לסלוח על מנת להירפא

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

26/05/2005 | 12:49 | מאת: מיכל

מצורף קישור - כתבה על ניצולת שואה שסולחת לדר' מנגלה בשביל להשתחרר מהכלא הרגשי שהיא היתה בו. לא יכולתי שלא לדמות את זה למקרה של תקיפה מינית, לדעתי זה נכון גם אצלנו - צריך לסלוח בשביל להירפא. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3090708,00.html תחשבו על זה.

26/05/2005 | 13:22 | מאת: שדה ניר

נקמת דם ילד קטן, אף לא ברא השטן! לסלוח על פשעי מלחמה ממדרגה ראשונה?! לסלוח לשטן- בר מינן? אלו דברים שאין להם שיעור, סיכוי, פיצוי ושיקוי! לסלוח ניתן לבר אנוש שעשה טעות ואיוולת חד פעמית ומה שהשתמר הימנו זהו גחלת! לסלוח ניתן לבן אדם שמודה בטעותו! שכורע על ברכיו בבקשת פיוס וסליחה על סדיסטיותו! שפיו וליבו שווים. ולא שחיי והשלכותיהם שווים בעיניו כקליפת השום! לא נשכח ולא נסלח! הכנעת השטן בתוכנו היא העומדת בראש מעייני! אך לא סליחה וכפרה לשטן שהיה תליין ושימש כלוליין ואני בידיו ובטירופו בובת מריונטה!

26/05/2005 | 13:39 | מאת: מיכל

עצם הסליחה לא משנה את הדברים הרעים שהוא עשה, הוא היה שטן ואף אחד לא צריך לשכוח את זה. אבל מה שרציתי להגיד זה שלסליחה יש כוח עצום בתהליך ההחלמה- לא בשבילו, בשבילנו. הוא ישאר מי שהוא היה, אבל אנחנו נהיה רגועים ומשוחררים. קישרתי את המאמר כי תחילת ההחלמה שלי החלה כשמשהי אמרה לי שאני חייבת לסלוח גם לו וגם לעצמי, אז בהתחלה אמרתי "בחיים לא", ולאט לאט זה התחיל לחלחל בי. מאז פחות קשה לי. אני מתרכזת בלעזור לעצמי ולא בלהעניש אותו. ההחלמה לא צריכה להיות קשורה אליו- זה ממש לא משנה אם הוא יתחננן לסליחה או לא, התחושות נשארות זהות. כמובן שזו רק דעתי, ואני מבינה אם את מרגישה אחרת. אבל זה רק עוד אפשרות שאפשר לחשוב עליה.