פורום שווה לכל נפש

הפורום יעסוק בתחומים הנוגעים לבריאות הנפש, כגון: התמודדות עם מחלת נפש, דיכאונות, יחס החברה ועוד
2346 הודעות
2129 תשובות מומחה

מנהל פורום שווה לכל נפש

08/01/2004 | 14:57 | מאת: צבי

האם אתה מכיר את מזרן המחטים kuznetsov applicator ,האם יש מאמר בעברית על תכונות המזרן,היכן ניתן להשיג רצוי באזור חיפה ,כמה עולה ?

08/01/2004 | 22:45 | מאת: אירית שלו

שלום צבי! אני לא מכירה את המזרון הזה. אולי תפנה לפורום של כירופקטיקה וגב בברכה אירית

07/01/2004 | 14:18 | מאת: מורלי

שלום. אני עוסקת שנים ברפוי טבע , למדתי והצלחתי לרפא אצלי כמה מחלות מילדות. אבל, טרם הצלחתי לרפא אצלי את האקזמה ברגליים ועכשו התחילו להופיע לי פטריות בציפורניים,אם כי לא כל כך נורא. כל מה שניסיתי ואני עדיין משתמשת במשחות הכי ידועות אני משנה תזונה ולא עוזר לי כלום, אני מנסה תזונה לפי סוג הדם שלי, אולי אני לא עושה מספיק בשביל שזה יעבור. יש לי קושי בלוותר על מאכלים טעימים כמו: עוגות, אם כי אני לא צרכנית גדולה של עוגות, אמא שלי מפתה אותי במאכלים שהיא עושה ואני יודעת שזה לא טוב,אבל מידי פעם אני מצליחה לוותר. בדיקות הדם שלי מראות על תקינות. אם יש לך איזה ייעוץ מתאים אשמח להתעדכן ולקבל אליי לאי-מייל שלי. תודה רבה מראש והרבה בריאות. בברכה:מירה.

10/01/2004 | 11:37 | מאת: אירית שלו

מירה שלום! יכול להיות שיש צורך בטיפול הומאופטי, תרופה אשר תעשה איזון בכל המערכת. ולא רק משחות חיצוניות או תזונה. למרות שאני מאמינה שלתזונה יש משמעות חשובה, רק שריפוי דרך תזונה לקוח זמן. האם עשית מספיק זמן את השינוי התזונתי? בברכת בריאות אירית

29/03/2004 | 23:30 | מאת: חלו אורי

29/03/2004 | 23:36 | מאת: חלו אורי

מחפש פיתרון לבעית קילופי עור בכפות הידיים והרגלים. ויובש בעור הפנים. פיתרון ע"י מישחה ותזונה. בתודה מראש: אורי.

24/04/2004 | 20:56 | מאת: שרית

לביתי בת ה-13 יש בבוהן כף רגלה מעין קרע לא מדמם בקצה האצבע. כאילו נפער העור לא ממכה ולא ממחלה... אציין כי הילדה בריאה . אני סקרנית לדעת אם התופעה מוכרת.

18/05/2004 | 22:44 | מאת: אורי

שלום יש לי גירודים מעצבנים מאוד בכפות ידיי בעיקר השמאלית הייתי אצל הרבה רופאים טענת הרופאים אלרגיה אגזמה וכו' הייתי רוצה לדעת אם אני רגישה לניקל ואין מנוס מלהמנע עם חומר זה?? הורדתי את כל התכשיטים והשבוע ששמתי גירד מאוד מה אני עושה?

27/01/2005 | 11:29 | מאת: אבי

הובחנה אצלי atopic eczema מה ניתן לעשות כיצד ניתן לטפל בצורה היעילה ביותר, האם זה לכל החיים ( אני סובל מאסמה). אשמח לקבל תשובה תודה

02/01/2004 | 23:32 | מאת: רומי

היי אירית ולכולם... יש לי בעייה שמאד מפריעה לי והיא: כאשר אני משוחחת עם אנשים אני מרגישה שהנפש שלי כבדה מאד ולחוצה ואין לי שקט פנימי וכל גופי מוקף וסובב באנרגיות שלילות שמאד מפריעות לי. הבעייה היותר חמורה היא שאני מעבירה את אותם אנרגיות שליליות לאדם המדבר איתי ואז אני רואה שהוא לא מרגיש בנוח (כמוני) ונאנח ומנסה כמה שמהר לסיים את השיחה איתי. זה קרה לי עם המון אנשים כך שהמצב הזה לא דמיוני. איך קוראים לתופעה הזאת והאם יש דרך להפטר ממנה ע"י טיפול אם כן מהוא סוג הטיפול? האם ישנם עוד אנשים שקורה להם דבר כזה? מיואשת מבקשת עזרה דחוף... אודה לכל מי שיעזור לי שנה טובה

03/01/2004 | 12:01 | מאת: שלומי - הומאופתיה קלאסית

שלום רומי, התמונה אותה את מתארת מוכרת וידועה ובהחלט ניתן לסייע לך ע"י אחת מהדציפלינות השונות של הרפואה האלטרנטיבית. האם יש לך תחושות פיזיות או האם מופיעים לך סימפטומים שונים לפני מבחנים או לפני דיבור מול קהל? האם את מזיעה באופן חריג? חשוב לזכור ולדעת כי לא ניתן להפריד בין המצב הפיזי למצב המנטלי- אמוצינולי של האדם. המלצתי החמה היא לפנות למטפל/ת, מבחינתי כמובן מתחום ההומאופתיה הקלאסית, ולהתחיל להחזיר את הגוף לאותו איזון שהופר. שבת שלום שלומי זילברמן הומאופתיה קלאסית www.homeopathy.co.il

15/01/2004 | 22:48 | מאת: שמים כחולים

רציתי לדעת אם יש מישהו שאפשר ליסמוך עליו, בטיפול היפנוזה באיזור הדרום ושהוא באמת טוב העיה שלי נובעת מילדות, והיתי רוצה להיתפטר ממנה. אודה לכם מקרב ליבי על עזרתכם

20/01/2004 | 20:31 | מאת: דנה

ברצוני להתייעץ איתך אישית. אנא כתבי לי את המייל שלך, בתודה, דנה

03/01/2004 | 17:23 | מאת: אירית שלו

רומי יקרה שלום רב! קשה לאבחן תופעות על סמך מספר פרטים. ואני לא ארצה לעשות זאת. אני בטוחה שהמצב שאת מתארת לא דמיוני ובהחלט ניתן לטפל בו. בוודאי שיש עוד אנשים שדברים כאלה קורים להם, תאמיני לי את לא היחידה. האם את באמת מעוניינת לפנות לטיפול . כי טיפול דורש השקעה ונכונות. דרך טיפול , לא נפטרים מבעיות לחלוטין אבל בהחלט ניתן להקטין בצורה משמעותית את ההפרעה. אני מאד ממליצה שיהיה לך כל טוב אירית נ.ב. אם תרצי עזרה דרך הפורום, תצטרכי לכתוב קצת יותר על הבעיה (מתי את מרגישה את זה, האם עם כל בן אדם או אנשים ספציפים, למה את מתכוונת שאת אומרת שאת מוקפת אנרגיות שליליות. )

06/01/2004 | 20:15 | מאת: רומי

היי שוב... קודם תודה על תגובתך שנית התופעה הזאת קוראת לי עם כל האנשים אין לי אנשים ספציפים וכאשר אני אומרת אנרגיות שליליות אני מתכוונת לתחושת בילבול כבדות סחרחורת איני יודגת מה להגיש ואיך להגיב פשוט מרגישה רע. אני מאד שמחה שאת מסכימה איתי כי המצב הוא לא דימיוני כי אני אכן מסוגלת להעביר את אותן תחושות לאנשים אחרים . לא כמו שהפסיכולוגית אמרה כי אני הוזה ורק מדמיינת שאני עושה רע לאנשים. אובחנתי אצל רופא אך הוא נתן לי טיפולים שלא כל כך מועילים. מה את מציעה לי לעשות?

18/01/2004 | 09:33 | מאת: אפרת

רומי שלום קראתי את בעייתך ומאוד הזדהתי איתך, גם לי הייתה בעיה מאוד דומה עד לפני כארבע שנים, והיום מצבי השתפר בהרבה, לדעתי הבעיה קשורה לאהבה עצמית והערכה עצמית, אני שיפרתי וחיזקתי את הערכה העצמית שלי, ובעיקבות זה הבטחון שלי עלה וזה בעצם עזר לי להתמודד בחיי היום יום עם אנשים, אני מציעה לך לטפל במהרה בבעיה, כי לי זה פגע בבריאות, ועד היום אני מתמודדת בבעיה בריאותית שעדיין לא הצלחתי לפטור . אשמח להתכתב איתך אם תרצי, ואולי אפילו לייעץ לך. אפרת

18/01/2004 | 09:33 | מאת: אפרת

רומי שלום קראתי את בעייתך ומאוד הזדהתי איתך, גם לי הייתה בעיה מאוד דומה עד לפני כארבע שנים, והיום מצבי השתפר בהרבה, לדעתי הבעיה קשורה לאהבה עצמית והערכה עצמית, אני שיפרתי וחיזקתי את הערכה העצמית שלי, ובעיקבות זה הבטחון שלי עלה וזה בעצם עזר לי להתמודד בחיי היום יום עם אנשים, אני מציעה לך לטפל במהרה בבעיה, כי לי זה פגע בבריאות, ועד היום אני מתמודדת בבעיה בריאותית שעדיין לא הצלחתי לפטור . אשמח להתכתב איתך אם תרצי, ואולי אפילו לייעץ לך. אפרת

18/01/2004 | 19:10 | מאת: rרומי

היי אפרת...... קודם אני מאאאאאאאאד שמחה שמישהי מזדהה עם הבעייה שלי חשבתי שאני לבדבעולם הזה. שנית אני מאד רוצה לדעת איך התגברת על הבעיה ובמקביל העלת את הביטחון העצמי שלך? האם היתה לך את אותה הבעייה שלי?

02/01/2004 | 23:23 | מאת: יפה

אני מטופלת בשיטות טיבעיות נוגדי חרדה . האם ההרגשה הטובה הנגרמת לשעות או לימים מבטיחה שהחרדות לא יופיעו עוד בעתיד כלומר לעוד 6 שנים או שנה.?

