינמק בכלא- בגללך.........בגללך................בג......לל...ל.........ך!!! (בגללי..לא בגללו!!!אין לך לב!-לא לאנס "המסכן"....כולה אונס "טריוויאלי"...תני לו לפצות אותך- הכסף יענה את הכל...) איך יוצאים מכל הסיפור הארור הלזה?איך נפטרים מהזקן תרח הנאלח הזה?שזה הפרספקטיבה שלו השוביניסטית על גברים ואנסים פסיכופתים וקרמינלים?! איך לשדר לו להפסיק לנצל אותי בשל טובות הנאה שהוא מעניק לי?איך לעצור את מעגל הקסמים האיום והבלתי נסבל בעליל הלזה? אני זקוקה לו בתחום עיסוקו..אך לא מעבר לכך..איך מבהירים ותוחמים גבולות ברורים בנטילת סיכון שאאבד רופא טוב ואת שירותיו הפילנטרופיים- לנצח נצחים? איך יוצאים מהפלונטר הלא נורמטיבי הלזה?מהבור שכריתי לעצמי? פורסת את התנצלותי בגין אורך הגלות שמאפיין את המכתב.......

למנוצלת מינית לדעתי חשוב שפנית למשטרה והגשת תלונה על האונס אונס זה לא מעשה פעוט זה חמור, ואסור לשתוק על זה, ברור שהנאשם מנסה להתחמק ולא מודה מאחר והוא לא רוצה להאנש, את זקוקה לטיפול או ליעוץ על מנת לצאת מהפלונטר, אפשר לפנות למרכז לנפגעות אונס, יש להם סניפים ברחבי הארץ. קשה לעזור לך רק בכתב בנושא היחסים עם הרופא ואיך לצאת מהם, יש מחיר שאת משלמת וגם לגבי נושא זה חשוב להתייעץ ולראות מה הרוח והאם כדאי לאור המחירים שאת משלמת בעיקר בהרגשה ובהשפעה על הדימוי העצמי עירית

