היי בנות יקרות *טריגר*
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מקווה שאוכל לנוח פה מעט... מותשת ונפשי חפצה במעט שקט. מדובר אצלי על משהו שקרה לפני שנים רבות. על ידי קרוב משפחה. והאשמה לא מרפה. חשה אשמה כל כך, כאילו הכל קרה באשמתי, למרות שהייתי ילדה ואני מבינה שהוא היה המבוגר. אני בטיפול אצל מטפל שמאוד משתדל ומנסה להגיע אליי, למרות שזה לא פשוט. הוא אדם מאוד חביב ונעים ואמפתי ולעיתים אני אפילו מחבבת אותו. הוא מנסה לעבוד איתי על עניין האשמה ואני מאוד מתקשה להרפות ממנה. ובפגישה האחרונה חלה התקדמות ולראשונה הבנתי שאולי אני באמת לא אשמה. אבל מיד לאחר ההבנה הזו, כל כך כעסתי על המטפל ורק רציתי לברוח משם. לא שמעתי מילה ממה שהוא אמר ובקושי רב נותרתי עד סוף הפגישה. ביטלתי את הפגישה בשבוע הבא. אני אפילו לא יודעת מדוע אני כל כך זועמת עליו. המצאתי איזה תירוץ ופשוט ביטלתי. רציתי בכלל לבטל את כל המפגשים ובדקה האחרונה החלטתי לבטל רק פגישה אחת. מקווה שזה בסדר מבחינתכן שאני כותבת פה...
יקרה, אני לא יודעת כמה זמן את בטיפול אבל זה לוקח המון זמן להבין.....וגם אחרי שנים נושאים אשמה לצערי. אבל הבריחה זה גם מאוד טבעי. עדיף לחזור לטיפול ולדבר על התחושות. אל תשארי עם הכעס..חבל. וגם אני ברחתי כמה פעמים וחזרתי לדבר. במיוחד אחרי שעולים דברים שקשה לנו להבין ולשמוע מהמטפלים...
היי טליה שמחה מאוד שעזרת אומץ להכנס ולכתוב מה שעל ליבך.. מנסה להבין למה את כועסת על המטפל... הוא אולי הוציא אותך מהמקום הנוח שהיה לך.... כלומר..יותר נוח לך להשאר עם הרגשות הקשים והכואבים האלה ?? ממה את באמת פוחדת ? הרי הלכת לטיפול כדי לצאת מתוך הרגשות של האשמה אז מה בדיוק הפריע לך..למה ההתקדמות גורמת לך לברוח ?? אני חלילה וחס לא באה ממקום לא טוב..רק לטובתך אם לא תתני מקום להוציא ...תישארי עם הכל בתוכך מי יודע לעוד כמה... ממש חבל... אולי תחשבי שוב ותחזרי לטיפול בלי לבטל כי את זקוקה באמת ותדברי איתו על הכעס שעלה אולי יתברר שהשד לא כזה נורא חיבוק מרחוק חטולית
מיכל היקרה, אתן כל כך מקסימות פה. תודה על התשובה. אני באמת שמתקשה להבין את עצמי ואת הכעס האדיר שצף בפגישה. אני בטיפול שנה בסך הכל וככל הנראה יש לי עוד דרך ארוכה. אני מתפדחת לבקש בכל זאת לקיים את הפגישה. אדבר איתו כבר בפגישה שתהייה עוד שבועיים. אני כבר לא כועסת עליו... מבינה שהוא בסך הכל מנסה לעזור.
חתולית היקרה, מניחה שאני רגילה לשאת את תחושות האשמה כבר כל כך הרבה שנים, ובאיזה שהוא מקום מאוד קשה לי להיפרד מהאשמה הזו. הכעס התפוגג וכעת אני רק מקווה שביטול הפגישה עימו לא יחבל בקשר שלנו, כי בסך הכל אני די מחבבת אותו ואני יודעת שהוא מאוד משתדל.