03/01/2004 | 12:02 | מאת: שלומי - הומאופתיה קלאסית

שלום רב, האם את יכולה לפרט יותר מהו אותו טיפול אותו את עוברת? בכבוד רב, שלומי זילברמן הומאופתיה קלאסית www.homeopathy.co.il

03/01/2004 | 17:15 | מאת: אירית שלו

יפה יקרה שלום! קודם כל זה נהדר שהתרופות הטבעיות עוזרות להקלה ואפילו למספר שעות או ימים. זה בלתי אפשרי לדעת מה יהיה בעתיד. בדרך כלל טיפול שמטפל בסימפטומים, לאחר שמפסיקים אותו, עלולה התופעה לחזור. ולכן אם רוצים ריפוי יש צורך לטפל בשורש של הבעיה. אך אם כרגע את מרגישה שזה עוזר לך, תהני מהתחושה הטובה נטולת החרדות ואל תדאגי לעתיד. כי אף אחד מאיתנו לא יודע ,באמת, מה יהיה. כל טוב אירית

02/01/2004 | 23:19 | מאת: אירית

אני נערה שסובלת ביטחון עצמי נמוך אני לא יודעת להגן על עצמי כאשר פונים אליי בקללות כל דבר שזז פוגע בי נפשית אני מקנאת מכל ילדה שיש לה ביטחון עצמי. אין לי החלטות משלי , סדר היום שלי נקבע ע"י איך החברות האחרות מארגנות את התוכניות שלהם ואני תמיד בלחץ ומתח שאם הם סיימו כבר את המטלה ואני עדיין באמצע? ומה קורה איתם אז אני מהר הולכת ומתקשרת לאחת החברות. אני לא יכולה להתרכז בלמודים כי אני תמיד חושבת שאם החברות שלי עברו אותי בחומר ו לא . מה לעשות? אני מטופלת בריפלקסולוגיה ובצמחי בך האם זה יעזור להתעוררות הביטחון העצמי?

03/01/2004 | 17:11 | מאת: אירית שלו

אירית יקרה! צמחי באך ורפלקסולוגיה, בהחלט יכולים להקל על התחושות של המתח והלחץ כתוצאה מכך את יכולה להרגיש הקלה ויותר בטוחה. השאלה היא האם את מרגישה שזה עוזר לך? כי את יכולה לדעת טוב יותר מכל אחד אחר. לדעתי, טיפול זה אינו מספיק, כיוון שיש צורך לחזק אותך, להכיר מה מפריע לך ולעודד את הבטחון ואת התחושה שאת בסדר עם כל מה שאת. וזה דבר שניתן לעשות או ע"י הסביבה הקרובה שלך או ע"י מישהו מקצועי שיוכל לעזור לך גם ללמוד דרכים וטכניקות כיצד לפעול במצבים מסוימים כאשר את נתקפת במצב הזה. מקווה שהייתי לך לעזר בהצלחה אירית

01/01/2004 | 14:49 | מאת: שמואל

שלום לך , אני בן 33 . שומר על היגיינה הרבה מעל הממוצע. שנים אני סובל מהליטוזיס ולצערי רופאים מומחים (אא"ג , שיניים , חניכיים , גסטרו וכו')שללו סיבות רפואיות , בנוסף אני מרגיש שאני סובל גם מחרדה חברתית ( נתקל בבעיה במיוחד כשאני נדרש להרצות מול קהל , או אפילו לשתות כשמתבוננים בי ). שאלתי : לכאורה הגיוני שההליטוזיס יתוסף לעוד גורמים שיכולים להוביל אותי לאותן חרדות , אבל , אולי הסיבה הינה המסובב ? כלומר , יכול להיות שאותה חרדה חברתית היא המקור להליטוזיס שאני סובל ממנו ? ושאלה נוספת : ידוע לך על טיפולים אלטרנטיביים (אולי נפשיים ) שעשויים לפתור לי את בעיית ההליטוזיס ?

01/01/2004 | 14:54 | מאת: חנון

01/01/2004 | 23:29 | מאת: אירית שלו

שמואל יקר שלום רב! בהחלט קשה לדעת מה הסיבה ומה המסובב (במיוחד לאור העובדה ששללו גורמים פיזיולוגים). ברור הוא שאתה סובל ולכן אני מאד ממליצה ללכת לטיפול. רצוי טיפול הוליסטי המשלב התייחסות לגוף ולנפש. קשה לדעת האם הבעיה של הליטוזיס תיפתר, אבל אני מניחה שתוכל לשפר את איכות חייך ואולי כתוצאה מזה גם ההליטוזיס ישתפר. בברכה אירית

04/01/2004 | 08:14 | מאת: שירה

לשמואל היקר !! קראתי את ההודעה שלך והזדהתי אתה יותר מכל אחד אחר, אני חושבת. אני בת 18 וסובלת כבר 6 שנים מהליטוזיס קשה. גם אני נואשתי מטפולים ובדיקות שלא העלו דבר ורק הגבירו את החששות אצלי. החרדה החברתית עליה כתבת איננה פוסחת עלי, והיא מלווה אותי 24 שעות ולא רק מול קהל או חברת אנשים מצומצמת. הלכתי כמה פעמים לפסיכולוגית ושילבתי גם טיפולי רפלקסולוגיה, שלא שפרו את המצב. האמת? חשבתי שאני היחידה שסובלת מכל הנ"ל, וקריאת ההודעה שלך היטיבה איתי מעט... צרת רבים, גם אם היא במקרה הזה איננה חצי נחמה, בכל זאת מקלה מעט על הלב...

11/01/2004 | 21:22 | מאת: סימה

מוצרי אוקסיפרש, חדש מארה"ב, נותן הקלה אמיתית לעד 5 שעות יודע לחמצן את קשרי תרכובות הגופרית לסוגיהם ובכך מטפל בריח ולא עוד חומר הסוואה ניתן להשיג בבית מרקחת מעוז, מרכז, כרמל, רוממה חניתה, כיכר ועוד רבים בתי מרקחת בחיפה, בהצלחה מומלץ מאוד.

15/04/2004 | 20:57 | מאת: איתן

גם אני מכיר את הבעייה באופן אישי ובזבזתי זמן רב כדי להבין שכנראה אין להם מושג מה בדיוק לעשות. מה זה מוצרי אוקסיפרש ? האם יש כמה מוצרים ? מה מומלץ ? תודה איתן

23/10/2006 | 13:42 | מאת: ניר

מישהו יודע אם יש מרפאה לטיפול בהליטוזיס ? אם כן, אשמח לקבל פרטים. תודה.

30/12/2003 | 23:49 | מאת: גילעד

שלום רב הנני חולה קרון כבר 14 שנה ועברתי שני ניתוחים שבהם נקרתו לי חלקים מוצרים במעי הדק את הניתוח האחרון עברתי לפני שבועיים ואני נמצא בבית לאחר ששוחררתי מהמחלקה -לא אחרי שנפערה לי הבטן עם התפרים לאחר עשרה ימים כרגע אני בבית עושה שטיפות מרובות לפצע הפתוח ונאמר לי שיקח כמה שבועות עד שיסגר המראה של בטן פתוחה ועוד לעומק --לא ממש חיזק אותי נפשית (כמובן שאני חבוש ומסתובב עם חגורת בטן) שאלתי היא -האם יש איזה משהו על מנת לחזק אותי בתקופה הקשה הזו של ההחלמה אני פתוח לכל דבר בתודה מראש גילעד

31/12/2003 | 08:34 | מאת: אירית שלו

גילעד יקר שלום ! אני בטוחה שאתה זקוק להרבה חיזוקים. אבל הייתי רוצה לדעת לאיזה סוג של חיזוק, אתה מתכוון? אתה צריך עכשיו את כל הכוחות שלך להחלמה. בראש ובראשונה חשוב שתהיה לך סביבה תומכת , אנשים (שאתה בוחר) לשוחח איתם, שתהיה לך אוזן קשבת (אתה מוזמן גם לפורום זה).הרבה מנוחה נפשית ופיזית. תנועה (כמובן שבהתאם למגבלות שלך ). חשוב מאד לנוע, ללכת עד כמה שאתה יכול ומורשה לך. אל תהיה מודאג מהעתיד, רק להתרכז בהחלמה. ובנוסף, אני חושבת שפרחי באך יכולים מאד לעזור בתקופה כזו. שתהיה לך בריאות והחלמה שלמה, כל טוב אירית

31/12/2003 | 13:30 | מאת: גילעד

תודה על רצון העזרה אני לא יודע מאיפה להתחיל--ראשית אני אב לשני ילדים קטנים --שנתיים הבכורה וחצי שנה התינוק אשתי היקרה מטפלת בשניהם וקשה לה מאוד ----אני למעשה הייתי עוזר המון לפני הניתוח כמובן ההורים משני הצדדים עוזרים אבל כולם עובדים וזה עזרה מוגבלת אשתי כמעט ולא ישנה בלילות וכמובן שאני רואה ושומע הכל וזה קורע אותי מבפנים שאני לא יכול לעזור הבת הגדולה היתה קשורה אלי מאוד והייתי רוב הזמן מרים אותה ומשחק איתה והיא עכשיו מרגישה דחוייה ועובר עליה משהו --היא בוכה המון --יש לה עכשיו גם דלקת אוזניים וגרון והיא לא עצמה לפעמים אני מאוד חזק שוטף את הפצע לבד --למרות שקשה לי להסתכל על זה -וזה גם כואב ,מטפל בעצמי לבד----(קשה לי קצת עם אוכל כי לא כל הזמן יכולים לעזור לי), אבל יש רגעים שפשוט בה לי לבכות ----כבר יומיים אני לא מצליח לישון בכוחות עצמי ואני לוקח כדור שינה אני חושב על ההחלמה שלי מעל הכל ---אבל במציאות יש גם(שכר דירה והוצאות וכו)וכרגע אני ואשתי לא עובדים ואני מתקיים מקיצבת הנכות---וזה משפיע עלי אני לא מרגיש קורבן או מסכן --חס וחלילה ---אבל אני צריך ללמוד לעשות הפרדה ברגשות שלי --וכרגע זה קשה לי(בנוסף ההורים שלי מתגרשים כרגע )ואני מרגיש את האיבה ביניהם שהם באים לפה עד כדי כך שביקשתי מאבא שלי לא לבוא כי הוא שלילי ומדוכא ואני לא צריך את זה לידי אני יכול להמשיך עוד הרבה --אבל אין טעם -הנקודה ברורה--למעשה אינני יודע איזה חיזוק אני רוצה ,אני מרגיש לפעמים לא רגוע ואני מאבד את הסבלנות

31/12/2003 | 11:30 | מאת: גל

נסה תכשיר בשם Poin4 קצת יותר מידע אתה יכול למצוא ב: http://www.point4bio.com

31/12/2003 | 13:33 | מאת: גילעד

תודה על העזרה אבל מה זה בדיוק הכדור הזה(האם הוא טבעי)או צריך מרשם האם יש לזה תגובות בין תרופתיות ואם יש לקטוז בזה? את\ה לקחת את הכדור הזה

30/12/2003 | 20:28 | מאת: רפי

הי קוראים לי רפי ואני בעל נטייה להשמנה לפני ארבע שנים הייתי שמן בצורה קיצונית ובארבע השנים האחרונות אני כל הזמן מנסה לעשות דיאטה שתוריד בבת אחת את השומן שאלתי היא האם יש לי התנגדות נפשית ולאו דווקא גופנית בכל הקשור לאובססיה לאכילה ולעשיית דיאטה?