17/03/2005 | 02:14 | מאת: מנוצלת מינית

רקע על עצמי: בשלהי שננות העשרים לחיי...פגועה מינית מתמשכת בילדותי ובנערותי...וכן עברתי אונס טראומתי לפני חודשים מספר- אונס שגבה ממני מחיר יקר והיווה טריגר מעורר לפגיעות המתמשכות ברפרטואר שלי. הבעיות הנוכחיות שאני מתמודדת עמן הנן: 1. כל ההליך הפלילי העכשווי- הנאשם כופר בכל האשמות המיוחסות לו- על אף כל הראיות המפלילות אותו- אלמנט שמוציא אותי מדעתי, במיוחד לאור העימות החזיתי הפרונטאלי שערכתי מולו, שהיה לדידי כאונס משוחזר-נוסף ועורר בי כאוס על המוקצה שלי מחמת מיאוס.. ובו הוא הכחיש את נסיבות כל הארוע במצח נחושה וחזר והדגיש שאני טופלת עליו עלילת שווא- מבלי להניד עפעף...והפך אותי לנאשמת..שכביכול פיתתי אותו ולא צלחתי בכך..וכו..וכו...על אף שהוגש נגדו כתב אישום והוא כאמור מכחיש..קשה לי לקבל את השקר השערוריתי הלזה ואת ההכחשה המגמתית שלו, נוסף על החוויה הקשה שלעצמה...בכל פעם כשאני חושבת על כך..האגרסיות שלי עומדות להתפקע..ועולות על גדותיהן...בטוחני שאם הנ"ל היה מודה באונס ופורס את סליחתו והתנצלותו בפניי היה לי קל יותר להתמודד עם הטראומה האיומה ולגמד אותה עד כמה שניתן..ולהגיע עמו לעסקת טיעון של הקלה בעונש שהוא אמור לרצות בגין כך ובשל היותו נשוי ואב לילדים..במצב הנתון והטעון שנוצר..ההכחשה שלו מזינה את כעסי וצדקתי בתלונה כנגדו..ויש בי רצון עז שהוא ירצה את מלא חומרת הדין בגין האשמות החמורות המיוחסות לו...והאלמנט שהוא כופר בכל..וגירסתו הפוכה לגמרי מן האמת-כהוויתה..משרתת ומזינה את כעסי ואת רצוני בצדק שיצא לאור!האם זה לגטימי ונורמטיבי?! 2.מזה כשנה אני מנהלת יחסים בלתי פורמאלים, לא מוגדרים, אינם מוצהרים..עם רופא חטיאר שאבד עליו הכלח:-..מערכת היחסים מושתת על כך שאני מעניקה לו חירמונים מעת לעת(לרוב מתחמקת..אך לעיתים מתוזמנות חייבת לגבות את ההסכם הבלתי חתום ביננו)עבור טובות הנאה ממנו..קרי:בראש וראשונה:תמיכה פיננסית..שאינה על בסיס קבוע...וכן מתנות שהוא מעניק כביטוי ל"אהבתו העצומה" אלי...ובמיוחד תמורת:רצפטים לתרופות שאני זקוקה להם באופן דחוף(הוא עובד משיעמום כמעט 12 שעות ברציפות כך שטווח השעות מעולות..לכל הדעות)וכן אישורי מחלה..שאף רופא זולתו, אינו מעוניין להעניק לי לעיתים מזומנות..ועוד כהנה וכהנה מחוות ואישורים רפואיים- שלא כאן המקום לפרטן...והכל תמורת פלירטים וחיזורים חזיריים מצידו...החטיאר שלנו נושק לגיל ה-70, רודף נשים ידוע, בעברו היה חתיך אולטימטיבי- דון ג'ואן כובש..וכעת..גיל הבלות הפך אותו לסמרטוט עם בלאי וטלאי...ואת ימי עלומיו הוא מנסה לשחזר בכל מחיר- אך לשווא.... כשנזדקקתי לתרופה מסוימת כתוצאה מהאונס..הוא התוודע לסיפור האונס על קצה המזלג ולהלן תגובתו:השתגעת לתעד שנאנסת?את נורמלית?למה לדווח במיון כשנבדקת שנאנסת?אפשר לחשוב מה זה אונס?גם בעלים אונסים את הנשים שלהם..וחברים את חברותיהן..אז מה..כל נשות-המדינה תגשנה תלונה במשטרה כי הסקס לא היה בדיוק לטעמן?תירגעי..!.וכשציינתי לו שהתלוננתי על כך במשטרה והחשוד אדם זר ומנוכר לי..ראשית לכל הוא התעודד ונרגע שלא התלוננתי על אדם מוכר לי ואז תגובתו הבוטה שעוררה בי אלפי סימני שאלות..תובנות...ומענות. ציטוט מדבריו החקוקים בדם לבי:את לא חושבת שאת מגזימה?!כולה אונס של כמה דקות?היית מאפשרת לו להתנצל ולפצות אותך..ולסגור סיפור..למה לתעד, להנציח...ואולי השם שלו יצא מתי שהוא...ויתלכלך בציבור?ולמה בכלל שישב בכלא?את לא חושבת שזה עונש כבד מידי למעשה כל כך קטן ולא חמור?את לא מרחמת עליו????????????!אין לך לב???שישב שנים וינמק בכלא- בגללך.........בגללך................בג......לל...ל.........ך!!! (בגללי..לא בגללו!!!אין לך לב!-לא לאנס "המסכן"....כולה אונס "טריוויאלי"...תני לו לפצות אותך- הכסף יענה את הכל...) איך יוצאים מכל הסיפור הארור הלזה?איך נפטרים מהזקן תרח הנאלח הזה?שזה הפרספקטיבה שלו השוביניסטית על גברים ואנסים פסיכופתים וקרמינלים?! איך לשדר לו להפסיק לנצל אותי בשל טובות הנאה שהוא מעניק לי?איך לעצור את מעגל הקסמים האיום והבלתי נסבל בעליל הלזה? אני זקוקה לו בתחום עיסוקו..אך לא מעבר לכך..איך מבהירים ותוחמים גבולות ברורים בנטילת סיכון שאאבד רופא טוב ואת שירותיו הפילנטרופיים- לנצח נצחים? איך יוצאים מהפלונטר הלא נורמטיבי הלזה?מהבור שכריתי לעצמי? פורסת את התנצלותי בגין אורך הגלות שמאפיין את המכתב.......

17/03/2005 | 13:55 | מאת: סופיה

יקירה, האמירה הנדושה ,את לא לבד,תופסת ברגעים אלו משמעות כל כך נכונה,אז באמת את לא לבד ואת לא חייבת לעבור את הזוועה הזאת לבד.אנחנו כאן איתך. ואת יכולה להתקשר למרכז לנפגעות תקיפה מינית ומתנדבת תלווה אותך לאורך כל המשפט. הכעס שלך הוא מוצדק ונכון ואני מתפללת שהאנס החצוף יקבל את המגיע לו. ובאשר לרופא המזעזע והחצוף לא פחות לדעתי גם הוא צריך למצוא עצמו מאחורי הסורגים,הרי את יודעת שלא סתם הוא ממהר להגן על הנאשם הרי הוא בעצמו מתנהג אותו הדבר הוא אנס,נצלן,מגעיל שמנצל את מעמדו,ואגב אני לא בטוחה שאת היחידה שהוא מנצל אותה. מתוקה את עוברת תקופה קשה מאוד שתדעי שאת יכולה לכתוב בכל פעם שבא לך ולספר לנו כל ה שמעיק על ליבך.המתנדבות מהמרכז לנפגעות,הן רכות וקשובות והן גם יוכלו לסייע לך. תומכת בך ושולחת לך חיבוק. סופיה

