יש בי צורך לספר..זהירות **טריגר** קשה לקריאה

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

17/05/2005 | 17:04 | מאת: דמעה

נמצאת במצב של טריגר היסטרי..חייבת להקיא את התחושות..המראות..הזכרונות החוצה ממני...יש הרבה זכרונות אבל אני מוצפת כרגע באלה שחוזרים בגלל המחזור..בכל חודש....תקראו בזהריות.. זכרון ראשון מגיל 7...אני על רצפה של שירותים ציבוריים מטונפים..פדים וטמפונים משומשים זרוקים סביבי..שתי נשים מחזיקות את רגלי..אישה שלישית יושבת על הפנים שלי..אין צורך לפרט...אני נחנקת..לא מצליחה לנשום..אחרכך הן מתחלפות ביניהם..באיזהשהו שלב אני מתעלפת...לא זוכרת יותר... זכרון שני מגיל 12...אני נמצאת אצל אחותה הגדולה של החברה הכי טובה שלי..זו פעם שניה שאני אצלה..בפעם הראשונה התעללה בי משך יום שלם..אנסה אותי עם בקבוק זכוכית שבור של קוקה קולה..כיבתה עלי סיגריה בוערת..גילחה אותי בכל גופי...קשרה אותי ברגליים פסוקות למיטה שלה ושיחקה עם גופי משך שעות..חלק מהזמן הייתה שם גם הנאה..את זה הכי קשה לי לקבל. כעבור שבועיים קראה לי לחזור אליה הביתה..אני הלכתי בלי להסס..ילדה מטומטמת הייתי...הפעם היא הייתה במחזור..הכריחה אותי להריח..לטעום..קשרה אותי שוב ונשארתי חסרת אונים..בלי יכולת לזוז..בלי יכולת לסרב...שוב נחנקתי..שוב התעלפתי...לא זוכרת יותר ומקוה גם לא לזכור יותר... לא טוב לי.....מצטערת על הטריגרים בהודעה הזאת... דמעה שנגעלת מעצמה

17/05/2005 | 21:37 | מאת:

18/05/2005 | 00:02 | מאת: דמעה

תודה אופיר..אני רק רוצה לישון ולא מצליחה....נמאס לי כל כך דמעה עייפה

18/05/2005 | 03:46 | מאת: אסתר

יקירתי! קראתי ואין לי מילים. זכרונות קשים כל כך.... חשבתי על העיתוי שלהם: אני מניחה שאם היו מגיעים קודם לכן היה בודאי הרבה יותר קשה או בכלל בלתי אפשרי לשאת אותם. גם היום זה מאוד קשה אבל כבר יש לך כלים. מחזיקה את ידך. מקוה שבזה נגמרו כל הזכרונות הקשים ואם בכל זאת יעלו - אני פה לעזור לשאת אותם (כשאנו מחלקות את המשא הקשה הזה הוא באופן טבעי נהיה יותר קל) אוהבת

18/05/2005 | 04:34 | מאת: כתם

עלייך ולא במעט ,אני יכולה רק לשבת לידך בשקט עכשיו.

18/05/2005 | 09:04 | מאת: דמעה

תודה שאתן כאן..מוצפת מידי כרגע ולא ממש מסוגלת להגיב כמו שאני רוצה אבל שוב תודה שאתן כאן איתי דמעה

18/05/2005 | 08:53 | מאת:

דמעה יקרה מצטערת על הטראומה הקשה....על הזכרונות והתמונות המציפות... כל טראומה מלווה לאחריה את התמונות והפלשים...כמעט שזה בלתי נפרד... טריגרים נגרמים מדברים פשוטים וקטנים ...מעלים את התמונה- הפלש .... אפשרות לזהוי יכולה לעזור ולפעמים גם להערך לטריגרים- ולפלשים. האם את יכולה לזכות מה גרם לפלש? האם היה משהו בסביבה...? מילה? סרט? רייח? מחזקת אותך אידה

18/05/2005 | 09:03 | מאת: דמעה

אני יודעת מה גרם לפלאשים..זה המחזור..זה קורה לי כל עם מחדש וכמה שאני מנסה להיות מוכנה זה לא עוזר...הפעם הפלאשים קשים יותר..יש גם זכרון חדש שעלה...אני חושבת שזה בגלל שפיזית גם המחזור קשה יותר מהרגיל הפעם.... תודה שאת איתי דמעה

18/05/2005 | 23:22 | מאת: שדה ניר

קראתי והתקוממתי. דממתי ודמעתי. הטריגרים הללו מבתקים את כל המיגננות שיצרנו לעצמנו ומעלים באדוסיציאציות הכל מחדש. תובעים בכוח את קיומם ועלבונם. מקווה כי לאחר ההקאה וההוקאה הפומבית הוקל לך בפינכו ובתחושת ההשרדות הקיומית. איתך. שדה ניר. האומנם את התקיפות המיניות עברת אך ורק עם נשים לסביות? ולא עם גברים שובינסטים נרקסיסטים???

19/05/2005 | 06:54 | מאת: דמעה

שאלת אם הוקל לי..לא ממש אבל מניסיון זה עלול לקחת כמה ימים ..ובקשר לתוקפים שלי..היו נשים אבל לא רק...אבא שלי גם כיכב בסרטים האפלים של ילדותי דמעה