31/12/2003 | 08:28 | מאת: אירית שלו

רפי יקר שלום! האכילה האובססיבית היא התמכרות לכל דבר. בוודאי שיש לה סיבות נפשיות ופיזיות ורוחניות. לא תמיד , ברוב המקרים , גם שאדם מודע מאד לעצמו, קשה מאד להתגבר על האכילה האובססיבית לבד. דיאטות קיצוניות,ייגרמו להשמנה חוזרת באותה קיצוניות של ההרזיה. כפי שעניתי לדידי. יש מקום שעוזר לאלו הסובלים מבעיה שלאכילה. קח את מספר הטלפון ותבדוק על קבוצה במקום מגוריך, תגיע לפגישה אחת תקשיב ותראה אם יש להם משהו להציע לך. (הם ממליצים לבוא ל - 6 פגישות לפני שמחליטים אם זה מתאים או לא). זה כרוך בתשלום סימלי של 12 ש"ח, תשלום על המקום. בהצלחה אירית

30/12/2003 | 10:27 | מאת: משה

לאישתי ישנם דליות ברגליים! היא עברה ניתוח להסרת הדליות אך הדליות חזרן בייתר שאת ובנוסף לכך כיערו לה מאוד את הרגליים עם צלקות! שאלתי היא האם ישנו טיפול עד להחלמה וכן טיפולים שיחזירו לה את הרגליים למצבם הקודם! (הרגליים כיום נפוחים מאוד)

30/12/2003 | 14:36 | מאת: אירית שלו

משה שלום! דליות ברגליים, הם חלק מבעיה של זרימת דם ואולי בכלל קושי בזרימה. הרפואה הסינית , מאד עוזרת במקום שיש צורך להגביר או להפחית זרימה או אנרגיה במקום מסוים, לכן אני חושבת שכדאי לפנות לרפואה הסינית. בהצלחה אירית

29/12/2003 | 12:14 | מאת: דידי

מה אפשר לעשות כשנמצאים במתח רב ועצבנות יתר המובילים לאכילה בלילה ?

29/12/2003 | 22:40 | מאת: אירית שלו

דידי שלום! אכילת לילה שייכת לתחום של הפרעות אכילה. אם הבעיה התפתחה רק לאחרונה, אז כדאי לטפל במתח והעצבנות של התקופה האחרונה. אם הבעיה , קיימת כבר זמן רב יחסית, צריך להתייחס לזה כאל הפרעת אכילה ולזה יש מס' דרכים לטיפול. יש מרכזי טיפול בבתי חולים ומרפאות חוץ. ויש קבוצות לעזרה עצמית העובדות על בסיס של 12 הצעדים ומתייחסות לאכילה כאל התמכרות לכל דבר שצריך לטפל בה במספר מישורים. אני יכולה להוסיף עוד פירוט לגבי קבוצות 12 הצעדים - אם תהיי מעוניינת. בכל מקרה טיפ קטן לבנתיים. להוציא את כל הממתקים והדברים שמגרים אכילה מהבית. בברכה אירית

30/12/2003 | 08:46 | מאת: דידי

אני אשמח לקבלפירוט על 12 הצעדים !! תודה דידי

28/12/2003 | 13:31 | מאת: גיא מילר

רציתי לשאול היכן ואיך ניתן ללמוד את מקצוע הכירופרקטיה? מהם התנאים ללימודים אלו? תודה.

28/12/2003 | 23:45 | מאת: אירית שלו

שלום גיא! יש כאן, בדוקטורס, פורום בנושא כירופרקטיקה. שם יוכלו לענות לך על השאלה כל טוב אירית

27/12/2003 | 00:31 | מאת: טל

וני בחורה בת 17 מגיל 15 אני סובלת מהתקפי חרדה איומים שליוו בירידה בביטחון העצמי . רק כלפני כ3 חודשים החלטתי כי אני צריכה לשבור את השתיקה ולספר להורים . הפ פינו אותי לפסיכולוגית הסיפרתי כל כך ועל כל מיני תופעות שהופיעו בהמשך כמו ריגשי רדיפה ורגשי נחיטות וכו. היא פינתה אותי לפסיכיאטר שנתן לי כדורים שלא ממש עזרו לי וכי רק ראיתי את תופעות הלוואי שלהם ללא כל שינוי למרות שהרגשתי בהתחלה אולי קצת שינוי במצב הרוח אך זה הלך ונעלם תוך יום. אני בחורה יפה שאיבדה את שימחה החיים מזמן אני מודעת לכך שהחיים עוד ארוכים וצריכים להנות מהם אך כל בוקר שאני מתעוררת אני מרגישה שאני מתעוררת לתוך סיוט. הפסקתי לקחת את התרופות שנתן לי הפסיכיאטר ופיניתי לרופה P.M.D שנותן לי תרופות צמחיות שעוזרות לי לתופות מסויימות אך אני עוד חייה באותו פחד וסבל של התקפי החרדה שמלווים אותי כל יום בתדירות (בנסיבות מסויימות) וזה מאד מפריע לי. אני מרגישה שסבלנותי אוזלת אני לא מדברת על זה עם אף אד חוץ מההורים ,אני עצבנית כל הזמן ושומרת הכל בפנים ואני מתפרצת בבת אחד על מישהוא ואחר כך אני מאשימה את עצמי. האם להמשיך בטיפול התרופתי של הפסיכיאטר עד שאראה אולי את התוצאות כיזה עניין של סבלנות (שאין לי)או עם התרופות הצימחיות (צמחי בך...) בשבוע הבא אני מתחילה בריפלקסולוגיה מה זה האם זה יעזור? האם את מאמינה שאחזור להיות ילדה רגילה עם אותה שמחת חיים? סליחה על ההארכה פשוט אני במצוקה ולא יודעת מה לעשות. אודה לך מראש שבת שלום טל

27/12/2003 | 11:29 | מאת: אירית שלו

טל יקרה שלום! אני חושבת שמאד חשוב שתשתפי את ההורים שלך במצוקה שלך, תתייעצי איתם וביחד תפנו לחיפוש של הטיפול הטוב ביותר עבורך ( האם הם משתפים פעולה איתך? האם את סומכת עליהם?). אני רואה שאת נמצאת בטיפול פסיכולוגי ובטיפול של תמציות באך ומתחילה טיפול של רפלקסולוגיה - וזה חשוב מאד שתהיי מטופלת. לגבי הטיפול התרופתי - כן צריך סבלנות וכמו שכתבתי בתשובה למישהו אחר, צריך לשתף את הפסיכיאטר בכל התופעות והבעיות וחשוב שהפסיכיאטר יהיה כזה שמוכן לשמוע ולשנות בהתאם לצורך. אבל הכי הכי חשוב שההורים שלך ( אם הם יכולים), או מישהו מבוגר שאת סומכת עליו יהיה בתמונה וישגיח על מה קורה איתך. אל תישארי לבד עם הדברים, זה הדבר הכי לא מומלץ. ולבסוף, אני מאמינה שתמצאי את הטיפול הטוב בשבילך ותוכלי לחיות חיים טובים, אם המגבלות שאת סובלת מהן. את מוזמנת להמשיך ולכתוב כאן בפורום חזקי ואמצי אירית

יש נטורופטיה וספורט שמוציא רעלים.

27/12/2003 | 20:08 | מאת: טל

ההורים שלי מעורבים בכל העניין הזה הם אלו שלקחו אותי לפסיכיאטר(כי אני ביקשתי) הם מוכנים לעשות הכל למעני . הם ראו את את תופעות הלוואי של התרופות לכן הפסקתי לקחת את התרופות והפסקתי ללכת אצל הפסיכיאטר עכשיו אני מטופלת רק ברפואה טבעית האם זה יעזור יותר מהתרופות של הפסיכיאטר? מה לעשות.? תודה על תשובתך ואודה לך מראש טל טל

25/12/2003 | 13:08 | מאת: חנון

כשהרופאים לא מוצאים את הסיבה הם אומרים שזה כנראה פסיכיות וכשאומרים עליך שאתה פסיכי אתה מחוסל אולי,כמעט.הרופאים לא כל כך מבינים למה זה גורם. תחשבו על זה. כשאומרים עליך שאתה פסיכי זה כאילו אמרו שאתה טמבל ולדעתי התרופות רק מזיקות במקום לעזור. כל טוב

26/12/2003 | 15:15 | מאת: אירית שלו

שלום לך! כאשר לא מוצאים סיבה להפרעה גופנית כלשהי, בהחלט צריך לחפש ולבדוק ולא תמיד צריך להסתפק בדיעה של רופא אחד. גם אם מישהו סובל מבעיות המתבטאות במוח או בנפש, הוא לא פסיכי. זה ביטוי שכבר אבד עליו הכלח. יש מגוון גדול של חסרים כימיים במוח היכולות לגרום לתופעות של דכאון חרדה, מניה דיפרסיה ועד סכיזופרניה. כמובן שיש סיבות נוספות לחוסרים האלה הן רגשיות והן רוחניות ולעיתים קרובות גם תורשתיות - גנטיות. הטיפול התרופתי , פעמים רבות נותן רגיעה, ואפשרות לנהל חיים טובים ומספקים. כמובן שזה לא מספיק ובדרך כלל כדאי להמשיך בטיפול כולל יותר הכולל שיחות ועבודה דרך הגוף. בדבר אחד ההערה שלך שלך חשובה - לא צריך לתת לרופא או לפסיכיאטר את השליטה המלאה על התרופות וההחלטה לגביהן - חשוב שיהיה דיאלוג ושיתוף פעולה שהמטופלים ייקחו אחריות על הטיפול שלהם, לא חייבים להסכים לכל דבר, או לכל תרופה. אם יש תרופה שיש לה תופעות לוואי רבות הפוגעות באיכות חיים , חשוב לשוב ולדרוש משהו אחר עד אשר תמצא התרופה המתאימה. שיהיה רק טוב לכולם

כדאי גם לראות ב-www.cchr.org לי הפסיכיאטריה גרמה נזק ולקח לי זמן רב להבין שאני לא לבד ולהתרחק מהתרופות והיום יודעים דברים שלא ידענו אז. אני בכל דבר רואה את החיובי ובכל מקרה יש לדעת את הדברים. אני אומר,הסיבות לנפש הן פיזיות בדרך כלל וכשאני אומר פיזי אני אומר,וירוסים,חסרים במזון,מאמץ יתר,עומס יתר,עישון,הרעלות עשן ואוויר מזוהם,סתימות בצנרת הגוף,עיכול לקוי,שימוש מוגזם באנטיביוטיקה ועוד. תודה לתגובתך החשובה,אירית מנהלת הפורום. כבובן שצריך להקשיב לעצמך ואני לא נגד הפסיכיאטרים אבל הציבור מטעה את הפסיכיאטרים ומוטעה בעצמו וזה מין מעגל כזה שגורם לנזק.

25/12/2003 | 12:46 | מאת: האגאי,לא חגי

למה הבחורה החיילת שהרפואה הקונבנציונלית לא נותנת לה תשובה לא מטופלת ע"י הומאופטים ? אם היה לי את הטלפון שלה או את האי מייל הייתי אומר לה את זה. חגית בריל אם אני לא טועה. יש לה בעיה שיש לה שם אבל אם מורדים את השם של המחלה בטח היא תבריא. אשמח אם היא תגיב לדברי. כל הכבוד לעמנואל רוזן וצוותו.

יש להפנותה לטיפול ברפואה אלטרנטיבית אם הרפואה הקונבנציונלית לא צלחה.