20/03/2005 | 10:12 | מאת: אירית שלו

מנוצלת מינית יקרה שלום הסיפור שאת מספרת כואב, מצמרר וקשה. בטוח שעוד יותר קשה , לעבור אותו יומיום ולילה לילה. מעבר לכך שאת צריכה למצוא מטפלת טובה, הייתי רוצה להמליץ לך, לקחת את השאלות ששאלת בסוף המכתב. ניכר כי שאלת אותם מעומק הלב והן אכן שאלות מאד משמעותיות לגבייך, לכתוב אותן על דף ואז לדמיין שמישהי אחרת מספרת לך את הסיפור ושואלת אותך את השאלות הללו ובבקשה תכתבי מה היית אומרת לה ומייעצת לה. בבקשה עשי זאת ונשמח אם תשתפי אותנו במכתב דומה , מכתב תשובה לזאת ששאלה את השאלות. מה דעתך? אירית

15/03/2005 | 21:40 | מאת: חיה

אני סובלת שנים רבות ממיגרנה המלווה בכאבי ראש חזקים ובהקאות אני בת51 כרגע מטופלת בריזלט וזה לא עוזר אנא המליצי לי על תרופה אחרת בבקשה. בתודה מראש חיה

16/03/2005 | 09:46 | מאת: אירית שלו

מיגרנה הינה תופעה מורכבת מאד . הייתי ממליצה לחפש אפשרויות נוספות חוץ מתרופות או בנוסף לתרופות. טיפול הומאופטי (הומאופתיה קלאסית) יכול מאד לעזור. למידת טכניקות של הרפייה ודמיון מודרך וטיפול תזונתי כמו כן לנסות ולעקוב אחרי המקרים בהם מתחילה המיגרנה כדי לנסות ולזהות באיזה מקרים היא מגיעה. אני מאמינה שבמיגרנה צריך לטפל בצורה משולבת. לגבי המלצה על תרופות כדאי לפנות למומחה בתחום המיגרנות. בהצלחה אירית

14/03/2005 | 22:02 | מאת: גיא

בזמן האחרון הרבה מתח מופעל עליי..בעיקר בגלל לימודים. אני אוכל ארוחה אחת ביום והיא בצהריים ובבית הספר אני לא אוכל. השבוע התקיימה ריצה (2000 מ') והתחלתי לרוץ. במהלך הריצה הרגשתי בחילות חזקות מאוד שמנעו ממני להתקדם והפריעו לי. במקביל היו לי סחרחורות מאוד חזקות ודקירות חדות בגב. זה קרה לי בעבר אך הפעם זה היה ממש חזק...בניגוד לפעם הקודמת, בפעם הזאת הקאתי ממש את כל מה שהיה בקיבה וזה היה מר (סליחה על הפירוט הדוחה). היו לי חולשות ואני מנסה להבין מדוע...זה קשור לתזונה? לחץ? או משהו אחר ולא טוב חס וחלילה...למי עליי לפנות?? אני חושש להיבדק..

לגיא זה יכול להיות ממתח וגם מסיבות אחרות, רצוי לפנות לרופא משפחה על מנת לשלול בעיה פיזית, ולא צריך לדאוג אני משערת שזה לא מאד רציני, אבל צריך לבדוק עירית

14/03/2005 | 21:34 | מאת: נני

מה ההבדל ביניהם?

לנני פריזמה ורסיטל שניהם תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחה קרובה, הבדלים דקים ומה בוחרים לתת זה כבר בהחלטת הרופא המטפל

13/03/2005 | 03:59 | מאת: פגועה מינית

מאחר ואני פגועה מינית מתמשכת משחר ילדותי ומפאת כי ה"קורבנות" שבי צפה ועולה ומשפיעה על אורח חיי ויצירת היחסים הבין אישיים שלי ובמיוחד הזוגיים שלי, שמאופינים במשיכה ריגעית והתלהבות עצומה והנן מערכות יחסים נטולות כל רגש, לרוב ועל בסיס פורקני בלבד, ואף לעיתים על רגש לא מחייב וממסד. כאשר כמה פרדוקסלי, יצר הליבידו שלי דומיננטי מאד בחיי ולא פיתחתי הימנעות מהגורמים המאיימים(הגברים בכבודם ובעצמם) ואני חשה כי אני מתמסרת בקלות, מה גם שאני בחורה מצודדת, סקסית ונחשקת, כך שלדימוי הגופני שלי כתוצאה מההתעללות המינית המתמשכת וממקרי האונס שהתרחשו לי במהלך חיי, הן בילדותי והן בבגרותי, ישנה השפעה מרחיקת לכת על הפרספקטיבה שלי, אורח החיים שלי, יצירת הקשרים הבין אישיים והזוגיים והפסיפס הזה שנוצר כתוצר מוגמר. אני בשלה ומוכנה לטיפול בנושא המסובך- המדובר. אך מרוב עצים אינני רואה את היער.. אני מעוניינת בטיפול ממוקד של מטפל/ת מומחה/ית בטיפול בפגיעה מינית. אך למי עלי לפנות?על ידי מי להענות? האם תוכל לייעץ לי על מטפל/ת בתחום המוגדר, המדובר, באזור ירושלים? אני מאמינה ששיטה התנהגותית קוגנטיבית תהלום אותי, אך חשוב לי שהמטפל/ת תהא מומחה/ית בטיפול בנפגעי תקיפה מינית ושרוב הכשרתה תהא בתחום הנדון. אודה לכל הפנייה ועצה. פגועה מינית

