היי.. כלכן. כמה מחשבות. מעניין שהיא לא יוצאת לי מהראש.
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
יאללה. מה איתכן? חטולית טוב לשמוע שמתקדם קצת. יש גם אנשים טובים באמצע הדרך, מקווה שעוד תפגשו אותם. בכל מקרה..מעניין שאמרת על גמישות בשעה..כי למשל אצלי לא ממש הייתה גמישות בשעה. 50 ד' נשאר כך תמיד..רק כשממש נתקעתי שם במקרה קיצון היא הזכירה לי שנגמר ונסתה בטוב לסיים. היו גבולות. היו הסכמים של לכתוב לה וכו'. כמובן שיש גמישות אבל גבולות חשובים. אני חושבת הרבה..על הכל..אל תחשבו שהכל "דבש" גם אם אני שלמה עם ההחלטה. כלום לא פשוט. פעם כתבתי המון..בהתחלה. ופתחתי היום את המחברת. היה לא פשוט לקרוא באיזה מצב מחורבן הגעתי אליה!! הצלה זו הייתה. ממש. אז ככה פתחתי נשכחות והכל עובר לך מול העיניים. ואיזו דרך בחיי... נקווה לטוב. יש תקווה בנות!!! יש!!! האמינו בכך. שלכן, מיכל
הי מיכל ברור שיש אנשים טובים בדרך צריך רק להסכים לראות אותם .....סביבי יש המון אנשים כאלה זה לא משנה את הרגשת הבדידות . ההרגשה שנחרטה בתוך הנפש מאז מהמקום הזה שאף אחד לא היה שם רק את ומי שפגע בך ...ולמקום הזה לשבר הזה ....אף אחד לא יכול להכנס ....במקום הזה משהו מהנפש מתה ... מצחיק כנראה בעקבות מה שכתבת כאן בימים האחרונים נזכרתי איך נראתי בבפגישות הראשונות .....כל כך מוזנחת ולא נשית .. מתנות של הטיפול ....ויש המונים איזה שיפור עשית תהליך ארוך ומדהים
מיכלי מאמי מתוקה שאת החלטתי שהפעם בטיפול אני לא מאפשרת לעצמי שוב להקשר ריגשית למטפלת.. מעבירה הכל בקלות...אז כמה דקות לכאן או לכאן..כבר לא מיחסת לזה לא חשיבות ולא מציק לי.. בעבר הייתי כותבת דפים על גבי דפים של פוליו ומוסרת למטפלת.. כיום זו מטלה מיותרת ... וזה לא כאלו שהיא נותנת מלא זמן מזמנה ..פה 5 דקות..ושם 5 דקות.. אז כן יש גבול של 5 דקות חריגות ... וזה בסדר גמור.. גמני בעד גבולות... בעבר לכל דבר היה משמעות אפילו קריטית..כיום כל דבר בא והולך בחפיף מה שכן משגע אותי זה בכלל משהו אחר..היא אוהבת מזגן דולק..ולי המזגן מפריע אז כל כמה דקות היא מדליקה או מכבה את המזגן כדי שלשתינו יהיה בסדר לא קר ולא חם כל הזמן ..למרות שזה מוציא אותי מהריכוז ואמי גם היום כשהייתי שם ..ראיתי שכבר השם שלה עם סוגי הטפולים שצריכה לקבל רשומים על הלוח מול כולם... מענין שעד היום זה לא היה שם...ואומרים לה..צלצלי בפעמון שיבואו לטפל בך.. השבוע היא עדיין תהיה שם לגבי שבוע הבא..עדיין לא ידוע אייך ומה יהיה..
מיכלי אוף איתי רציתי להגיד לך שאני כל כך גאה בך אייך שאת לוקחת את הפרידה מהמטפלת .... בכלל לא קל או פשוט ...וגם לא מובן מאליו כי יש המון רגשות לאבד ולתת להם מקום...וצודקת ..לכל דבר יש סוף ..ואצלך הסוף רך ונעים ואת מקסימה שלי...
תודה...משתדלת. ❤
חטוליתוש התקדמות מבורכת... לא לקחת ללב. לא להיקשר.. לגבי המזגן... אולי מראש להגביה את המעלות או לעשות שיעבוד על אוורור? אפשר לבקש זאת ממנה? רק בגלל שזה מוציא מהריכוז אז חבל למנוע דבר שכל כך אפשר לבוא לקראת.... שמחה כל כך לשמוע על אימך. שמשתפר והם ערניים לטיפול וצורכיו.. באהבה מתמודדת
מיכלוש!!! לפעמים להיזכר מעקצץ קצת.. תגעי בזהירות... הרבה כוח לסגור מעגל... שלך, מתמודדת
כמה שאת צודקת. קצת קשה לנבור פתאום שוב בתקופות הקשות. אבל לראות איפה נמצאת היום זה מחזק
לכן.... תגעי בזהירות.. שימי לב איך משפיע עלייך... כל שלב. ואנחנו פה.. גם המטפלת.. תמיד. כל החיים יצוצו דברים.. השאלה אם נזכור את המקום שהיינו וגדלנו מאז.. רק זה ייתן כוח. כמובן גם כל הכלים שקיבלנו בדרך.....