24/12/2003 | 23:11 | מאת: איריס

שלום אירית, אני כבר שנים מטפלת בעצמי ,באמצעות תרופות נוגדות חרדה. אפשר לומר שאני "שורדת" אך לא ממש משוחררת,ואין לי רוגע ושמחת חיים. יש בי רצון גדול לעשות שינוי,אך התחושה שרפואה אלטרנטיבית טובה רק לבריאים טבועה בי. איך בכל זאת אפשר להתחיל שינוי ,ומה הוא התחום הטוב ביותר למצבי חרדה. אגב,ניסיתי שיאצו זה היה מצוין אך לא מספיק בשביל שאנטוש את התרופות. תודה על התייחסותך.

24/12/2003 | 23:14 | מאת: איריס

שכחתי לבקש הפניה לשמות מטפלים בבעיות של חרדה ואי שקט הבאים לידי ביטוי בתופעות פיזיות. בחיפה תודה איריס

30/12/2003 | 15:33 | מאת: איריס

עדין ממתינה

26/12/2003 | 15:05 | מאת: אירית שלו

איריס יקרה שלום! לפעמים צריך ללמוד לקבל שהתרופות הן חלק מהחיים והעובדה שאת נוטלת תרופות לא צריכה להפריע לך לחיות חיים טובים ומספקים. צריך רק ללמוד מהן המגבלות והקשיים ואיך מתגברים עליהם. את כותבת שאת רוצה לעשות שינוי וזה נפלא ואני בטוחה שאת משתדלת ביומיום לשנות מה שאת יכולה. לעיתים יש צורך בעוד אדם - מטפל שיעזור ויכוון וייתן את הכוח לעשות את השינויים. לגבי מטפלים בחיפה, אני צריכה לבקש את רשותה של מטפלת, ואחזור אלייך בשבוע הבא. כל טוב אירית

28/12/2003 | 00:00 | מאת: איריס

תודה ממתינה להמלצתך,ואגב, לא אמרת את דעתך לגבי כיוון הטיפול. איריס

23/12/2003 | 12:00 | מאת: חנית

רציתי לדעת האם ישנו טיפול או ויטמין או מזון שיכולים לשפר את החשק המיני (של זכר) לא בגלל ביצוע לקוי או תפקוד בעייתי- אלא מלכתחילה משהו שיכול לדאוג להתעוררות החשק

26/12/2003 | 15:18 | מאת: אירית שלו

חנית שלום! לגבי ויטמין או מזון יש כל מיני פרסומים בעניין. אינני יודעת על משהו ספציפי. אך ניתן לטפל בעוד שיטות, תלוי מה בדיוק הבעיה. בברכה אירית

31/12/2003 | 11:33 | מאת: ג'וש

נסה תכשיר בשם Point4Energy לי זה עזר מאוד

23/12/2003 | 10:17 | מאת: רונית

אירית שלום, ותודה על תשובותייך, אני בחורה בת 25 מאוד חרדתית, סובלת מתסמונת האימה , כ -5 שנים נטלתי טיפול תרופתי "סרוקסט" ששינה פלאות את חיי. לפני חודשיים הפסקתי לקחת ע"פ המלצת רופא ויותר כי התעקשתי ולמרות שחששתי . אני נשואה בדיוק שנה ויש לי קשיים רבים בזוגיות חשבתי שמצאתי שלווה ונחמה ואושר , אבל אני רואה שזה מאוד לא פשוט בעיקר אחרי אסון שקרה במשפחה שמאוד משפיע על בעלי וכתוצאה מזה גם עלי בכל אופן שנה שלמה ולא הצלחנו לעלות על דרך המלך , אני כבר ממש שוקלת גירושים , בכל אופן מה שאני באה לאמר זה שמאוד קשה לי נפשית פיזית רגשית ונדמה שהכל חוזר אליי ,אני לא יודעת אם עליי לחזור לכדור , התחלתי טיפול אלטרנטיבי -רפלקסולוגיה , ואני אמורה ללכת לאיבחון בפרחי באך , האם את חושבת שזה יעזור לי? אולי כל השיטות האלו הם "בוטנים" ליד הטיפול הקונברציונלי. יש לציין שהתחלתי טיפול פסיכולוגי בנוסף אבל אני עדיין לא ממש מרגישה שזה עוזר לי כי אני מרגישה שאני האקטיבית יותר ואני לא מקבלת ממש פתרונות מעשיים כיצד עלי לנהוג. אני יודעת שמאוד קשה לי לחיות בצורה כזאת שכל פעם שיש סערה ריגשית זה משפיעה עלי פיזית , זה לוקח לי את כל האנרגיה . והדבר שאני הכי רוצה בעולם זה להשתנות לא להיות לחצנית כמו שאני ראיתי שכתבת למשהי שאת מאמינה שבנאדם יכול להשתנות אז למה זה לא הולך לי? אני באמת מנסה קשה לי לקבל את עצמי ככה עם פחדים וחרדות זה מוריד לי את הבטחון בנישואין בכלל ואני חושבת איך אני אהיה אי פעם אמא אם אני כזאתי? בבקשה עיזרי לי מה באמת יכול לעזור לי ? אני רוצה להשתנות להיות יותר חיובית לשלוט בחיים שלי ולא שהחרדות ישלטו בי . מה את אומרת על פרחי באך ורפלקסולוגיה ? תודה מראש, יפית

26/12/2003 | 14:52 | מאת: אירית שלו

רונית יקרה! חמש שנים לקחת סרוקסט ואין ספק שאם ההפסקה של התרופה, עלולות לחזור התופעות של חרדה ואימה. מכיוון שאלו תופעות שיש להם התבטאות בכימיה של המוח. אני לא יודעת מה הסיבה להפסקה , ולמה דווקא עכשיו. אבל את צריכה להיות מוכנה , לתופעות שיחזרו. ( אם אין ברירה ואת חייבת להפסיק את התרופות אולי כדאי לנסות הומאופטיה) זה מאד טוב שאת נמצאת בטיפול גם נפשי וגם בדרך אלטרנטיבית ואת צריכה להמשיך רק כך יכול לבוא שינוי. את מתארת הרבה קשיים, שדורשים התייחסות, אבל אני רוצה לאמר לך דבר אחד בהקשר לכל הדברים. אני יודעת שזה נשמע קלישאה אבל אין לך ברירה אלא: לקבל את עצמך, לאהוב את עצמך כמו שאת ולהמשיך בתהליך של שינוי ומודעות, אין קיצורי דרך. ליבי איתך על כל הקשיים חזקי ואמצי

שלום, רציתי לדעת אם מישהו כאן ניסה את אחת מהשיטות הטיפוליות - קרניו סאקראל או קרניאל אוסטיאופטיה ובעיקר לדעת האם זה עזר לו במשהו (כאבי גב או בעיות אחרות) רציתי לדעת גם מה ההבדל בין קרניאל אוסטיאופטי לבין טיפול קרניו סאקרלי. תודה, אשמח לתשובה בהקדם.

שלום א ! לצערי אני לא יודעת מספיק על שיטות אלו ואני מזמינה את חברי הפורום לענות אם מישהו מכיר והתנסה כל טוב אירית

אני עברתי טיפול אוסטיאופטי - והדבר יעיל מאוד, אם האדם שמטפל בך מכיר ויודע את עבודתו.

אצל מי עשית את הטיפול ואיך מגיעים למטפלים טובים? אגב, אשמח לדעת באיזה תחום עזרו לך.. תודה

14/12/2003 | 21:07 | מאת: עירית

אשמח לקרא את דעתך לטיפול בשם "רולפינג"(אינטגרציה מבנית) . תודה.

15/12/2003 | 23:24 | מאת: אירית שלו

לעירית שלום! לגבי טיפול בשיטת רולפינג, אני יודעת שזה טיפול טוב ומעמיק. חשוב לדעת האם הוא מתאים לסוג הבעיה שאת רוצה לטפל בה. בברכה אירית

17/12/2003 | 21:35 | מאת: עירית

שמחתי לקרא שדעתך חיובית לטיפול ברולפינג,מדוע הרולפינג לא מוכר? האם את יודעת מה הסיבה שלא מלמדים אותו במכללות האלטרנטיביות? הבעיות שלי הן בעיקר אורטופדיות,(כאבים בצוואר, בגב, בברכיים, אני חסומה מאוד ריגשית ותקועה באופן כללי בחיי האישיים, האם עדיין את חושבת שהטיפול עשוי לעזור לי, לפחות בחלק מהבעיות? אני לא מתחברת לטיפולים אלטרנטיביים אחרים כגון הילינג, רייקי, שיאצו, אבני קריסטל וכד' אפילו מדיטציה אינני מסוגלת ללמוד לעשות. תודה.

14/12/2003 | 19:20 | מאת: אורית

לאחרונה אני מתעניינת בפרחי באך והילינג גם לעבור טיפול ואני גם חושבת ללמוד את זה כדי לעסוק בתחומים הללו בעתיד.איך אפשר לדעת למה אני מתאימה ובכלל במה כרוכים הלימודים ואיפה מומלץ ללמוד? אודה על התשובה.

15/12/2003 | 23:21 | מאת: אירית שלו

שלום לך אורית! פרחי באך והילינג, ניתן ללמוד בכל אחת מהמכללות שעוסקות ברפואה אלטרנטיבית. יש מכללות גדולות ומוכרות יותר ויש קטנות יותר ואת האנפורמציה עליהן את יכולה למצוא באינטרנט. כדי לדעת למה את מתאימה, כדאי לעבור התנסות בתחום שאת רוצה וכך תדעי אם את מתחברת אל תחום זה. בעיקרון ההתאמה נובעת מעצם ההתחברות האישית. האם טיפול באנשים זה משהו שאת מתחברת אליו? והאם סוג הטיפול כמו הילינג או פרחי באך זה משהו שאת מתחברת אליו? את זה יודעים בדרך כלל אחרי איזשהי התנסות. בברכה אירית

12/12/2003 | 15:19 | מאת: שואלת

אירית שלום , לפני מס' חודשים עברתי התקף פאניקה, שלווה בהמשך בחרדות ובדיכאון . התחלתי טיפול תרופתי, אך לאחר מס' חודשים של נסיונות כושלים ותופעות לוואי לא נעימות - הפסקתי. כיום אני בטיפול פסיכולוגי קוגנטיבי- התנהגותי, שעזר לי מאד לצאת מהמשבר ולחזור לשיגרה. כמו כן, התחלתי שעורי יוגה. הבעיה היא, שאני עדיין סובלת מתחושות של חרדה ( סחרחורות, בחילות, עייפות רבה). רציתי לדעת האם תוכלי להמליץ לי על טיפול אלטרנטיבי שיוכל לסייע. אם תוכלי לצרף המלצה על מטפל/ת ספציפי באזור ת"א - אודה לך מאד !

13/12/2003 | 21:16 | מאת: אירית שלו

שלום לך! קודם כל ברצוני לאמר לך שריפוי לוקח זמן. כלומר, אם לפני מס' חודשים התחלת את כל התהליך ואת נמצאת בטיפול שעוזר לך ,ומתרגלת יוגה, את עושה בהחלט תהליך - שלוקח זמן. לכן גם אם את עדיין סובלת מסימפטומים שתיארת אני בטוחה שיהיה עוד שיפור. הסימפטומים שתיארת, יכולים להיות מטופלים בצורה טובה - ברפואה סינית ובהומאופטיה. יש המון מטפלים וטובים . אני מכירה מישהי בישוב קדימה , האם זה יכול להתאים לך? אם לא, תוכלי לפנות לפורום של רפואה סינית והומאופתיה והם יוכלו לתת לך כיוון רפואה שלמה אירית

11/04/2004 | 21:06 | מאת: אילי

אני מבקש לדעת האם יש טיפול תנועתי לגברים בעלי הליכה ועמידה שאינה גברית ?