13/03/2005 | 11:35 | מאת: אירית שלו

הטיפול שלך צריך להתבצע על ידי מטפל מיומן ביותר בכך את צודקת. הייתי ממליצה לך לפנות לפרופסור יורם יובל. הטלפון שלו נמצא בפורום, בדף הקודם. שיהיה בהצלחה אירית

אבקש אם תוכלי לכתוב לי אותו מפורשות. תודה רבה. מצפה להיענותך.

13/03/2005 | 22:54 | מאת: סופיה

שלום לך,ישנו מקום בירושלים הנקרא מרכז ייעוץ לאישה,המטפלות שם מטפלות בנשים בשיטה פמניסטית,הן מתמחות בטיפול בנפגעות תקיפה מינית.התשלום שם הינו לפי מצבך הכלכלי.מספר הטלפון הוא:02-6725494 שהייה לך המון בהצלחה,קיבלת החלטה אמיצה. סופיה .

13/03/2005 | 23:16 | מאת: פגועה מינית

תודה על הענותך. את בטוחה שלא חל טעות בטלפון שנתת ברוב אדיבותך? הגעתי לגבר בשם גדליה.........היתכן כי הוא פמניסט ולא שוביניסט והוא מנהל המיזם?

13/03/2005 | 22:54 | מאת: סופיה

שלום לך,ישנו מקום בירושלים הנקרא מרכז ייעוץ לאישה,המטפלות שם מטפלות בנשים בשיטה פמניסטית,הן מתמחות בטיפול בנפגעות תקיפה מינית.התשלום שם הינו לפי מצבך הכלכלי.מספר הטלפון הוא:02-6725494 שהייה לך המון בהצלחה,קיבלת החלטה אמיצה. סופיה .

13/03/2005 | 22:54 | מאת: סופיה

שלום לך,ישנו מקום בירושלים הנקרא מרכז ייעוץ לאישה,המטפלות שם מטפלות בנשים בשיטה פמניסטית,הן מתמחות בטיפול בנפגעות תקיפה מינית.התשלום שם הינו לפי מצבך הכלכלי.מספר הטלפון הוא:02-6725494 שהייה לך המון בהצלחה,קיבלת החלטה אמיצה. סופיה .

13/03/2005 | 22:54 | מאת: סופיה

שלום לך,ישנו מקום בירושלים הנקרא מרכז ייעוץ לאישה,המטפלות שם מטפלות בנשים בשיטה פמניסטית,הן מתמחות בטיפול בנפגעות תקיפה מינית.התשלום שם הינו לפי מצבך הכלכלי.מספר הטלפון הוא:02-6725494 שהייה לך המון בהצלחה,קיבלת החלטה אמיצה. סופיה .

13/03/2005 | 22:54 | מאת: סופיה

שלום לך,ישנו מקום בירושלים הנקרא מרכז ייעוץ לאישה,המטפלות שם מטפלות בנשים בשיטה פמניסטית,הן מתמחות בטיפול בנפגעות תקיפה מינית.התשלום שם הינו לפי מצבך הכלכלי.מספר הטלפון הוא:02-6725494 שהייה לך המון בהצלחה,קיבלת החלטה אמיצה. סופיה .

13/03/2005 | 22:54 | מאת: סופיה

שלום לך,ישנו מקום בירושלים הנקרא מרכז ייעוץ לאישה,המטפלות שם מטפלות בנשים בשיטה פמניסטית,הן מתמחות בטיפול בנפגעות תקיפה מינית.התשלום שם הינו לפי מצבך הכלכלי.מספר הטלפון הוא:02-6725494 שהייה לך המון בהצלחה,קיבלת החלטה אמיצה. סופיה .

13/03/2005 | 22:57 | מאת: סופיה

סליחה,על אלפי ההודעות שנשלחו המחשב שלי השתגע.

13/03/2005 | 03:58 | מאת: פגועה מינית

מאחר ואני פגועה מינית מתמשכת משחר ילדותי ומפאת כי ה"קורבנות" שבי צפה ועולה ומשפיעה על אורח חיי ויצירת היחסים הבין אישיים שלי ובמיוחד הזוגיים שלי, שמאופינים במשיכה ריגעית והתלהבות עצומה והנן מערכות יחסים נטולות כל רגש, לרוב ועל בסיס פורקני בלבד, ואף לעיתים על רגש לא מחייב וממסד. כאשר כמה פרדוקסלי, יצר הליבידו שלי דומיננטי מאד בחיי ולא פיתחתי הימנעות מהגורמים המאיימים(הגברים בכבודם ובעצמם) ואני חשה כי אני מתמסרת בקלות, מה גם שאני בחורה מצודדת, סקסית ונחשקת, כך שלדימוי הגופני שלי כתוצאה מההתעללות המינית המתמשכת וממקרי האונס שהתרחשו לי במהלך חיי, הן בילדותי והן בבגרותי, ישנה השפעה מרחיקת לכת על הפרספקטיבה שלי, אורח החיים שלי, יצירת הקשרים הבין אישיים והזוגיים והפסיפס הזה שנוצר כתוצר מוגמר. אני בשלה ומוכנה לטיפול בנושא המסובך- המדובר. אך מרוב עצים אינני רואה את היער.. אני מעוניינת בטיפול ממוקד של מטפל/ת מומחה/ית בטיפול בפגיעה מינית. אך למי עלי לפנות?על ידי מי להענות? האם תוכל לייעץ לי על מטפל/ת בתחום המוגדר, המדובר, באזור ירושלים? אני מאמינה ששיטה התנהגותית קוגנטיבית תהלום אותי, אך חשוב לי שהמטפל/ת תהא מומחה/ית בטיפול בנפגעי תקיפה מינית ושרוב הכשרתה תהא בתחום הנדון. אודה לכל הפנייה ועצה. פגועה מינית

לטיפול בנושא של פגיעות מיניות אפשר לפנות למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בטלפון 02-6242824 עירית

11/03/2005 | 17:14 | מאת: מישמש&&&&&&&

שלום לכם. ר אני מאוד רוצה לעזור לעצמי שיהיה לי טוב. כמה אני מנסה ומנסה ושום דבר לא יוצא מזה זה מספיק לי הזמן רק לזמן של מוזיקה חזקה של שעתיים לפחות. אין לי סבלנות לקרוא ספרים. או לראות סרט לבד כשאני בבית או גם כאשר גולשת באינטרנט אין לי סבלנות לקרוא הרבה. ממה זה נובע. זה לא היה לי קודם. וגם אין לי שום סדר בראש. אולי שמישהו יוכאל לכתוב לי איך אפשר להתחיל. מאוד מתסכל אותי לקפוץ ממקום למקום בסידור הבית. ובסידור הראש מה קודם למה. כי ככה אני סתם מבזבזת זמן ואז לא עושה כלום. דוגמא. אני מסוגלת לנקות איפו שיש ליכלוךבכיור, באמבטיה, בחדרים אבל לא להרים חפצים שיהיה סדר כי קשה לי להיסתדר עים זה אין לי חשק. כי לא הולך לי טוב. וזה מביא אותי למצב מתסכל ומעצב. ואותו דבר כמו במחסן. ואז יוצא שכל הזמן אני רק ממורמרת מאי סדר בבית. תעזרו לי בבקשה. למרות שאני לוקחת עוזרת פעם בשבועיים. אפילו שאין לי כסף לזה. אבל בעלי מאוד רוצה שאני ירגיש טוב. ואני רוצה להגיד לכם וכשהמנקה מגיעה אני עוזרת לה נון סטופ. למרות שאני לא צריכה לעשות את העבודה הקשה. מה אני יכולה לעשות רק עים אנשים אני יכולה להפעיל את עצמי. שמישהו יגיד לי ממה זה נובע. מישמש&&&&&&&

12/03/2005 | 01:01 | מאת: סופיה

שלום לך,מישמש,.חוסר הסדר מתחיל במחשבות ומושלך לבית,הבלאגן חוסר הסדר בחייך מפריע לך מאוד וזאת כנראה שעמוק בנשמתך מתחולל בלאגן,כאב . הקושי לפעול לבד אולי נובע מהפחד להתמודד לבד עם הבלאגן הפנימי? ישבתי פעם עם חברה והיא שאלה אותי למה אני לא עושה סדר בבית,למה תמיד הכל אצלי על הרצפה?ויש המון דברים שאני כבר בכלל לא צריכה, אז למה לעזאזל לא לזרוק אותם? אמרתי לה שאין לי חשק,וזה לא מפריע לי כלל. מידי פעם שהליכלוך כבר מוגזם אני עושה מעט סדר ,אני לא יכולה לתאר לך את רמות החרדה שאני חווה בכל פעם חדש,אני מרגישה שליכלוך הוא חלק מחיי וקשה לי מאוד לנקות אותו לזרוק דברים. ייתכן ואת חובה דבר דומה והליכלוך בנשמה מתערבב לך עם הלכלוך בחיים והכל ביחד מאוד קשה לך. ממליצה לך בחום למרות הקושי להתחיל ולנסות לפעול לבד להתחיל מדברים קטנים ומטופשים כמו לשבת כל יום ולכתוב לעצמך,או לפנק את עצמך במשהו חדש,או לסדר לאט לאט מגירה או שתיים. דבר נוסף זה להעניק לעצמך טיפול את כותבת דברים קשים נראה כי כלל לא קל לך. המטפל יכול לכוון אותך ולעזור לך לעשות סדר בבלאגן.