29/04/2004 | 18:43 | מאת: גלית

אבקש לדעת על שיטת טיפול בשם הצפה. וכן על התרים המדרים על שיטת טיפול זו

09/12/2003 | 21:46 | מאת: מאיה

האם ישנה תרופה טבעית או דרך להחלים מהתקפי חרדה ללא נטילת תרופות??? את הרסקיו רמדי ניסיתי אך ללא הועיל.

09/12/2003 | 22:50 | מאת: אירית שלו

שלום מאיה! אם את סובלת מהתקפי חרדה, קבועים . ורופא אבחן זאת, אז סביר להניח שרסקיו רמדי לא יעזור. ישנן דרכים ללמוד לשלוט בהתקפי החרדה, ולטפל בהם. טיפול תרופתי הוא טוב כאשר אין לך כלים להתמודד עם החרדה, כאשר היא פוגעת בצורה משמעותית בחיי היומיום. צריך להבין שכל התרופות הטבעיות , יכולות לעזור אך באופן טבעי, השפעתן חלשה יותר . מי שמעוניין להשתמש בתרופות טבעיות צריך ללמוד דרכים להתמודדות עם הבעיה מעבר לטיפול התרופתי וזה דורש גם טיפול בצד הנפשי. בברכה אירית

09/12/2003 | 12:36 | מאת: לב חסום

הי לפני זמן מה נשלחתי אל מטפלת רייקי. בעת שיחת הפתיחה היא טענה שהיא רואה שהלב שלי חסום. היא לא החלה לטפל בי, על פי פגישתה בי היא טענה את הנ"ל. אני חושבת שהיא קצת צודקת, אני חושבת שאני לא יודעת (אף פעם לא ידעתי) להרגיש בכל מאודי. האם יש דרך שבה אוכל לפרוץ אל הלב החסום. אני לא כ"כ מאמינה ברייקי והייתי רוצה לנסות לעשות זאת בדרך אחרת תודה

09/12/2003 | 22:43 | מאת: אירית שלו

שלום לך! בוודאי שיש דרך לטפל בלב חסום ( לא הייתי פורצת את המחסום, אבל כדאי לטפל). אם את יודעת שאת לא מאמינה ברייקי, האם יש שיטות או דרכים אחרות שאת מתחברת אליהם יותר? כדאי לבחור בדרך שנראית לך ואת מתחברת אליה. בעיקרון שיטות שעובדות על תרפיה דרך הגוף ולאחר מכן חיבור אל המודעות, התודעה ,הן שיטות יעילות להתפתחות אישית ,רגשית והסרת מחסומים. כל טוב אירית

06/12/2003 | 17:13 | מאת: חסוי

שלום רב, אני בן 21 וסובל מפיסורה (למרות גילי הצעיר מאוד). רציתי לשאול מה יש לרפואה אלטרנטיבית להציע בנושא? אני נשלחתי ע"י הכירורג לניתוח אצל פרוקטולוג ואני לא מוכן כלל! מה דעתך, יש אפשרות אחרת? תודה!

08/12/2003 | 09:06 | מאת: אירית שלו

שלום לך ! הדבר היחיד שאני יכולה לאמר לך הוא שאם אתה אינך מוכן לניתוח, והניתוח הוא לא דחוף, ואין סיכון גדול בדחיית הניתוח, עדיף שתדחה את האופציה של הניתוח ותבדוק ברצינות וביסודיות אופציות אחרות. כדי לדעת מה הטיפול המתאים לך צריך לעשות אבחון כולל. שיטות בהן מאבחנים בצורה כוללנית את כל הבעיות הפיזיות הן הרפואה הסינית והומאופטיה. האם פנית לאחד מהם?. אני מציעה לך להתייעץ שוב עם הרופא, לאמר לו שאתה רוצה לבדוק אופציות נוספות ולשאול האם יש סיכון בדחיית הניתוח כי אתה עדיין לא מוכן לכך. בהצלחה ורפואה שלמה אירית

08/12/2003 | 12:54 | מאת: חסוי

שלום רב אירית, אני פניתי לכירורג שלי ואמרתי לו מלכתחילה כי אני לא מוכן לעבור ניתוח והוא אמר לי שהפצע דיי ישן וכי רק ניתוח יעזור לו. זה ידוע שרופאים, ובייחוד כירורגים ואורטופדים, אוהבים מאוד לחתוך ולנתח! אני לא מוכן לכך! שיעשו את זה על מישהו אחר! אני כן פניתי כאן בפורום למנהל הפורום של הומאופטיה וקיבלתי תשובה ועכשיו אני בודק ברפואה הסינית. אני מאוד מאמין ברפואה אלטרנטיבית! אני מאוד אודה לך אם תוכלי לעזור לי למצוא מטפל המתמחה בנושא באזור הצפון. תודה רבה על העזרה!

08/12/2003 | 12:31 | מאת: טל

אני בת 28, ולפני מס' שנים (בערך בגילך, גם לי התגלתה פיסורה, וכשטרחתי ללכת לרופא, נאמר לי שאני צריכה ניתוח ושום דבר לא יעזור במצבי אליו הגעתי מלבד זה. בדיוק כמוך לא רציתי ופחדתי, אך לא הייתה לי ברירה... אני לא צריכה לספר לך את משמעות הסבל... אל תיקח את זה קשה! ניתוח קל יחסית, אשפוז של יום או יומיים ואחרי שבועיים של אמבטיות אתה פשוט תהיה מאושר!

08/12/2003 | 12:50 | מאת: חסוי

שלום לך טל, ראשית, אני שמח מאוד שהבראת, אבל אני שמעתי איך מתבצע הניתוח בידיוק לפרטי פרטים והזריקות הכואבות וכל זה שאני פשוט מעדיף לסבול מאשר לעשות את הניתוח. האמת היא שאני מחפש עזרה בנושא מהרפואה האלטרנטיבית ושמעתי שיש אפשרות לטפל בדרך זו. בנתיים אני סובל בשקט. אני מקווה שיש מישהו שכן יכול לעזור לי בתחום הרפואה האלטרנטיבית. תודה בכל מקרה ורפואה שלמה!

03/12/2003 | 15:23 | מאת: אדווה

אירית שלום. האם באמצעות פרחי באך ניתן לסייע בבעיות נפשיות כגון: דיכאון, חרדות וכד'? אני סובלת מהפרעה דו קוטבית (דומה למניה דיפרסיה אך קל יותר) ואינני מעוניינת בטיפול תרופתי קונבנציונלי (כימיקלים). האם זה באמת עשוי לעזור או שמא זה בגדר כוסות רוח למת במצבים שכאלה? תודה.

03/12/2003 | 22:02 | מאת: אירית שלו

אדווה שלום! מאחר ואינני מומחית לפרחי באך, אינני יודעת על כל מגוון הטיפולים והתמציות, ראיתי שיש כאן בפורום מישהי שמטפלת בזה אולי היא תוכל לענות מהאספקט שלה. אני יודעת, לגבי ההפרעה הדוקוטבית ועוד שכמוה כמו דכאון , חרדות והפרעות אובססיביות, יש להם בסיס כימי במוח ולכן התרופות הכימיות הן המענה הטוב ביותר למי שלא רוצה לסבול מההפרעה. אני חושבת שזה גם תלוי בחומרת ההפרעה, עד כמה היא מפריעה לך בחיי יומיום וזה מה שיכול לעזור בהחלטה, האם כדאי להשתמש בתרופות או לא. על פי גישתי, ואני משלבת בין התחום האלטרנטיבי לתחום "הקונבנציונאלי" בבעיות מהסוג שתיארת - אין מנוס משימוש בתרופות וכתוספת ועזר ניתן להעזר בטיפולים אלטרנטיבים. אם מישהו מכיר דרך או גישה אחרת אשמח לפתוח זאת לדיון בברכה אירית

04/12/2003 | 14:31 | מאת: אדווה

כנראה שאני כל פעם מחדש מפתחת ציפיות מטיפול זה או אחר וזאת בכוונה להימנע מכימיקלים עד כמה שניתן. ההפרעה שלי לא קשה אמנם אך בהחלט פוגמת בחיי היומיום אם כי לא בעוצמה גבוהה. אני מנסה כל דרך אפשרית למצוא את האיזון מבלי להשתעבד ולפתח תלות בתרופות ואולי בסופו של דבר אכנע להן משלא אמצא פיתרון אלטרנטיבי. בכל אופן תודה לך על האינפורמציה שסיפקת לי. כל טוב, אדווה.

03/12/2003 | 10:23 | מאת: פרופ' יוסי אלמון

שלום! אני די מבין בנושא של בריאות אבל יש לי אתר מדהים לזה כנסו תראו זה מומלץ http://www10.brinkster.com/seaways/koko.asp פרופ' יוסי אלמון

18/12/2003 | 06:32 | מאת: משה

01/12/2003 | 11:00 | מאת: נירי

שלום! אני מעוניינת לדעת קצת יותר על השיטה שכולם מדברים עליה , גוף ונפש. הייתי בטיפול פסיכולוגי והיום אני יותר מודעת לעצמי, אבל לא הצלחתי לעשות שינוי, אני מחפשת דרך אחרת. חשבתי אולי בדרך של גוף ונפש יהיה אפשרי. תודה

01/12/2003 | 22:19 | מאת: אירית שלו

שלום לך נירי ! שיטות המשלבות עבודה עם הגוף והנפש, מניחות כי לגוף יש זכרון של תחושות וחוויות מאד מוקדמות . על ידי מגע, תנועה או חיבור דרך הדמיון לגוף ניתן להגיע אל החוויות המשמעותיות האלה, להעלות אותם אל המודעות ולעבוד איתם בכאן ועכשיו ו / או להביא לידי שחרור הגוף מהחסימה, ולאפשר תנועה במקום. כמובן שלא ניתן על רגל אחת להסביר זאת אך זהו הסבר התחלתי. כדי ליצור שינוי בחיים, באמת לא מספיק להיות מודע, יש צורך בעוד דברים כמו לקחת אחריות על השינוי, לרצות אותו באמת , לתרגם את המודעות לעשייה וכמובן והכי חשוב ( בעיני) להביא ריפוי למקומות הכואבים ועל ידי כך משתחררת אנרגיה שאיתה ניתן לעשות את השינוי. אם תרצי לשאול שאלות ספציפיות את מוזמנת. בברכה אירית

16/12/2003 | 08:06 | מאת: אילן

נירי שלום, מוזמנת להציץ באתר הר''מ,וליצור עימי קשר ב-053/867455 הושיטי יד-ונצליח. להשתמע,אילן.

26/11/2003 | 22:02 | מאת: לולו

יש לי בעיה אני נערה בת 17 וחצי ויש לי בעית אכילה אני חושבת שיש לי אכילה כפייתית יש לי שיחות עים פסיכולוגית ויועצת וסיפרתי להם את בעייתי אבל הם אומרים לי שאני רק צריכה שיחות וזה יעבור לי אבל אני לא מרגישה כך המצב שלי הולך ומידרדר אני צריכה עזרה דחוף אני לא יודעת מי יוכל לעזור לי כי השיחות איתן לא עוזרות לי למי אני יכולה ליפנות?

26/11/2003 | 22:09 | מאת: לולו

לולו כתב/ה: > > יש לי בעיה אני נערה בת 17 וחצי ויש לי בעית אכילה אני חושבת שיש > לי אכילה כפייתית יש לי שיחות עים פסיכולוגית ויועצת וסיפרתי להם > את בעייתי אבל הם אומרים לי שאני רק צריכה שיחות וזה יעבור לי אבל > אני לא מרגישה כך המצב שלי הולך ומידרדר אני צריכה עזרה דחוף אני > לא יודעת מי יוכל לעזור לי כי השיחות איתן לא עוזרות לי למי אני > יכולה ליפנות?

27/11/2003 | 08:46 | מאת: אירית שלו

לולו! מה פשר ההודעה השניה? מי כתב אותה?

27/11/2003 | 08:43 | מאת: אירית שלו

לולו יקרה! כמו שאני מבינה. יש לך אנשים שמטפלים בך. הם הכתובת הנכונה , להעלות את כל הקשיים שלך! גם אם את מרגישה שמצבך מתדרדר, את צריכה לשתף את הפסיכולוגית והיועצת ולאמר להם שאת מרגישה שאת צריכה בנוסף לשיחות עוד משהו. הם אנשי מקצוע והן תוכלנה להפנות אותך במקרה והן תחשובנה שזה מה שנכון לעשות. גם אם הן חושבות אחרת, תתעקשי לשכנע אותן. תעמדי על שלך.... כתובת נוספת (אולי?) זה ההורים שלך. האם הם מעורבים באיזשהוא אופן? האם את יכולה לפנות אליהם? כי אם כן ,כדאי גם לשתף אותם. המסר שלי אלייך, אל תהיי לבד עם זה. יש לך אנשים שמטפלים בך, פשוט תשתפי אותם. ותתעקשי על מה שאת חושבת שנכון לך - אבל לא לבד. תרגישי טוב אירית

27/11/2003 | 14:00 | מאת: מריוס-תזונאי

יכול להיות שאת סובלת מחסרים תזונתיים המתבטאים באכילה אובססיבית, מאחר וגופך לא מקבל כל מה שהוא צריך ממה שאת אוכלת כרגע. רצוי מאוד להתייעץ בהקדם גם עם תזונאי/נטורופת לקביעת תוכנית לתזונה נכונה. בהצלחה.

10/12/2003 | 22:51 | מאת: אני

מציע לנערה עם הפרעת אכילה לשנות את צורת הבישול שלה וזה מה שיעזור לה, אתה לא מתבייש?

לולו שלום לך מהייכן את בארץ בבקשה אני רוצה להפנות אותך למישהי שעוסקת בתחום סגל דוד

01/12/2003 | 10:57 | מאת: אכלנית כפייתית

לולו שלום! אם את חושבת שאת סובלת מאכילה כפייתית יש אולי מקום שאת יכולה להעזר בו. יש קבוצות של אכלני יתר כפייתיים בכל הארץ. אני נמצאת באחד מהם. הקבוצות ללא תשלום והם מאד עוזרות אני מציעה לך לפנות לסניף הראשי בתל אביב של O,A. בהצלחה שולה

25/11/2003 | 08:55 | מאת: שני

שלום איריס, אני סטודנטית לחינוך גופני ומעוניינת לעשות מחקר בנושא השפעת הרפיה על שיפור ביצועים ספורטיביים. רציתי לדעת האם תוכלי להמליץ על אתרים העוסקים בטכניקות הרפייה, מחקרים על הרפיות והשפעתם על האדם. אשמח לכל תגובה שתסייע. תודה, שני

25/11/2003 | 11:20 | מאת: אירית שלו

שלום שני! רונית טסלר - עוסקת בספורט טיפולי כמו כן היא בוגרת מכון וינגייט. יש לה אתר אינרנט על שם רונית טסלר - תחפשי דרך GOOGLE אולי היא תוכל לעזור לך בברכה אירית

25/11/2003 | 00:52 | מאת: מיכל

שלום רב, ברצוני לדעת האם יש הרצאות באיזור המרכז ? אשמח לקבל פרטים איפה יש הרצאות וכ"ו.... אני חושבת שהמון זקוקים לחיזוק הגוף והנפש, אך לא מדברת על פסיכולוג אלה הרצאות בנושאים תמיד חשוב לשמוע ואפשר ללכת פעם בשבוע עם חברה או הבן הזוג זה יכול מאוד לעזור. אשמח שתעזרי לי. המון תודה מיכל

25/11/2003 | 11:24 | מאת: אירית שלו

שלום מיכל! את צודקת בהחלט שהמון אנשים זקוקים ומחפשים דרכים לחיזוק הגוף והנפש. וכשם שאנשים מחפשים, כך גם יש המון המון דרכים שיטות, הרצאות וסדנאות, פשוט רק להושיט יד ולבחור. יש אתרים באינטרנט המרכזים את כל המידע הזה. בעיתון " חיים אחרים" יש מידע רב בנושא של הרצאות ואפילו בעכבר העיר. אם תמצאי משהו שמדבר אלייך ותרצי לשמוע את חוות דעתי עליו אשמח לנסות ולעזור לך בהכוונה. בברכה אירית

23/11/2003 | 13:10 | מאת: לי

שלום רב, אבקש את עזרתך בחיפוש אחר מסגרת ללימודי יוגה באופן קבוע בעיר ראשל"צ. תודה

למורה ליוגה בסביבה שלך,גם בעיתון חיים אחרים יש כל הזמן פרסומים יום נפלא אורית

02/05/2004 | 23:49 | מאת: קרן

היכן אוכל להשתתף בשיעורי אשטנגה יוגה באיזור פ"ת?

20/11/2003 | 21:13 | מאת: טל בלו

"שהנעל מתאימה-הרגל נשכחת כשהחגורה מתאימה-הבטן נשכחת כשהלב נכון-בעד ונגד נשכחים" כתב בצורה מקסימה-אושו. שיהיה בהצלחה עם הפורום החדש והחשוב טל

24/11/2003 | 15:30 | מאת: אירית שלו

טל ! תודה רבה על האיחולים. ועל השורות המקסימות שכתב אושו. כמה פעמים שאני קוראת אותם תמיד יש לזה מובן חדש, אספקט נוסף שקשור לנקודת זמן בה ,אני נמצאת. חן חן אירית

20/11/2003 | 16:20 | מאת: רחל

18/12/2003 | 06:33 | מאת: ????????????????

19/11/2003 | 14:32 | מאת: שירי

לאירית שלום, בתגובה לשאלה של טלי למטה הזכרת שם של מטפל שהמלצת עליו. האם הוא פסיכולוג קליני? ואם לא, האם את מכירה אולי פסיכולוגים או פסיכיאטרים שעוסקים בטיפול אלטרנטיבי כזה? תודה.

24/11/2003 | 15:22 | מאת: אירית שלו

שלום לך שירי! המטפל שהמלצתי עליו, הוא אינו פסיכולוג ולא פסיכיאטר ובאים אליו אנשים שאינם רוצים את סוג הטיפול שנותנים פסיכולוגים ופסיכיאטרים. יש בוודאי אנשי מקצוע שגם משלבים גישות אלטרנטיביות אך לא אותו סוג טיפול כפי שאותו מטפל , ואני מטפלים בו. חשוב לי לדעת לפני שאני עונה, על איזה טיפול אלטרנטיבי את מדברת, כי כידוע ,יש הרבה סוגים ושיטות. אשמח לשמוע ממך אירית

24/11/2003 | 17:27 | מאת: שירי

התכוונתי לטיפול נפשי מהסוג שתארת באותה הודעה המתייחסת לכך.

18/11/2003 | 09:07 | מאת: מיכל

שלום, אני בת 33 נשואה פעם שניה. כביכול מנהלת חיים תקין עבודה קבועה,חברות,חיי נישואין תקינים . אבל...עמוק בפנים סובלת מחוסר בטחון כל דבר קטן מערער את השיווי המשקל שלי וגורם לחששות ,לאיום ולתסכול. נסיתי "לעבוד" על הגוף ונפש (נרשמתי למכון כושר...) אבל היה לי נורא קשה להתמיד. האם בגילי הלא צעיר עדיין ניתן לשנות ולהשתנות מקצה לקצה? תודה

18/11/2003 | 11:18 | מאת: דליה

למיכל, זה נוגע ללב. האם ניסית פרחי באך?

18/11/2003 | 11:31 | מאת: מיכל

לא. האם הם יכולים לעזור? מה ההשפעה שלהם? האם את ממליצה על טיפול פסיכולוגי גם? האמת שנסיתי פעם אחת ולא ממש התחברתי לזה.... תודה

24/11/2003 | 15:15 | מאת: אירית שלו

שלום מיכל! אני מצטערת שאני עונה באיחור. את שואלת האם בגילך " הלא צעיר" עדיין אפשר להשתנות מן הקצה אל הקצה. אני בטוחה, שאת אינך צריכה להשתנות מן הקצה אל הקצה. אין לי ספק שיש בך גם כמה תכונות טובות שהיית רוצה לשמור עליהן. מה שבהחלט ניתן, זה לטפל בצורה עמוקה במקום הזה, שאת מרגישה אותו היטב . המקום שמפריע לך לחיות את החיים במלואם ולהנות מהדברים הטובים שיש לך. אני מאד מאמינה שאפשר. ..אפשר להשתנות,. אפשר לשנות ,אפשר לטפל ,ואפשר לרפא. אני מזמינה אותך להמשיך ולשאול להמשיך ולחפש . אשמח להיות בשבילך בברכה אירית

25/11/2003 | 08:32 | מאת: מיכל

תודה על תשובתך. איזה סוג של טיפול את ממליצה?

12/11/2003 | 22:28 | מאת: טלי

האם יש טיפול לא תרופתי לדיכאון כרוני ואובססיביות? תודה.