27/03/2005 | 14:40 | מאת: בלאגן טלפון אחד ואתם מסודרים

הכנסו לאתר בלאגן וקבלו שלל עצות לטיפול בבלאגן www.balagan1.co.il

13/03/2005 | 11:31 | מאת: אירית שלו

את אומרת שהתופעות האלה לא היו קודם. אז חשוב לראות מה היה קודם ומה גרם לשינוי לרעה. הסימנים שאת מתארת יכולים להיות שייכים לעומס מאד גדול. יכול להיות כסימפטומים של דכאון קל או חרדה. חשוב לראות מהי העוצמה של הסימפטומים. ואז לנסות ולהבין מהיכן זה נובע. חוץ מזה, אני חושבת שהדברים שסופיה אמרה גם הם נכונים. מה עושים? זו שאלה גדולה. אני הייתי ממליצה לפנות לטיפול, כיוון שזהו רק סימפטום של מה שקורה אצלך בנפש. חוץ מזה, לעשות כמיטב יכולתך להתמודד עם העניין. כמה שאת מספיקה ולנסות לחשוב על זה שזה לא כל כך נורא, יש הרבה בתים מבולגנים בעולם, במיוחד לנוכח תרבות הצריכה שמגדילה את כמות החפצים בביתנו לכמויות אדירות והדפים שאנחנו מקבלים כל יום בדואר זה די מטורף. אז תנסי לקחת יותר בקלות ולהמשיך לטפל בעניין. בהצלחה אירית

10/03/2005 | 12:36 | מאת: מיני

לאחרונה קיבלתי מרשם לרסיטל מפסיכאטרית לאור ההבנה שההגדרות הרפאיות מאוד כוללות ,אני חוששת שעשיתי צעד שגוי אני תוהה אם נטילת התרופה לא תחמיר את הדימוי שלי בעיני עצמי ככוללני והיתי רוצה,אם אתם יכולים,שתסבירו לי מהם תפועות הלוואי,ומה קורה כאשר אדם רגיל נוטל את התרופה-חיפשתי מידע עליו אבל הוא רק באנגלית

רסיטל היא תרופה נגד דיכאון וחרדה, הרבה מאד אנשים לוקחים בתקופות קשות תרופות מסוג זה, אני משערת שאם פסיכיאטרית נתנה את התרופה היא יודעת שזה כנראה עשוי לעזור, לנושא הדימוי העצמי, זה תלוי בסכימת החשיבה שלך הניתנת גם לשינוי , אין שום סיבה שנטילת תרופה תפגע בדימוי העצמי, זה כמו שמי שסובל מסכרת יפגע מכך שהוא משתמש באינסולין, שהרי גם הרסיטל מאזן חומר בשם סירוטונין במוח כך שזה ממש לא קשור לדימוי עצמי. תופעות לואי יכולות להיות לכל תרופה, לא בהכרח תסבלי מהם, זאת שאלה לרופא המטפל ,כאמור יתכן שהתרופה תעזור לך ולא תגרום לקשיים אפשר לנסות. עירית

10/03/2005 | 16:42 | מאת: מיני

התככונתי בדימוי-שהלקיחת תרופה תהפוך את המצב עבורי למוצהר,או כקביעה של המצב באשר הוא שאלתי את הפסיכאטרית מה שמוזר הוא שהיא אמרה לי שאין נזק לכב,שאפשר לקחת כדורים אחרים איתו,ושאפשר לנהוג רגיל

09/03/2005 | 23:37 | מאת: מובטלת מוכשרת

אני פוחדת אך ממה??? זה מתבטא בכך שאני קובעת ראיונות עבודה למכביר וכבר חודשיים נמנעת מללכת לראיונות העבודה. על אף שיש לי את הכישורים הנדרשים ויכולות גבוהות ורקורד מרשים ורזומה מפואר. ומתחננים שאעבוד. ואני נמנעת להפגש ומצד 1 ככל שאני קובעת יותר ראיונות ומבוקשת יותר אני נהנת מהעניין וזה מעלה לי את האגו ומאידך זה פשוט מתסכל אותי בצורה קשה מן מעגל סגור שכזה אני מאד רוצה, אני בדרך כלל גם מבוקשת בעבודה ומתרשמים ממני לטובה אך אני פוחדת אף בסיכון זעיר מדחיה ומונעת מעצמי לקחת סיכון לצורך סיכוי. מה עושים? אני בפלונטר רציני. האם אני פוחדת מדחיה?האם אני פוחדת מכישלון?האם אני פוחדת מהתחיבות?האם אני חוששת מהצלחה? ממה יכול לנבוע הרתיעה הזאת? האם זה בעצם קונפליקט?פחד של הצלחה וכישלון בו זמנית(תלויות זו בזו וכרוכות זה בזה) בלי קשר אני גם בדיכאון קליני והטיפול לא עוזר לי באופן מיוחד. מובטלת מוכשרת.

12/03/2005 | 01:26 | מאת: סופיה

אני קוראת את הודעתך אני בהחלט תוהה ממה את חוששת יקירה.את נשמעת מוכשרת מאוד. הפחד מהצלחה? מעניין,לאחר מחשבה נראה לי שזה אפשרי. לדעתי את צריכה לנסות לעלות את העיניין בטיפול,את מעלה שאלות מענינות מאוד,שרק את יקירה יכולה לפתור אותן.במידה ואת רואה שהטיפול אינו מוביל לשום מקום אל תתיאשי נסי מטפל אחר או סוג טיפול אחר,אל תוותרי לעצמך. אני מאחלת לך המון בהצלחה,אל תוותרי סופיה

13/03/2005 | 11:15 | מאת: אירית שלו

שלום לך קודם כל האם אובחנת כסובלת מדכאון קליני או שאת קוראת למצב כך. אם את אובחנת כסובלת מדכאון קליני, ברור שכל משימה הדורשת קשר עם העולם החיצוני היא מאד קשה. הייתי קודם כל מתמקדת בהשגת טיפול יעיל שיוציא אותך מהדכאון הקליני. באשר לסיבות אשר גורמות לפחדים שלך, העלית מספר אפשרויות וסביר להניח שיש בהן צדק. וכולן באיזשהו אופן קשורות זו לזו. הפחד מהצלחה או מכישלון הפחד מהתחייבות , לכל אלה יש מקום בתוך הנפש. השאלה היא מה עושים. כאן אני חוזרת להתחלה. חשוב שתמצאי את הטיפול היעיל עבורך ואז תתחילי להתקדם צעד צעד. כדאי לעשות זאת בליווי,מקצועי.(מתחום הפסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, אימון אישי COACHING?) שיהיה בהצלחה אירית

18/06/2005 | 18:29 | מאת: אורית

שלום למובטלת המוכשרת, קראתי את מה שכתבת ואת מה שהאחרים ענו לך - אבל אני לא יודעת למה, אבל לי יש הרגשה אחרת לגמרי. אני לא יודעת מהו התחום שבו את מחפשת עבודה. אבל, כאשר הפנים שלנו לא כ"כ אוהב את מה שאנו עושים, אז בדרך כלל יש תחושה של חוסר רצון ללכת לראיונות עבודה ולא משנה עד כמה אנו משתוקקים לעבודה וזה גם נובע מהפחד שאולי כן יקבלו אותנו למשרה. בדקי עם עצמך אם את באמת אוהבת את מה שאת עושה, ו/או האם היית רוצה לעשות בחייך משהו אחר. רק טוב, ובהצלחה

09/03/2005 | 23:34 | מאת: מובטלת מוכשרת

אני פוחדת אך ממה??? זה מתבטא בכך שאני קובעת ראיונות עבודה למכביר וכבר חודשיים נמנעת מללכת לראיונות העבודה. על אף שיש לי את הכישורים הנדרשים ויכולות גבוהות ורקורד מרשים ורזומה מפואר. ומתחננים שאעבוד. ואני נמנעת להפגש ומצד 1 ככל שאני קובעת יותר ראיונות ומבוקשת יותר אני נהנת מהעניין וזה מעלה לי את האגו ומאידך זה פשוט מתסכל אותי בצורה קשה מן מעגל סגור שכזה אני מאד רוצה, אני בדרך כלל גם מבוקשת בעבודה ומתרשמים ממני לטובה אך אני פוחדת אף בסיכון זעיר מדחיה ומונעת מעצמי לקחת סיכון לצורך סיכוי. מה עושים? אני בפלונטר רציני. האם אני פוחדת מדחיה?האם אני פוחדת מכישלון?האם אני פוחדת מהתחיבות?האם אני חוששת מהצלחה? ממה יכול לנבוע הרתיעה הזאת? האם זה בעצם קונפליקט?פחד של הצלחה וכישלון בו זמנית(תלויות זו בזו וכרוכות זה בזה) בלי קשר אני גם בדיכאון קליני והטיפול לא עוזר לי באופן מיוחד. מובטלת מוכשרת.