14/11/2003 | 10:31 | מאת: אירית שלו

שלום לך טלי! על פי גישתי הטיפול המשולב הינו הטיפול הטוב ביותר. לדכאון יש גורמים כימיים מובהקים ולכן הטיפול התרופתי מאפשר להתמודד בצורה הטובה ביותר עם התסמינים הקליניים. כמובן שיש לדכאון השלכות על כל מהלך החיים ועם זה ניתן להתמודד דרך טיפולים משלימים. ישנן גישות , שלטעמי הן קיצוניות (ובשבילן צריך לשנות את אורך החיים,) שמציעות התמודדות ללא טיפול תרופתי זה דורש המון תמיכה, שינוי כולל באורח חיים, בכל המובנים , פיזי, נפשי ורוחני. דורש התמסרות טוטאלית לדרך. אני מאמינה שרובנו, בעידן המודרני איננו מסוגלים לעשות שינוי כל כך דרמטי ולכן , לדעתי כדאי להתמודד בדרך משולבת בברכה אירית

14/11/2003 | 11:41 | מאת: אירית שלו

שלום לך טלי! על פי גישתי, הטיפול המשולב הינו הטיפול היעיל ביותר והאחראי ביותר. לדכאון ואובססיביות יש גם גורמים כימיים המתבטאים במוח , ולזה הטיפול התרופתי הינו הטוב ביותר. כמו כן כפי שאת יודעת יש לדכאון השלכות כוללות על החיים וחשוב שיהיה גם טיפול משלים, הוליסטי שיתייחס למרכיבים הנוספים . ישנן גישות, שלטעמי הן קיצוניות ואינן מתאימות לאורח חיים המודרני. גישות שדורשות התמסרות מוחלטת לדרך חיים רוחנית שבה מקבלים את הדכאון , מוכנים" לשאת" את התוצאות שלו , לוקחים אחריות רבה מאד לחיים. משנים את התזונה, עושים מדיטציות עוסקים בתנועה - כל אלו דברים שמשפיעים גם על הכימיה במוח - אך כדי להשפיע על המוח צריך להתמסר לזה לחלוטין. כמו כן צריך מלווים ומורים שיראו את הדרך. לדעתי רוב האנשים בעידן שלנו , לא נמצאים במקום הזה - וזה לא בהכרח משהו שלילי. אני רוצה לשאול אותך, מה קשה לך בלקיחת התרופות? האם הן עוזרות לך? יש להן תופעות לוואי חזקות? אשמח להמשיך אירית

14/11/2003 | 14:07 | מאת: טלי

תודה בעד התשובה. אני מקבלת טיפול תרופתי שעוזר לי אבל חוששת מתופעות לוואי לטווח הארוך כי נראה לי שאזדקק לתרופות כל חיי. ישנן סיבות רבות בגללן אני מעדיפה למצוא דרך אחרת במידת האפשר, וביניהן תופעות לוואי של התרופות. אני מודעת לגורמים הביוכימיים של הפרעות אלו אבל יש לי סיבות להניח שהייתי יכולה להתגבר על החלק הזה אם דברים מסויימים הקשורים בי היו משתנים. מעניין אותי לדעת יותר על הגישות ה"קיצוניות" שהזכרת. שוב תודה.

11/11/2003 | 05:52 | מאת: סופיה

שלום אירית, מוטיבציה ששואפת לאפס, ביטחון עצמי נמוך, קושי ליצור מערכות יחסים בחברה ובכלל, והתפתחות אישית, מקצועית, חברתית תקועים אי שם. לגבי תקשורת בין אישית - כמו ה-ים. האם הגעתי למקום הנכון? ואם כן, האם יש מוצא??? המון תודה

12/11/2003 | 14:12 | מאת: אירית שלו

שלום סופיה! האם הגעת למקום הנכון ?- רק את יכולה לענות על השאלה. אני אתייחס לדברייך על פי נסיוני, הידע שלי ותפיסת העולם שלי ואת..... תבדקי האם זה המקום הנכון בשבילך. עשינו עסק? עכשיו יש לי שאלה פשוטה אלייך? את לא חושבת שאת שופטת את עצמך בחומרה רבה מדי? לי לפחות זה נשמע כך. כי מההכרות שלי עם בני אדם. גם לאדם שנמצא במקום הכי נמוך.... יש לפחות נקודה אחת בה הוא לא לגמרי גרוע. וזאת הנקודה שבה אנו מתחילים לטפס לאט לאט, בסולם כשהאור והתקווה משמשים לנו סמן לדרך וכך הולכים יד ביד עם מישהו שיכול להוביל אותך אל עבר מקום טוב יותר. שאלת אותי אם יש מוצא - לדעתי ועל פי תפיסת עולמי - תמיד יש מוצא. את מוזמנת להמשיך לשאול בברכה אירית

14/11/2003 | 20:11 | מאת: סופיה

שלום אירית ותודה... עשינו עסק! אתחיל עם משהו שמציק לי מאד: אולי אני שופטת את עצמי בחומרה ואולי גם כועסת על עצמי, על שלא הצלחתי לממש את השאיפות שלי. יש לי מין תחושה שאני מתקדמת צעד אחד ואז חוזרת שניים-שלושה אחורה. בורחת מלהתמודד עם מצבים חדשים. לא מצליחה לתקשר טוב עם הסביבה וכתוצאה מכך יש לי רק שתי חברות מהעבר הרחוק. לא מצליחה לבנות לי חברויות חדשות, יש לי מין תחושה שמשהו בי מרחיק אנשים, אולי באמצעות שפת הגוף שלי אני משדרת חוסר ביטחון? ואולי צורת הדיבור שלי מוסיפה לא מעט? אנשים מסוימים רואים בשקט שלי איום או התנשאות, אבל הם לא יודעים שעמוק בפנים מסתתרת לה ילדה ביישנית, שפוחדת להעז, פוחדת לעשות טעויות, פוחדת מלומר דברים שאולי ישמעו טפשיים... פוחדת מהצל של עצמה! על איזה טיפול היית ממליצה לי? והאם ניתן לעשות זאת בשלט רחוק? המון תודות,

10/11/2003 | 18:56 | מאת: מיכל

מהי ההתיחסות של הרפואה המשלימה למחלת הנשיקה, מבחינת הגורמים ודרכי ההחלמה?

12/11/2003 | 15:20 | מאת: אירית שלו

שלום לך מיכל! ניתן למצוא באינטרנט חומר על מחלת הנשיקה. אם את זקוקה להכוונה ספציפית אוכל לתת לך. הדבקות בוירוס הזה, מצביע על מערכת חיסונית חלשה. מאחר ואין טיפול תרופתי למחלה למרות הסימפטומים הקשים שלה ההמלצה היא בעיקר לנוח. אני אלך דווקא מהמקום של הטיפול (מנוחה)ואשאל אותך כמה שאלות. האם היית זקוקה למנוחה הזו? האם היה משהו בחייך, לפני ההדבקות במחלה שהתיש אותך, עייף אותך? האם התחום שדרש ממך אנרגיה כה רבה, היה בתחום התקשורת עם אנשים? האם לא הצלחת לבטא את עצמך מול אדם משמעותי? יחד איתך אני בודקת את הדברים שאולי עומדים מאחורי המחלה הזו. אשמח אם תאמרי לי אם יש משהו בכיוון הזה או שנחפש משהו אחר. בברכה אירית

31/12/2003 | 11:39 | מאת: ג'וש

יש תכשירים מעולים אשר יכולים לחזק אותך. אחד מהם הוא Point4Energy החברה שלי הייתה "בסרט הזה" , של מחלת הנשיקה, וזה עזר לה להתחזק ולהיות עירנית ויעילה.

09/11/2003 | 17:45 | מאת: ק'

שלום לאירית, ראיתי שהצעת לאילנה לשאול את עצמה אם עבר עליה שינוי כלשהו מתי שהלחצים החלו היא השיבה בחיוב אך לא המשכת במתן העצות. זה מאוד מעניין אותי כי קורים לי בדיוק אותם דברים (אני סובלת מחרדות בעקבות שינויים,וכתוצאה מכך לא בדיוק לחצים אבל בעיות בבג העליון ובחזה).

09/11/2003 | 22:31 | מאת: אירית שלו

שלום ק'! אם את מעוניינת אז עניתי לאילנה ואת מוזמנת לקרוא את התשובה ולראות האם מתאים לך. שינויים משמעותיים בחיים, מפירים את האיזון שהתרגלנו אליו. פעמים רבות למרות הכאב והסבל שבאים יחד עם השינוי, הוא יכול להיות גם "מנוף" לחיים שלנו. חשוב מאד לתת מקום לשינוי או לארוע שהיה. לתת לעצמנו להרגיש את הרגשות לשאול את השאלות. בזמנים כאלה, טוב לקבל עזרה.. אם זה עזרה מקצועית או עזרה מהסביבה שתומכת (אם יש כזו ).ולהתייחס אל עצמנו בהבנה, אהבה סבלנות וסובלנות. אם תרצי להמשיך ולפרט, לספר לשתף, לשאול.... אני כאן אירית

שלום, אז אני אפרט עוד קצת ומאוד מאוד אודה על כל המלצה או תשובה שיש לך רזיתי בצורה משמעותית ,דבר שאף פעם לא קרה לי, ומבחינה פיזיולוגית כל הבדיקות אומרות שהכל בסדר הגוף שלי השתנה בדיוק כמו שדברים בחיי השתנו התאבון שלי כרגיל ואני אוכלת כמו שתמיד אכלתי,אבל לא מצליחה לעלות במשקל אני לא יודעת מה קורה שם במוח שלי שגורם לגוף להשתנות כלכך. (עוד לפני הבעיות בגוף סבלתי מחרדה ).

09/11/2003 | 15:55 | מאת: קרן

אירית שלום, אשמח לדעת את עקרונות הדימיון המודרך. אני סובלת ממחלה כרונית המלווה בכאבים, מתח ועייפות. האם ישנה דרך להדריך אותי בנושא - או לתת טיפים, דרך הפורום? תודה.

09/11/2003 | 22:23 | מאת: אירית שלו

שלום לך קרן! בשיטה שאני עובדת איתה, הדמיון המודרך מתייחס בעיקר לחיבור עם הגוף. לחבר בין מה שקורה בגוף לתודעה ולרגש. זה לנסות ולתאר את הכאב דרך צורה , צבע , גודל לתת לו מימד מוחשי וכך אפשר להתחבר אליו ולהבין יותר מה בעצם הכאב מבטא. לעיתים יוצרים קשר עם המקום הכואב וממש מנהלים שיחה איתו. כי כל הגוף שלנו מורכב מרקמות חיות שחשות וזוכרות טוב מאד דברים שאנו רוצים לשכוח או להתעלם. וכמובן שיש עוד כיוונים... את מבקשת הדרכה וטיפים, ואשמח לתת לך רק חשוב לי לדעת את הכיוון. כלומר : האם יש שם למחלה הזו?(תסמונת התשישות הכרונית?) ולאיזה כיוון את מעוניינת ללכת, טיפים לריפוי ? טיפים להתמודדות עם המחלה? אם תרצי לפרט יותר, אשמח לתת עצות גם דרך הפורום, העיקר שיהיה לך ולאנשים אחרים לעזר... בברכה אירית

10/11/2003 | 22:37 | מאת: קרן

אירית, תודה על תשובתך ונכונותך לעזור. יש לי מחלת מעיים כרונית (קרוהן). אשמח לטיפים להתמודדות עם המחלה (כי ריפוי מוחלט אין). בעיקר בנושאי: תזונה, כאבים, עייפות (בעיקר נדודי שינה), מצב רוח ירוד לעיתים. בתודה מראש.

08/11/2003 | 20:21 | מאת: מתעניינת

אירית שלום! ראשית - ברוכה הבאה לאתר! אני בהכשרתי עובדת סוציאלית תואר ראשון. לאחרונה התחלתי להתעניין בשיטות טיפול אלטרנטיביות. אשמח אם תוכלי לענות לי על מס' שאלות בנושא של איזון גוף נפש : 1. האם מדובר בלימודי הסמכה המוכרים ע"י הממסד? 2. מהן שיטות הטיפול בהן משתמשים בתרפיה מסוג זה ? 3. האם קיימות מסגרות טיפוליות בהן ניתן ליישם שיטות אלה ומה הסיכוי לעסוק בהן גם באופן עצמאי? 4. מה הסיכוי להשתלב ולהתפרנס בתחום בארץ? להתייחסותך אודה ובהצלחה בהמשך!