למובטלת המוכשרת שלום נראה לי שאת פוחדת מיכשלון ומדחיה הקשורים במקרה זה, זה אומנם קצת לא מבוסס מה שאציע לך מאחר ואין לי מספיק אינפורמציה חשוב מאד שתלכי לראיונות עבודה , אבל לא במגמה להצליח ולקבל עבודה, אלא כהתנסות במחשבה שהצלחתך כרגע מוגדרה בעצם ההליכה לראיון העבודה כך שהמטרה כרגע היא ללכת לראיון העבודה ולא בהכרח קשורה בקבלת העבודה זה לא חשוב בשלב זה. לנושא הטיפול בדיכאון שלא מצליח את לא כותבת איזה סוג טיפול כך שקשה להתייחס. בהצלחה בללכת לראיון עבודה, עירית

08/03/2005 | 08:20 | מאת: ravit

אפשר לקבל את הפרטים של "מרכז הייעוץ לאישה"? (מופיע ב- NEWSLETTER האחרון).

09/03/2005 | 00:27 | מאת: אירית שלו

תפני לאי מייל של האתר בהצלחה

06/03/2005 | 18:31 | מאת: שירי לי

שלום ! אני מטופלת בשנתיים וחצי האחרונות בציפרמיל בתקופה הזו עליתי מאוד במשקל (כ- 15 ק"ג) שאלתי את הרופא שלי אם יכול להיות שזה קשור והוא אומר שלא אבל אני עדיין חוששת שיש קשר בין התרופה לעליה במשקל. איפה עוד אני יכולה לברר בנושא, ומה הידע שלך בעניין? נ.ב. מכיוון שאחרי שנתיים של טיפול התרופה כבר לא משפיעה כבעבר, דובר על מעבר לציפרלקס (בעתיד הקרוב מאוד)מכיוון שזו תרופה מאותה משפחה אני חוששת שההשפעה תהיה דומה

09/03/2005 | 00:26 | מאת: אירית שלו

הייתי רוצה לשאול אותך, מה היית עושה אילו היית יודעת שזה הגורם להשמנה? מה שאני מנסה להגיד שייתכן, שהתרופה גורמת להשמנה. אין לי ידע ספציפי בנושא. הרופא אומר לך שלא, אולי הוא טועה. אני ממליצה לך להמשיך ולחפש אבל . השאלה היא כיצד את מתמודדת עם ההשמנה?. האם הפתרון הוא להפסיק לקחת את התרופה, או לחפש פתרונות אחרים. פעילות גופנית את עושה< כי זה משהו שיכול מאד מאד לעזור. בהצלחה אירית

13/03/2005 | 17:23 | מאת: דפי

גבר שלוקח ציפרמיל מדי יום,האם יש בעיות בהולדת ילד?והשלכות לטווח ארוך,האם צריכה להיות הפסקה בלקיחה?

23/03/2005 | 22:47 | מאת: אירית שלו

נא לפנות לפורום פסיכיאטריה

09/02/2007 | 15:58 | מאת: ענת

אימי נוטלת ציפרמיל ולאחרונה התפשטו בגופה כתמים אדומים שהופכים לחומים. בעבר היו לה גם בעיות בתפקודי כבד. האם יכול להיות קשר בין לקיחת ציפרמיל לבין בעיות בכבד, והאם היא צריכה להפסיק מיידית את הטיפול בציפרמיל? אחכה לתשובה תודה מראש

06/03/2005 | 17:39 | מאת: לילי

שלום למשיבים, איני יודעת אם כאן הפורום המתאים, אבל... אני מוטרדת נפשית ומודאגת מאוד. ברצוני לדעת מה זה וגיניסמוס. מהן הסיבות לכך. אילו תופעות מאפינות את הוגיניסמוס ולמה.. מהו הטיפול. ומה הסיכוי לצאת מזה. אציין כי אני מאוד חוששת ומודאגת דבר שמביא אותי לחוסר מנוחה. אודה מאוד על תשובתכם המקצועית מאת מומחה רפואי מתאים. תודה, לילי.

09/03/2005 | 00:22 | מאת: אירית שלו

אם את רוצה תשובה מפורטת בידי מומחה בתחום, כדאי לפנות לפורום של סקסולוגיה או רפואת נשים. אני יכולה לאמר לך שוגניסמוס זה כיווץ גדול של הנרתיק, דבר שאינו מאפשר חדירה. ישנם כאבים אחרים בנרתיק שבזמן חדירה הם מורגשים ולזה יש שם וסטיבוליטיס. אם את סובלת מכאבים ולא מכיווץ וחסימה, אז נפתחת קבוצה, בחיפה ,במרכז הקליני הבינתחומי של אוניברסיטת חיפה , קבוצת נשים להתמודדות עם כאבים בזמן קיום יחסי מין. אני אחת מהמנחות, את מוזמנת לכתוב אלי לאימייל. [email protected] בכל מקרה , אין ספק שזה דבר שמצריך טיפול ואני ממליצה לך לפנות בהקדם האפשרי בברכה אירית