08/11/2003 | 21:03 | מאת: אירית שלו

שלום לך מתעניינת! בנושא איזון גוף נפש 1. לימודי איזון גוף נפש מעניקים תעודה של תרפיסט בשיטה, מטעם המכללה בה את לומדת. אני לא בדיוק יודעת לאיזה ממסד את מתכוונת, אבל לצערי אין לו הכרה רשמית מהממסד אם זה מהממסד האקדמי או הכרה חוקית כלשיא. אבל אני חושבת שיש לו הכרה מן הציבור שממשיך לחפש דרכים נוספות להיטיב עם חייו. 2. אמצעים בהם משתמשים בתחום זה : תנועה, מגע, נשימה,, דמיון מודרך ושיחה. 3. בדרך כלל המקומות שעוסקים בשיטות האלה הם מרכזים פרטיים ובאופן עצמאי. אך מאחר ואת ע"וס , לדעתי תוכלי לשלב את זה גם בתחום עבודתך , אם יש אצלכם פתיחות לעניין. 4.קשה לי לענות על סיכויי פרנסה בתחום מאחר הכל תלוי במה את עושה עם מה שלמדת ואיך את מקדמת את תחום העשייה והעבודה שלך? אני יכולה לאמר שהשילוב של לימודי עבודה סוציאלית ולימודים אלטרנטיבים מבחינתי הוא מאד מוצלח. אלו שני תחומים שמשלימים זה את זה וזה עוזר לעבודה שלי הן בתחום העבודה הסוציאלית והן בתחום של הטיפול ההוליסטי מקווה שעניתי לך ואשמח לענות על שאלות נוספות אירית

08/11/2003 | 23:01 | מאת: מתעניינת

אירית שוב שלום! תודה על תשובתך המהירה. בהמשך לכך, ברצוני לדעת מהן סוגי הבעיות בהן את מטפלת ? כמי שמגיעה מתחום הטיפול הפסיכוסוציאלי, האם את מטפלת בבעיות פיזיות למיניהן, או שעיקר המיקוד הוא באספקט הרגשי של כל בעיה? האם תוכלי לפרט לגבי "המסגרות הפרטיות" בהן עוסקים בתחום? האם את יכולה להמליץ על מקום בו אוכל לחוות על בשרי את השיטה? בתודה, "מתעניינת".

08/11/2003 | 19:11 | מאת: אילנה

שלום, הנני כבת 61. מזה כשנה אני סובלת מלחצים בחזה ובגב העליון. בשעת הארוחה אני מרגישה שהלחצים מתגברים ונוסף לזה גם קוצר נשימה. מאבחון אצל רופאים התגלה שהבעיה נובעת מלחצים וחרדות. עברתי טיפולים אצל הומאפת וכרגע אני מטופלת ע"י דיקור סיני. אני מרגישה הטבה חלקית. אבל למעשה אני עדיין סובלת מלחצים וקשיי נשימה אינני יודעת לאן לפנות ואיזה סוג טיפול עלי לקבל. אודה על תשובתך המהירה.

08/11/2003 | 20:34 | מאת: משיבה

אילנה שלום ! ישנן שיטות טיפול שונות שבאות לתת מענה לבעייה של מתחים וחרדות. בינהן : 1. שיטות אלטרנטיביות , שאת חלקן ניסית, כגון : שיאצו, דיקור הומאופתיה. 2. טיפול פסיכולוגי - יוכל לעזור לך לברר את מקורות החרדה ו/או ללמדך טכניקות של הרפייה והרגעה עצמית. 3. במידה ושיטות אחרות אינן עוזרות, אפשר להעזר בטיפול תרופתי לתקופה מסויימת, בנפרד או בשילוב עם טיפול פסיכולוגי. לגבי הטיפול התרופתי יש להתייעץ עם רופא המשפחה או עם פסיכיאטר. תרגישי טוב !

08/11/2003 | 20:48 | מאת: אירית שלו

אילנה שלום! ניתן להתייחס למצבך, בכל מיני דרכים. ראשית הייתי שואלת האם הבדיקות הרפואיות היו מקיפות מספיק לטעמך? לעיתים יש נטיה לרופאים (כשלא מוצאים ממצא) להסביר מצבים מסוימים כבעיה נפשית, לעיתים הם צודקים. אך יש מצבים בהם הבדיקות לא היו מספיקות. לגבי הטיפולים האחרים: הטיפול ההומאופתי- האם טופלת לאורך זמן בהומאופתיה. כי בתחום זה חשוב לתת זמן לריפוי לגבי הדיקור הסיני לעיתים הוא מביא להטבה חלקית מאחר ויש גורם כלשהו שהביא לשינוי במצבך הבריאותי ויכול להיות שלא היתה התייחסות למכלול של גורמים בחייך הזקוקים לטיפול. ברצוני לשאול אותך שאלה פשוטה. אם תרצי תוכלי לענות לי דרך הפורום. או דרך האי מייל, אם תרצי תוכלי לענות לעצמך בלבד. האם לפני שנה, כשהחלו לחצים אלו, חל משהו בחייך, שינוי, או ארוע כל שהוא שהשפיע על חייך בצורה כלשהיא? אשמח אם תעני לי ואז נוכל להתקדם בהכוונה לקראת טיפול כולל שיביא לשינוי משמעותי בברכת בריאות אירית .

09/11/2003 | 11:43 | מאת: אילנה

שלום, תודה בעד תשובתך. אכן חל שינוי בחיי. מכלול של מספר דברים: מותו הפתאומי של אחייני, רצוני למצוא עבודה ובגלל גילי אני לא מוצאת ועוד מספר לא קטן של דברים. כיצד אני יכולה לצאת מהמצב שאני נמצאת בו? אילנה

08/11/2003 | 20:49 | מאת: אירית שלו

אילנה שלום! ניתן להתייחס למצבך, בכל מיני דרכים. ראשית הייתי שואלת האם הבדיקות הרפואיות היו מקיפות מספיק לטעמך? לעיתים יש נטיה לרופאים (כשלא מוצאים ממצא) להסביר מצבים מסוימים כבעיה נפשית, לעיתים הם צודקים. אך יש מצבים בהם הבדיקות לא היו מספיקות. לגבי הטיפולים האחרים: הטיפול ההומאופתי- האם טופלת לאורך זמן בהומאופתיה. כי בתחום זה חשוב לתת זמן לריפוי לגבי הדיקור הסיני לעיתים הוא מביא להטבה חלקית מאחר ויש גורם כלשהו שהביא לשינוי במצבך הבריאותי ויכול להיות שלא היתה התייחסות למכלול של גורמים בחייך הזקוקים לטיפול. ברצוני לשאול אותך שאלה פשוטה. אם תרצי תוכלי לענות לי דרך הפורום. או דרך האי מייל, אם תרצי תוכלי לענות לעצמך בלבד. האם לפני שנה, כשהחלו לחצים אלו, חל משהו בחייך, שינוי, או ארוע כל שהוא שהשפיע על חייך בצורה כלשהיא? אשמח אם תעני לי ואז נוכל להתקדם בהכוונה לקראת טיפול כולל שיביא לשינוי משמעותי בברכת בריאות אירית .

07/11/2003 | 00:01 | מאת: תמר

שלום אני מאובחנת כמאנית דפרסיבית ואני מעונינת להצטרף לקבוצת תמיכה למאובחנים כמוני אשמח אם תצרו עימי קשר בתודה מראש תמר

07/11/2003 | 21:32 | מאת: אירית שלו

תמר שלום! בשלב זה, אני לא יודעת על קבוצות ספציפיות לאנשים עם מניה דיפרסיה. האם את בקשר עם שרותי בריאות הנפש? או שהתכוונת לקבוצות המונחות באופן פרטי? בכל מקרה אפשר לחפש באינטרנט , ואעשה זאת בשבילך שיהיה לך כל טוב אירית

12/11/2003 | 23:26 | מאת: ת'

תמר שלום רב! רציתי להסב את תשומת ליבך לפורום פסיכיאטריה שנמצא בדף הראשי של רשימת הפורומים הזה. שם לדעתי תוכלי למצוא תמיכה לבעייתך. מקווה שעזרתי. ובברכת החלמה

06/11/2003 | 20:30 | מאת: התאומה

ברכות לפתיחת הפורום!! במצבי מתח ועצב אני "מרגישה" את הבטן (כאבים). האם כאבים הם חלק ממתח ודבר טבעי מעצם היותנו בני אדם בעלי רגשות או שאני רגישה מידי.... איך אפשר לחוות רגשות כמו עצב ומתח ללא ביטוי גופני?

06/11/2003 | 21:01 | מאת: אירית שלו

שלום לך התאומה! חווית הרגשות דרך הגוף , מראה שיש חיבור בין הגוף לרגש. וזהו מצב טבעי בהחלט אך כנראה חסר החיבור בין הרגש לתודעה. כאשר הגוף מגיב בצורה חזקה למצבי מתח יש צורך לפתח דרכים נוספות על מנת להתמודד עם המתח הזה . חשוב לזהות מהו מקור המתח. האם הוא מגיע במצבים מסוימים ? בכל מקרה כדי להרגיע את הכאבים והמתח אפשר לשים שתי כפות ידיים על הבטן לשוחח ולשתף מישהו מה את מרגישה ברגע הזה. הכאבים בבטן מבטאים מצב בו הרגש כלוא בתוך הגוף ולא מצליח לצאת לכן אם משתפים אדם זה או אחר או אפילו בינך לבין עצמך ונותנים מילים לרגשות מאפשרים להם להשתחרר מקווה שעניתי לך אירית.

האם יש קשר בין מחלות כרוניות לבעיות נפשיות?

שלום ד! ברוכה הבאה לפורום. וכל הכבוד על היותך הסנונית הראשונה . מחלה, היא ביטוי של חוסר איזון. חוסר האיזון יכול להתבטא במספר מישורים הן בגוף הן בנפש והן בהיבט הרוחני. לא אומר שיש קשר בין מחלות כרוניות לבין בעיות נפשיות. כי אז נהפוך (ולא בצדק) את כל מי שסובל ממחלה כרונית לסובל מבעיה נפשית נכון יותר לאמר כי למחלות כרוניות יש גם השלכות נפשיות שרצוי להתייחס אליהם. וכן שמצוקה נפשית שקיימת לאורך זמן ולא מטופלת עלולה להתבטא בסימפטומים בגוף ואם גם הם לא יטופלו אזי המחלה יכולה להפוך לכרונית. דבר נוסף שחשוב לי לציין שלמחלות כרוניות בד"כ יש גם מרכיב תורשתי. אין ספק שאפשר להוסיף עוד. אני מזמינה אותך לפתח את הדיון איתי בשאלות נוספות בברכה אירית

26/10/2003 | 15:42 | מאת: אירית שלו

06/11/2003 | 01:14 | מאת: adi

1 ... < 42 43 44 45 46 47